שקיפות המערכת הציבורית

ד''ר דוד סיון

הפעם, בשונה מיתר מאמרי, אני מציג נקודת מבט מאד אישית על ניסיוני עם המערכת הציבורית ב-‏20 השנים האחרונות. מצד אחד יונקת נקודת המבט שלי מהמפגשים שלי כשאר הציבור עם המערכת. מצד שני הייתי במשך כ-‏10 שנים חלק מן המערכת הזאת. למרות כל שיאמר, בהמשך אני מאמין שבמהלך התקופה הזו התחולל שיפור מאד גדול באיכות השרות לציבור ושקיפות המערכת.

יש לא מעט גופים במערכת הציבורית העוסקים באיסוף, עיבוד וניתוח נתונים שמייצגים ומתארים את מדינת ישראל. המאמר שלנו לא עוסק באיכות הנתונים במאגרי המידע של הגופים הללו, למרות שאיכותם היא סיבה עיקרית לכך שהציבור מחפש גישה אליהם. אותנו מעניין לעסוק בזמינות הנתונים ואיכותם לציבור החוקרים ולציבור הרחב.

בזמנו, כאשר עשיתי דוקטורט בארה''ב, די היה לבקש מהבנק המרכזי נתונים והם היו מגיעים לתיבת הדואר שלך. באותו זמן, כאשר ביקשתי נתונים דומים בבנק ישראל, לא היו מוכנים לתת לי גישה לנתונים אמינים ומסודרים, שישבו על המחשבים שלהם. לעומת זאת, אחרים, שהיו להם ''קשרים'' עם האנשים הנכונים, קיבלו נתונים וגם משרד קטן בבנק ישראל לעשות את עבודתם. חלק מן האנשים שפגשתי אז בנסיבות הלא נעימות הם בעלי מעמד בכיר היום, ואני מקווה שבהקשר הזה הם למדו לנהוג אחרת.

היום נדמה שהמצב הוא טוב יותר. חלק ניכר מן הנתונים נמצאים באתר האינטרנט של בנק ישראל עם גישה חופשית לכל אחד. אבל עדיין נותר חלק של הנתונים שאינו זמין לכל אחד מן הציבור. כאן הניהול הוא בידי צוות מקצועי איכותי מאד, אבל השקיפות מוגבלת.

השקיפות בנושא התקציבי היא בעייתית, כך אני סבור, ברוב המדינות בעולם. נכון, נתוני התקציב זמינים (הם מוצגים באתר האינטרנט של משרד האוצר), אבל בשביל לעשות עבודה שדורשת פירוט נוסף יש כבר צורך ב''קשרים.'' למיטב הבנתי, זהו תנאי לביצוע איכותי של עבודה כמו שעשה דרור צבן עבור שלום עכשיו (אומדן תקציבי הממשלה המופנים להתנחלויות, תקציר). עברו של דרור צבן במשרד האוצר הבטיח את התנאי הזה עבורו.

פרטי התקציב הממשלתי ממויינים במפתח של 8 ספרות בדומה לדוגמה המוצגת בטבלה שלהלן. במקרה שלפנינו מדובר על תקציב משרד המשפטים. כאן צריך לציין שתי נקודות חשובות. ראשית, יתכן מאד שהסכומים בכל קטגוריה (שורה בטבלה) יגיעו למיליוני שקלים וגם למאות מיליוני שקלים. שנית, החוברות הכחולות, ספרי התקציב שנמסרים לחברי הכנסת לקראת הדיונים על התקציב, מגלים פירוט עד תחום פעולה (6 ספרות). כל אחד מן הציבור יכול להשיג גם הוא את נתוני התקציב באותה רמת פירוט.

מיון מספרי	מהות הסעיף	תאור	סכומים
08	סעיף ראשי	משרד המשפטים
0801	תכנית פעולה	ניהול ומטה
080101	תחום פעולה	הנהלת המשרד
08010101	תקנה תקציבית	שכר ...

בשביל רמת פירוט של 8 ספרות כבר צריך לפנות באופן באופן ספציפי לראש התחום או רכז צוות. כאן מתחילות הבעיות של החוקר או של כל אחד הרוצה ללמוד את הנושא לעומק. התקציב למימון סייעת לילד עם צרכים מיוחדים מגיע לבית הספר (הרגיל) בו הוא לומד. גם התקציב לאוכלוסיית הפנימיות בעלי צרכים מיוחדים מגיע לפנימיה בה לומד/ת הנער/ה. רמת הפירוט של הסכומים הקשורים בשתי דוגמאות אלו, שיכולה לכלול סכומים של מאות מיליוני שקלים, אינה גלויה לציבור.

משיחה טלפונית עם אדם שמכיר את הנושא היטב עולה שאין סיבה טובה שפירוט התקציב לא יהיה גלוי לעיני כל, אבל שקיפות היא כנראה לא אחת המעלות של משרד האוצר. יש לכך מספר סיבות לפחות:

1. שליטה במידע והפצתו הוא כח (פוליטי),
2. חיסיון חלקי מאפשר לפוליטקאי מניפולציות תקשורתיות,
3. הפקיד חש לפעמים שאין הוא רשאי להעביר אינפורמציה.

במשרדים אחרים של המערכת הציבורית בעיית השקיפות היא חמורה יותר. ראשית, בגלל חוקי ההגנה על הפרטיות, אבל גם בגלל שפקידי הציבור עוסקים בנושאים ערכיים. אחד היעדים של תקציבי ההעברה הוא שיפור הישגי מערכת החינוך, כפי שהם מתבטאים בכישורי התלמידים. מתברר שלמרות הגידול בהוצאה תקציבית, מאז שנות ה-‏60, לתלמיד, הרי שהישגי תלמידי כתות ח' במדעים ירדו באופן משמעותי (פרל, משה, ''הקופה הקטנה של לבנת'' מעריב, עסקים, 5.6.2003, עמוד 5). כדי לרדת לשורש טענה זו צריך לאתר ולבחון את התקציבים המנותבים לשיפור איכות הלימוד. לשם כך יהיה צורך לבחון את התקציבים לחינוך ברמת המיון של 8 ספרות במספר סעיפים ראשיים.

מומחי האוצר (על האשליה שבמדיניות הרווחה) וסיכומי הועדה הפרלמנטרית הפרלמנטרית בראשותו של חה''כ רן כהן (דו''ח ביניים של ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא הפערים החברתיים בישראל) מצביעים על גידול בעוני במקביל לגידול בתשלומי ההעברה ב-‏20 השנים האחרונות. למרות הטענה הזאת לא נעשה, בעצם, דבר לשינוי פני הדברים. בכדי לבחון את הבעיה ברצינות צריך למצוא את פירוט התקציבים שמטפלים בעוני מתוך אותם תקציבי ההעברה. כדי לבחון את הנושא ברצינות על החוקר להגיע לנתוני התקציב הנכללים בתשלומי ההעברה ברמת המיון של 8 הספרות לפחות.

אם כן, למרות השיפורים המשמעותיים בשנים האחרונות (חוק חופש המידע והכרה של הנוגעים בדבר) בנושא, עדיין לא יקבל כל אחד גישה חופשית לגמרי לנתוני התקציב. אדם מן הישוב יצטרך להיות בעל ''קשרים'' בכדי להשיג את מירב האינפורמציה הקיימת במשרד האוצר. מאחר ומשרד האוצר ונתוני התקציב מנוהלים על ידי פוליטיקאים, יהיה זה מאד לא ריאליסטי לצפות לשקיפות מלאה לגבי פרטי התקציב בזמן הקרוב, אם בכלל.