פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מערכת משפטית וכלליה
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום רביעי, 27/08/2003 שעה 16:19)


מערכת משפטית וכלליה


נסים ישעיהו



שופטים עממיים



(דברים ט''ז): יח שׁפְטִים וְשׁטְרִים תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם מִשְׁפַּט-צֶדֶק:


שצריכים גם שופטים וגם שוטרים, על כך אין ויכוח; אם אין שוטרים – אין מי שיכפה ביצוע גזר דין. אבל למה צריך כאלה בְּכָל-שְׁעָרֶיך, כלומר בכל עיר וגם לִשְׁבָטֶיך? למה מה, שופט משבט אחר או מעיר אחרת לא יעשה משפט צדק?!

לא מזמן נתפרסם בכלי התקשורת סיפורו של צעיר אשר גנב בקבוק שתיה ממקרר של בית כנסת (דומני כי לא היה לו עבר פלילי) נתפס והובא לדין; הצעיר טען כי היה צמא ומצבו הכלכלי אינו מאפשר רכישת בקבוק שתיה; התובע המשטרתי דרש להטיל עליו את העונש המקסימלי הקבוע בחוק, שבע(!!!) שנות מאסר. השופט לא הגיב על דרישה זו אבל בינתיים שלח את הצעיר למעצר.

אינני יודע מה המשך הסיפור, אם כבר היה המשך; גם כל הפרטים הנ''ל הם מן הזכרון ואולי לא דייקתי בפרט זה או אחר, אבל לענייננו זה לא ממש משנה כי העקרון הוא העומד למבחן ולא הפרטים.

נדמיין לעצמנו בית דין מקומי כזה, שהוקם על פי הוראת התורה בפרשת השבוע, והצעיר הנ''ל מובא בפניו; נניח אפילו שחברי בית הדין הם גם מתפללי בית הכנסת ממנו גנב הגנב בקבוק שתיה; כיצד היו הם דנים מקרה זה?

ובכן אם היו מבקשים למצות עמו את הדין, היו מחייבים אותו בתשלום מלא עבור הגנבה; ואם היו שני עדים למעשה, היו מטילים עליו לשלם כפל, כלומר שני בקבוקי שתיה.

אחר כך היו מאכילים אותו לשובע, משקים לרוויה ואף דואגים לו לפרנסה, שהרי בית דין מצווים לדאוג גם לפרנסת צאן מרעיתם.

(משלי ו): ל לֹא-יָבוּזוּ לַגַּנָּב כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב:
ככה זה כאשר השופטים הם חלק מן העם ואינם מורמים מעם.

מאזני צדק



יט לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא-תִקַּח שׁחַד כִּי הַשּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם:


(רש''י): לא תכיר פנים. אף בשעת הטענות; אזהרה לדיין שלא יהא רך לזה וקשה לזה, אחד עומד ואחד יושב, לפי שכשרואה שהדיין מכבד את חבירו מסתתמין טענותיו:

(שם) כי השחד יעוור. משקיבל שוחד ממנו, אי אפשר שלא יטה את לבבו אצלו להפך בזכותו:

(המשך תער''ב, חלק ראשון): דהנה משפט הוא בחי' הגבלה, שכל דבר על מקומו יבוא [בשלום].


לכל אדם, גם לשופט ישנן נטיותיו הטבעיות, חברתיות, מעמדיות וכדומה ובאלה איש אינו מאוזן מטבעו, זה נתון; לא לחינם המאזניים אמורים לאפיין את הצדק, הם מסמלים איזון וזה מה שנדרש ממערכת משפטית.

אבל כדי שמערכת תהיה מאוזנת, צריך שהאנשים המאיישים אותה יהיו מאוזנים ככל שאדם יכול להיות מאוזן בנפשו. כדי להגיע לאיזון בנפש ולשליטה באותן נטיות מוּלדוֹת או נרכשות, דרושה יגיעה לא קטנה וגם אז לא תמיד התוצאה מובטחת.

