זהו, נגמר. סופית.
מדינת ישראל היא מדינת עולם שלישי, נקודה. בעבר עוד אמרתי לעצמי ''יש לנו מאפיינים של מדינת עולם שלישי, אבל אנחנו עדיין דמוקרטיה'' או ''אנחנו בדרך להפוך למדינת עולם שלישי, ממש שנייה לפני התהום'' אבל עכשיו אין יותר הססנות, אין יותר ''עוד מעט'' – אנחנו מדינת עולם שלישי, סוף פסוק.
הקש ששבר את גב הגמל היה מוסף ''הארץ'' של לפני שבועיים: לא מספיק שעל שני המדדים הראשונים להגדרה של מדינת עולם שלישי כבר ענינו - פערים חברתיים עצומים ושלטון מושחת - אלא שכעת כתב ''הארץ'' אביב לביא מאיר לנו בזרקור בוהק את הסיפור שמאחורי השם האפרורי-משהו ''מתקן כליאה סודי 1391''. בין שאר הזוועות שמתרחשות בתוך המתקן הצה''לי הזה ניתן למנות את הבאות:
- האסירים שוהים בתאי צינוק בגודל 1.25 x 1.25 מ' אשר בהם שוררת חשיכה כמעט מוחלטת, כשחרך קטן שניתן לפתוח רק מבחוץ הוא הצוהר היחיד של הכלואים בו אל העולם, והלינה מתבצעת על דרגש באורך 165 ס''מ.
- בכל פעם שחייל נכנס לחדר או שהדלת נפתחת האסירים מחויבים לחבוש שק שחור על ראשם ולהסתובב אל הקיר תוך כדי שידיהם מורמות.
- הכלואים נאלצים לעשות את צרכיהם דרך חור ברצפה, אך גם זה הוא בגדר ''צ'ופר'' - רובם נאלצים לעשות את צרכיהם בתוך דלי פלסטיק שמרוקן אחת לכמה ימים.
בל נשכח את החקירות שמתבצעות בין כותלי בית הזוועות הזה, שמזכירות את הדיקטטורות הנוראות ביותר שהביאה עלינו המאה העשרים. דוגמאות לדרכי החקירה במתקן מובאות בציטוטים של חיילים ואזרחים ששירתו ועבדו שם בתקופות שונות. ''ג'ורג' האיום'', הזכור מפרשת החדרת האלה לפי הטבעת והאונס של מוסטפא דיראני, מסר ל''ידיעות אחרונות'' את התיאור הבא: ''
מגיע עצור, מפשיטים אותו, ונותנים לו את מה שיש במחסן. לפעמים זה חולצה ומכנסיים שגדולים עליו בחמש מידות. אין חגורה ואין שרוכים. אם הידיים שלו משוחררות, הוא מחזיק את המכנסיים, ואם הוא אזוק, המכנסיים נופלים ונעצרים על אזיקי הרגליים, ואז הוא עירום. והחולצות? מיליון פעם הן נקרעות בחקירה. כשחוקר תופס עצור ומנער אותו, הוא לא עושה חשבון''. חייל ששירת ביחידה עד לפני שלוש שנים מספר: ''
נוצר מצב שג'ורג' חקר לבד בלילות. איש לא הפריע לו והוא עשה מה שהוא רצה. נכחתי בחקירות שלו בעבר. וראיתי את ההתעללויות שלו. יצאתי מהחקירות האלה המום. הוא התפרץ לחדר החקירות, הפיל את הנחקר מהספסל, דרך עליו, בעט בו, איים שהוא יזיין אותו ואם לא הוא, אחרים יזיינו אותו ויאנסו אותו...'' והוא ממשיך: “
אני זוכר חקירות שבהן ג'ורג נכנס עם אלה ביד ונתן לנחקר מכות בשכמות, ברגליים ובישבן ואיים עליו שהאלה הזאת תיכנס לו לתחת אם ימשיך לשקר או שלא ידבר. הוא עשה מה שהוא רצה. פעם הוא הפשיט נחקר ואילץ אותו לשתות מתוך מאפרה שהיה בה אפר של סיגריות. כקינוח, וזה מחזה שאני לא אשכח בחיים, הוא הכניס לו לפה מכל של קצף גילוח ולחץ עליו. זכור לי מקרה נוסף שפשוט מעביר בי צמרמורת. הוא הכניס אלה לפי הטבעת של עצור במהלך חקירה ואמר לו 'בוא תשב על המקל. אם לא תדבר זה ייכנס לך פנימה'. לא יכולתי לראות את זה ופשוט יצאתי החוצה''.
