פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
תקציב 2004 וצמיחה
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 11/11/2003 שעה 15:00)


תקציב 2004 וצמיחה

ד''ר דוד סיון



''עוד שנה תהיה לנו פשוט רמת חיים גבוהה יותר'' (נפרק אותם אחד אחד, מוסף שבת, מעריב, 3.10.2003, עמוד 12).

''תחזית הצמיחה של 2.5% ב-‏2004 זו תחזית ריאלית. גירעון של 4% [ב-‏2004] זה גירעון אחראי. שני גורמים אלו מאפשרים לנו לבצע את הרפורמות הכלכליות שישנו את פני הכלכלה המקומית'' (אמיר טייג, נתניהו: ''מסגרת תקציב 2004 מאפשרת לנו לבצע רפורמות כלכליות שישנו את פני הכלכלה המקומית'', 4.11.2003).


בחודשים האחרונים כאשר שר האוצר מדבר על המשק בעתיד הקרוב הוא מגלה אופטימיות בלתי מסוייגת - אולי זה חלק מהתפקיד שלו. אני, לעומת זאת, כפי שזה מתבטא במאמרים רבים שלי, פחות אופטימי. התמונה שעולה מן הנתונים, הגם שהיא טובה יותר ממה שראינו לפני כשנה, היא הרבה פחות אופטימית ממה ששר האוצר משדר ואני חושש. בלוח 1 שלפנינו מוצגים נתוני צמיחה מהשנים 2001, 2002 והערכות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי 2003 שעוד לא הסתיימה.


לוח 1: שינוי כמותי, באחוזים, בשיעור שנתי
 200120022003 - ריאלי
תוצר מקומי גולמי (תמ''ג)(0.9%)(1.1%)1.1%
תמ''ג לנפש(3.2%)(3.1%)(0.7%)
תוצר עסקי(2.4%)(3.1%)1.3%
צריכה פרטית לנפש0.0%(2.6)(0.6%)
השקעה גולמית(2.6%)(6.3%)(9.7%)
הוצאה ציבורית 5.5%0.0%
הגירעון ביחס לתמ''ג (לא שינוי)3.4%4.2%5.6% ע''פ האוצר
מקורות:
 דצמבר 2002, פברואר 2003, אוקטובר 2003


אם לא יהיו לנו הפתעות בזמן שנותר עד סוף השנה הרי שאפשר למצוא הצדקה לאופטימיות מסויימת. הצפי הוא, שבזכות מדיניות הקיצוצים נבלמה הצמיחה בהוצאה הציבורית ואם הגירעון צומח הרי זה בגלל ירידה בהכנסות שנובעת מן המיתון העמוק והמתמשך. שני המספרים הבאים, מסמנים, אולי, את סיומו של המיתון. בולטת לעין העובדה שהתוצר העסקי (המגזר הפרטי) צפוי לסכם את השנה בצמיחה של חיובית וכך גם התמ''ג.

אבל, כפי שקל לראות, לא הכל וורוד כי רמת החיים עדין בירידה - התמ''ג לנפש צפוי לרדת, זו השנה השלישית ברציפות. גם העובדה שהגירעון הציבורי ממשיך לצמוח לא מבשרת עתיד ורוד. הגם שאי-אפשר לשיר שירי הלל לתוצאות שהצגנו צריך לנסות לזכור כמה פסימיים היינו באותה תקופה לפני שנה ולהשוות. המסקנה צריכה להיות שיש שיפור במצב המשק. בכדי לחדש את האופטימיות יש צורך לבחון מה מצפה לנו בהמשך הדרך - בשנים הבאות.



