פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
''גיבור המלחמה והשלום''
אורי אבנרי (יום ראשון, 17/08/2003 שעה 0:53)


''גיבור המלחמה והשלום''

אורי אבנרי




לפעמים די במשפט אחד כדי לגלות את השקפת-עולמו ואת רדידות מחשבתו של בעליו. כזה היה המשפט שהשמיע שר-הביטחון, שאול מופז, לפני כמה ימים בעת ביקור אצל יחידות צה''ל ברצועת-עזה.

''עם האויבים שלנו אי-אפשר, כנראה, לעשות קיצורי-דרך. מצריים הלכה לשלום עם ישראל רק לאחר שהובסה במלחמת יום-כיפור. זה גם מה שיקרה עם הפלסטינים.''

כלומר, אין פתרון מדיני. יש רק מלחמה, ובמלחמה הזאת יש ''להביס'' את הפלסטינים. השקפה פשוטה, פשטנית, שלא לומר פרימיטיבית.

אבל המשפט הקובע הוא: ''מצריים הלכה לשלום עם ישראל רק לאחר שהובסה במלחמת יום-כיפור.''

משפט מסגיר, מפני שהוא סותר לחלוטין את דעתם האחידה של כמעט כל המומחים בארץ ובעולם - היסטוריונים, מזרחנים ופרשנים צבאיים. אלה מאמינים כי בדיוק ההפך נכון: אנואר אל-סאדאת היה מסוגל להוביל את מצריים לשלום רק מפני שהצטייר כמצביא שהביס את ישראל במלחמת יום-כיפור. אחרי שהעם המצרי החזיר לעצמו את כבודו הלאומי הוא היה מסוגל לחשוב על שלום עם האויב (אנחנו).

בפרוץ המלחמה עשו המצרים מעשה שהדהים את העולם וזיעזע את ישראל: הם חצו את התעלה וכבשו את ''קו בר-לב'' המהולל. זה היה, לכל הדעות, מבצע צבאי מזהיר. הטיפשות של אמ''ן והיוהרה של גולדה מאיר איפשרו להם להשיג הפתעה גמורה, להשמיד מספר גדול של טנקים ולשתק את חיל-האוויר הישראלי. שר-הביטחון, משה דיין, התהלך אז מוכה-הלם ודיבר על ''חורבן בית שלישי''.

בהמשך המלחמה השתנו הדברים וצה''ל צלח לבסוף את התעלה בכיוון ההפוך, מערבה. בתום המלחמה אמנם היו כוחות גדולים של צה''ל ממערב לתעלה, אך כוחות מצריים גדולים נשארו ממזרח לתעלה. השבוע הודלף הסיכום הרשמי של צה''ל, שקבע חד-משמעית שישראל ''לא ניצחה במלחמה''.

אבל הניתוח הצבאי המקצועי איננו חשוב בהקשר זה. חשוב מה שנשאר בתודעת המצרים, ואיך זה השפיע על מעשיהם מאז.

הצלחתי להגיע לקאהיר למחרת ביקורו הסנסציוני של סאדאת בירושלים. מצאתי את עצמי בעיר שיכורת-שמחה, בתוך מין קרנבל עממי גועש. מעל הרחובות הראשיים נמתחו מאות כרזות, שחגגו את מעשה הנשיא. כל פירמה מסחרית ראתה חובה לעצמה לתלות מעל לרחוב בד גדול, ועליו סיסמאות-שלום.

הסיסמה האחת שגברה על כל האחרות, ושהופיעה במאות כרזות, הייתה: ''אנואר אל-סאדאת: גיבור המלחמה והשלום ''.

המוני העם המצרי לא היו תומכים בשלום, אילו היה נראה להם ככניעה לתכתיב של אויב יהיר. רק צליחת-התעלה, שנראתה למצרים כאחד מגדולי הניצחונות בכל ההיסטוריה שלהם בת 8,000 השנים, איפשרה להם לקבל את ההסכם כפשרה בין שווים, שאין בה פחיתות כבוד. כמו לעמים רבים אחרים, הכבוד הלאומי חשוב למצרים - ולערבים בכלל - כנכס עליון.

