פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_1628

נחמו נחמו עמי
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום רביעי, 06/08/2003 שעה 15:24)


נחמו נחמו עמי


נסים ישעיהו



במצב רוח של (ערב) תשעה באב קצת קשה לכתוב על נחמה אבל ראוי הוא ר' עקיבא ללמוד ממנו מעט אופטימיות:

(מדרש רבה, איכה): רבן גמליאל ור' אלעזר בן עזריה ור' יהושע ור' עקיבא היו עולין לירושלים; הגיעו לצופים וקרעו בגדיהם. הגיעו להר הבית וראו שועל אחד יוצא מבית קדשי הקדשים, התחילו הם בוכים ור' עקיבא משחק. אמרו לו: עקיבא, לעולם אתה מתמיה אותנו; אנו בוכים ואתה משחק?! אמר להם: אתם, למה אתם בוכים? אמרו לו ולא נבכה?! מקום [המקדש] שכתוב בו (במדבר א') ''והזר הקרב יומת'' והרי שועל יוצא מתוכו, ועליו נתקיים הפסוק (איכה ה) יח עַל הַר-צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם, שׁוּעָלִים הִלְּכוּ-בוֹ! אמר להם: אף אני, לכך אני משחק; הרי הוא אומר (ישעיה ח') ב וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה הַכּהֵן וְאֶת-זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ: וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? [הרי] אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני [ואינם יכולים להעיד ביחד כי לא חיו באותו זמן]; אלא מה אמר אוריה – (ירמיה כ''ו) כּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר: ומה אמר זכריה – (זכריה ח') ד כּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרב יָמִים: וכתיב בתריה ה וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבתֶיהָ: אמר הקדוש ברוך הוא [בפי הנביא ישעיהו], הרי לי שני עדים אלו; ואם קיימים דברי אוריה – יהיו קיימין דברי זכריה, ואם יבטלו דברי אוריה – יבטלו דברי זכריה. ושמחתי שנתקיימו דברי אוריה, ולבסוף דברי זכריה עתידין להתקיים. ובלשון הזה אמרו לו 'עקיבא נחמתנו, תתנחם ברגלי מבשר':


ר' עקיבא מודע לעובדה כי החורבן הוא זמני ותכליתו בניין מחודש ונעלה מן הקודם. הוא לא נותן למצב הזמני של חורבן להעכיר את מצב רוחו וממנו נשתדל ללמוד גם אנחנו.

אעברה נא ואראה את הארץ הטובה



בפרשת השבוע, הנקראת תמיד בשבת שלאחר תשעה באב, מספר משה רבנו על תחנוניו לפני ה' להכנס לארץ:

(דברים ג): כג וָאֶתְחַנַּן אֶל-ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמר: כד אֲ-דנָי אלוקים אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת-עַבְדְּךָ אֶת-גָּדְלְךָ וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי-אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרתֶךָ: כה אֶעְבְּרָה-נָּא וְאֶרְאֶה אֶת- הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנן: כו וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיּאמֶר ה' אֵלַי רַב-לָךְ אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה: כז עֲלֵה ראשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי-לֹא תַעֲבר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה:


לא לגמרי ברור מתי בדיוק התחנן משה, אבל מן ההקשר ניתן להסיק כי תחנונים אלו החלו כבר בזמן שנגזרה הגזרה שימותו במדבר ורק בניהם יכנסו לארץ, כלומר לאחר חטא המרגלים בתשעה באב של השנה השניה ליציאת מצרים.

המדרש (רבה) מלמד כי לאחר שמשה ביקש ''סלח נא לעוון העם הזה'' והקב''ה נענה, הוא הוסיף לבקש על כניסתו לארץ; אמר לו הקב''ה, אי אפשר לאחוז את המקל בשני הקצוות; אם אני נענה לך, אני מבטל את הסליחה לעם; בחר לך, או אתה או הם. אמר משה: רבונו של עולם, ימות משה ומאה כיוצא בו ולא תנזק צפורנו של אחד מהם.

(אור החיים): 'בעת ההיא' הוא זמן שנשבע ה' על דור המדבר שלא יראו את הארץ וּכְלָלו למשה בכלל שבועת הגזירה. בעת ההיא התחנן לה' לבטל גזירתו ולהתיר השבועה [שנשבע שלא יכנסו לארץ]. כונתו היתה בחכמה שהתפלל על עצמו להתיר שבועה שעליו ואחר כך יאמר לפניו לבטל גם על ישראל, ויהיה הדבר קל להשיג מדין נדר שהותר מקצתו הותר כולו.


מופת של מנהיגות. משה חשב כי אם יצליח בתפילתו לבטל הגזרה מעליו, תתבטל בכך הגזרה מכל העם. כאשר ה' העמיד בפניו ברירה, בחר למות בעצמו ובלבד שהעם לא ייפגע.

למענכם



ועדיין לא ברור מה היה כל כך חשוב לו למשה להכנס לארץ בגופו, הרי כבר היה ברור שיהושע יהיה המנהיג אחריו והוא יכניס את ישראל לארץ. אלא שמשה ידע כי זכה לכך שפעולותיו יהיו נצחיות ורצה מאד להנחיל לנו את הארץ פעם אחת ולתמיד; את זה יוכל לעשות רק אם הוא עצמו יכניס אותנו לארץ.

(כלי יקר): באמרו אעברה נא, בקש על קנין הארץ ממש להקנותו לישראל בחזקה גמורה; ולא על עצמו בקש העברה זו כי אם בעבור ישראל בחסדו, שאם הוא ינחילם את הארץ – תהיה להם לחלוטין.


אז למה ה' לא הסכים?