בספר המדיניות הכלכלית לשנת 2004 (ספטמבר 2003) מוצגים יעדי המדיניות. העיקריים שבהם הם אלו שהשגתם תניע תהליך צמיחה ארוכת טווח:
  1. תצמצם את המעורבות הממשלתית במשק, על ידי הפרטה.
  2. תפתח את המשק לתחרות על ידי פרוק מונופולים ושיחרור מגבלות בירוקרטיות.
  3. צימצום המגזר הציבורי והקטנת החוב הציבורי.
  4. עידוד השקעות.
די ברור שיעדים אלו הוצגו גם בתכניות קודמות, לכן מה שחשוב זה לראות במה שונים העדים מאלו של שנים קודמות. תהליך ההפרטה נמצא בעיצומו כבר 15 שנים והוא כנראה ימשך לאיטו אבל יעלה יותר לכותרות מאשר בשנים קודמות. נושא פרוק המונופולים קיבל דחיפה וטיפול מאד משמעותי בחודשים האחרונים בזכות נחישותו של שר האוצר. אם נתניהו יישאר שר האוצר שני התהליכים הללו לא יעצרו.

לוח 2 מציג נתונים לניתוח שני הסעיפים האחרונים. המשך צימצום ההוצאה הציבורית בשנים הבאות הוא כלי חשוב לצימצום המגזר הציבורי והחוב. כפי שכבר ראינו ההוצאה הציבורית דומה לזו של שנת 2002. שלושת היעדים בראשונים הם בעצם שיחרור חסמים שונים שמפריעים למשק לפעול בחופשיות וביעילות ולכן הגשמתם תורמת לצמיחה. הסעיף הרביעי הוא זה שגם יכול להניע ישירות תהליך של צמיחה בת קיימא. שורת ההשקעות בלוח מראה שבמהלך השנים הקרובות אין למעשה שינוי בהיקף ההשקעות מהתקציב. אז על מה מבוססות ההבטחות והאופטימיות של שר האוצר?

לוח 2: נתוני ההוצאה התקציבית
 200320042005
ביטחון47.847.346.0
העברה74.068.667.7
חובות94.586.691.2
אזרחי44.442.642.6
השקעות15.814.715.0
שונות4.67.05.0
 281.1266.8267.5
הנתונים נאספו בעזרת מקורות במשרד האוצר


המפתח לפתרון החידה טמון בהבטחה הכלולה בספר התכנית (עמוד ד'), ''כן כוללת התכנית גידול משמעותי בהשקעה בתשתיות המשק (סה''כ למעלה מ-‏20 מיליארד ש''ח ב-‏2004)...'' השוני מהמספר המוצג בלוח 2 נובע מהכללת הפרוייקטים שאמורים להיות מוקמים בשיטת ה-BOT (יממן, יקים, יפעיל וימסור לממשלה) על ידי המגזר הפרטי. מכאן שבמשרד האוצר צופים הוצאה של 5 מיליארד ש''ח במהלך 2004. כביש חוצה ישראל הוא פרוייקט שמוקם בשיטה הזאת עבור הממשלה. עד המסירה לידי הממשלה, בעוד מספר עשרות שנים, חברת דרך ארץ גובה דמי מעבר.

לפרוייקטים כאלו יש מספר יתרונות לעומת השקעה ישירות מהתקציב. ראשית, ניתן לבצע אותם גם בתקופה שיש קשיים תקציביים. שנית, מהרגע שפרוייקט כזה יוצא לדרך הוא יוקם בקצב מהיר מפרוייקטים המוקמים על ידי המדינה או אחת הרשויות שבה. שלישית, הצורך להרוויח את עלות ההשקעה במהירות האפשרית יתמרץ את היזם להזדרז ולהימנע מעיכובים מיותרים. יחד עם זאת להגיע עם פרוייקט כזה להתחלת הביצוע לוקח זמן לא קצר.

בשבוע שעבר פורסם כי המכרז על הרכבת הקלה בגוש דן יוצא לדרך ושבחירת הזכיין תסתיים עד תחילת 2005 - יותר משנה מהרגע שפורסם המכרז (יעל גרוס, הרכבת הקלה יוצאת לדרך: הזכיין ייבחר עד תחילת שנת 2005). ''תקופת ההיריון'' של פרוייקט כזה היא ארוכה יחסית אבל ברגע שתתחיל ההקמה הוא יגיע לסיומו יותר מהר מאשר פרוייקט המוקם על ידי גופים הציבוריים. מכאן שההשקעות הנוספות, באמצעות המגזר הפרטי, בסך 5 מיליארד ש''ח מקורן בפרוייקטים שרובם יצאו לדרך עוד לפני החלפת השרים במשרד האוצר. למרות זאת ההשפעה שלהן על תהליך הצמיחה תהיה חיובית. גם הצמיחה של המגזר הפרטי תתרחב אם אכן מה שראינו, צמיחה של 1.3%, היה סימן שהגענו לתחתית המיתון.



אם בזמן שנותר עד סוף השנה לא יתחוללו שינויים גדולים לרעה (כמו, למשל, אם הקיצוץ בתקציב עליו הוחלט בסיבוב הראשון יתמתן או שהתוספת של 5 מיליארד תקטן) אפשר לצפות שהצמיחה תתחזק במהלך 2004. גורם חשוב לשינוי הצפוי הם השינויים המבניים (הפרטה, פרוק מונופולים) עליהם התעקש ומתעקש בנימין נתניהו. גורם נוסף הוא התחדשות הצמיחה במגזר ההיי-טק במקומות שונים בעולם. מבחינת מדיניות כלכלית יש חשיבות גדולה להשפעה של התוספת להשקעות בתשתיות.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


הקרדיט שניתן לנתניהו הצדיק את עצמו
חזי (יום שלישי, 11/11/2003 שעה 18:39) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הקרדיט שניתן לנתניהו הצדיק את עצמו.
הוא אדם נחוש, אשר לא קל לכופף אותו.

התקדימים שהוא הביא למשק, ייזכרו עוד זמן רב.
דוגמאות לכך:
1 - הוזלות בתחבורה הציבורית, והכנסת תחרות.
2 - הורדת שכר במגזר הציבורי.
3 - ערעור על קדושת קרנות הפנסיה.
4 - בלימת ההפקרות בשביתות, של המגזר הציבור.

יש פה יותר מאשר האקט עצמו. נוצרו תקדימים חדשים.

נושא הצמיחה חשוב.
אבל אסור להתפס רק למספרים.
צמיחה בסקטורים עתירי יבוא דינה שונה מצמיחה בסקטורים עתירי השקעה ויצוא.
צריך לשים זכוכית מגדלת ולבדוק את מרכיבי הצמיחה.
_new_ הוספת תגובה



נתניהו צודק ואתה טועה
יוסף (יום שלישי, 11/11/2003 שעה 20:16) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לשוא אתה מנסה להתעמת עם התזה הזו באמצעים של ביצועים
כלכליים.לא משם תבוא הישועה.
קיבלנו נדבות של 9 מליארד דולר מארה''ב?
זה יגרום להתעוררות של ביקושים לטווח הקצר.
דבר דומה נגרם למשק לאחר הערבויות שנתנה ארה''ב ב 1992
בסך 10 מליארד דולר.
תהיה צמיחה כבר בשנה הקרובה,אבל אין לזה שום קשר לא לתכנית של נתניהו ולא לביצועי המשק.
_new_ הוספת תגובה



לא מובן מה אתה טוען
חזי (יום רביעי, 12/11/2003 שעה 8:19)
בתשובה ליוסף
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א - ערבויות הן לא נדבות
זו הלוואה זולה, וגם נותנת גיבוי לאוצר מבחינת אמינות פיננסית של המדינה.
מה רע בכך אם מקפידים לא לפזר כספים לכל עבר ?

ב - התעוררות ביקושים אינו דבר שלילי, אם הוא בכוון הנכון.
תראה איך הכלכלה האמריקאית מתאוששת בעקבות הורדת הרבית שם.

בבקשה תציין מה כן צריך לעשות לדעתך.
לא לזרוק סתם מלים באויר.
_new_ הוספת תגובה



לדעתי
יוסף (יום חמישי, 13/11/2003 שעה 14:20)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ערבויות הן נדבות כי
1)פערי הריבית מאד משמעותיים.לדעתי עצם נטילת ההלוואות
היא מדיניות כלכלית של ''אחרינו המבול''.
2)לעולם יש לערבויות הללו מחיר מדיני,שפרושו מחיר דמים.

הערבויות לא מגדילות אמינות פיננסית אלא משדרות לכל השווקים כי כלכלת ישראל לא קיימת ללא רצונה הטוב של ארה''ב.
אתה לא יכול לשאוף להיות קולוניה מחד ולנסות לקיים מדינה ריבונית מאידך.
התעוררות ביקושים טובה או רעה? תלוי מהם הביצועים של המשק בו זה קורה.
במשק הישראלי,שלא מייצר כמעט כלום ומבוסס כמעט בלעדית על שרותים ומסחר,זה דבר קטסטרופלי,כמו שראינו באמת בשנים
1992-1996.

הכלכלה האמריקאית מתאוששת בגלל העלייה בבקושים,לוא דוקא של הצרכן.המלחמה בעיראק מזרימה ביקושים להמון חברות בתחומים רבים וגם הורדות המיסים והריבית סייעו,אך זו הזרקה לזמן קצר.
רוב המוצרים שצורך האמריקאי מיוצרים בארה''ב,לכן הגברת צריכה בארה''ב מניעה את כל המעגל של יצרן,ספק,צרכן.
בישראל,כשמחלקים לאנשים כסף לקנות,ע''י העלאות שכר או הגדלת הסקטור הציבורי או הורדות מס,כמעט כל הכסף מופנה ליבוא.

מה לדעתי צריך לעשות?
להוריד באופן יזום את רמת החיים בישראל בצורה דרסטית.לא רק לעניים,מובטלים,נכים אלא לכולם כולל כולם,בערך לרמת החיים של תחילת שנות ה 70.
כמו כן,לבצע 3 דברים.
א)חוק גרעון אפס.אסור למדינה להיות בגרעון.בלי הלוואות ובלי התחכמויות.זה יאפשר תוך פחות מעשור לנקות את השולחן בכל הקשור לחובות הגדולים של המדינה,ויפנה כשליש מהתקציב לאחר מכן.
ב)חיסול העבודה הזרה.איך? כל מי שיתפס מעסיק עובד זר ישלם קנסות אדירים + 10 שנות מאסר בפועל.מי שיספק מידע
על מעסיק כזה,יקבל 10 אחוזים מהקנס.זה יוסיף עוד למעלה מ 100 אלף מקומות עבודה ויעלה את השכר בלא מעט תחומים.
ג)שינויים פנימיים חשובים.
1)רשויות מקומיות - חקיקה שתאסור על רשות מקומית להגיש תקציב שלמעלה משליש שלו מיועד להוצאות שכר (כרגע למעלה מ 60 אחוזים).איך? כל ראש רשות ישבור את הראש בעצמו.
2)מערכת משפט - ביטול הועדה למינוי שופטים והעברת הסמכות לכנסת כמקובל בעולם.מינוי שופטים בעלי הספק עבודה ויושר אישי במקום דגש על מצוינות אקדמית ושיוך פוליטי.
שופט שאחוז התיקים ברשותו של הסתיימו לאחר שנתיים יהיה מעל סף מסוים,יפוטר.
3)מערכת חינוך - ביטול הקביעות במערכת.כל בית ספר יקבל תקציב לפי מספר תלמידים + שקלול של מרכיבים אחרים,ומנהל בית הספר יחליט כיצד להקצות את הכסף,איזה מורים להעסיק וכמה לשלם להם.תהיה כמובן תקרת שכר לצוות ההנהלה של בית הספר.
4)חקיקה - עונשי מינימום כמעט בכל נושא.כמובן שזה מחייב הקמה של לפחות 10 בתי כלא חדשים בישראל.
נסעת בשלילה? כלא.
העסקת עובד זר? כלא.
לקחת שוחד? כלא.
מינית קרובי משפחה או חברים לתפקיד ציבורי? פיטורים ללא זכויות לאלתר.
העלמת מיסים? כלא
אלימות פיזית ? כלא.
עבירות רכוש ? כלא + שיפוי מלא של הנפגע מרכושו של הפוגע או בני משפחתו.
סחר בסמים או החזקת סמים? מאסר עולם + החרמת רכוש.

ישראל כיום,היא לא רק קולוניה פושטת רגל (ויד) אלא גם מדינה על סף האנרכיה.השחיתות פה היא בלתי נתפסת והיא נמצאת בעיקר בעמדות הכוח של מערכת המשפט,המשטרה,צה''ל,הפרקליטות,התקשורת,הבנקים,הספורט,חברות ממשלתיות,הכנסת,הממשלה,המערכת המוניציפלית,עובדי המדינה וגם בקרב האזרחים עצמם.
מדינת הפרוטקציה,הקומבינה,הנפוטיזם,השמור לי ואשמור לך...
אם לא ינקטן צעדים דרסטיים ביותר לטפל בבעיה,העסק יקרוס.
אי אפשר להלחם בשחיתות או בפשע,כשהגופים שאמורים לעשות זאת,הם לב ליבה של השחיתות.
_new_ הוספת תגובה



יוסף, יפה שטרחתה הפעם גם להציע הצעות
חזי אציחל (יום חמישי, 13/11/2003 שעה 15:16)
בתשובה ליוסף
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איני רוצה להגיב טענה מול טענה, אבל בגדול, רוב מה שהצעתה נמצא במדיניות הממשלה הנוכחית.
צריך רק לקחת בחשבון שמדובר כאן באנשי חיים, ואי אפשר בבת אחת להוריד את רמת החיים בצורה קיצונית.
רוב הדברים שאמרתה הינם נכונים.

אתה אומר:
''
ערבויות הן נדבות כי
1)פערי הריבית מאד משמעותיים.לדעתי עצם נטילת ההלוואות
היא מדיניות כלכלית של ''אחרינו המבול''.
2)לעולם יש לערבויות הללו מחיר מדיני,שפרושו מחיר דמים.
''

אתה לא מבחין בין הלוואות פנים להלואות חוץ.
הערבויות מאפשרות קבלת הלוואות חוץ ברבית נמוכה יותר.
אם הלוואות אילו ממנות השקעות בתשתיות שיביאו לצמיחה במשק,
הפעולה חיובית.

טענתך כי לערבויות יש תמיד מחיר מדיני אין לה על מה להסתמך.
דוקא יתכן שהערבויות מחזקות את מעמדינו גם המדיני וגם הכלכלי כיון שהן מוכיחות לעולם שיש לישראל גב חזק, ארה''ב.
_new_ הוספת תגובה



הערבויות
דוד סיון (יום חמישי, 13/11/2003 שעה 16:35)
בתשובה ליוסף
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא ממש בטוח מה הניע את הצמיחה במגזר העסקי (האם רכישות המגזר הציבורי או הפרטי) אבל אם זה בגלל הערבויות אז צריך לשים לב:

1. לפי מה שהבנתי עד ההצהרה על הערבויות, המדינה לא הצליחה בכלל להשיג אשראי (הלוואות) בחו''ל. זוהי מגבלה קצת יותר קשיחה מעלות הריבית.

2. נכון אמרת שזה חשוב מה מניע את הביקושים. אם זה השקעות והתרחבות או פשוט צריכה-שוטפת. אם זה המקרה השני שיגמרו הערבויות יגמרו הביקושים.

---------------------------
הגרעון המסחרי של ארה''ב מול סין (200 מיליארד) מאד מדאיג את האמריקאים בהיקפו. המשמעות היא שיש גידול ביבוא מסין (לפחות).
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי