לחיות בארץ, זכות או חובה?

נסים ישעיהו

המוּדעוּת הדרושה

(דברים כ''ו): א וְהָיָה כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ:

• אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נתֵן לְךָ, לא האומות המאוחדות ולא כוחנו הצבאי נותנים לנו את השליטה בארץ; גם לא הזכויות ההיסטוריות או המסכנוּת שלנו לאורך אלפיים שנות גלות. בורא העולם ומנהיגו נותן לנו את הארץ.
• נַחֲלָה, לעולם. לא כמשהו נרכש שניתן גם למכור או לתת במתנה בהזדמנות שזה נראה משתלם, אלא הארץ ניתנת לנו בתנאי שלא נעביר את הבעלות עליה לצד ג'.
• וִירִשְׁתָּהּ, ירושה זה לא עניין של בחירה; היורש יורש בלי קשר אם זה מוצא חן בעיני מישהו או לא. הוא יורש, פשוט כי הוא היורש.
• וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ, עלינו להתיישב בכל חלק אפשרי בלא להותיר שטח פנוי בו עלולים להתיישב זרים.

טז הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱלֹקֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ: יז אֶת-ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹקִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמעַ בְּקלוֹ:יח וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ וְלִשְׁמר כָּל-מִצְוֹתָיו: יט וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיתְךָ עַם-קָדשׁ לַה' אֱלֹקֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר:

מרד בתוך ארמון המלך

(כתובות ק''י/ב): כל הדר [הַגָּר] בארץ ישראל דומה כמי שיש לו א-לוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו א-לוה, שנאמר: (ויקרא כה, לח) לָתֵת לָכֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹקִים:

(עמוס ג): א שִׁמְעוּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל כָּל-הַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמר: ב רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל-כֵּן אֶפְקד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל-עֲוֹנתֵיכֶם:

(רמב''ן): אמר הקב''ה, גליתי לכם (...) ולא חששתם לדברי לשוב כלל, הלא זה מרד גדול הוא; נמצא קֵרוּבָן של ישראל אצל הקב''ה, הוא הגורם להם ריחוק וגלות וכל עונש; וכל שכן הזוכים לישב לפני הקב''ה בארצו שהם כמו רואי פני המלך, ואם זהירים בכבודו טוב להם ואשריהם, ואם ממרים בו – אין לך מרד גדול מזה ואוי להם יותר מכל אדם, [לפי] שהם עושין מלחמה עם המלך בפלטין [בארמון] שלו ומכעיסין אותו בפניו; ומה הוא עושה להן – מוציאן מן הפלטין שלו וטורדן בכל העולם; הוא שנאמר בהם, (ישעיהו ס''ה,, ג) הָעָם הַמַּכְעִסִים אוֹתִי עַל-פָּנַי תָּמִיד.

דיכוי המרד

• צעד ראשון, החליטו שלא צריכים מצוות; הציונות והשליטה בארץ מספיקות כדי לשמור על העם היהודי. בכך ויתרו על שלמות התורה.
• צעד שני, חוקקו את חוק מיהו יהודי בניסוח המאפשר לגויים להיחשב כיהודים. בכך ויתרו על שלמות העם.
• עכשיו מוותרים על שלמות הארץ ועל הארץ בכלל.

גלתה שכינה בעונותינו גלה הכל; ולעתיד לבוא, שכינה חוזרת והכל חוזר; משל למטרונא שנשאת למלך וילדה לו בנים ובנות; הלך המלך למדינת הים וישבה לה כאלמנה; לימים רבים באו ואמרו לה באו חתניך אמרה תשמחנה אתם בנותי, אמרו לה באו בניך אמרה תשמחנה כלותי, אמרו לה בא המלך אמרה הא ודאי חדוותא, עמדה ולבשה בגדי מלכות וקשטה עצמה וקבלה המלך בשמחה. כך לעתיד לבא אומרים לירושלים (...) בא המלך; אומרת, הא ודאי חדוותה [זו ודאי שמחה]; שנאמר (ישעיהו סא) [י] שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹקַי. ואומר (שם, נב) [ח] קוֹל צפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן: אמן וכן יהי רצון.