ויהי כמלאות שנה להיבחר אריאל שרון לראש שרי ישראל - ויבוא הבוחר אל שרון, אל חוות השקמים אשר בארץ הנגב; ויצו שרון את אנשיו לאמור: מהרו וקחו לי כבש מן הטובים אשר בעדר והכינוהו לסעודה; וגם מטעמים מכל טוב הארץ אשר לאל ידכם לעשות; ויעשו כדבריו ויגישו התקרובת לאריאל שרון ואל הבוחר, והם מסובים אל השולחן אשר בחצר התיכונה; ויזמום שרון בליבו לאמור: יפוטם הבוחר וישתכר וישכח את כל עצבונו אשר אבה לתנות בפניי; ויהי כטוב ליבם ביין ובמטעמים ובכל דשן החווה, ויבט שרון אל הבוחר והנה פניו רעות; וישאל ויאמר: מדוע זה נפלו פניך? התפלה בעיניך סעודתי אם חשכתי ממך דבר? כה אעשה וכה אוסיף, אמור מה בקשתך – עד חצי החווה ותיעש;

ויען הבוחר ויאמר: לא מזון לבטני אני מבקש ולא הדום לרגליי, כי אם מזור לשבר עמי ומרפא לחוליי ישראל; ויקם הבוחר על רגליו וישא דברו בקול גדול אשר אין איש אשר לא ישמע בכל סביבותיו; ויאמר הבוחר אל ראש השרים:

ותהי הזעקה גדולה בכל ארצנו ותימלא מולדתנו חמס; והיה אם ייצא איש את ביתו בבוקר ולא ידע אם ישוב חי עד ערב; אין דרכינו כי אם עיקולי-חתחתים וכלי רכבינו כמטרות-קלע לכדורי אוייב; וישרצו המחבלים הערביים בארץ וירבו במאוד-מאוד כחול אשר על שפת הים לא ייספר מרוב; רבו הפיצוצים ועצמו ממנו עד כי אין מבדיל בין רעם השמיים לזעקת העולים השמיימה; הנה מאות גופותינו מוטלות לרגלינו – עוד זה נקבר וזה נהרג; ויותכו עלינו בשורות איוב כגשם זלעפות כגשם זלעפות על שדותינו; הלסדום דמינו הלקישינייב היינו? עד אנה נהיה כעופות ביד השוחט, ביד ממלכת הרשע המטילה מוראה על הארץ; דמנו כמעיין המתגבר מתגבר ואין עוצר בעדו; ותהי העצבת משען למראשותינו והיגון למזוננו יום-יום; ותבטנה עינינו ימין והנה בעתה, ותפנינה שמאל והנה שכול; אבוי לנו כי הושברנו חולל כבודנו חולל וצלם דמותנו נשחת לבלי הכר; ויראו הגויים סביבותנו ויצחקו ויאמרו איש אל רעהו: הנה היהודים מאבדים את נפשם הבה ונעלה עליהם ונשמידם לפי חרב כאשר חלמנו;

ויפן אל שרון ויוסף לדבר עוד ויאמר:

ירמיהו (1426)
דונאטלו
מוזיאון האופרה, פירנצההלוא איש מלחמה אתה, יודע חרב משמיד צר ומחריב אוייב; מדוע זה לא תשנס מותניך ויצאת בראש העם, ללחום את גאולת ישראל ולהביא שלום על הארץ? הן ידעת כי עם קשה-עורף אנחנו ואיתך נעמוד כצוק איתן אשר לא יישבר על-נקלה; אז ייהפך עצבוננו לעוז ויגון יהיה לאון;

ויפציר עוד הבוחר בראש השרים ויאמר:

הישמר לך פן תלך אחר הקולות הרעים, המלחשים במרמה לאמור: טוב שלום מניצחון; באשר לא שלום הוא כי אם קלון; והיה אם בחרת בדרך הרעה והלכת אחר אלילים והשתחווית לבנימין אשר על הביטחון -הנני מזהירך כי גם תבוסה וגם קלון יהיו מנת חלקך;

ויכלה הבוחר את דברו ועודנו עומד לפני שרון בחצר התיכונה;