אולי כדאי למופז לבקר בקאהיר ולגשת למבנה עגול בצפון העיר, שהוא מוזיאון מלחמת רמדאן (השם הערבי של מלחמת יום-כיפור). שם יראה תיעוד אורקולי מרגש של צליחת-התעלה. המקום מפוצץ בכל יום, בעיקר בתלמידי בית-ספר.

אם, כפי שמנסה לעשות מופז לעשות גזרה שווה בין המצרים והפלסטינים, הרי המסקנה היא: רק אחרי שהפלסטינים ישיגו הישג שיחזיר להם את כבודם הלאומי, הם יכולים לעשות שלום עם ישראל. האינתיפאדה הראשונה, שנראתה לפלסטינים כניצחון גדול על עוצמתו האדירה של צה''ל, איפשרה להם לחתום על הסכם-אוסלו. ורק האינתיפאדה השניה, שבה כבר הוכיח צה''ל שאינו מסוגל לדכא את ההתקוממות הפלסטינית, איפשרה להם לקבל את מפת-הדרכים, האמורה להביא לשלום בין שתי המדינות, ישראל ופלסטין.

אגב, לקראת יום-השנה השלושים של מלחמת יום-כיפור מוצפת עכשיו המדינה בגילויים עליה. בין השאר פורסם שאני הצלתי את חייו של משה דיין. זה הפתיע אותי, וזה היה מפתיע גם את דיין, אילו היה בחיים. אך מסתבר שזה נכון.

הגילוי בא מפיו של עמיר פורת, קשרו האישי ואיש-אמונו של שמואל גונן (''גורודיש'' בפי כל), שכיהן במלחמה כאלוף פיקוד-הדרום. למחרת המלחמה, כשהציבור כולו חיפש שעיר-לעזאזל לכישלון המחריד של ראשית המלחמה, הוטלה מרבית האשמה על גורודיש. הוא סולק מתפקידו ואיש לא היה מוכן לשמוע את טענותיו. כלי-התקשורת, מקיר אל קיר, החרימו אותו.

האיש, שצנח בן-לילה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, נתקף יאוש. הוא האשים את דיין בגרימת העוול. לבסוף הצליח לקבוע איתו פגישה והתכונן לירות בו, ואחר-כך להתאבד.

ברגע האחרון ממש, יום לפני הפגישה הגורלית, הפגיש אותי כתב ''העולם הזה'' רינו צרור, עם גורודיש. הייתי אז עורך השבועון, הביטאון היחידי בארץ שלא השתייך למקהלת המימסד. נהגנו תמיד לתמוך בחלשים שנעשה להם עוול, מול פני שרירות החזקים.

שוחחתי עם גורודיש ארוכות. בכל מהלך השיחה שיחק באקדחו. גורודיש היה רחוק מהשקפת-עולמי, איש-ימין מובהק, מיליטריסט אמיתי. אבל השתכנעתי שאכן נעשה לו עוול מזעזע במהלך חקירת המלחמה. הבטחתי לעזור לו להשמיע את דברו. ההקשבה לצד שלו וההבטחה לפרסמה בהרחבה בעיתון - הרגיעו משהו מהלחץ שהצטבר בו. הוא ראה שלא כל העולם סגור בפניו, ועל כן ויתר על הרעיון להרוג את דיין ולהתאבד. פירסמתי מאמר גדול על ''דרייפוס הישראלי''.

יש בפרשה זו צד אירוני, מפני שבכל מדינת ישראל לא היה לדיין מתנגד גדול ממני. דיין, יותר מכל אדם אחר (מלבד דוד בן-גוריון ועוזרו, שמעון פרס) העלה את ישראל בשנות ה-‏50 על הפסים האנטי-ערביים, שעליהם היא מתנהלת עד היום. מעל דפי ''העולם הזה'' לחמתי בו מדי שבוע, כתבתי נגדו מאות מאמרים, חשפתי את עיסוקו בחפצים ארכיאולוגיים גנובים ואת מעלליו האינטימיים שסיכנו את ביטחון המדינה. אך בסוף, מתברר, הצלתי את חייו.

