|
|
|
מעט על צרפת האנטישמית
באמצע שנות השמונים של המאה הי''ט התפרסמו בצרפת כמה עיתונים וכתבי עת שעיקרם שנאת יהודים, למשל l'anti-juif וכן l'antisemitiqiue.
העיתונים הנ''ל זכו לציבור קוראים לא מבוטל (גם בלי רקע עיי החרבות של ג'נין...) בעיקר על רקע סכסוך כלכלי בנקאי, בין בנק קתולי- ממסדי לבנק בבעלות משפחת רוטשילד.
הוגה דעות צרפתי (רנאאן) אף יצא בדרישה ציבורית שפורסמה בשנת 1883 להכריז על ''יהודים כגזע ויהודים כדת'' שמטרתה היתה ללמד שהגולה אינה מייצגת עוד את היהודים הקדמונים.
ההכרזות סחפו תלמידים רבים,כולל משכילים יהודים, שהאמינו בתום לב ''שמחקרו'' של המלומד פותח צוהר לשיתופם המלא בחברה הצרפתית,שהתהדרה ''כליבראלית''
אחר כך באה ''אגודת הפטריוטים'' של המונרכיסטים שדוברם היה אדוארד דרימון, שבשנת 1886 פרסם את ספרו הגזעני l'france juive (''צרפת היהודית''), ובו האשמות גזעניות, המהדהדות היום לא רק בצרפת, אלא גם בין הגזענים של ארצות הברית ש''היהודים כבשו את צרפת'' (בארה''ב נעשה שימוש במונח ''ז.ו.ג -זיוניסט אוקיופאיד גברנמנט'' (ממשלת הכיבוש הציוני-הכוונה לממשל).
הדברים הגיעו עד כדי כך שבשנת 1891 התאגדה בפריס חבורת פרלמנטרים מכמה מפלגות שתבעה לחוקק חוק לגירוש היהודים. החבורה התמקדה בעיקר בהפצת האשמות שווא נגד קצינים ממוצא יהודי.
באחד המקרים,נערך דו קרב בין הקצין היהודי ז'אן מאיר למקורבו האנטישמי של דרימון, המרקיז מוראס,דו קרב שהביא למות הקצין היהודי.
כל אלה ועוד סללו את הדרך למעצרו ומשפטו של קפיטן אלפרד דרייפוס שרק בעקבותיו (ולא מיד!) השתפר מצב היהודים והתעמולה הארסית ירדה למחתרת.
כזכור הביא משפטו של דרייפוס לחשבון נפש אצל תיאודור הרצל וכך תרם ליסוד התנועה הציונית.
נראה שבצרפת של 2002 מתגשם פתגם ישן, ש''ההיסטוריה חוזרת על עצמה''... מה עוד שיסודות מסוג זה, של דרימון וחבריהם, נותרו במדינה, כולל ''התפרצויות'' כמו זו המתרחש בעצם ימים אלה...
|
|
|
מעט תבלין על ''צדיקי צרפת''
שים לב שהיית צריך לחזור למאה ה- 19...
