חתני, בעלים של משרד הנדסה אזרחית, הפסיק לקבל את תשלומי שכר הטרחה מהלקוחות, עקב צמצומים.
למעשה, כל לקוחותיו הינם משרדי השלטון, בטחון, תחבורה, עיריות.
בפועל, נמצאים הלקוחות בטור החובה ובסכומים נכבדים, אולם קיימת הקפאת התשלומים, ומזה שישה חדשים לא מקבל הנ''ל את הסכומים המגיעים לו כשכר טרחה בגין תכנון כבישים, דרכים וגדרות הפרדה למיניהן.
מאחר שהתשלומים אינם מגיעים, פנה אלי שאנסח מכתב פיטורין לעשרה מעובדי משרדו, אותם אין ביכולתו להעסיק עוד כשכירים, מפני שאזלו רזרבות המזומנים שבחשבון הבנק של החברה אותה הוא מנהל.
להלן המכתב:
לכבוד:
.......
א.נ
הנדון: הודעת פיטורין.
עקב המצב הכלכלי, עיכוב תשלומים ע''י האוצר ואי הזמנת עבודות ממשלתיות ואנו נאלצים בצער לפטרך.
אין אתה אשם בפיטוריך, אדרבא, הנך מפוטר בלב כואב, ובתקווה שהמצב ישתפר ונוכל לבקשך לעבוד אצלנו שנית.
בכבוד רב,
הבוקר קבלו האנשים את המכתבים וחתני ספר לי סעור נפש כי דמעות, דמעות ממש, נשפכו במשרד, דמעות של אבל, אבדן מקום עבודה, פרידה.
אבל ניחא, ממשלת ישראל לא משלמת לספקים את כספם ומעדיפה לשלם דמי אבטלה למובטלים, שפוטרו, מפני שהספקים קטנה ידם מלממן את חובות השלטון.
האם זוהי הדרך?