ובחזרה לעניין: מלחמת יום-כיפור לא הובילה ל''חורבן בית שלישי'', כנבואת דיין, אלא לשלום עם מצריים, אחרי שגאוותה הלאומית שוקמה. אם יצליחו שרון וצמרת-צה''ל לשבור את ההודנה ולחדש את האינתיפאדה, זה לא יביא לשבירת העם הפלסטיני. הוא, מן הסתם, יחזיק מעמד, ואחרי הרבה-הרבה שפיכות-דמים ינאם יאסר ערפאת בכנסת, כפי שעשה סאדאת, ''גיבור המלחמה והשלום''.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


לא להאמין!
יובל רבינוביץ (יום ראשון, 17/08/2003 שעה 1:05) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חשבנו כל הזמן שהתזה שלך היא שהפלשתינאים הם שוחרי שלום.

כעת מתגלה דעתך האמיתית. מדובר בפורעים צמאי דם שרק לאחר שירוו את צמאונם במספיק דם של 'אויביהם' הם ייאותו לעשות שלום.

אז מה אתה מבלבל לנו את המוח שבוע אחר שבוע? הם - לשיטתך - היו יוצאים לאינתיפאדה המוזרה שלהם בכל מקרה. לא מדובר על זכויות אדם, על ביקורו של אריאל שרון בהר הבית או על ההתנחלויות.

הם רוצים ''כבוד'', שהוא - מבחינתם - לנצח במלחמה.

חבל ששיקרת לנו ולאחרים כל הזמן הזה. לו היה הציבור מבין שמדובר במחיר דמים שהם חייבים לגבות, בליטרת הבשר של אויביהם, היינו מזמן מתעשתים ומטפלים בסכסוך בצורה אחרת לחלוטין. לא פשרה - אלא הכרעה.

יופי של חברים בחרת לעצמך. יישר כוח.
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה, אבנרי
סוחר נדל''ן (יום ראשון, 17/08/2003 שעה 1:15) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אפילו סאדאת הודה שללא ''נצחון'' מצרים במלחמת יוה''כ הוא לא יכול היה להוביל מהלך של שלום עם ישראל. לפני 1973 מצרים עמדה על החזרת כ ל סיני תמורת הפסקת אש בלבד, והיא כלל לא רצתה לשמוע על שלום והשלמה.
_new_ הוספת תגובה



והינה אפילו אתה מודה, אבנרי
סוחר נדל''ן (יום ראשון, 17/08/2003 שעה 1:18)
בתשובה לסוחר נדל''ן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בחצי פה וברשלנות מצידך שצדקתי:
''הסיסמה האחת שגברה על כל האחרות, ושהופיעה במאות כרזות, הייתה: ''אנואר אל-סאדאת: גיבור המלחמה והשלום''.

המוני העם המצרי לא היו תומכים בשלום, אילו היה נראה להם ככניעה לתכתיב של אויב יהיר. >>>>>> רק צליחת-התעלה, שנראתה למצרים כאחד מגדולי הניצחונות בכל ההיסטוריה שלהם בת 8,000 השנים, איפשרה להם לקבל את ההסכם כפשרה בין שווים, שאין בה פחיתות כבוד<<<<<<<. כמו לעמים רבים אחרים, הכבוד הלאומי חשוב למצרים - ולערבים בכלל - כנכס עליון.
_new_ הוספת תגובה



אובססיה אבנרית
קורינה (יום ראשון, 17/08/2003 שעה 9:17) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איזה עוול, איזה סילוף, איזו חוצפה מתנשאת - להשוות את יאסר עראפת לסאדאת, הן בתחום האנושי והן במנהיגות.

נבואת אבנרי שעראפת יתקבל אחר כבוד לנאום בכנסת ישראל, רק מעידה על התפיסה המזלזלת של אבנרי את עם ישראל.