---

ויפתח שרון את פיו ויצחק צחוק גדול אשר לא נשמע כמוהו בכל ארץ הנגב מאז היות בן-גוריון בשדה בוקר; ויתפלא עד מאוד הבוחר ויאמר: הלהעליבני אתה בא אם להשפילני הבאתני עד הלום? ויען ראש השרים ופיו עודנו מלא שחוק ויאמר: לא כי אין אתה מבין דבר; ויוסף הבוחר ויתפלא עוד ויחשוב אל לבו מה היה לאיש הזה? ויפן אריאל שרון אל הבוחר ויאמר: צחוק צחקתי יען כי לא תוכל הבן את אשר עבר על עבדך; ויהי כאשר נבחרתי לראש השרים ויקרני בלילה ההוא נס אשר לא ידעו איש מעולם; ויהי באותו הליל ויבואו מלאכי השרת אל מיטתי החדרה ויגעו על אוזניי ועל עיניי ועל ראשי ואשכים קום בבוקר והנה אינני כתמול-שלשום; וארא כי דברים אשר ראיתי בהיותי בקרב העם לא ראיתים עוד כבראשונה ביושבי על כס מלכות ראש-השרים;

ותחזינה עיניי בנסים ותשמענה אוזניי נפלאות וייפקח ראשי להשכיל, ואבין דברים שלא כבראשונה;

וירא שרון את פני הבוחר כי תמהו במאוד-מאוד כי לא פורשו לו דבריו כל צרכם; ויאמר אל הבוחר שבא-נא ואסבר את אוזניך על הנסים ועל המופתים אשר עשו עימדי מלאכי השרת; ויהיו המחבלים הרשעים אשר אך תמול-שלשום בערה נפשי לתלותם חיים והנה הם בעיניי ידידי-אמת ורעים להתרועע; והיה לפנים כאשר אביט בנפצעים ובנרצחים וארא כי אדום דמם ויימלא לבי עברה וזעם; והנה הפלא ופלא מאז יום היבחרי ויהפוך בעיניי צבע הדם לכתום-חיוור;

ועוד זאת עשו לי המלאכים הסכת ושמע: ויהי בימים עברו כאשר שמעתי את קולות האבלים ואת זעקת האלמנות והיתומים ויקרעו את לבי לגזרים ונפשי לא מצאה מנוח; אך לא ייאומן כי יסופר מה פלא עשו המלאכים באשר קולות האבלים וזעקת האלמנות לא עוד כנהי יישמעו – כי אם כתזמורת תופים ופסנתרין ונבל וכינור;

והר-הבית אשר העפלתי אליו לאמור לא תינדר כף רגל יהודי מהמקום הקדוש הזה; ויהי בחלוף שנה ויתגמד הר-הבית לגבעה והבית היה לאוהל; ואמסור את גבעת-האוהל לידי המחבלים למען לא תדרוך כף רגל יהודי במקום הזה אשר אין לי בו חפץ בלתי-אם לאחז את עיני הבוחר; ותעל חמת הבוחר ותבער בו לשמע הדברים האלה ויקם להגיד דבר; ויהס אותו ראש השרים ויען בצחוק גדול: מה לך כי תלין מתים אנחנו ועד מתי תלעיטני בדברים פעוטים? קול זעקתכם לי כענות חלושה ושוועתכם לי נוגעת כהדים נמוגים; כחגבים בשדה נדמיתם בעיניי מקטון ועד גדול לא תוכלו הבן דבר;

וירא הבוחר כי רעים פני הדברים וטעם לדוש עוד אין; ויפן אל ראש השרים בטרם יילך לדרכו ויאמר אליו: רק זאת אומר לך אדוני הראש האזן לדבריי והסכת אמרי-פי; כה אמר עם ישראל המעלה את שרון ומושיבו על כס שלטון כה אמר נאום הבוחר; ויהי לתשובת השנה הנני מכנס את העם; ובהיכנס העם אנוכי עושה הבחירות נאום הבוחר; ויהי כתום הבחירות המוקדמות הנני קורע את חליפת השלטון מעליך וכיסאך אנוכי מנפץ כאחד הכדים אשר בבית המטבחיים; ותפוץ ממשלתך לארבע רוחות השמים כעלי השלכת הנושרים בסתיו; ובושה וכלימה יהיו מנת חלקך עד יומך האחרון עד שובך אל האדמה; כה ייעשה לי וכה ייגרע ממני אם גשום לא יתגשם דברי – אמת מכף רגל ועד ראש נאום הבוחר;

אך אם שוב תשוב בך מדרכך הרעה מדרכו של שמעון אשר על החוץ וכיפרת על עוונותיך וטוהרת מחטאותיך אולי תינצל בידי אולי נאום הבוחר; כי בידך הדבר לבחור בין הדרך הרעה לדרך הטובה;

ויקם הבוחר ויילך מעם אריאל שרון ושרון עודנו עומד בחצר התיכונה;