מכתב לתושבי העולם

מה זה?

מכתב לתושבי העולם

אריאל בן-עטר (יום שני, 29/04/2002 שעה 13:50)

תושבי העולם היקרים,
אני מבין שאנחנו מרגיזים אתכם, כאן בישראל.
למעשה, נראה שאתם די מרוגזים, אפילו כועסים (ואולי מתפוצצים מכעס).

למעשה, נראה שכל כמה שנים אנחנו מרגיזים אתכם. היום זהו הדיכוי האכזרי של הפלסטינים. אתמול, זה היה לבנון, לפני כן, הייתה זו הפצצת הכור הגרעיני בבגדאד, ומלחמת יום כיפור, וכיבוש סיני. נראה שיהודים שמנצחים, ולפיכך חיים, מרגיזים אתכם

או כמובן, תושבי העולם היקרים, הרבה לפני קום מדינת ישראל, אנחנו, העם היהודי, הרגזנו אתכם. הרגזנו את העם הגרמני שבחר את היטלר, ואת העם האוסטרי שהריע לצבא גרמניה כשזה נכנס לוינה. הרגזנו גם את כל העמים הסלביים -- הפולנים, הסלובקים, הליטאים, האוקראינים, הרוסים, ההונגרים והרומנים. וגם הרבה לפני כן במהלך ההיסטוריה הרגזנו את כולם. הרגזנו את הקוזאקים של חמילינצקי שטבחו בעשרות אלפים מאתנו ב 1648-1849, הרגזנו את הצלבנים, אשר במסעם לשחרור ארץ הקודש התרגזו כל כך על היהודים עד שטבחו במספר אדיר מבני עמנו.

במהלך הדורות הרגזנו את הכנסייה הקתולית שעשתה את כל שביכולתה כדי להגדיר את יחסינו עמה באמצעות האינקוויזיציה. הרגזנו את אויב הכנסייה הקתולית, מרטין לותר, אשר בקריאתו לשרוף את בתי הכנסת ואת היהודים, הראה לנו את הרוח הנוצרית הנפלאה. ובגלל שהתרגזנו כל כך על כך שהרגזנו אתכם, תושבי העולם היקרים, החלטנו לעזוב אתכם, למעשה, ולייסד מדינה יהודית. הרעיון היה שהחיים במגע קרוב עמכם, כתושבים זרים בארצותיכם, מרגיז אתכם ומפריע לכם. מה היה טוב יותר, לפיכך, מאשר לעזוב אתכם ולאהוב אתכם, ולגרום לכם לאהוב אותנו? ולכן החלטנו לשוב לביתנו ולמולדתנו, משם גורשנו 1,900 שנים לפני כן, על ידי הרומאים, שאותם, כפי הנראה גם כן הרגזנו כל כך.

אולם, תושבי העולם היקרים, נראה שקשה לרצות אתכם. עזבנו אתכם, את הפוגרומים שלכם, והאינקוויזיציה שלכם, ומסעי הצלב שלכם, והשואות שהבאתם עלינו, כדי שלא לחיות בכל העולם אלא לבדנו, במדינתנו הקטנטנה. אולם נראה שגם כך אנו ממשיכים להרגיז אתכם. אתם כועסים שאנו מדכאים את הפלסטינים המסכנים.

אתם כל כך כועסים על כך שלא ויתרנו על האדמות ב 1967 -- עובדה שהיא בוודאי מכשול בפני השלום במזרח התיכון. מוסקבה כועסת ווושינגטון כועסת. הערבים הקיצוניים כועסים, והמתונים המצרים כועסים גם הם.

ובכן, תושבי העולם היקרים, עיינו נא לרגע בתגובתו של האדם היהודי הפשוט החי בישראל. ב 1920, 1921 וב 1929 לא היו שטחים כבושים (אלו של 1967) שיוכלו להפריע לתהליך השלום בין יהודים וערבים. למעשה לא הייתה מדינה יהודית שהייתה יכולה להרגיז משהו. למרות זאת. אותם פלסטינים מדוכאים ונדכאים טבחו עשרות יהודים בירושלים, יפו, צפת וחברון. ביום אחד בירושלים נרצחו במהלך יום אחד בחברון ב 1929. תושבי העולם היקרים, מדוע זה רצחו הערבים -- הפלסטינים -- 67 יהודים במהלך יום אחד ב 1929? הייתכן כי היה זה בשל התוקפנות הישראלית ב 1967? ומדוע נרצחו 510 יהודים -- גברים נשים וטף -- במהלך המהומות שהקימו הערבים בשנים 1936-1939? האם היה זה בשל כעסם של הערבים בשל אירועי שנת 1967? וכאשר אתם, תושבי העולם היקרים הצעתם את תוכנית החלוקה של האו''ם ב 1947 כך שתוקם מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל והערבים התנגדו, ויצאו למלחמה שבה נהרגו 6,000 יהודים -- האם היה זה בשל התוקפנות הישראלית ב 1967? ודרך אגב, תושבי העולם היקרים, מדוע זה לא נשמעה קריאת הזעם שלכם אז??

