פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
דיפלציה וצמיחה
עגל הזהב / דוד סיון (יום חמישי, 03/07/2003 שעה 14:30)


דיפלציה וצמיחה


ד''ר דוד סיון




לא מעטים מהעוסקים במצב הכלכלה הישראלית אומרים שבין היתר חידוש הצמיחה הכלכלית בישראל תלוי בחידוש הצמיחה בכלכלות המובילות בעולם (נתן ליפסון, עדיין לא הצמיחה הרצויה). הדיפלציה, שכנראה, מהווה סכנה ממשית בכלכלות של גוש היורו ובארה''ב (סוכנויות הידיעות, Aonline) היא הנושא העיקרי שלנו הפעם. בהמשך נזכיר את ההשפעה של אי-השוויון בחלוקת ההכנסות ושל התנהגות עמיתי קרנות הפנסיה על הצמיחה הכלכלית.


דיפלציה מוגדרת כנפילה של רמת המחירים הכללית (ירידה במחיר של מוצר אחד, או כמה, היא לא דיפלציה). תקופת הדיפלציה הידועה ביותר היתה המשבר הגדול של שנות ה-‏30 של המאה הקודמת. אז לירידה מאד משמעותית וממושכת של רמת המחירים הצטרפה נפילה של התוצר הלאומי בלא מעט מדינות (Christopher Swann, FT primer: Deflation). דיפלציה פחות ידועה, אולי, היא הדיפלציה ביפן שהחלה בשנות ה-‏90 של המאה הקודמת ועדין לא נסתיימה.

דיפלציה יכולה להיות תופעה חיובית, לפי חלק מהכלכלנים, כאשר היא נובעת מצמיחה בכושר הייצור שמניע צמיחה כלכלית בת קיימא. כך היה בסוף המאה ה-‏19 במדינות המערב (אקונומיסט, FT primer: Deflation ,Aonline). בדרך כלל דיפלציה נובעת מעודף כושר ייצור או שפער תפוקה, שהוא ההבדל בין התוצר המקומי הגולמי (התמ''ג) בפועל לבין התמ''ג הפוטנציאלי, הוא חיובי. כאשר עומס החוב בכלכלה (סך כל החובות, במיוחד במגזר הפרטי, ביחס לתמ''ג) הוא גבוה נזקה של הדיפלציה עשוי להיות חמור במיוחד. זאת משום שאז הירידה במחירים מתחילה במחירי הנכסים ועוברת דרך ירידת ערך הביטחונות שהוצבו במקרה שהנכסים נרכשו באמצעות חובות וכך נפגעים בעלי החוב (נותני ההלוואות). בו זמנית, בגלל ירידת ערך נכסי הייצור החייבים נאלצים לקצץ בהוצאות ובמספר העובדים. זה , בהמשך, גורם לירידה בביקושים שמהווה לחץ נוסף על המחירים וחוזר חלילה.

דיפלציה היא תופעה לא טובה לכלכלה משום שהיא גורמת לעליית הערך הריאלי של החובות בזמן שההכנסות יורדת ועימן נפגעת יכולת ההחזר. בזמן דיפלציה הצרכנים מעדיפים לדחות הוצאה-צריכה משום שהמחירים צפויים לרדת וערך החיסכון עולה גם אם הריבית המשולמת עליו היא אפסית. כך, אכן קורה ביפן מוכת הדיפלציה (אקונומיסט, Aonline).

בארצות האיחוד האירופי ובארה''ב החוב הכולל של המגזר הפרטי ביחס לתמ''ג הוא גדול יותר מאשר היה כאשר ריחפה סכנת הדפלציה בשנות ה-‏30 של המאה הקודמת (אקונומיסט, Aonline). לכן הסיכוי לתהליך דיפלציוני הוא רב יותר מאשר חידוש צמיחה בת-קיימא. דיפלציה היא בעיה מוניטרית אך היא מושפעת ממערכת ציפיות אנושיות ויש לה אינרציה. לכן היא תופעה מסוכנת, אבל שלא כמו באינפלציה ''לדפלציה אין טיפול בהלם. התרופה הטובה היחידה היא תרופת מניעה'' (יואב קרני, מתחרזת עם שנות ה-‏30). להלן כמה שיטות פעולה שיכול הבנק המרכזי לנקוט, לטיפול בדיפלציה לאחר התפרצותה:

  • אפשר להשפיע לירידת הריבית לטווח ארוך על ידי הצהרה שריבית הבסיס (לטווח הקצר) תישאר קרובה לאפס זמן רב.