עוד דוגמאות שיגרמו לכם לרצות לפלוט את ארוחת הצהריים שלכם תוכלו לקרוא בכתבה עצמה.
''הפינה האפלה ביותר בישראל'' שכתב אביב לביא.
אביב גפן – בוקר טוב איראן
''בוקר טוב איראן – כאן גרים אנחנו
בוקר טוב איראן – כאן נראה ששתקנו
בוקר טוב איראן – כאן נחיה בפחד
בוקר טוב איראן – כאן נמות ביחד
ואלוהים בוכה, שהוא רואה אותנו
מה הם עשו בשמו, מה הם עשו לנו''
|
אגב, לכל המיתממים שחושבים שמדובר ברוצחי ילדים ובטרוריסטים מסוכנים אספר כי בין השאר ישבו שם עד לפני שנתיים 8 לבנונים שלא פשעו בדבר (ומדינת ישראל הודתה בזה לפני בית המשפט העליון), ורק היו בסביבה כשצה''ל החליט לחדור לאמצע לבנון. עוד ישב שם רואה חשבון פלשתינאי שחיילים באו לחקור אותו והוא לא היה נוכח, ואח''כ התייצב לחקירה מרצונו החופשי ביודעו שהוא חף מפשע. לצערו של אותו פקיד, הוא לא ידע שבצה''ל זה לא משנה אם אתה, בן-דוד שלך או אחיך שלא ראית כבר חצי שנה עזרו לחמאס בכל דרך שהיא (להזכירכם החמאס היא גם תנועה פוליטית-חברתית ולא רק ארגון טרור) - כך או כך אין לך מבחינתם שום זכויות.
בכל פעם שאני שומע על הפרה בוטה כל כך של מידת האנושיות הבסיסית, מכה בי הדבר מחדש - איך יהודים עושים דבר כזה? אפשר היה לחשוב שעם כזה, שעבר למעלה מ-2,000 שנה של פוגרומים, התעללויות, אפליה ועוד אינספור מעשים לא אנושיים עטופים בזלזול משווע בחיי אדם, שעם כזה יתנהג באנושיות יתרה, יקפיד על רחמנות ועל מוסר בסיסיים. אפשר היה לחשוב שכך יעשה, אך במציאות מעשי הזוועה המתוארים
מתרחשים בתוך גבולות מדינת ישראל תוך מעבר על חוקיה באין מפריע, על אמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן ועל המוסר הבסיסי ומידת האנושיות.
אם לא די בזה, מתברר שאנחנו באמת צבא עם מדינה ולא מדינה עם צבא. פרופ' דוד ליבאי, שכיהן כשר המשפטים בממשלת רבין והיה חבר בוועדה לביקורת על ארגונים חשאיים, לא ידע אפילו על קיומו של המתקן, שלא לדבר על ביקור בו, או ידיעה על אופי הזוועות המתרחשות בו. האנשים שכלואים שם לא מובאים בפני שופט, מוחזקים שם ללא ידיעת המשפחות שלהם, לא אומרים להם איפה מחזיקים אותם ולא מאפשרים להם לראות עורך דין. אם אין ביקורת שיפוטית, שרים לא יודעים על המתרחש וחברי הכנסת האחראים לא מורשים לבקר שם, הרי שמתקן כליאה סודי 1391 הוא חתירה תחת אושיות הדמוקרטיה הישראלית.
כמה רפי שכל טענו כי ''אפילו בדמוקרטיה מערבית כמו ארה''ב עושים דברים כאלה - מפרץ גואנטנמו''; השאלה היא האם אנחנו באמת רוצים להדמות לאמריקה? אותה אמריקה שבה ליותר משליש האוכלוסייה אין ביטוח בריאות, אמריקה שבה הפערים החברתיים בלתי ניתנים לגישור, אמריקה שבה תלמידי תיכון הורגים את חבריהם לכיתה בנשק אוטומטי. אותה אמריקה בה כל אחד, ללא קשר לעברו הפלילי או מטרותיו, רשאי לקנות נשק אוטומטי. אותה אמריקה היא המדינה המערבית היחידה שיש בה עדיין עונש מוות. אותה אמריקה שהקימה את שלטון הטאליבן באפגניסטן בזמן שהסובייטים נלחמו שם והעבירה לסדאם חוסיין מיליארדי דולרים בזמן מלחמת עיראק-איראן.
האם אנחנו באמת רוצים להדמות לאותה אמריקה?
ומעל כל זה מיתמרת כרסו של יוסף טומי לפיד, מר הנאורות הליברלית-אירופאית, מנהיג ''שינוי'', מפלגת החילונים הישרה וההגונה.
מתברר שאותה ''שינוי'' לא פשעה רק בכך שאת הבטחותיה לציבור הבוחרים שלה אשר רצה לחיות במדינה נאורה, מערבית ומתוקנת היא הפרה בבוטות (כעדות לכך ניתן לציין שחוק טל לא בוטל, אין תחבורה ציבורית בשבת, אין נישואין אזרחיים ועוד), אלא היא גם משמשת כעלה תאנה לממשלת השחיתות והביזיון, ממשלה שתיזכר לדיראון עולם כזו שרמסה סופית את שלטון החוק בישראל. זוהי ממשלה עם ראש שמעורב בחקירות פליליות ובניו שומרים על זכות השתיקה כדי להגן עליו, עם שר תחבורה שהורשע בהכאת קטין חסר ישע, עם שר לביטחון פנים ששמו הוזכר פעמים רבות בהקשר של פרשיות פליליות ותקינות מינויו עומדת בפני ביקורת בג''ץ, ממשלה עם שר בינוי ושיכון שהצהיר ש''הערבים הם כמו סרטן'', עם שר במשרד רה''מ שעל מנת להיבחר בפריימריז הצהיר כי יפעל למען העמדתם לדין של פעילי השלום שאספו את הפרטים על הטייס שהטיל פצצה של טון על שכונת מגורים בעזה, ממשלה שאחד עשר משריה נבחרו בתרגילי ''סיטי טאוור'' למינהם. באותה ממשלה חברה שינוי, עם רגל אחת בפנים ורגל אחת בחוץ, מנסה לשמור על תדמית נקייה אך משתפת פעולה.
יש לשבח את ח''כ זהבה גלאון (מרצ) על היותה חברת הכנסת היחידה שיצאה נגד ההתנהגות הלא מוסרית והאנטי-דמוקרטית הנזכרת כאן. עצוב מאוד שבמדינת ישראל של שנת 2003 העדיף הציבור הישראלי שבבית המחוקקים ישבו עבריינים מורשעים בדמותו של איווט ליברמן, לצד גזענים לאומניים כמו אפרים (פיין) איתם, ולא דמוקרטים-ליברלים ולוחמי זכויות אדם כגון ד''ר יוסי ביילין, אשר עשה מעשה אמיץ ובמהלך כהונתו כשר המשפטים ביטל את ההיתר החוקי לעינויים.
* לא הרמתי את קולי / מרטין נימלר
בגרמניה לקחו הנאצים תחלה את הקומוניסטים,
ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי קומוניסט,
ואז הם לקחו את היהודים,
ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי יהודי,
ואז הם לקחו את חברי האגודים המקצועיים,
ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי חבר אגוד מקצועי,
ואז הם לקחו את הקתולים,
ואני לא הרמתי את קולי, כי הייתי פרוטסטנטי,
ואז הם לקחו אותי,
אך באותה עת כבר לא נותר אף אחד שירים את קולו למעני. |
* מרטין נימלר היה כומר פרוטסטנטי גרמני בעל השקפות פציפיסטיות (אותן אימץ לאחר שהיה מפקד צוללת במלחמת העולם ה-1). הטיף נגד המשטר הנאצי ולמען עצמאות הכנסייה בגרמניה. נודע בעיקר בשל מחאתו נגד שיתוף הפעולה של העם הגרמני עם המשטר הנאצי. במשך שבע שנים היה עצור במחנות ריכוז ועם תום המלחמה שוחרר. סיים את חייו ככומר בהסן.
|
מדינת ישראל - מדינת עולם שלישי