הפלסטינים המסכנים אשר היום יוצאים להרוג בנו באמצעות חומרי נפץ, פצצות ואבנים, הם בחלקם אותם אנשים אשר, כאשר היו להם כל השטחים אשר הם דורשים לקבל היום לצורך הקמת מדינתם -- ניסו לזרוק את המדינה היהודית לים. אותם פנים זועמות, אותה השנאה, אותה הקריאה ''איטבח-אל-יהוד'' (טבחו ביהודים) שאנו שומעים כיום נראו ונשמעו גם אז. אותם אנשים ואותו החלום -- להרוס את מדינת ישראל.

הם חולמים היום לעשות מה שלא הצליחו לעשות בעבר. אולם אין אנו צריכים לדכא אותם. תושבי העולם היקרים, אתם לא עשיתם דבר כדי לעזור לנו בשואה, ולא עשיתם דבר כדי לעזור לנו ב 1948 כאשר שבע מדינות הכריזו על מדינה שהליגה הערבית השוותה בגאווה לטבח המונגולים. אתם לא עשיתם דבר כדי לעזור לנו כאשר ב 1967, נאצר, מונע על ידי תמיכתם של המונים פראיים ברחבי העולם, נשבע לזרוק את היהודים לתוך הים. ואתם תמשיכו לא לעשות דבר כדי לעזור לנו אם מדינת ישראל תעמוד בפני סכנת כיליון.

ומאחר שאנו יודעים שמשאלת הערבים והפלסטינים היא השמדתנו, אנו נעשה ככל שנוכל להישאר בחיים בכוחות עצמנו ובמולדתנו. אם זה מפריע לכם, תושבי העולם היקרים, חישבו נא על כל הפעמים בעבר שבהם אתם הפרעתם לנו. בכל מקרה, תושבי העולם היקרים, אם אנחנו מפריעים לכם, אז תדעו שיש כאן יהודי אחד בישראל שלא ממש אכפת לו.

הצגת המאמר בלבד

תוצר ראוי של מערכת החינוך הישראלית

יוסי גורביץ (יום שלישי, 30/04/2002 שעה 20:12)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

היללנות הקורבנית הזו לא היתה ראויה לתגובה, אלמלא השקר הציוני הישן:

''אתם לא עשיתם דבר כדי לעזור לנו בשואה'' - למעלה מעשרים מליון רוסים ומאות אלפי בריטים, צרפתים, קנדים, אוסטרלים ואמריקנים (ובאמת סליחה אם שכחתי מישהו) מסרו את חייהם כדי להשמיד את גרמניה הנאצית.

יותר מכך אי אפשר היה לעשות.

באותו הזמן, אגב, ארגון שנחשב עד עצם היום הזה לארגון שחרור לאומי מכובד במקומותינו - כנופית שטרן - יצר מגע עם נציגי גרמניה הנאצית כדי לשתף איתם פעולה.

(ואף על פי כן, אציין שוב שהאינקוויזיציה לא רדפה יהודים. היא רדפה יהודים שהתנצרו. הבדל של עולם ומלואו).

_new_

הסכם נוסף בין הציונות לנאציזם היה הסכם ההעברה

דינה ביכל-שונרא (יום שלישי, 30/04/2002 שעה 20:59)
בתשובה ליוסי גורביץ

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

הסכם זה נועד כדי להגשים משהו שהיה המטרה המשותפת של שני ארגונים אלה: הוצאת יהודים מגרמניה והבאת יהודים לפלשתינה.

הסכם זה מתועד בספר The Transfer Agreement שכתב Edwin Black, שהוא הסטוריון שאינו נחשב אנטישמי כלל (הוא חוקר את התקופה הנאצית -- ספר אחר שלו סיפר על שיתוף הפעולה בין IBM לרייך השלישי).

למיטב הבנתי *רק* התנועה הציונית היתה מוכנה להיכנס להסכם כזה, משום שכל שאר יהדות העולם פעלה להחרמת גרמניה הנאצית, עקב מדיניות דיכוי היהודים שבה נקטה.

_new_

כמה אנשים ניצלו בזכות ההסכם הזה?

אייל אלמוני (יום שלישי, 30/04/2002 שעה 22:23)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_

וכיצד פעלה שבירת החרם על המנטליות של הרייך השלישי?

דינה ביכל-שונרא (יום שלישי, 30/04/2002 שעה 23:59)
בתשובה לאייל אלמוני

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אין לי מושג מה התשובה לשאלתי. ברור לי שההסדרים הכספיים בשורש הסכם זה זכו לביקורת חריפה מאוד מהימין הרוויזיוניסטי, אחרי קום המדינה.

_new_

אדוני הנכבד כדאי שתעשה שעורי בית לפני שאתה משיב

לוסי (יום שלישי, 30/04/2002 שעה 22:18)
בתשובה ליוסי גורביץ

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

א.האמריקאים ,הבריטים הרוסים ושאר אוייבי גרמניה לא חשבו לרגע שבמלחמתם מול האוייב הנאצי ,הם מצילים יהודים (יש עדויות מוכחות שהאמריקאים ידעו על מחנות השמדה ונתבקשו להפציץ אותם אך הם התעלמו).
ב. האיקוויזציה אכן הוקמה לצורך מעקב והענשה של מתנצרים , אבל בפועל היא רדפה יהודים ללא קשר אם התנצרו או לא.
ג.לא אמשיך בטעויותך הנובעות מנטיות פוליטיות מסויימות , אך אדגיש שהמצב היום גרוע ויותר גרוע שמתוך עם ישראל יש תמיכה לשונאינו.

_new_

שטויות

יוסי גורביץ (יום רביעי, 01/05/2002 שעה 6:57)
בתשובה ללוסי

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

א. הפצצת המחנות לא היתה מעשית, לפחות לא מהצד הבריטי/אמריקני של המלחמה.

ב. האינקוויזיציה לא הוקמה כדי לרדוף ''מתנצרים'', ולא היתה לה כל סמכות כלפי יהודים שלא התנצרו - אלא אם מסרו היהודים עצמם לידיה, כאותם שוטים שהזמינו את האינקוויזיציה לשרוף את ספרי הרמב''ם.

_new_

האינקוויזיציה רדפה אנוסים

שמעון גלבץ (יום שלישי, 30/04/2002 שעה 23:30)
בתשובה ליוסי גורביץ

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אכן, הנקודה שאתה חוזר ומדגיש שהאינקוויזיציה רדפה רק יהודים שהתנצרו היא נכונה, אולם אם כבר עוסקים בכך הרי שמן הראוי גם להדגיש שחלק ניכר מהם לא התנצרו כי זכו להארת פתאום נוסח פאולוס בדבר צדקתה של הנצרות. על חלק ניכר מהם ניכפתה הנצרות באמצעות צווי המרה, או שנדחפו לכך בשל הגבלות מהגבלות שונות שהוטלו עליהם כיהודים (האופציה להביע תרעומת על כך ולעלות למדינת ישראל לא היתה קיימת באותה עת). לא בכדי מכונים יהודים מומרים אלה, שהמשיכו לשמור על יהדותם בסתר, בשם אנוסים.

_new_

על האינקווזיציה הספרדית

יורם המזרחי (יום חמישי, 02/05/2002 שעה 0:14)
בתשובה לשמעון גלבץ

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מערכת האינקוויזיציה הספרדית ואחר כך הפורטוגזית לא רדפה יהודים מסיבה פשוטה. החל משנת 1492 לא נותרו בספרד אלא אנוסים מומרים. את אלה רדפה האינקווזיציה גם מחוץ לגבולות הארופאים של ספרד ופורטוגל וירדה לחייהם גם במושבות.

עוד מנעה האינקוויזיציה הגירת יהודים למושבות ובמשך שנים מנעה השתקעות יהודים בהחצי האי האיברי.

מלבד אלה אין לשכוח את העוול הנורא שהאינקוויזיציה עוללה לתושביה המקוריים של היבשת ''החדשה'' וכן במושבות פורטוגזיות באפריקה, בתת היבשת ההודית ובחופי סין.

_new_

עזרה בשואה

רועי בלום (יום רביעי, 01/05/2002 שעה 10:54)
בתשובה ליוסי גורביץ

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

צר לי אבל כל אותם הרוגים שמתו לא מתו בשביל להציל יהודי אחד אלא כדי להגן על עצמם, הרוסים לא פעלו נגד גרמניה אלא כאשר הגרמנים תקפו אותם.
האמריקאים שידעו מה קורה לא תקפו עד לאותו הרגע שבו הותקפו.
האנגלים תקפו מחשש להיותם מותקפים כשם שקרה בארצות ארופה אחרות שיותר קרובות לגרמניה.

שום מדינה ממדינות אילו לא התייחסה כלל לאותם יהודים או עזרה להם במכוון, הסיבה היחידה שהם נילחמו נגד הגרמניםפ הייתה שהגרמנים ואו בעלי בריתם תקפו אותם.

לא ראיתי את התגובה שלך בקשר לשאר הדבר , מתוך הרבה מאד מקרים העלת שני מקרים שבאחד כלל לא דייקת כמו שציינתי ובשני אני לא מספיק מכיר על מנת לאמת או לקבל את טענתך.

אולי תגיב לפרעות לפני קום המדינה? האם אילו גם התחילו בגלל השטחים הכבושים?

_new_

תהיות.

נתנאל ראוך (יום רביעי, 01/05/2002 שעה 22:54)
בתשובה ליוסי גורביץ

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מר גורביץ הנכבד שלום.

אני סבור כי קיימות בעיות בדברייך הנובעות מהבאת הדברים בקיצור רב מדי, וחבל שכך.

מסירת החיים של אותם לוחמים בני אינספור הלאומים לא היתה למען הצלת העם היהודי מהשואה, וכל זה הוא סיפור ידוע עד מאד, כך שאני מרגיש טיפשי לשטוח את אותם טיעונים ברורים מאליו, רק אציין כי אלו נלחמו כנגד תוכניותיו האימפריאליסטיות של הרייך השלישי, ולא כנגד איזשהיא עוולה מוסרית ואנטישמית.

עוד אוסיף כי העמים הכבושים [שגם אליהם, למיטב הבנתי פונה כותב המכתב המקורי] התנהגו בכניעה מופתית, אופיינית מאד וכלל-אנושית, ואינני אומר כי זה הופך אותם לעמים מושחתים וחסרי-מידות במיוחד, ובכל זאת דברים התרחשו.

מגעיו של אברהם יאיר שטרן עם מדינות הצירים היו מגעים שנראו לו הכרחיים כיוון שסבר שבעלות הברית לא ינצחו במלחמה, ורצה לברר עימן רעיון של הקמת מדינה עברית, מגוחך כפי שנשמע מעשה זה כעת.
וכן, גם מתוך רצון למאבק חסר-פשרות בבריטניה.
בכך נשאר נאמן לאותה מסורת לאומנית שכפי שציינת מאפיינת אותו ואת הזיכרון מאירגונו עד היום.
דומה כי בעיניים הליבראליות של היום, מעשה כנופייתי אופייני יותר היה להתבצר על אי אלו הרים, בסיגנון מצדה.

דרך אגב - מעניין מאד מדוע התנצרו אותם יהודים, האם גם כאן חל איזשהוא ''שקר ציוני''? היה רציני.

עליי להעיר, כי אינני תומך במאומה מדבריו הלאומניים חסרי הפשר של אב-עץ זה, אך חשוב להיות דייקנים גם כאשר עונים להודעות כאלו.

בהערכה

נתנאל ראוך.

_new_

מה הנקודה שלך?

יוסי גורביץ (יום חמישי, 02/05/2002 שעה 18:19)
בתשובה לנתנאל ראוך

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אף אחד לא טוען שצבאות המערב יצאו למלחמה למען היהודים; אבל הם בהחלט יצאו ל''מסע צלב למען אירופה'', וממנו נהנו, בעקיפין ובמישרין, קורבנותיו היהודים של המשטר הנאצי.

יהודים התנצרו משלל סיבות, ויש להניח שמספר ההתנצרויות בכפיה היה נמוך ממספר ההתנצרויות מבחירה. יהודי ספרד, ברובם, בחרו התנצרות המונית על גירוש.

_new_

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.