(אור החיים): [מפני] שצפה הקב''ה שעתידין ישראל לחטוא ויצטרך להשליך חמתו עליהם, וחשב ה' לְמַשְכֵן בשבילם הבית המקודש; ובזה יש תקוה ותכלית טוב לישראל [כי חורבן הארץ ובית המקדש יהווה עונש על החטאים; אחרת, חס ושלום, ייפגע אנושות העם]. וכמו שאמרו חז''ל על הפסוק (תהלים עט) א מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹקִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת-הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת-יְרוּשָׁלַם לְעִיִּים: מזמור?! קינה מבעי ליה [דרושה פה]; אלא [מזמרים על] שהשליך חמתו על עצים ואבנים ולא השליכה על ישראל.


אז עכשיו מתחיל להיות מובן גם מדוע, בהשגחה פרטית, קוראים פרשה זו בשבת שלאחר תשעה באב בכל שנה. יום האבל על החורבן הנו, בו זמנית, גם יום נחמה על עצם קיום העם אשר חורבן בית המקדש היווה תחליף לחורבנו, ח''ו, ורעיון זה טמון בפרשת השבוע כנ''ל.

אבל את זה ניתן לעכל רק לאחר שמתרכך מעט הצער על החורבן, ועל כן קוראים פרשה זו בשבת שאחרי יום החורבן, המכונה 'שבת נחמו' על שם המלה הראשונה בהפטרה, ולא קודם.

ומה פירוש המונח 'נחמה'? נחמה הנה היפוך כיוון של המחשבה או של ההרגשה; להתנחם זה להחליף הרגשה/מחשבה.

ואיך זה נעשה, איך ממירים את ההשלמה עם החורבן בחתירה פעילה לגאולה?

כָּל-גֶּיא יִנָּשֵׂא



ברשימה הקודמת, לפרשת דברים, ראינו כי חלק מרכזי ופעיל בתהליך החורבן נוטלים המנהיגים המתנשאים על העם עד למצב בו לא מתקיים שוויון אמיתי בפני החוק ופשוטי העם מדוכאים קשות, בעוד המורמים מעם מרוחקים מכדי לחוש במצוקות. בנבואות הנחמה מבטיח לנו ה' מפי הנביא כי שלב עיקרי ומוקדם בתהליך הגאולה הנו היפוך מצב זה:

(ישעיהו מ): ד כָּל-גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל-הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה:


שמעתי מספרים משמו של מי שהיה שר הפנים בכמה ממשלות במדינת ישראל: מה ההבדל בין שרים להרים? הרים – ככל שמתקרבים אליהם הם נראים גדולים יותר...

הבעיה היא שבעיני עצמם השרים הם הרים; וכשם שרכס ההר צופה אל השמים ואינו רואה את הגיא המונח למרגלותיו, כך שרינו צופים מעלה, אל יעד ההתקדמות הבא שלהם ואותנו אינם רואים כלל. אנחנו טובים רק כשלבים בסולם המשמש אותם לטיפוס מעלה.

פסוק אחד קודם מכריז הנביא: ג קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה' יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹקֵינוּ:

הקב''ה אינו אוהב שאנשים מתנשאים; משה רבנו, המדבר אלינו בפרשת השבוע, הנו אבי הנביאים וראשון המנהיגים והוא העניו מכל האדם. דוד המלך, גדול המלכים בעמנו אומר על עצמו (תהלים כב) ''ואנוכי תולעת ולא איש''. מתוך מודעות זו הם התייחסו אל כל אחד כשווה. האם ניתן להגיע לשוויון כזה בין אנשים? שוויון תודעתי, לא שוויון טכני שקרי. משה רבנו מורה לנו:

(דברים ג): לט וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבתָ אֶל-לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד:


כאשר מגיעים למודעות כזאת, אין עוד מקום להתנשאות כי ה' הוא הכל. והנביא מבטיח כי מודעות זו אכן תהפוך לנחלת הכלל:

ה וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְרָאוּ כָל-בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי ה' דִּבֵּר:


כאשר אנחנו – הגיא והבקעה – נתעורר להשפיל את ההרים, לא כדי לבוא במקומם, אלא כדי שכולנו נהיה על אותו מישור, נזרז בכך את תהליך הגאולה, ויפה שעה אחת קודם.

ושיהיה רק טוב ליהודים.

נסים ישעיהו, תנועת 'אור ישראל'.






http://www.faz.co.il/thread?rep=33577
יעד ההיסטוריה
ר' קלמן גיבוריצקי (יום רביעי, 06/08/2003 שעה 16:28)

תשעה באב הוא תאריך משמעותי ביותר בתולדות עם ישראל. ביום זה לפני כ-‏3500 שנה עמדו בני ישראל על סף כניסתם לארץ אולם בעקבות חטא המרגלים, נגזרו עליהם בו ביום ארבעים שנות נדודים במדבר. כאלף שנים לאחר מכן אירע בתאריך זה חורבן הבית הראשון. גם חורבן הבית השני, שאירע 490שנה לאחר מכן, אירע ביום זה. גירוש ספרד וגירושים נוספים של עמנו החלו גם הם בתשעה באב. גם מלחמת העולם הראשונה פרצה בתאריך זה.

חמישה עשר בניסן מהווה גם הוא תאריך חשוב בתולדות עמנו. בתאריך זה אנו חוגגים מדי שנה את ליל הסדר, הלילה שבו נגאלו בני ישראל ממצרים. באחד הפיוטים הנאמרים בסוף ההגדה, מונה הפייטן שורה ארוכה של אירועים שאירעו בלילה זה או בסמוך לו, כגון, נפילת חומות יריחו, מפלת סנחריב, מפלתם של נבוכדנצר, בלשצר, המן ועוד.

מה מלמדת אותנו העובדה שאירועים היסטוריים רחוקים זה מזה מבחינת הזמן, אך קרובים זה לזה באופיים מתרחשים באותו תאריך?
המסר הוא שההיסטוריה של עם ישראל שונה מזו של אומות העולם. בהיסטוריה הכללית קיימת אמנם חוקיות של ''סיבה ומסובב'', אולם שום תהליך היסטורי אינו קבוע מראש.