במערכת בלתי מאוזנת עלול לקרות שהשופט ישא פנים לצד מן הצדדים כי הוא מזהה בו שותף למעמד/לדעה וכדומה והוא אפילו אינו חש בכך שמשהו לא תקין, שהרי לא קרה שום דבר שניתן להצביע עליו; או אם ניתן להצביע על משהו – מבטלים זאת כלא שייך לעניין ומכחישים כל השפעה זרה. לא חייבים שוחד ממון כדי שזה יקרה; מספיקה הזדהות הדדית ההופכת שנים לאחד.

בפרשת השבוע מציעה לנו התורה בניית מערכת משפטית כזו שהאיזונים מוּבְנים בתוכה; במערכת זו השופטים באים מתוך החברה הזקוקה לשירותיהם והם מכירים את צאן מרעיתם הכרות אישית; בכך מובטח שינסו, בכל עת שיש מקום לכך, להגיע לפשרה בטרם יחרצו דין, ואם זה לא מסתדר – ידונו במדת הרחמים.

צדק צדק תרדוף



כ צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקֶיךָ נתֵן לָךְ:


'צדק' זה השורש של המלה 'צדקה'; 'משפט' לכאורה זה דין, ההפך מצדק, אז איך הם הולכים ביחד? אפשר לומר כי משפט המגיע אל חקר האמת עושה צדק-צדקה עם הצד הנפגע, אבל לא בטוח שהסבר זה מספיק שהרי בד''כ כל צד בטוח שהוא הצודק וזה גם נכון מזוית הראיה האישית של בעלי הדין.

חוץ מזה התורה גם מצווה: צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדּף וקובעת כי זהו תנאי לקיום החיים בארץ: לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקֶיךָ נתֵן לָךְ:

אז קודם כל למה פעמיים 'צדק', לא מספיק אחד? ולאן ברח הצדק שצריכים לרדוף אחריו? ואיך רדיפת הצדק קשורה לקיום החיים בארץ ישראל דוקא? לחיים בכלל – זה מובן; בלי צדק כל חברה מתמוטטת בתוך זמן קצר או ארוך. אבל מה הקשר המיוחד בין צדק לבין הארץ אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקֶיךָ נתֵן לָךְ?

ובכן כדי לשפוט את הזולת משפט צדק, צריך קודם שהשופט ישפוט את עצמו משפט כזה; עליו לעבוד עם עצמו לניטרול כל אינטרס או נטיה אישית, לבטל את עצמו מכל וכל ולהתייחס אל הזולת העומד בפניו לדין כאל דף חלק. רדיפת הצדק היא של השופט בתוך עצמו פנימה וזאת בשני מישורים, התאורטי וגם המעשי; פעמיים לרדוף 'צדק'.

הוא חייב לבחון את עצמו בחון היטב ולבטל כל דעה קדומה, בין חיובית ובין שלילית שאולי יש לו כלפי כל אדם ולא רק כלפי זה העומד לדין. ביטול כזה אפשרי רק ביחס לקב''ה, השופט העליון.

האם ניתן למצוא שופט כזה? במציאות של ימינו זו נראית אשליה דמיונית לחלוטין; משהו כמו חלום באספמיה או בירושלים של מעלה; אבל בהיסטוריה של עמנו ידועים כמה וכמה סיפורים אודות דיינים שהלכו בדיוק בדרך שתוארה לעיל. הם היו כפופים לשופט העליון ונהגו בהתאם.

פסילנא לך לדינא



(כתובות, ק''ה/ב): האריס של ר' ישמעאל בן ר' יוסי היה רגיל להביא לו בכל יום שישי סל מלא פירות מן המטע שעיבד [בשדה של ר' ישמעאל]; פעם אחת הביא את הפירות ביום ה'; שאל ר' ישמעאל, מה השתנה שבוע זה מכל השבועות? ענה לו האריס, יש לי דיון משפטי היום אז הקדמתי גם את הבאת הפירות. ר' ישמעאל סרב לקבל את הפירות ואמר לו: 'פסילנא לך לדינא' [אני פסול מלשבת בהרכב שידון בעניינך]. הושיב דיינים אחרים ודנו בעניינו; הוא נותר מחוץ לחדר הדיונים אבל שמע את מהלך הדיון, אמר [חשב לעצמו] אי בעי טעין הכי ואי בעי טעין הכי [יכול הוא לטעון כך ולזכות במשפט]. אמר [מסקנה מן האירוע]: תיפח נפשם של מקבלי שוחד; ומה אני – שלא נטלתי, ואם נטלתי – שלי נטלתי, כך [נטיתי לטובתו], מקבלי שוחד על אחת כמה וכמה:

(שבת, קל''ט/א): תניא, רבי יוסי בן אלישע אומר: אם ראית דור שצרות רבות באות עליו – צא ובדוק בדייני ישראל; שכל פורענות שבאה לעולם – לא באה אלא בשביל דייני ישראל, שנאמר (מיכה ג) ט שִׁמְעוּ-נָא זאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְתַעֲבִים מִשְׁפָּט וְאֵת כָּל- הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ: י בּנֶה צִיּוֹן בְּדָמִים וִירוּשָׁלַם בְּעַוְלָה: יא רָאשֶׁיהָ בְּשׁחַד יִשְׁפּטוּ וְכהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ וְעַל-ה' יִשָּׁעֵנוּ לֵאמר הֲלוֹא ה' בְּקִרְבֵּנוּ לֹא-תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה:


לא ברור כמה אנשים שאינם מיואשים מן המצב נותרו בארץ; הסטטיסטיקות המתפרסמות לעתים קרובות בכלי התקשורת מלמדות על השלמה נרחבת עם התהליך החורבני עד שנדמה כי לא ניתן עוד להציל. יש עדיין כמה בודדים שמנסים לתקן משהו בתוך המערכת הקיימת אבל דומה כי גם הם כבר מבינים שזה אבוד.

לנו נראה כי אין מקום ליאוש; צריכים להחליף את החוקים ואת מערכת המשפט וזה יהיה הצעד הראשון בהבראת העם והחברה בישראל; ומיד תתקיים בנו ההבטחה (ישעיהו א) כז צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה:

ושיהיה רק טוב ליהודים.

נסים ישעיהו, תנועת 'אור ישראל'.

חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


נסים, המסקנה שלך לא במקום.....
דוד סיון (יום רביעי, 27/08/2003 שעה 18:27) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המסקנה שלך, ''...צריכים להחליף את החוקים ואת מערכת המשפט וזה יהיה הצעד הראשון בהבראת העם והחברה בישראל...,'' לא כל כך קשורה למאמר שלך.

אתה כותב אמנם על מערכת משפט ''טובה וצודקת'' בעיניך. אבל אתה לא ממש מציג סיבה למה צריך להחליף את המערכת המשפטית הקיימת. יותר מכך, הצגת דוגמה ''לאי-צדק'' (אחד בלבד!!) שעושה המערכת הקיימת אבל לא הוכחת שהמערכת החליפית (איזה בדיוק?) לא תפול לאותו הבור.
_new_ הוספת תגובה



אכן לא הוכחתי שהמערכת החליפית לא תיפול לאותו בור
נסים ישעיהו (יום רביעי, 27/08/2003 שעה 19:09)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל לגבי כל היתר - אולי כדאי לקרוא שוב את הרשימה.

מערכת חוק המאפשרת, ולו תיאורטית, ענישה של שבע שנות מאסר על גניבת בקבוק שתיה, זו מערכת דורסנית והרסנית.

שופט המשתכר עשרות אלפי שקלים בחודש מן הקופה הציבורית, כשהוא דן אדם החי בקושי על שכר מינימום ומטיל עליו קנס בסכומים שעבורו הם דמיוניים, זה מעוגן בספר החוקים של המדינה וזהו עושק הדל אל מול התעצמות החזקים.

כל החוקים בספר החוקים של המדינה הם חורבניים; דוגמאות יש לאין ספור וכבר כתבתי על כך בעבר. זו פעם ראשונה שאני מתייחס למערכת המשפטית ודי לקרוא את מאמריהם האחרונים של יואב יצחק http://www.nfc.co.il/archive/003-D-3283-00.html?tag=...
ושל יוסי דר http://www.nfc.co.il/archive/003-D-3289-00.html?tag=...
כדי לראות לאיזה שפל הגענו.
_new_ הוספת תגובה



אכן לא הוכחת במאמר את עמדתך
דוד סיון (יום רביעי, 27/08/2003 שעה 21:15)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הנושא שהבאת חשוב וכדאי לקרוא את המאמר שלך. כך גם עשיתי לפני שהגבתי.

