מלכודת העבודה הזרה

מאד פופולרי בזמן האחרון להגיד שנוכחות העובדים הזרים נובעת ממוסר עבודה ירוד בקבוצות אוכלוסייה מסוימות. אותם אנשים, בעלי מוסר עבודה ירוד, מוצאים את עצמם בסופו של דבר מובטלים או בלתי כשרים לעבודה. זה מזכיר מאד את מנהגו של השומר אברהם שפירא האגדי שנהג לומר: אתם נוער אתם - אתם בררה. ומיד עורכים השוואה בין אז להיום.

על פי הגישה הזאת התאילנדים (העובדים הזרים) מובאים לארץ ישראל כי לבני עם ישראל עדיף להיות מובטלים מאשר לעשות עבודות מסויימות או ''לא מכובדות.'' האמת היא, כרגיל, יותר מורכבת.

החלוצים של פעם לא היו מוכנים או יכולים לעבוד בכל מחיר וכאשר זה הוביל לאבטלה ולבעיות פרנסה הם פעלו באלימות לגירוש הפועל הערבי החזק והזול משוק העבודה. המובטלים של היום לא מנסים לקחת בכוח כי המדינה מבטיחה את קיומם וגם שומרת על החוק. הישראלים לא עובדים ''בעבודות לא מכובדות'' כי:

1. יצוא העבודה נובע משיקולי רווחיות (תחרות חופשית) ולא מבעיות עם מוסר העבודה. תהליכי הייצור והעובדים בירדן, סין, תאילנד, מקסיקו וכאלו הרבה יותר זולים ולכן בעלי ההון מעבירים פעילויות ייצור מישראל ומארה''ב לאותן ארצות. בנוסף חברות שרותי מיחשוב מארצות העולם השלישי הללו מקבלות הזמנות על ''חשבון'' חברות הפעילות בארה''ב. ומדובר פה על אספקת שרותים לחברות הבינלאומיות הגדולות (U.S. Companies Moving More Jobs Overseas ). בישראל ספקים רבים של צעצועים ומוצרי צריכה אחרים מעבירים פעולות ייצור למזרח הרחוק. או בישראל.
2. בעבודות שאי אפשר לייצא מביאים את העובדים מארצות אלו. יתרונם הוא המחיר הזול שלהם ויכולתם העדיפה בגלל כישורים פיזיים (בזמנו, לפני כשנה בדקתי את הנושא). קבלן בניין יעדיף עובד ישראלי על פני העובד הזר אם:



• כישוריו הפיזיים טובים לפחות כמו אלו של העובד הזר,
• עלותו למעביד לא יקרה יותר.


3. הקשר בין בעלי ההון לפוליטיקאים. בארץ זורם הרבה כסף לכיסיהם של מייבאי העובדים הזרים והם לא מוותרים בקלות. לכן כל מיני נסיונות לשינוי המציאות בחקיקה נחסמו. הלובי של קבלני העבודה הזרה הוא חזק למדי. השבוע אפילו נמסר על כוונה להלבין עובדים זרים (רותי סיני, משרד התמ''ת יערוך יריד תעסוקה לזרים לא חוקיים).
4. העיסוק ביבוא עובדים הוא עסק רווחי מאד ושווה ל''יבואנים'' הרבה כסף עוד לפני שהעובד הזר לבש את בגדי העבודה.
5. ראה איזה פלא: כאשר סידרו לחד-הוריות, השכנות, של ויקי כנפו ממצפה רמון עבודה במקום התאילנדים בחקלאות הן ממשיכות לעשות זאת בהנאה ובהצלחה.

הטיעון על מוסר העבודה הירוד של שכבות מסויימות בחברה הוא כנראה רק הסבר חלקי למדי לשיעור ההשתתפות הנמוך בכוח העבודה אותו מציגה ישראל. שיעור השתתפות של כ-‏54% הוא בין הנמוכים ביותר בעולם המפותח אליו אנחנו רצים להידמות (בארה''ב, למשל המדד הוא 66.0%).

ההסבר העיקרי הוא כלכלי: לקבלני כוח אדם כדאי ורווחי לייבא עובדים זרים ולמעסיקים כדאי להעסיק אותם¹. גם המערכת הפוליטית מסייעת בכך שהיא ממשיכה לטפח את מנגנוני הרווחה. למרות הטיפוח, כפי שכבר כתבנו בעבר, בעשורים האחרונים התרחבה תופעת העוני באופן ניכר, למרות גידול ניכר בתקציבי הרווחה (על האשליה שבמדיניות הרווחה). זהו תהליך שמייצר ומטפח עוני ופוגע ביכולת הצמיחה של המשק.

---

ברור למדי, שתהליך הפוך שיגרום לגידול בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ישפר את מצבם הכלכלי של המצטרפים. גידול כזה יהווה גם תרומה משמעותית לצמיחה בת קיימא. במקביל ניתן יהיה לצמצם את תקציבי הרווחה מבלי לפגוע במקבלי הקצבאות שכעת משתכרים בכוחות עצמם. את המיליארדים שיתפנו ניתן כמובן לנתב להשקעות בתשתיות ובמפעלים יצרניים מהלך שיניע צמיחה ארוכת טווח.

---

1. תיאור מפורט יותר של הדברים, כמו גם של אי-ההשתתפות של החרדים, אפשר למצוא בספרו של משה פרל, בעיניים פקוחות, הוצאת כתר, 2003, עמודים 85 – 164.

---