  • רכישת איגרות חוב (אג''ח) ממשלתיות ובכך למממן הוצאה ציבורית נוספת.

  • רכישת אג''ח של גופים פרטיים ובכך להגדיל את הנזילות למערכת.

  • התערבות בשוק מטבע החוץ להורדת ערך המטבע המקומי.

  • הדפסת כסף למימון הורדת מיסים או להגדלת ההוצאה הציבורית. זוהי דרך טובה אבל גם היא עשויה לעודד הפניית הקיצוץ במסים לחסכון.




  • מאחר וסיכויי חידוש הצמיחה בגוש היורו ובארה''ב הם רחוקים, גם אם תמנע הדיפלציה לא תמו הבעיות לחידוש צמיחה כלכלית בת-קיימא. ריבית נמוכה, שנוצרה כתוצאה ממדיניות מוניטרית בזמן מיתון, בדרך כלל מעודדת צריכה והשקעות אבל בראיה של הפנסיונר לעבר העתיד המצב הפוך: אם ברצונך להבטיח צריכה ברמה מסויימת בעתיד, עליך להגדיל את החסכון הפנסיוני מאחר שהקרן שלך לא מייצרת כמעט תשואה. יוצא שריבית נמוכה דווקא מעודדת חיסכון (פנסיוני) ולא צריכה (דורון צור, צרצרים בפנסיה).

    ''היום בכלכלה הגלובלית חוזרת הסתירה הפנימית ופוגעת ביכולת של הכלכלה לצמוח. הפעם המדינות העניות המייצרות שפע של מוצרי צריכה אינן יכולות לקנות חלק ממוצרי ההי-טק היקרים שמייצרים בשפע במדינות העשירות'' (אי שוויון בחלוקת הכנסות וצמיחה).

    למציאות הזאת שמתארת את מדינות העולם המערבי עם הקשיים, והארכת משך זמן ההמתנה, לחידוש הצמיחה הכלכלית שם נוסף ההיבט המקומי של מדינת ישראל. גם אם ינהיג משרד האוצר מדיניות נכונה המציאות המקומית תעכב, כנראה, את חידוש הצמיחה בגלל שבעייות הפנסיה ואי-השוויון קיימות גם בשוק המקומי. לכן למרות דברי מובילי המדיניות במשרד האוצר שלנו אני מעריך שחידוש הצמיחה הכלכלית בארץ עוד רחוק.





    חזרה לפורום

    הצגת המאמר בלבד
    הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
     
     


    כח הקנייה של המטבע הישראלי בחו''ל עולה בשעה שבארץ
    מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 03/07/2003 שעה 15:35) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

    הוא יורד ויורד. סל המצרכים לצרכן, מחירו עולה ועולה, ועלה בתקופה האחרונה באופן משמעותי, כולל התייקרות מחירי הדלק והחשמל לצרכן. מזון, חשמל ודלק הם המרכיבים העיקריים של הוצאתם של כ-‏80% מאזרחי ישראל.

    עם זאת, מדד המחירים אינו משקף זאת כלל, ויש לעשות רויזיה נוספת באופן בו הוא מחושב (נערכו בעבר כמה רויזיות תחשיביות כאלה, שמטרתן לא היתה ברורה, אם לא מעלה הרהורים נוגים...).
    _new_ הוספת תגובה



    הן הדפלציה והן האינפלציה - כמחוללי כבידה בולמת יצרנות
    מיכאל מ. שרון (יום שישי, 04/07/2003 שעה 5:25) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

    תשלומי ההעברה החליפו הוצאות והשקעות יצרניות מאז 73 . אבל הדבר מתבטא בכך שבארץ כוח הקנייה של המטבע הישראלי יורד, בעוד בחו''ל הוא עולה
    כתוצאה מיתרות מטבע חוץ ומגמת העברה עתידית של מטבע זר -הנותנות גיבוי מלאכותי למטבע. מלאכותי, במובן זה שאינו תלוי ברמת היצור הממשית במשק:

    מצד אחד -
    הדבר הזה , מגביר את *התעוקה הכלכלית* (כפי שאני מעדיף לכנות סיטואציה פסיכוכלכלית זאת של שמרנות-יתר בצריכה והשקעה) והכבילה המקרקעת על הצרכן והיצרן הישראלי, ומוזיל את ערך משאביו. ''התרוששות'' זאת מאמצעים ברי-פעילות בשוק, אינדיקציה ומחולל ישיר שלה הם, אבוי, הן האינפלציה והן - הדפלציה בישראל (כפי שאתה מצביע בדין על אפשרות כזאת במאמרך אודות הדפלציה).
    על כן צודק בן דוד

    בהצביעו על כך שההאטה בגידול בר-קיימא היתה ''אדישה'' הן להרחבה מוניטורית והן לצמצום, ויציבה במגמתה. ההתרוששות מממשאבים ברי-פעילות ''תורמת'' לצינון הפעילות היצרנית במשק ולבלימת השוק הפנימי, שבארה''ב למשל הינו כה חשוב.

    חשוב בהקשר זה להדגיש כי הורדת סף רגישות מדד המחירים לצרכן - באמצעות שינויים לשיטות תחשיב ''מתאימות'' - הורדת רגישות אינדקס יוקר המחייה להתרוששות האפקטיבית מאמצעים עבור כ-‏80% מאזרחי המדינה, דהיינו שההתיקרויות שהם עיקר עליית הנטל לאוכלוסיה זו אינן משתקפות במדד - תורם אף הוא להערכות לכלכלת שנונרי (כלכלת העברות) ברוח כספי החלוקה בירושלים של המאה ה-‏19 , ויצירת עוורון מערכתי למצב זה.

    מצד שני -
    ''תורמת'' ירידת כוח הקנייה של המטבע בארץ ועלייתו בחו''ל, להורדת היצוא ועליית היבוא, דהיינו לבלימת היצור בארץ. היסטורית, היתה זאת דומני במידה מסויימת גם מגמתה הלטנטית של ממשלת המנדט הבריטי בא''י ..

    בתקופת פנחס ספיר כספי השילומים
    נוצלו ביד ברזל מכוונת לעידוד השקעות יצרניות, ועידוד אטרקטיבי מאד של משקיעים זרים. זהו אגב יתרון של הצנטרליזם הממלכתי בכלכלה, כפי שהיה קיים לא רק ביוגוסלביה של טיטו, אלא אף בטיוואן, קוריאה ובמדה מסויימת - ביפן. בהקשר זה, מודל ''סינגפור'' של מילטון פרידמן בא במידה מסויימת לקרוא תגר על צנטרליזם מכוון זה במשקי המזרח הרחוק המשגשגים, ואף הוא היצליח.
    _new_ הוספת תגובה



    דפלציה, הכחשה, בלימה כלכלית, והנתק החברתי-כלכלי
    מיכאל מ. שרון (שבת, 05/07/2003 שעה 7:54) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

    (שבת, 05/07/2003 שעה 7:29)
    מדוע כה חשוב לאנשים מסויימים להכחיש קיום דפלציה בישראל

    וזאת כאשר:

    1) יש ירידת ענק הנימשכת 3 שנים ברציפות במחירי מוצרי האלקטרוניקה, מחירי הדירות, ושאר מוצרים (להלן: מוצרי a) שאינם (להלן- מוצרי b ): מזון או דלק או חשמל או חומרי גלם ואנרגיה.

    הערה: הורדה זאת החלה בסביבות אוגוסט 2000 בתקופת אהוד ברק ובייגה שוחט - עם הורדה תלולה של המיסוי על
    מוצרי a.
    חשוב להדגיש כי הורדת המחירים התלולה במוצרי a (בכלכלה תכופות הצגת מגמה ושינוי כוון בערכים שוליים מביאים להמשך מגמה חדשה זאת גם בעתיד) לא לוותה בהורדת מחירי מוצרי b שהינם מרכיב ניכר בסל הקניות של 8 העשירונים התחתונים באוכלוסיה.

    2) ערך המטבע עולה בשווקים הבינלאומיים, עקב צפי להעברות מצד ארה''ב (בעיקר) ומדינות גוש היורו בעקבות מערכי הסכמיות עם הפלשתינאים ומדינות נוספות באיזור.

    3) בלימת והצטננות הפעילות הכלכלית במשק עקב יוקר האשראי. חשוב להדגיש כי הריבית על האשראי נשארת גבוהה. דבר זה מייצג שמירה על ערך נכסי הון וערך חובות כנגד הלוואות ואשראי שניתנו בעבר. במקביל הדבר מייצג מגמה ''לחנוק'' את הלווים ואת משאבי ההון הזמין בידי רוב הציבור - דהיינו להקטין עוד יותר את כמות האשראי הזמין לפעילות מישקית.