ההיסטוריה הישראלית, לעומת זאת, מתוכננת על ידי מי שברא ומנהיג את העולם. ניכרת בה ההשגחה הפרטית על כל צעד ושעל. התאריכים הייחודיים שהוזכרו לעיל ותאריכים נוספים שגם בהם ניכרת יד מכוונת מטרתם ללמד אותנו שכל אירוע בהיסטוריה של עמנו הוא פרי תכנון א-לוקי. אמנם את החכמה והתבונה הגלומות בתוכנית זו אין אנו מסוגלים להבין, משום שהחכמה הא-לוקית אינה ברת השגה, אולם די בכך שנהיה מודעים לעובדה שקיים יעד שאליו מובילים כל שבילי ההיסטוריה. היעד הוא: הגאולה הסופית והשלימה שהנביאים ניבאו אותה מראש בנבואותיהם הרבות. אליה מובילות ובה מתנקזות כל הדרכים אותן עבר העם בכל הדורות.

בעובדה זו לא פקפק איש מעולם. לא קמה תנועה ביהדות, שהתכחשה לאמונה שעתידה לבוא גאולה סופית, גאולה שתגאל את עם ישראל ואת העולם כולו מחיי הגלות והסבל. ופרט נוסף: אם קיים יעד, חייב להיות תכנון מראש כיצד להגיע ליעד זה!

http://www.faz.co.il/thread?rep=33579
יעד ההיסטוריה
ערן בילינסקי (יום רביעי, 06/08/2003 שעה 17:00)
בתשובה לר' קלמן גיבוריצקי

אם קיים יעד ותכנון מראש, הרי שאין הרשות נתונה אלא רק ''הכל כתוב''. כלומר, כמו שאני מבין, איש הישר בעיניו (דהיינו, מה ש''ישר בעיניו'' הוא בעצם התוכנית האלוהית) יעשה, שכן הכל פרי תוכנית אלוהית ואין לו לאדם (או ליהודי) חופש בחירה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=33580
יתרונות הבחירה החופשית
ר' קלמן גיבוריצקי (יום רביעי, 06/08/2003 שעה 17:56)
בתשובה לערן בילינסקי

הקב''ה רצה להיטיב לברואיו ולכן, הוא נטע בהם את כח הבחירה החופשית, שבאמצעותו מסוגל האדם לבחור עפ''י רצונותיו את דרכו בחיים ולהחליט על צעדיו בהתאם לכושר שיפוטו האישי. אלמלא היתה ניתנת ביד האדם היכולת לבחור בעצמו את מהלכיו, לא היה טעם להטיל עליו מצוות או חיובים כלשהם. אם הכל מוכתב מראש וניתן לצפות מראש את העתיד להתרחש, אין משמעות גם לשכר או לעונש המיועדים לאדם, ותורת הגמול נעשית פלסתר. הדעת אינה מקבלת שיש להעניש אדם בשל מעשים רעים שאינו אחראי להם, וכמו כן, אין כל מקום לשלם לאדם שכר על מעשים טובים שעשה שלא בבחירתו. ואמנם לבעלי חיים לא מיועד שכר ולא עונש, שהרי הבחירה החופשית נעדרת מהם.

אילו היתה זו גם מנת חלקו של האדם, כל מעמדו בעולם היה כרוך בהשפלה הכלולה באכילת לחם חסד. רק לנוכח העובדה שיש לאדם אפשרות לבחור את דרכו, ומונחים לפניו מצוות ואיסורים, חייו משתנים מבחינה מהותית לבלי הכר, ושכרו יינתן לו כגמול בהתאם לטיב מעשיו.

מתן הבחירה מצד הבורא לאדם, מהווה עבורו חסד נפלא. אילו הכרה זו היתה מלווה תדיר את בני האדם, היו האנשים והעולם כולו מגיעים לפיסגת שלימותם, וגן עדן היה הופך לא רק למושג הקרוב אל התפיסה, אלא גם לענין מציאותי שעל פיו מתנהלים כל חיינו. אולם לדאבון לב במקום שהאנשים יוקירו מתת זו של הקב''ה, הם עושים שימוש לרעה בכח בחירתם ומנצלים אותו כח לפעולות המנוגדות לרצון שמים.

ראשון לכולם היה אדם הראשון, שמיד ביומו הראשון לא עמד בנסיון ונכשל בחטא. מאז החלה האנושות להתדרדר במורד החטא. עבירה גררה עבירה וכשלון רדף כשלון, עד שפני העולם השתנו בתכלית והתרחקו מהיעד הראשוני שהועיד לו הבורא.

אדם הראשון באוכלו מעץ הדעת לא הזיד להמרות את פי הבורא. הוא עשה זאת מתוך שיקולים של ''לשם שמים''. אולם הוא הביא את היצר הרע לשכון באופן מעשי בעולם, ומאז היצר הרע ''התאזרח'' בלב האדם, וקין בנו כבר נגרר לחטא שלא היתה לו שום הצטדקות בשופכו את דמי אחיו. בבצעו את הרצח הראשון בתולדות האנושות הפך קין להיות אב לרוצחים הבאים אחריו. מאז והלאה ''אות קין'', מהווה סמל של קלון לכל נושאיו.

אולם לא אפסה תקוה! באמצעות מעשיהם של בני האדם, הטובים עם הרעים, מוליך הקב''ה את העולם לקראת תיקונו המלא, תגיע השעה שבה תתגשם התוכנית האלקית והעולם כולו יגיע למדרגה שבה היה בתחילה, נברא לפני חטא אדם הראשון.

http://www.faz.co.il/thread?rep=33581
יתרונות הבחירה החופשית
ערן בילינסקי (יום רביעי, 06/08/2003 שעה 18:25)
בתשובה לר' קלמן גיבוריצקי

הכל טוב ויפה, אבל הרגע סתרת, להבנתי לפחות, את מה שכתבת בתגובה הקודמת. בתגובה הקודמת (http://www.faz.co.il/thread.php3?rep=33577) הסברת (ואני מצטט, מקווה שלא הוצאתי מהקשרו): ''ההיסטוריה הישראלית, לעומת זאת, מתוכננת על ידי מי שברא ומנהיג את העולם. ניכרת בה ההשגחה הפרטית על כל צעד ושעל.''. כלומר, עד כמה שאני מבין, הבחירה החופשית שאתה מתאר היא רק אשלייה. בפועל, כל המעשים, הטובים והרעים, תוכננו על ידי אלוהים והוטבעו בבני האדם (או רק ביהודים, אינני בטוח). למשל, העובדה שאני מגיב לתגובתך כרגע, כמו גם העובדה שאדם הראשון וחווה אכלו מפרי עף הדעת, הן גם חלק מהתוכנית האלוהית שמטרתה הגאולה הסופית והשלמה, ולא החלטה עצמאית שלי (או של אדם וחווה).

http://www.faz.co.il/thread?rep=33583
האמונה בגאולה
ר' קלמן גיבוריצקי (יום רביעי, 06/08/2003 שעה 18:34)
בתשובה לערן בילינסקי

הליכות האדם ומערכת השקפותיו מושפעות מהאמונה בגאולה העתידה או מהעדר אמונה זו. הכרה ברורה של האדם שהעולם מונהג בהתאם לתכנית אלוקית מסודרת, תכנית עם יעד נעלה ומוגדר מראש, מכילה גם את הידיעה שהעולם אינו כדור משחק ביד הגורל עיוור. מכאן, נובעות השלכות רחבות טווח על מסכת העשיה האנושית.
גם האמונה בשכר ובעונש האלוקיים קשורה בקשר הדוק לאמונה בביאת המשיח. תקופת הגאולה היא למעשה סיכום לגמול המעותד לבני האדם. הגמול האלוקי שינתן על מעשי בני אדם עלול אמנם להתאחר, אך לא לנצח. בימי אחרית הימים, יחול מועד הפרעון הסופי של גמול זה.
אדם המבין שהרוע והרשע הינם תופעות חולפות, שאין להן קיום, ולכן, הוא משתדל להתרחק מהם ולדבוק בערכים נצחיים והקיימים לעד. אדם זה בז להצלחה חומרית אם אינה מושגת בדרכי יושר, שהרי הוא מאמין שהצלחה זו סופה להעלם.
מאידך, החלשות האמונה בגאולה העתידה מביאה בהכרח לזלזל בדברי התורה, הנביאים והכתובים. כתוצאה מכך העוול והרשע מנוצחים בתודעת האדם כתופעות שחייבים להשלים עמן, ועלולה אף לצוץ מחשבה אודות השתלבות במסגרתם. חוסר האמונה בטוב העתידי מוביל כמעט ישירות לאורח חיים של נהנתנות לשמה, נהנתנות המוגדרת בסיסמה: ''אכול ושתה כי מחר נמות'', וממנו קצרה הדרך לפשע. אדם סובל, עלול למצוא פורקן לייסוריו במישור אישי צר של אנוכיות מופרזת ומתירנות או במישור שלילי דומה. מאליו מובן שמוטלת עלינו חובה ממדרגה ראשונה לחדד תדיר את אמונתנו בביאת המשיח ובציפיה לו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=33584
חזיון תעתועים - מה רוצה המשורר להגיד לנו?
סתם אחד (יום רביעי, 06/08/2003 שעה 18:47)
בתשובה לר' קלמן גיבוריצקי


http://www.faz.co.il/thread?rep=33586
האמונה בגאולה
ערן בילינסקי (יום רביעי, 06/08/2003 שעה 19:45)
בתשובה לר' קלמן גיבוריצקי

אני נאלץ להצטרף לדברי האלמוני שמעלי - לא הבנתי את כוונתך או את הקשר למה שכתבתי, על סוגיית הבחירה החופשית (בהתאם למה שהבנתי מדבריך). התוכל להסביר שנית?

http://www.faz.co.il/thread?rep=33588
אמונת חכמים
הידען ההגון (יום רביעי, 06/08/2003 שעה 20:09)
בתשובה לערן בילינסקי

בדרך כלל מקובל לחשוב שהמושג 'אמונה' בהקשר לאמונה בבשר ודם הוא מושג סובייקטיבי. מאמינים במי שרוחשים לו אימון, מסיבה זו או אחרת. לכל אחד יש את אנשי אימונו. האמונה, כעקרון מקודש, מוכרת לנו רק בתחום האמונה בבורא עולם.
אולם התורה מלמדת אותנו שקיימת אמונה נוספת: 'אמונת חכמים'.

לרשותם של גדולי התורה עומד מידע שלאדם מן השורה אין אפשרות להגיע אליו, אף אם הוא יהיה חכם ופיקח. נסביר זאת במשל מעולם המחשבים: אדם קונה תוכנה ולומד להשתמש בה. אם התוכנה מסובכת ומורכבת, נדרש כשרון מיוחד כדי לשלוט בה. אולם למרות הכשרון אין לאותו אדם אפשרות לחדור אל תוככי התוכנה עצמה; רק היצרן שבנה אותה, מסוגל לחדור אליה ולהבין את סודותיה, לתקן בה ליקויים ולערוך בה שינויים. לשם כך מכשיר היצרן טכנאים מיוחדים, ומוסר להם את המפתח הסודי, כדי שהם בלבד יוכלו לטפל בתוכנה.

פיזיקאים, כימאים וביולוגים כל אלו מתאמצים להבין את מבנה הבריאה, לנצל את כוחותיה וליצור בעזרת המידע שבידם חומרים, מכשירים ותרופות. חשוב מאד לדעת שהם מביטים על הבריאה מבחוץ וחוקרים את הקיים בה בלבד. אין להם כל אפשרות לפענח את הסודות הפנימיים של הבריאה. אלוקים הוא שברא את העולם, ורק לו ידוע כיצד הוא נברא. את המידע העלום הזה גנז ה' בתורה. מי שיודע לפענח את סודות התורה, בכוחו להגיע גם להבנת סודות הבריאה.

כדי לפענח את סודות התורה דרושה הבנה עמוקה במיוחד. היא נרכשת תוך כדי עמל של עשרות שנים. התורה היא חכמה אלוקית, וכדי להבין את סודותיה דרושה השראה אלוקית מיוחדת. לכן, לימוד התורה דורש מלבד התמסרות ללא סייג, גם אישיות טהורה ללא רבב. היא כוללת גם: יראת שמים, ניקיון כפיים והתנהגות הולמת. רק מי שזכה לכל אלו יזכה להגיע לחכמת התורה האמיתית. מעולם לא נערכו מכרזים ובחירות למישרת גדולי התורה. התורה עצמה מכריזה על גדוליה. הכרזה שקטה זו נמסרת מפה לאוזן. מי ששואף לקבלת הכתר, אינו ראוי לאותה אצטלא. זוכים לה אלו שהם מעולים וצנועים. משה, הראשון למנהיגי ישראל, האיש שעמד ליד עריסתו של עם ישראל, ניסה בכל כוחו להתחמק מהתפקיד כשנקרא להתייצב בראש העם. הענווה היא התכונה היסודית הנדרשת מגדול בישראל. ומשה רבנו משמש דוגמא לכל הגדולים שחיו אחריו לאורך הדורות.

http://www.faz.co.il/thread?rep=33589
אמונת חכמים
ערן בילינסקי (יום רביעי, 06/08/2003 שעה 20:22)
בתשובה להידען ההגון

כלומר, אם לסכם, ממך לא אקבל הסבר.

תודה ושלום. אמתין לר' קלמן גיבוריצקי. אולי בכל זאת ממנו תבוא הישועה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=33590
חזון אחרית הימים
הידען ההגון (יום רביעי, 06/08/2003 שעה 20:26)
בתשובה לערן בילינסקי

.
חזון אחרית הימים תופס מקום נרחב בדברי הנביאים. הוא מופיע בספריהם פעמים אין ספור. באופנים שונים הודיעונו נביאי האמת, שיגיעו ימים שבהם תבוא ישועה לעם ישראל בפרט, ולאנושות בכלל. מנהיגה של תקופה זו יהיה המלך המשיח.
אחת הנבואות הבולטות והמפורסמות ביותר בנושא זה מופיעה בספר ישעיהו (פרק ב`, ובשינויים קלים גם בספר מיכה פרק ד`):
וכך נאמר שם: ''והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה` בראש ההרים ונישא הוא מגבעות, ונהרו אליו כל הגויים... כי מציון תצא תורה, ודבר ה` מירושלים. ושפט בין הגויים, והוכיח לעמים רבים. וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה''.
זוהי רק אחת מיני נבואות רבות המבשרות על בואם של ימי אחרית הימים. פסוקים ופרקים שלמים בתנ''ך דנים אודות תקופה נפלאה זו. המקורות הקדומים ביותר לאמונה בגאולה העתידה מצויים בתורה עצמה. בספר דברים (ל, א- ה) מעידה התורה: ''והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה, והשבות אל לבבך, בכל הגויים אשר הדיחך ה` אלוקיך שמה. ושבת עד ה` אלוקיך ושמעת בקולו... ושב ה` אלוקיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה` אלוקיך שמה. אם יהיה נדחך בקצה השמים, משם יקבצך ה` אלוקיך ומשם יקחך. והביאך ה` אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשת, והיטיבך והרבך מאבותיך''. בדברים אלו כלולה הודעה מפורשת כי בעקבות חזרת העם בתשובה באחרית הימים תגיע תקופה שבה ישוב העם לארצו, ותחל תקופה שבכל ימי האנושות טרם הייתה תקופה הדומה לה בטובה ובברכה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=33591
חזון אחרית הימים
ערן בילינסקי (יום רביעי, 06/08/2003 שעה 20:27)
בתשובה להידען ההגון

האם תהיה הגון, כפי שכינוייך מעיד עליך, ותסביר את הקשר בין תגובתך לתגובתי?

http://www.faz.co.il/thread?rep=33621
חזון אחרית הימים
המערכת (יום חמישי, 07/08/2003 שעה 1:01)
בתשובה להידען ההגון

והמקור: http://www.arachim.co.il/ArticlePrivet.asp?tid=30&am...

http://www.faz.co.il/thread?rep=33620
אמונת חכמים
המערכת (יום חמישי, 07/08/2003 שעה 0:58)
בתשובה להידען ההגון

והמקור: http://www.arachim.co.il/ArticlePrivet.asp?tid=34&am...

http://www.faz.co.il/thread?rep=33601
האמונה בגאולה קשורה בבחירה החופשית?
נסים ישעיהו (יום רביעי, 06/08/2003 שעה 22:17)
בתשובה לערן בילינסקי

ליל תשעה באב היום ולכאורה אין זה זמן מתאים לפעילות וירטואלית המסיחה את הדעת מן הצער על החורבן; אלא שכבר הגיע הזמן שיום זה ייהפך לחג שמח ואם הדיון כאן יזרז ולו במשהו התרחשות זו – הרי שכדאי לחרוג מעט מן הכללים לשם כך.

לא כל כך הבנתי את הדו שיח לעיל; הוא דמה בעיני לדו שיח של חרשים; משהו בסגנון ''טענו חיטים והודה לו בשעורים''. לפחות חלק מן התגובות נראו לי מפוברקות, מועתקות מהיכן שהוא ובכל מקרה, ללא כל קשר לשאלות או לנושא.