קצנו בדבריך, קצנו ב''אופיום להמונים'' שאתה מחלק.
_new_ הוספת תגובה



אובססיה אבנרית יש קורינה ויש קורינה הסופרת
הסופרת קורינה (שבת, 08/11/2003 שעה 18:55)
בתשובה לקורינה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא יודעת מיהי המשתמשת בשמי אך זו לא אני, לא בדעה ולא בזהות.
אשמח מאד אם הכותבת תאמץ שם/כינוי שאינם מטעים.
_new_ הוספת תגובה



ההסכם עם מצרים הוא אסון לישראל
ישראלי פזיז (יום ראשון, 17/08/2003 שעה 13:33) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ניתן לראות בבירור שתי מגמות על במדיניות מצרים כלפי ישראל, הן במישור הפנימי והן במישור הבינלאומי. המגמה הראשונה הינה הקצנה של המסרים האנטישמיים אשר אינם נופלים מההסתה האנטישמית בתקופת הרייך השלישי.
המגמה השניה הינה מירוץ חימוש מואץ, וזאת במדינה בה התל''ג לנפש עומד על 700 דולר לשנה. הצהרות של הגנרלים המצריים לא משאירות ספק רב באשר למטרות ההתחמשות, חיסולה של הישות הציונית (כדבריהם). היטיב לתאר את המצב סאדאת עצמו כאשר אמר שתפקידו של דור זה הוא לקחת מישראל את השגי מלחמת ששת הימים ותפקידו של הדור הבא יהיה חיסולה של ישראל.
אילולא ישראל ויתרה באיוולותה המדינית על נכסים לאומיים ניתן להגיד בוודאות שלא רק הדור שחתם על ההסכם האווילי היה חוסך מעצמו מלחמות אלא גם הנכדים והנינים שלהם. קריסתה של בריה''מ היתה משאירה את מצרים מבודדת, ללא יכולת התחמשות בנשק מערבי מודרני ויחד עם העוצמה הכלכלית ששטחי סיני היו מעניקים לנו (כולל שדות הנפט) המצב בינינו למצרים היה דומה יותר למצב בין מכסיקו לארה''ב כאשר זו האחרונה כבשה שטחים רחבי ידיים ולא טרחה להחזירם תמורת פיסות ניר כאלה או אחרות.

ההסכם עם מצרים
הפרה 1, הסתה ואנטישמיות בוטה
אין שלום
_new_ הוספת תגובה



אכן אורי ראוי להיות ראש לנו
ההוא (יום ראשון, 17/08/2003 שעה 22:27) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יפה מאד מצידו של אורי שהציל את דיין שתום העין מהתנקשות של ימני מובהק כמו גורדיש(האם הרצח הזה לו לא היה נמנע היה נחשב לרצח פוליטי?) ,בכלל עוד יסתבר לנו במהלך הזמן כפי שנראה שאורי הוא המחולל העיקרי של כל מה שסמוי מהעין שלנו.מה שאנו לא יודעים עדיין כולו ורובו ככולו עדיין רשום אי-שם בפנקסו הדהוי של אורי הביישן והנחבא אל הכלים.

תנחשו מה עוד אורי מעולל פה-ושם מאחורי הקלעים ,אם אתם לא מאמינים לאורי למי תאמינו?

היסטוריונים מובהקים מייד אחרי לכתו של אורי (עד מאה ועשרים לפחות) יעלו בכתב את מה שברור לכל בר דעת ,לפני אורי לא היתה היסטוריה ואחרי אורי לא תהיה היסטוריה.

אולי בנסיון קלוש להציל את גורלנו המר מנתיב המר הצפוי לו,עלינו לעשות מעשה ,עלינו לרומם ולשבח את אורי שלנו ,ומי יתן שיחיה עד מאתיים שנה לפחות ,ואפילו אם לא נהיה קמצנים ,וניתן לאיזה מדען (ימני כמובן) לנטוע באורי נשמה יתרה שתצליח להביאו לגיל 900 שנה לפחות הלוואי כן יהי רצון -אמן אפילו.

בכלל לאחרונה אורי נוסטלגי מעט ,אמנם גם מידה זו אינה בלתי מבורכת ,ואחרי הכל מיטב העיתונאיים במדינה (מיטב היא מילה מכשילה) הם מבית היוצר של אורי.

ואם אנו מדברים על מיטב נודה ולא נבוש שאנשים לאחרונה קצו באותם עיתונאים מובחרים ,מילתם אינה מילה ,תובנתם אינה תובנה ,חוכמתם אינה חכמה ומה יהיה אם אחרון הנודעים בכתיבתו המאד מפוכחת שלא לאמר מאירה ומזהירה ילך מאיתנו?