    זהו אינדיקטור ראשוני במעלה לדפלציה בפועל - כאשר אוליגרכיה אליטיסטית מעלה את ערך הנכסים וההון הפיננסי שבידיה. זאת על חשבון האינטרס של רוב הציבור, תוך בלימת היצור, הרס השוק הפנימי (עקב מעבר לחיסכון על חשבון צריכה, האופייני לדפלציה), פגיעה ביצוא (עקב עליית מחירי מוצרי b ) ועלייה ביבוא (עקב עליית כוח הקנייה של המטבע בחו''ל), ופגיעה במשק ובצמיחה. זאת בניגוד למדיניות הרשות המבצעת המייצגת את רוב העם.

    זאת כאשר במדינות בהם אין נתק, שניות וניגוד בין אוליגרכיה אליטיסטית ובין רוב העם (השולט על הרשות המבצעת והפרלמנט), הרי שבמצב כזה מוריד הבנק הלאומי את הריבית קרוב ל-‏0. בדפלציה מורידים את הריבית קרוב ל-‏0 בדפלציה הקיימת בישראל, הריבית נשארת גבוהה תוך חבלה במשק, על מנת לשמר ולבצר את האינטרסים המבוצרים ולהעלות את ערך הנכסים של אוליגרכיה אליטיסטית מסויימת, המזוהה עם השמאל המסורתי, השולט על מגזרים רבים בכלכלה ובבנקאות.

    הערה: במקביל, מוכחשת על ידי דוברים כד.ס. באתר זה, באופן אובססיבי ומבוהל אגב, כל אפשרות של דפלציה בארץ.
    זאת תוך נאוצים אישיים כלפי ומלחמת התשה ממושכת שהוא מנהל כנגד עבדכם הנאמן. ותוך ניסיון נירחב, מצידו ועוד גולשים ''אנונימיים'' (שלא אתעלף אם יתברר שחלק ''מהם'' --) ואדם מזוהה אחד או שניים, לבצע דיסקרדיטציה נרחבת שלי הגולשת לניאוצים ירודים (התבטאויות בסגנון ''עשית לי תרגיל'' וכד'). יתכן שיש כאן גם שילוב של מעין שרות לשון מלקקת לאוליגרכיה עם פלגיאריזם קשה וחמסני (שכן ''מבצעי הפגיעה'' באים בדייקנות כל פעם לאחר הצגת תזה חדשה). הצגת מייצר הרעיון הן כ''אדם לא אחראי'' והן כ''מפוקפק'' מאפשר למסך ולהסתיר את טיב הרעיון החדש, להציג קונספט זה כ''לא חשוב'' או ''מוכר'', לכסות את היוצר וסביבת הרעיון ברפש - ולנכס לעצמו או למרעיו - תוך מצג ליקוקי ''שרות לעניין כללי חשוב'' (תוך זריקת פרובוקציות להגביר את רושם עמידתו בפרץ ומסוכנות הניגזל).

    4) לכאורה - היעדר עלייה או עלייה מזערית ביוקר המחייה, כפי שהם משתקפים במדד המחירים לצרכן (שאופן תחשיבו שונה מספר פעמים, באורח תמוה..).

    בפועל - נתק (דיסוסיאציה) בין ירידת מחירי מוצרי a ועליית מחירי מוצרי b (שהינם משמעותיים ביותר מבחינת 8 העשירונים התחתונים). זוהי דפלציה בעלת ''סימנים מעורבים'' הקיימת לגישתי במציאות של דיסוסיאציה בין אליטה אוליגרכית ורוב העם המיוצג על ידי שילטון ברשות המבצעת (ובבית המחוקקים).

    5) כתוצאה מחנק האשראי וצינון הפעילות במשק תוך העצמת נכסים אוליגרכיים קיימת התרוששות מגזרים נירחבים באוכלוסיה והעמקת היקף העוני - ולא כתוצאה מאינפלציה. ניכרת פשיטת רגל של ענפי יצור ושרותים שלמים ושל הקימעונאים הזעירים בהמוניהם.

    תופעות אלו מצביעות בסבירות גבוהה על דפלציה ומיתון עמוק, או Recession - כפי שקראו לזה בתקופת המשבר הכלכלי העולמי שהחלה ב-‏1929 בארה''ב.
    _new_ הוספת תגובה



    הונאת-דברים והלבנת-פנים
    הידען ההגון (שבת, 05/07/2003 שעה 10:22)
    בתשובה למיכאל מ. שרון
    הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

    נדבר היום על התנהגות נכונה עם הבריות.
    כשם שאסור לאדם להונות את חברו בממון, למכור לו דבר במחיר מופקע, כך אסור לאדם להונות את חברו בדברים. אסור לומר דברים שיש בהם גניבת דעתו של חברו או שגורמים לו בושה וצער. לא ישאל אדם: ''בכמה אתה רוצה למכור חפץ זה?'' כאשר אינו רוצה בכלל לקנות. לא יאמר לבעל תשובה: ''זכור מעשיך הראשונים''. אם הוא בן גרים, לא יאמר לו: ''זכור מעשיך אבותיך'' שנאמר: ''וגר לא תונה ולא תלחצנו''. אם היה גר ובא ללמוד תורה, אל יאמר לו: ''פה שאכל נבלות וטרפות, שקצים ורמשים בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה?!''. או אם היו יסורים באים על חברו, או מחלות, אל יאמר לו דברים מצערים, אל יאמר לו: ''אתה אשם, אילו היית נקי לא היו באים עליך יסורים''. אל יזרע מלח על פצעים של חברו, ואל יהתל בו. אם באו אנשים לקנות אצלו תבואה, אל יאמר להם: ''לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה'' כאשר אין זה נכון ופלוני מעולם לא מכר תבואה.

    דבורים אלו של גניבת דעת והיתול ודברים מצערים, אסורים הם מהתורה, שנאמר: ''לא תונו איש את עמיתו'' ובהונאת דברים הכתוב מדבר. אמר רבי שמעון בר יוחאי: ''גדול הונאת דברים מהונאת ממון, אונאת דברים חמורה יותר שנאמר בה: ''ויראת מאלוקיך'' מה שלא נאמר בהונאת ממון. רבי אלעזר אומר: חמורה הונאת דברים מהונאת ממון שזה בגופו והונאת ממון בממונו. ורבי שמואל בר נחמני אמר זה ניתן להשבון - להונאת ממון יש תקנה, מה שאין כן הונאת דברים - אינה ניתנת להשבה, אין לה תקנה.

    במבט ראשון נראה להפסיד את השני בממון זה חמור יותר. אבל חכמים מלמדים אותנו להעמיק ולדעת שעלבון וצער שנגרם ע''י דיבור הוא הרבה יותר חמור. הונאת דברים זה דבר המסור ללב, כלומר: אי אפשר להוכיח שאדם זה יתכוון לרעה או לטובה, הוא יכול לומר ששאל על מחיר החפץ מפני שבאמת רצה לקנות, אבל בליבו לא היה כן. ועל זה אמרה תורה: ''ויראת מאלוקיך'' - שהקב''ה יודע מה היתה כוונתך, ממנו אי אפשר להסתיר. ואם אסור לאדם לפגוע בחברו בדיבור אפילו שלא בנוכחות אחרים, כל שכן חמור הדבר כשהוא מלבין פני חברו ברבים. ''המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים''. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי: ''נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים''. המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעוה''ב, ואפילו לדבר מצווה שנאמר: ''הוכח תוכיח את עמיתך'', ואמרו חכמים: יכול, אפילו פניו משתנות? ת''ל: ''ולא תשא עליו חטא''.

    אם כן, עמדנו היום על חשיבות הזהירות שלא לפגוע לא רק במעשה אלא אפילו בדיבור, ולא עוד אלא שהונאת דברים קשה וחמורה מהונאת ממון.
    ואשרי מי שיודע להזהר ולהשתמש בפיו רק לדיבורים חיוביים וטובים.
    _new_ הוספת תגובה



    מדוע אדוני מנאץ את התנ''ך הקדוש? חלק גדול
    מיכאל מ. שרון (שבת, 05/07/2003 שעה 11:21)
    בתשובה להידען ההגון
    הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

    ממנו היא ביקורת מופלאה: הנביאים ישעיהו, ירמיהו, משל יותם, נתן הנביא. ביקורת מתקנת, החותרת לחברה משופרת יותר ללא משוא פנים.

    יש הבדל של יום ולילה בין בעל ביקורת כללית נכוחה ששאיפתה הטוב וסילוק הרע החברתי, לבין המלבין פני אדם מסויים (בפרט זה החותר לטוב), הן ישירות והן על דרך הרמיזה.

    זה - במעלת הקדושה, וזה - דינו סקילה באבנים.
    _new_ הוספת תגובה



    נאמר לי שמסתובב ברשת -- שלימד לשונו
    מיכאל מ. שרון (שבת, 05/07/2003 שעה 11:50)
    בתשובה להידען ההגון
    הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

    לדבר על פני השטח ב''שפת חכמים'' אך מדביק לעצמו שמות שרב בהם יסוד הגאווה (בדומה, שלא במקרה, לשידולי הסתרא אחרא - שהרי מסתובבות כתות משונות במקומותינו על פי דווחי המשטרה והעיתונות) כינויים מסוג ''הידען ההגון''. שימו לב לשתי השורות האחרונות ברשימתו, שהינם פיברוק ברור והטעייה תוך חקיינות ברורה למשהו אותו הוא שונא.
    _new_ הוספת תגובה



    מידת הבושה - עוצמה נפשית
    ערכים וצניעות (שבת, 05/07/2003 שעה 21:52)
    בתשובה למיכאל מ. שרון
    הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

    בעלי חיים אינם מכירים את מידת הבושה. גם בקרב אנשים פרימיטיביים רגש הבושה אינו מפותח דיו. ככל שעולה רמת ההשכלה והתבונה למעלת האדם, גוברת בו גם מידת הבושה.
    עפ''י קביעה זו נראה שהבושה היא אמנם תופעה חיובית ביסודה, והיא קשורה באופן ישיר של האדם. יתירה מזו, ללא מידת הבושה לא ניתן להגיע לרמה מוסרית כלשהי. מן הראוי להדגיש שגם המצפון אינו אלא בושה פנימית. הבונה בנפש האדם מחסומים מוסריים וקווים אדומים שאותם קשה לו מאד לעבור. אדם שאינו מכיר את מושג הבושה, הינו אדם חסר מצפון.

    הבושה היא מכשיר רב עוצמה. בעזרתה מסוגל האדם לנווט את דרכו. ולהגיע למטרות רצויות ואמיתיות. מאידך, קיימת בושה שאינה במקומה. בושה זו עלולה להפריע לאדם להתקדם בדרך הרצויה. ''לא הביישן למד'', אמרו חכמינו. אם האדם אינו יודע או אינו מבין, והוא מתבייש לשאול כדי שלא לגלות את בורותו, הרי שבגלל בושה זו הוא ימשיך להיות בור. כמו כן, מי שנמנע מלקיים מצוה מסויימת מפאת לחץ חברתי, כגון, כאשר הוא נמצא בין אנשים המזלזלים במצוה זו, הפסיד את המצוה.

    זאת ועוד, כשם שהבושה מסוגלת לשמש כמכשיר חיובי, באותה מידה היא עלולה להיות נשק מסוכן בידי מי שעושה בה שימוש לרעה. הלבנת פנים, שהיא בושה הנגרמת לזולת ברבים, נחשבת בתורה כרציחה. בתורה מובאות דוגמאות אודות אנשים שהעדיפו למות ולא לבייש פני אנשים אחרים ברבים. גם כאשר אדם עומד להוכיח את חבירו על עוול שהלה עשה, מזהירה אותו התורה שיעשה זאת מבלי לפגוע ברגשותיו של האדם שהוא מוכיח אותו.
    _new_ הוספת תגובה



    בוגד במצח נחושה - אומה חוורת בפרע עוכריה תדע לגמור אתכם חשבון
    זו גם כן (יום ראשון, 06/07/2003 שעה 12:29)
    בתשובה לערכים וצניעות
    הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

    לשון הנוטפת ארס והטפות צורר

    לא ''ערכים וצניעות'' יקרא לך היום בקהלנו כי אם ''רכיכת הרשעות''. נדע להקיא ולהוקיע אתכם לעולמי עד.
    _new_ הוספת תגובה



    הונאת-דברים והלבנת-פנים
    אליצור סגל (שבת, 05/07/2003 שעה 23:40)
    בתשובה להידען ההגון
    הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

    לק''י
    יפה אמרת - אשתדל לתקן את דרכי להבא. כי למרות מאמצי נכשלתי לא פעם. ולא פעמיים.
    אליצור
    _new_ הוספת תגובה



    דפלציה מפוצלת Split D , כבידה ובלימה מישקית והנתק החברתי-כלכלי
    מיכאל מ. שרון (שבת, 05/07/2003 שעה 17:43) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

    כבידה ובלימה מישקית, גיבוי ההעברות מחו''ל לערך הנכסים
    וניזקיו הכלכליים חברתיים
    _new_ הוספת תגובה



    ההכחשה...
    מיכאל מ. שרון (שבת, 05/07/2003 שעה 17:48) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

    הכחשת דיפלציה בישראל
    תגובה 32361
    _new_ הוספת תגובה




    חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

    חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


    מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



    © פורום ארץ הצבי