עניין הבחירה החופשית לא נדון ברשימה שבראש הפתיל אבל נכון שהוא מסתתר/מציץ מכל רשימה בסדרה זו.

על נושא זה נשפכו כבר נחלי דיו עוד בטרם הומצא העט הכדורי או אפילו הנובע, ולא נתיימר לסכם במשפטים ספורים את הדיון המרתק בנושא זה; גם לא נשאיר את הדף ריק, שאלה הוגנת ראויה למענה הוגן.

המגיב הראשון הביא דברים שבבסיסם מונחת הנחה שונה עד הפוכה מזו המונחת בבסיס הרשימה השבועית; ההנחה שלנו היא שהתנהגות מסוימת שלנו עשויה לזרז את הגאולה ועלינו לפעול, בעוד שהנחת המגיב – כך משתמע מדבריו – היא שלא משנה מה נעשה, הגאולה בוא תבוא. זה נכון עקרונית, אלא שכדאי מאד לא להמתין לגאולה כזאת ומוטב לפעול כמוצע בגוף הרשימה, להתנשא ובכך להשפיל את ההרים עד שהכל יהיה מישור.

לעניין הבחירה החופשית, יש להבחין בין מהלך אישי לבין תהליך היסטורי; הראשון נתון כולו לבחירה החופשית של האדם בעוד התהליכים ההיסטוריים – אינם מושפעים ישירות מיכולת הבחירה החופשית של הפרט. והדגש הוא על השפעה או השלכה ישירה, כי בעקיפין – כל דבר משפיע על כל דבר.

אז לך ערן ולכל אחד אחר יש בחירה חופשית לקרוא או לא להגיב או לא; ולאחר שהגבת – לי יש בחירה אם להתייחס או לא אבל עובדה היא שבחירתך השפיעה על מגוון האפשרויות שעמדו בפני.

אפשר להמשיך לכתוב על נושא זה ולהביא מקורות, שמהם ניתן ללמוד לפחות שהשאלות אינן חדשות, וכך יעבור לו בנעימים יום תשעה באב; אבל נעצור כאן בשלב זה ונסיים באיחולים שמיד ממש ייהפך יום זה לששון ושמחה, והאמת והשלום אהבו.

נסים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=33608
הכל בגלל מסמר קטן
ערן בילינסקי (יום רביעי, 06/08/2003 שעה 22:36)
בתשובה לנסים ישעיהו

ברשותך, הייתי מעוניין דווקא להמשיך, אבל אל תרגיש מחוייב.

אתה כותב: ''יש להבחין בין מהלך אישי לבין תהליך היסטורי; הראשון נתון כולו לבחירה החופשית של האדם בעוד התהליכים ההיסטוריים – אינם מושפעים ישירות מיכולת הבחירה החופשית של הפרט.'' כלומר, לשיטתך יש להבדיל בין מהלכים אישיים לבין מהלכים היסטוריים - הראשונים נתונים לבחירה חופשית ואילו האחרונים לא (אולם אינך מפרט מה מכוונם).

אתה ממשיך וכותב ''והדגש הוא על השפעה או השלכה ישירה, כי בעקיפין – כל דבר משפיע על כל דבר.''. כלומר, להבנתי, אתה סותר את מה שכתבת במשפט הקודם. מדוע? כי אתה יוצר חלוקה מלאכותית בין השפעה ישירה להשפעה עקיפה. מתי השפעה היא ישירה ומתי השפעה היא עקיפה? האם אורך אפה של קליאופטרה השפיע בצורה ישירה או עקיפה על מרק אנתוני? לשיטתי, אי אפשר להבחין בין השפעה ישירה להשפעה עקיפה - כל בחירה של בני אדם משפיעה על ההיסטוריה, כפרפר המנפנף בכנפיו בביג'ינג וגורם לסערה בניו-יורק. לכן, לשיטתי, הבחירה האישית משפיעה גם משפיעה על מהלך ההיסטוריה, והיא אפילו הגורם המרכזי בה, שכן ההיסטוריה עוסקת באנשים, מעשיהם ואמירותיהם, המורכבים, הפלא ופלא, מהבחירה הפרטית של כל אחד מאיתנו, מדרדק ועד מלך.

כעת, אם נחזור לתגובה שהתחילה את הפתיל, נותרנו, לשיטתי, עם שתי ברירות. או שהכל כתוב והרשות אינה נתונה, כלומר אין שום משמעות למעשינו שכן הכל נקבע כבר מראש, או ששום דבר לא כתוב והרשות נתונה, אבל אז שום דבר (כמו למשל, גאולה) לא מובטח לנו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=33615
הכל בגלל מסמר קטן שנעוץ, היכן בדיוק?
נסים ישעיהו (יום רביעי, 06/08/2003 שעה 23:47)
בתשובה לערן בילינסקי

זו השאלה.

לא מוכרחים לחפש ויכוחים במקום שאינם קיימים; לטעמי, די בכך שנתמודד כראוי עם אלה הקיימים ממילא על סדר היום.

לא ברור כיצד מצאת סתירה בין שני עניינים שונים כמו בחירה והשלכותיה; אתה ואני יכולים לבחור ועושים זאת (לפחות) עשרות פעמים ביום, האם יש לנו בחירה גם ביחס להשלכות הבחירה הקודמת? תמהני.

הפרפר ''שבחר'' להניע כנפיו בבייג'ינג אינו מודע לסערה העתידה להתחולל בניו יורק. הוא בחר אבל התהליך ההיסטורי אינו בשליטתו.

מי שבחרו לחתום על הסכמי אוסלו, להבליג על ניסיונות לרצח יהודים ואח''כ על רציחות בפועל, לגזור גזירות כלכליות על העשירונים התחתונים בלבד, להמציא חוקים המדכאים כל יצירתיות כלכלית, להטיל מסי עושק, לקנוס את מי שאין לו כסף ולכן פיגר בתשלום כלשהו, אלה ועוד בחרו בכך בכוח בחירתם החופשית, אבל אתה מעלה על הדעת שיש להם שליטה על תוצאות בחירתם?

אמנם שוב ושוב טענו שהתהליך הוא הפיך, אבל התהליכים ההיסטוריים חזקים מאלה המנסים לשלוט בהם ותהליך החורבן, אותו הניעו בבחירתם האישית, צובר תאוצה ומתקדם יפה מאד כאשר מתנגדיו החריפים ביותר הפכו למוביליו. הרי על כך כתבנו בשבוע שעבר אודות הקריסה הפנימית המחריבה בעוד מייחסים את החורבן לגורמים חיצוניים.

כאשר נקבע עם בריאת העולם ועוד קודם לכן כי, לכל המאוחר, לקראת סוף ששת אלפים שנה תבוא גאולה לעם ישראל ולכל העולם, הכל נצפה מראש. בלשונו של ר' עקיבא בפרקי אבות: ''הכל צפוי'' אבל בתוך מסגרת הכל צפוי, שום דבר לא נכפה על הפרט; על כן, ''והרשות נתונה'' כפי שחותם שם ר' עקיבא.

כמי שעוסק בכך רבות אני יכול לגלות לך כי מדי פעם אני ''מופתע'' מחדש לזהות את מהלכי ההשגחה העליונה המוליכה ''עיוורים בדרך לא ידעו''. הם בוחרים בדרך שבוחרים ומצדיקים את בחירתם בהצדקות שונות; כאשר תוקפים את שיקול דעתם, הם מתגוננים בחירוף נפש ומעדיפים להתעלם מן העובדה שבחירתם מובילה שוב ושוב לכיוונים שלא חזו והם אף הפוכים מאלה שהתכוונו אליהם.

אבל התבוננות מעמיקה עשויה לזהות את מהלכי ההשגחה העליונה בדרך אל הגאולה האמיתית והשלמה, בצעדים שבחרו לנקוט אלה המתאמצים (אולי שלא מדעת) לעכב אותה.

ננסה להסביר קצת יותר: מי שמכיר אותך או אותי יכול לנחש במידה גדולה של וודאות מה תהיה הבחירה שלנו במצב נתון וזה ברור. מה שאינו יכול לנחש זה את תוצאות הבחירה שלנו אבל את זה גם אנחנו נתקשה לנחש; גם כי איננו מקדישים לכך מחשבה רבה מדי וגם כי אנחנו ''משוחדים''. אדם קרוב אצל עצמו, כידוע.

כאשר מישהו בוחר לחתור לעמדת הנהגה, בחירה זו יכולה להיות צפויה מראש מבחינת מכריו הקרובים ואולי גם אלה שלא כל כך קרובים; הם יכולים גם לנחש כיצד יבחר להגיב על אירוע מסוים לאחר שהגיע לעמדת הנהגה, אם הגיע. זהו, עד כאן. לא הוא ולא הם יכולים לנחש מה תהינה השלכות התגובה שבחר על המערכת הכוללת וכו'.

אגב, כאמור בתגובה הקודמת, הדיון בשאלה זו הנו עתיק מאד. מעניין לציין כי בין כל גדולי ישראל אשר השתתפו בדיון זה בדורות שונים לא נמצא (עכ''פ אני לא מצאתי) ולו אחד אשר הביע ספק בעניין הבחירה; חוסר הבנה – כן; ספק – לא. רק בדורות האחרונים ממש הועלו ספקות כאלה ומקורם אינו ביהדות. מעולם לא היה ביהדות זרם דטרמיניסטי.

נ.ב. נחמד מצדך להציע שלא ארגיש מחויב להמשך הדיון, אבל גם זה כלול בבחירה החופשית שלי. בחרתי להרגיש מחויב; ומכיוון שכך בחרתי, חובה זו הנה נעימה יחסית אף כי מכבידה לעתים באשר הזמן מצומצם ולא מספיקים הכל. כמובן, מחויבות זו מוגבלת בהגבלות אותן פרסמתי בעבר כמה פעמים אבל דומני שלך הן ברורות ממילא.

מה שנותר לי במצב הרוח של חיפוש נחמה הוא להציע שנפסיק למלא את תפקיד הגיא והבקעה; שנתנשא (ניקח אחריות) ונפעל לחולל כאן את המהפכה הדרושה כל כך אם חפצי חיים אנו.

ושיהיו רק שמחות,
נסים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=33786
הנה, בדיוק פה.
ערן בילינסקי (יום שני, 11/08/2003 שעה 13:37)
בתשובה לנסים ישעיהו

לדעתי, בניגוד לדעתך, הקשר הוא הדוק ובלתי ניתן להתרה. התהליך ההיסטורי הוא סך הבחירות והמעשים של האנשים. ברגע שאתה טוען שלתהליך ההיסטורי יש חיים משל עצמו הרי טענת כי ישנה התערבות חיצונית (מידי שמים) במעשיהם של האנשים. יכול להיות יחיד בסגנון ''ויכבד אלוהים את לב פרעה'', קבוצה, או כולם. ברגע שהכנסת את אלוהים למשוואה הרי שהבחירה, כפי שטענתי, אינה חופשית. יתרה מכך, אתה הרי כותב בעצמך: ''כמי שעוסק בכך רבות אני יכול לגלות לך כי מדי פעם אני ''מופתע'' מחדש לזהות את מהלכי ההשגחה העליונה המוליכה ''עיוורים בדרך לא ידעו''.'' כלומר, אתה בעצמך טוען כי המעשים שהם לכאורה פרי ''בחירה חופשית'' למעשה מוכתבים ממעל. אשוב ואסכם את עמדתי - אתה מנסה להגדיר שתי קטגוריות ולטעון שהן בלתי תלויות. אני טוען שהאחת היא תוצאה של השניה, על כן הקשר ביניהן בל ינתק, וכל הפרדה היא מלאכותית.

http://www.faz.co.il/thread?rep=33831
בחירתך החופשית שוב להגיב
סוחר נדל''ן (יום רביעי, 13/08/2003 שעה 7:30)
בתשובה לנסים ישעיהו

היטב ובחן מוכיחה כי היא היתה נכונה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=33582
מילים חסודות במסווה של שטיפת מח פסיכולוגית
אורח זמני (יום רביעי, 06/08/2003 שעה 18:25)
בתשובה לר' קלמן גיבוריצקי


http://www.faz.co.il/thread?rep=33593
מהאשכול הזה - לעם ישראל!
אלירז (יום רביעי, 06/08/2003 שעה 20:37)
בתשובה לר' קלמן גיבוריצקי

העובדה הזאת פשוט מדהימה!

_______________________________________________

פוליטי - כל מה שבוער!

פוליטי - http://polity.up.co.il

http://www.faz.co.il/thread?rep=33596
מהאשכול הזה - לעם ישראל!
ערן בילינסקי (יום רביעי, 06/08/2003 שעה 20:40)
בתשובה לאלירז

אם העובדה הזו מדהימה אותך אז אתה כנראה לא מכיר מספיק טוב את תורת המספרים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=33598
מהאשכול הזה - לעם ישראל! למה לא בעצם?
נסים ישעיהו (יום רביעי, 06/08/2003 שעה 21:28)
בתשובה לאלירז

לא כל כך הבנתי מה מדהים פה; אשמח לקבל הבהרה.
תודה, ובבניין ירושלים מיד ממש ננוחם.
נסים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=33599
''כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה''
הידען ההגון (יום רביעי, 06/08/2003 שעה 21:33)
בתשובה לנסים ישעיהו

.
חז''ל אמרו שכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה. הרב שאר הסביר: כדי להבין את מאמרם, אנו חייבים לדייק בלשונם של חז''ל. חז''ל לא אמרו שהמתאבל על ירושלים יזכה לראות בעתיד בשמחתה, הם אמרו: זוכה ורואה, בהווה - בעליל. בחורבן עצמו מונחת שמחתה של העיר. אין כוונת חז''ל במאמר זה לומר שהמתאבל זוכה לתמורה על התעניות ועל העינויים שהוא קיבל על עצמו לבצע בגלל החורבן. זוהי גם לא הכוונה של הציווי להתאבל על ירושלים. האבילות על ירושלים מטרתה לתת לאדם פרק זמן שבו הוא יתבונן במעשיו, יפשפש בהם וימצא דרך ראויה ומעשית כיצד לתקן את עצמו. ע''י תיקון המעשים, האדם מונע את הצער העתידי וגורם שלא תחזורנה צרות החורבן.

הדברים כלולים בדברי הקינה שכתב ירמיהו הנביא במגילת איכה. מלבד תיאור החורבן, הגלות והצער מורה לנו ירמיהו גם מהי דרך ההנהגה הראויה בעקבות החורבן. ''נחפשה דרכינו ונחקורה'' - על ידי התבוננות בחטאינו ובעוונותינו, אנו יכולים להגיע למצב של ''ונשובה אל ה`''. הקב''ה הבטיח לאבות הקדושים שלא יטוש אותנו לעולמים. הריחוק שלנו מה` יתברך, הוא תוצאה של מעשינו. לכן, ע''י תיקון מעשינו אנו יכולים לחזור אליו, וגם לחזור למצבנו הקודם: ''חדש ימינו כקדם''. המכשול היחיד העומד בפני האדם הרוצה לחזור לבוראו, הוא האדם עצמו. אם הוא ימשיך בדרכו הרעה, הוא גם ימשיך להתרחק מבוראו. לעומת זאת, אם הוא יתקן את מעשיו, הוא יתקרב שוב אל ה`. הקב''ה, אינו מתרחק ח''ו מהאדם - האדם הוא אשר בוחר לעזוב את ה` או לחזור אליו.

המתאבל על ירושלים - המתעמק בסיבות שהביאו לחורבן העיר וע''י כך הוא גם מגיע לתיקון אותם מעשים שהביאו לחורבן - זוכה ורואה בשמחתה. שמחתה ושלימותה של ירושלים היא כאשר העיר ממלאת את יעודה. היעוד הוא חיזוק הקשר בין שמים וארץ. ירושלים נקראת ''עיר שחוברה לה יחדיו'' (תהילים קכב:ג) - ירושלים מסמלת את הקשר הישיר הקיים בין השמים לארץ, בין הקב''ה ובין האדם. יעקב אבינו, בברחו מפני עשו אחיו, לן בהר המוריה ושם בחלומו הוא ראה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו. נבואה זו מבשרת על יעודה האמיתי של העיר. המתאבל על ירושלים, מתאבל על התרופפות הקשר עם ה` שנגרם ע''י מעשי בני האדם. ע''י אבלו, האדם מחזק שוב את הקשר לה` ומקרב את עצמו לקב''ה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=33622
''כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה''
המערכת (יום חמישי, 07/08/2003 שעה 1:03)
בתשובה להידען ההגון

והמקור: http://www.arachim.co.il/ArticlePrivet.asp?tid=30&am...

http://www.faz.co.il/thread?rep=33625
הידען אולי ידען, אבל הגון?
נסים ישעיהו (יום חמישי, 07/08/2003 שעה 9:11)
בתשובה להמערכת

לפחות להביא את המקור ממנו הועתקו הדברים...

http://www.faz.co.il/thread?rep=33710
אפשר להתעסק עם זומבי?
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 08/08/2003 שעה 23:17)
בתשובה לנסים ישעיהו



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.