דוגמה אחת שהבאת עדין לא ממש מוכיחה את האמירה שלך ''...זו מערכת דורסנית והרסנית.'' היא גם לא נימוק מספיק למסקנה שלך שצריך להחליף את החוקים. כך גם אי-אפשר להגיד שדת ישראל היא מושחתת אם מביאים דוגמה לרב מושחת.

אני מכיר חלק מהעמדות של יואב יצחק וגם את עמדתו של יוסי דר לגבי השופט ברק (כולל המאמר שהופיע בפורום לא מזמן). המאמר שאת הקישור שלו הבאת מציג את עמדתו של יוסי דר בתחילתו. ''ראש הממשלה סופג, כידוע, לאחרונה ביקורת קשה על שפעל תוך ניגוד אינטרסים בכך שסייע לחבריו מכפר מלל... מתברר שתופעת הסיוע לחברים - תוך ניצול המעמד והתפקיד - פושה ומשגשגת גם במערכת המשפט - בראש המערכת ממש....'' אבל בהמשך הוא מביא לא מעט חומר לתמוך בעמדתו.

נשאיר בצד את דעתי על העמדות של יואב יצחק ויוסי דר המאמרים שלהם תומכים במסקנה שהופיעה במאמר. אבל זה לא מסיר את הביקורת שלי על המאמר. הרי מלכתחילה ביקרתי את המאמר ולא את עמדתך.

אוסיף רק הערה אחת לגבי נושא השחיתות. היא צומחת ופורחת בגללנו - העם. אנחנו הקרקע עליה היא צומחת ופורחת ובידנו לכרות אותה, אבל אנו לא ממש עושים דבר בכיוון. הסיפור הקשור במשפחת שרון הוא דוגמה קלאסית לאמירה הזאת. כל הגילויים בנושא לא פגעו מעט במעמדו הפוליטי - בעיקר בתוך מפלגתו (מיכאל איתן שעשה הרבה רעש בנושא העמותות של אהוד ברק, ובצדק, לא עושה כך הפעם).

האם המסקנה שנובעת מכך היא שצריך להחליף את העם?
_new_ הוספת תגובה



יש לי הצעה, מר סיון
נסים ישעיהו (יום רביעי, 27/08/2003 שעה 23:48)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מצורפת הצעה ששלחתי למישהו:

מצורף קובץ ובו מאמר שראית כבר אבל בסופו הקבלתי את האמור בו לחוקת התורה בתוספת דוגמה אחת.

אני מניח שאתה מכיר את דעותיי ויודע כי לדעתי, את שורשי החורבן ניתן למצוא בספר החוקים של המדינה וכי אני דוגל בהשלטת חוקת התורה.

עלה בדעתי לכתוב ספר המציג חוקים מספר החוקים של המדינה וחושף את שורשי ההרס הכלולים בהם, ובמקביל, לערוך השוואה לחוקי התורה.

הבעיה היא שאינני בקי בחוקי המדינה וייקח לי הרבה זמן לוודא הצגה נכונה של אותם חוקים, ואז עלה בדעתי הרעיון להציע לך שנכתוב ספר משותף, אתה תציג את חוקי המדינה ואני את הפן התורני.

מה דעתך?

שבת שלום ומבורך,
נסים.

נעניתי ב-'תודה אבל אין לי זמן'. אם אתה או מישהו אחר מוכן לאתגר – אשמח לשיתוף הפעולה וכל חוק שתבחר – נבחן ביחד.

מכיוון שאין אופציה של צירוף קובץ, מצורף קישור למאמר המקורי עם תוספת שלא הייתי מודע לה אז.

הנה התוספת: חוק התכנון והבניה אינו מבחין בין מי שבנה בשטחו קודם שקבל היתר לבין מי שבנה על שטח ציבורי, כשם ש-''חוק הגנבים'' אינו מבחין בין גונב בקבוק שתיה לבין גונב מליון דולר.

בקבלה, חוסר הבחנה כזה אופייני לעולם התוהו ובעברית פשוטה זה אומר שהכל הולך לחורבן, לכאוס בלשון ימינו.

ותקנו אותי אם אני טועה.

בברכה לכתיבה וחתימה טובה,
נסים.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי