|
|
|
פרס לטרור
רוני קליין
כבר זמן רב אני סובל מכאבי שיניים. תארו לעצמכם מה קורה לי בלילה.
אני יודע שביקור אצל רופא השיניים היה פותר את הבעיה.
אז אני עושה את המעשה ההגיוני המתבקש?
השתגעתם?
לא רוצה לתת פרס לטרור (של חיידקי העששת). אולי בסוף הם יתעייפו.
תארו לעצמכם שאני, חילוני מוצהר, קונה דירה במחיר סימלי בלב שכונה חרדית.
כל הזמן הם מתערבים לי בחיים.
בשבת אסור לי לשמוע מוסיקה או להדליק טלויזיה.
מתנכלים לילדים שלי. במיוחד לתלבושת המופקרת של הבת שלי.
איומים, התנכלויות, לצד הצעות מפתות למכור את הדירה במחיר פי 10 גבוה ממחיר קנייתה.
אז אני עושה את המעשה ההגיוני המתבקש?
השתגעתם?
לא רוצה לתת פרס לטרור. אולי בסוף הם יתעייפו.
כשהייתי בבית הספר לא אהבתי להכין שעורים.
המורים היו תמיד מענישים אותי. מטרידים אותי. מטרידים את ההורים שלי. מטרידים את התעודה שלי.
אז אני עושה את המעשה ההגיוני המתבקש?
השתגעתם?
לא רוצה לתת פרס לטרור. אולי בסוף הם יתעייפו.
בלילות הקיץ אני חשוף למתקפות יתושים.
בבוקר אני קם עם הרבה פצעי עקיצות.
אשתי מתמרחת בתכשירים מיוחדים.
אני לא.
לא רוצה לתת פרס לטרור. אולי בסוף הם יתעייפו.
מה, אתם ממשיכים לקרוא את המאמר? תזמינו אמבולנס.
לא לי. לממשלה המטומטמת שלנו.
|
|
|