|
|
|
יסודות הכאוס הכאריזמטי
בפרגמטיקת הבטחון הישראלית
מיכאל מ. שרון
יסוד אירגון-יעילות כהופכי למרכיב המיתולוגיה הבטחוניסטית בנסיבות אקטיביזם מגיב-תוקפני
תפיסת הבטחון ואסטרטגיית העל ששררה עבור גבולות 67 נוסחה בספרו של יגאל אלון ''מסך של חול': גישה התקפית, סף פרובוקציה נמוך, והעברה מהירה של המלחמה לשטחו של היריב.
בפתחי מחדש את השאלה האם תפיסה זאת היתה נכונה אף לזמנה, הצבעתי על תוצא אפשרי שלה - הווצרות גישה צבאית-חשיבתית-קבוצתית שכיניתי בלגניזם כאריזמטי - או כאוס כאריזמטי.
חשוב להבין את מקורותיה ואיפיוניה של גישה או תפיסה זאת, שהותירה את רישומה שנים רבות על הפרגמטיקה של אופרציות והיערכויות צבאיות. היא מסבירה היטב הן כשלים והן תפיסות ותחושות אסוניות של מצבי טרוף מערכות והיעדר שליטה ובקרה על המצב כאשר חלו חריגות מציפיות סטראוטיפיות.
ככל שיורד מרכיב האירגון-יעילות-יוזמה, כך עולה מרכיב המיתולוגיה.
אירגון ומגמה להגברת יעילות מבנית הינם תהליך או דינמיקה, הנאכפים על מרכיבים רבים ומגדירים אותם מחדש במסגרת המערך המאורגן.
בהיעדר הדינמיקה השואפת ליזום ולארגן אסטרטגית את המצב מיסודו, צץ יסוד נייח, המחפה על חוסר הדינמיקה ואובדן היוזמה - הרי הוא המיתוס.
גנאולוגיית המיתוס - יסודה בעצלנות אינטלקטואלית. המיתוס מאדיר באופן סימבולי ומילולי מרכיבים של המצב, בשוותו להם את התחליף לדינמיקה - תחושת העוצמה הסוגסטיבית, תחושת עוצמה ושליטה נייחים המובנים לתוך המצב.
זהו בעיקרו כשל העוצמה בו דנתי (במאמרי ''אדם במאבק'' - להלן) - החלפת המאמץ היוזם והמארגן בתחושה שאלה הפכו לישויות - כבדות משקל בפועל - הנמצאות מאחוריך כנתוני ומרכיבי עוצמה ממשיים במציאות.
ישויות בפועל - עקב סובסטנציאצייה (העצמה) של שמות עצם ושמות ''קדושים-מרהיבים-מיתולוגיים'' המקבלים הילה מאגית של כריזמה - הם והכהנים הגדולים של המיתולוגיה הזאת - מאיישי תפקידי הפיקוד הגבוהים.
כך, במציאות של כאוס כאריזמתי אין היתרונות והפרשי העוצמה בשדה הקרב נתפסים עוד כתוצאים שיש לחתור להשיגם בעזרת המאמץ המושכל - דהיינו בעזרת תהליכים המסומנים על ידי שמות פועל רבים, אלא נתפסים כנתוני עוצמה הנמצאים מלכתחילה, א-פריורי, מאחורי פעולה צבאית או אקט של הכוהנים הגדולים בראש ההיררכיה הצבאית-ביטחונית.
מכאן מואצל יסוד הכאריזמה האישית.
המיתוס הינו בבחינת עצלנות מחשבתית גם בכך שריבוי תהליכים מגולם בדימוי מורכב יחיד, מעין סצינה מרחבית יחידה.
הנחיצות לריבוי פעולות ותהליכים במציאות קרסה אפוא לישות סימבולית יחידה, תוך איפוסם (למעשה - איפוס מרכיב המציאות והתהליכים שיש להפעיל עליה); ישות המאצילה על מספר מושאים אנושיים, שכולם מונומנטליים ודומים זה לזה מבחינת המאפיינים המיוחסים להם - דהיינו אלופי צה''ל רבי התהילה וההילה, כפי שנתפסו, בפרט באלבומי הניצחון ושירי ההלל שלאחר מלחמת ששת הימים.
הגנאולוגיה של המיתוס הינה אפוא עצלנות מחשבתית והחלפת התהליך בישות נוכחת דימיונית שגיבת-עוצמה המגבה כביכול כל מעשה שתעשה, דבר המביא כמובן לשאננות, אימפולסיביות, וחשיבה של צעד אחד (כתחליף לרב שלביות) בנוסח יריות מהמותן.
אם כן, המיתוס הינו תוצר ניגזר של ירידת מתח הנכונות לאירגון ויעילות והבניית המצב מחדש באופן אפקטיבי כל פעם מחדש, במסגרת סיכול פעולות ואמצעי האויב.
הסיטואציה והפתרונות של ''מסך של חול'' של יגאל אלון - הדוקטרינה שמשלה בכיפה בתורת הבטחון לפני מלחמת ששת הימים - נתנו אכן מקום להרפפת האירגון, באקטיביזם-היתר המוחצן שלהם כתגובה צמודה לפעולת האויב.
הדבר מתבטא היטב בתחושה סוביקטיבית של שיבוש וטרוף מערכות עצים, כל אימת שהמצב הצטייר כחורג מסכמות סטראוטיפיות. זאת כאשר בפועל החשיבה הסטראוטיפית בחסות המיתוס הועצמה תחת דוקטרינת אלון עקב הגישה הסטראוטיפית של צימוד חד-חד ערכי של תגובה תוקפנית לפרובוקציות האויב.
תחושה זאת של טרוף מערכות התבטאה למשל הן בתחושתו של הרמטכ''ל יצחק רבין ערב מלחמת ששת הימים אודות ''טריפת כל הקלפים ואסון בפתח'' כשהמצב התפתח באופן החורג מסכמטיות צפוייה (חסימת המיצרים, כניסת הצבא המצרי לסיני, הצהרות נאצר ושוקיירי) והן בתחושה דומה של דיין (''חורבן בית שלישי בפתח'') כשההתפתחות באוקטובר 73 לבשה אופי לא סטראוטיפי החורג מהציפיות.
קישורים:
האם דוקטרינת יגאל אלון ב''במסך של חול'' היתה תואמת לזמנה
אדם במאבק א'
אדם במלחמה ומאבק - אתגר, יצירתיות ואינטגרטיביות בסביבה מסכלת
|
|
|
הכאוס הכאריזמטי בפרגמטיקת הבטחון
