במהלך השבועיים האחרונים אנו עדים לחוסר אמון טוטאלי במערכות המדינה, אשר שוחק עד דק את היציבות החברתית בישראל. החל ממערכת המשפט והמשטרה, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה, עבור במערכת הבחירות לרשות המקומית, שבה לא הגיע הציבור להצביע ולראשונה בישראל עמדו אחוזי ההצבעה על פחות מ-50%, המשך אל עבר הדרג הפוליטי והדרג הצבאי וכלה בחוסר אמון מוחלט בין היהודים לערבים בארץ ישראל.
אחד הדברים החמורים שבכל העניין הוא כי ההתפרצות הזו, אשר צצה אל פני השטח, לא הפתיעה אף אחד. זה היה צפוי וזה היה אמור להיות אחרת, על פי הצורה שבה זה היה שנים. אלא שמשהו השתבש בדרך ועל כן, היועץ שרצה ''לכבס את הכביסה המלוכלכת בבית'' קיבל, בסופו של דבר, שטיפה מחוץ לבית. הרמטכ''ל שרצה ללחוש על אוזני הדרג הפוליטיקאים באמצעות ציטוט מעורפל של ''קצין בכיר'', הוצג במלוא ערוותו כאדם אשר נכנס לתחומים לא לו והמועמדים אשר חיזרו על פתחי הציבור שיגיע להצביע, בירכו על מיעוט המשתתפים, ובכך נכנסו להם גם מי שאינם ראויים.
כעת נוספה לכל הפרשיות שעוד יטרידו רבות, פרשיה נוספת והיא ההלשנה של העיתונות, על פרקליטה אשר צוטטה כמי שחושבת שאריאל שרון זכאי בפרשת האי היווני.
בפרשה זו נשברו כמה מהמוסכמות האתיות. בפרשיות אלו גם הוצג השמאל בכיעורו, על כי אינו משמיע את קולו, היות ומדובר בבעיות של ''המחנה הלאומי''. אולם, בכל מקום בו השמאל רואה עצמו חלק לגיטימי מהמשחק הפוליטי - דמוקרטי, הוא היה יוצא נגד הניסיון לקעקע את חוקי המשחק הדמוקרטיים. בישראל, השמאל הוא בעד יציאה מהשטחים, בעד הפרדת הדת מהמדינה, בעד פלורליזם, ליברליזם ועוד ועוד מילים יפות. בתכל'ס, לא כלום עד שום דבר.
אגב הטירוף המערכתי, הרי שבסופו של דבר האשמים זכאים, הרשעים טובים המה, ומגיני החוק, הם הרעים והלא-מבינים.
אביגדור קהלני מספר בספרו על העמדתו לדין, אשר זוכה ממנו פעמיים, כי התחקירן מוטי גילת רמז לו את מי כדאי לקדם במשטרה ואת מי לא, כאשר היה קהלני שר המשטרה. הוא לא שמע ולא הקשיב לעצת העיתונאי. או אז החלו הצרות (בן-דרור ימיני,
כנופיית שלטון החוק, מעריב, 5.11.2003).
יותר ויותר חלקים נרחבים מהציבור מאבדים את אמונם במערכת הצדק, במערכת הפוליטית, במערכת הצבאית (למרות אחוזי האמון הגבוהים שלהם עדיין זוכה צה''ל).
צורת ההתנהלות של חלק ממרכיבי המערכת פסולים וגורמים נזקים חמורים לשלטון החוק. ראוי בימים קשים אלו, להתפלל כי דווקא מהשפל יווצרו להם בסיסים טובים, למען שלטון החוק והדמוקרטיה בישראל.
אי-אמון מערכתי כללי