אוףףףף... העתונאים האלה לא להאמין עד כמה הם מתוסכלים ,מתוך הכתיבה תמיד מבצבץ לו איזה רודן מתוסכל ,גנרל שלא שלח אוגדות לחופי המלח האגדתיים ולא דהר בראש חוצות מעל צריח טנק בוער ,ובכלל אולי ניתן לעיתונאים לנהל לנו את החיים שלנו ,מי צריך את היתר ?

לדעתי אורי צריך להיות ראש ממשלה ,למה אם פרס יכול אורי לא יכול?
ואם שרון קשישא יכול מה רע באורי?
ולמה מה שעראפת ההזוי יכול נמנע מאורי?

אורי לראשות הממשלה ....מחר .ואין זו אגדה.
_new_ הוספת תגובה



אכן ציניות במיטבה.
כחולבן (יום ראשון, 17/08/2003 שעה 22:47)
בתשובה לההוא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי היה מאמין שמאמר שכטלו שעמום מגלומני יניב תגובות כה מהנות.
_new_ הוספת תגובה



אבנרי כהרגלו, מנותק מהמציאות ואינו
ראובן גרפיט (יום חמישי, 28/08/2003 שעה 9:54) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מהסס לעוות את הנתונים לטובת השקפת חייו. אבנרי רואה עצמו כאדם אינטליגנטי , משום מה. אילו היה אדם אינטליגנטי היה טורח לקרוא את ספרו של אנואר אל-סאדאת ''סיפור חיי שבה היה קורא על יוזמת השלום של מר סאדת, היה יותר מיוזמה אחת, למשל ב 4 פברואר 1971, נאומו המפורסם בפרלמנט המצרי שבה הכריז ''..שאם תחזיר ישראל את כוחותיה בסיני אל המעברים אהיה מוכן לפתוח את תעלת סואץ מחדשף להעביר את כוחותי לגדה המזרחית, להאריך את הפסקת האש שמסגרת יוזמת רוג'רס ...''
היו לו עוד מספר נסיונות למו''מ ישיר או עקיף עם ממשלת ישראל אך כולן נדחו על ידי ממשלת ישראל שבראשה עמודו גב' גולדה ומשה דיין אשר הביאו עלינו את המלחמה המיותרת. חוסר הבררה הביאה אותו למלחמה, על פי דבריו.
אפשר להפנות את ''היצור האינטליגנטי'' מר אבנרי לפרסומים גלויים של אלאהרם מצרים 11 יוני 1975 ''הדוקטרינה המדינית של סאדאת - על פתיחת התעלה לשייט ועל מדיניות מצרים ביחס לארה''ב ול-ברה''מ בשאלת משה''ת''.
הייתי מפנה את אבנרי גם לסדרת הפרסומים של חברו עראפת ביחס לגורלה של מדינת היהודים, אילו רק ניתן לו,
אבל באמת מה מצפים מעורך פונוגרפי, מכלי שרת של עראפת? ליושר מקצועי? לבטח לו. אני סקרן לדעת מתי לאחרונה אורי אבנרי קרא חומר מעבר לעיתונות צהובה או הצצה בכותרות עיתון?
אני תמה מדוע לא נותנים במה וכועסים על ח''כ ד''ר טיבי ושאר ח''הכ הערבים שכולם אנשים אינטליגנטים, גאים העומדים על דעתם ולאומיותם הערבית. שאני מעריך את אומץ ליבם הפוליטי.לעומת זאת כן נותנים במה למשתף פעולה יהודי שהינו בן ברית ואוכל מלחמו של גדול אויבי מדינת ישראל מאז היטלר (היטלר בניגוד לעראפת לא הרג במו מידיו יהודים, לא אנס ילדים ולא לקח שוחד). שופטים אדם על פי חבריו וכל מי שחבר של עראפת , יש לנדות אותו, אך לכם הפתרונים.
_new_ הוספת תגובה



ההבדל בין ערפאת והיטלר
דוד סיון (יום חמישי, 28/08/2003 שעה 17:07)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא שזה מהותי. אבל אם אתה מעלה את הנושא:
מי מהשנים, היטלר או ערפאת, לא הרג יהודים במו ידיו?
_new_ הוספת תגובה



ההבדל בין ערפאת והיטלר
ראובן גרפיט (יום חמישי, 28/08/2003 שעה 21:54)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היטלר לא הרג. לעומת זאת עראפת כן. על פי החוק הפלילי יש הבחנה ביניהם.
_new_ הוספת תגובה



ההבדל בין ערפאת והיטלר
דוד סיון (יום שישי, 29/08/2003 שעה 8:06)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מתי ואת מי הרג ערפאת?
_new_ הוספת תגובה



ההבדל בין ערפאת והיטלר
ראובן גרפיט (יום שישי, 29/08/2003 שעה 21:56)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני רוצה להדגיש ולהבחין בין שני דברים: הריגת יהודים לוחמים במסגרת מאבקם מזה 100 שנה לערך בהגירת היהודים לארץ פלשתין, שמחינתם , על פי הקודקס המוסלמי, הכל מותר . גם אילו לא היו לי טענות כלפיו לגבי מעשים אלה (אני מתכוון לגבי מעשי רצח מכוונים כנגד ילדים /נשים אזרחים חסרי מגן על מנת להפחיד ולהבריח אותנו מכאן) הרי יש לי טענות לאורי אבנרי. אבנרי אשר נלחם במלחמת השחרור, בשלב מסוים של חייו חבר לאוייב, לעראפת. לשאלתך: כדאי שתקרא את עלילות הגבורה שמופיעים במסגרת האוטוביוגרפיה שלו שבה הוא מתפאר לגבי ילדותו בירושלים ובמלחמותיו באוייב הציוני. מלחמה זו אין בה פגם מוסרי כי היא שקולה למלחמתנו בו ובפלשתינאים. אך מעבר לפגיעה בנו, התפרסמו לגבי עראפת לא מעט חומר בירדן על מעלליו שם, אשר הובילו לספטמבר השחור ואשר בהם מסבירים הירדנים מדוע ולמה היה כורח המציאות לרצץ את ראשו של הנחש. גם לבנון ובסוריה יצאו במערכת פרסומים כנגד עראפת ובו תוארו מעלליו בלבנון הכוללים מעשי רצח, אונס קטינים (הוא מואשם בהומוסקסואליות , דבר האסור באיסלם ובהעדפת קטינים), סחר בסמים, גביית דמי חסות, חטיפת נשים, הברחת נשק, הפעלת לחץ על פוליטקאים ועוד. כל זאת על פי המקורות הערבים. מדובר בארכי פושע מהסוג המגעיל והמכוער ביותר שידעה האנושות.
שלא נדבר על הוראותיו לחטוף מטוסים ולפוצץ אותם וכן לפגוע באזרחים חפים מפשע שלא מבני עמינו. משום מה , אבנרי,המתימר להיות לוחם צדק ושומר על חותם המוסר, נמנע מגינוי ממעשי הזועה של ידידו עראפת .
אולי אף אבנרי רואה מעשים אלה כמעשים מוצדקים, במסגרת מלחמת השחרור הלאומי של העם הפלשתינאי (המטרה שלהם כנראה מקדשת את האמצעים, אך לא שלנו) - כי אחרת איני מסוגל להבין ולקבל, כיצד במהלך מלחמתנו בלבנון,מלחמת של''ג ,כנגד כוחות עראפת, בזמן שחיילנו נפגעו בקרבות אלה, יצא אבנרי לבירות לחבק ולהתנשק עימו ולעודדו. עראפת סידר לו את אישורי הכניסה, הטיסה , הלינה והאירוח. מאז היום, יש תלות הדדית בין השנים.
עם כל הכבוד - אני לא אשכח לו זאת ולא אסלח.
_new_ הוספת תגובה



ההבדל בין ערפאת והיטלר
ערן בילינסקי (שבת, 30/08/2003 שעה 1:51)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכל טוב ויפה, והאמת היא שגם אני לא ממש סובל (בלשון המעטה) את האיש עם השערות על הפנים, ואני גם חושב שמר אבנרי צבוע במידה שלא תיאמן, אבל דוד סיון שאל שאלה פשוטה וקיבל תשובה מסובכת. לטובת העניין אני אחזור עליה ואחדד: את מי הרג ערפאת באופן עצמאי וישיר[1]? הריגה תו''כ קרב לדעתי לא נחשבת לצורך זה. גם היטלר לחם במלחה''ע הראשונה, וסביר להניח שקטל מישהו תו''כ קרב.

[1] לא שהתשובה ''אף אחד'' תהפוך אותו לצדיק הדור או אפילו לכשר בעיני, אבל אני חושב שלא מזיק שנדע את האמת העובדתית.
_new_ הוספת תגובה



ההבדל בין ערפאת והיטלר (2)
דוד סיון (שבת, 30/08/2003 שעה 6:04)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראובן, הקטע שלך היה: ''...גדול אויבי מדינת ישראל מאז היטלר (היטלר בניגוד לעראפת לא הרג במו מידיו יהודים, לא אנס ילדים ולא לקח שוחד).''

לפי דבריך ערפאת הוא גדול אויבי ישראל מאז היטלר אבל טענתך ''היטלר בניגוד לערפאת לא הרג במו ידיו יהודים,...'' נשארה סתומה. אם טענתך נכונה יכול להשתמע ממנה שערפאת הוא איוב יותר נורא מהיטלר.........!

נחדד את שאלותי:
1. האם ערפאת הרג יהודי או יהודים במו דיו?
2. האם ערפאת הוא אויב יותר נורא מהיטלר?

אבל בבקשה תשאיר את אבנרי מחוץ לדיון כי הוא לא ממש שייך.
_new_ הוספת תגובה



ההבדל בין ערפאת והיטלר (2)
ראובן (יום שני, 01/09/2003 שעה 12:03)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מתפלא על השאלה: צינתי ''מאז היטלר'' קרי לאחר תקופתו.
שנית, עראפת הרג יהודים/בקרב כרמה למשל , לטענתו לפחות, כפי שאני הרגתי ערבים, על זה איני מגנה אותו.אני מגנה על הפגיעה הסיסטמטית /האידאולוגית באזרחים יהודים על מנת להבריח אותם מהארץ.
אני כועס על אבנרי לא על עראפת שבו אני רואה אוייב כי כפי שלא הייתי מוכן לקבל שעיתונאי או כל אזרח יהודי יחבור להיטלר ויצדיק את מעשיו וינהל תעמולה להאדרת שמו בעולם, והיו כאלה.
_new_ הוספת תגובה



ההבדל בין ערפאת והיטלר (2)
ערן בילינסקי (יום שני, 01/09/2003 שעה 12:27)
בתשובה לראובן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תגובה 34266
_new_ הוספת תגובה



ההבדל בין ערפאת והיטלר ....
דוד סיון (יום שני, 01/09/2003 שעה 13:04)
בתשובה לראובן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האמירה שלך היטלר בניגוד לעראפת לא הרג במו מידיו יהודים, לא אנס ילדים,...'' עדין נשארת סתומה.

האם ערפאת כן עשה דברים כאלו(מחוץ לשדה הקרב)?
_new_ הוספת תגובה



התבוסה של מצריים במלחמת יום כיפור
משה (שבת, 13/12/2003 שעה 16:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''אנואר אל-סאדאת היה מסוגל להוביל את מצריים לשלום רק מפני שהצטייר כמצביא שהביס את ישראל במלחמת יום-כיפור. אחרי שהעם המצרי החזיר לעצמו את כבודו הלאומי הוא היה מסוגל לחשוב על שלום עם האויב (אנחנו).'' סוף ציטוט מהמאמר!!
כלומר אין שום סתירה בין דבריו של מופז לאורי אבנרי...מצרים הובסה במילחמת יום כיפור אבל סאדאת הצטייר כמנצח .שילוב זה הוביל לשלום...כך גם הפלשתינאים הם צריכים להיות מובסים בשדה הקרב ....המנהיגות תדאג להצטייר אחרת.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי