פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
ח''כ שריד, גם אתה אשם בכישלון המודיעיני
לבן בחלום שחור / גיל רונן ז''ל (יום ראשון, 08/02/2004 שעה 17:00)


ח''כ שריד, גם אתה אשם בכישלון המודיעיני


גיל רונן




אל''מ אוליבר נורת', המשמש כיום כפרשן ברשת 'פוקס ניוז', סיפק באחד הימים האחרונים הסבר הגיוני לכישלון המודיעיני שהיה לכאורה בעירק. נכון, אמר נורת', יש לנו היום לווייני ריגול שמסוגלים לקרוא לוחית זיהוי של כלי רכב. אבל הלוויינים עדיין לא יכולים לומר לנו מה אותו כלי רכב נושא בתוכו. אפילו היינו יכולים לקרוא את התווית על כל ארגז וארגז שהועמסו על משאית עירקית מסויימת, זה לא אומר שהיינו יודעים מה הם באמת הכילו. מה שחסר לנו, אמר נורת', זה מודיעין אנוש. אין מספיק סוכנים בשטח, ואלה שנמצאים שם פועלים תחת מגבלות 'מוסר' חמורות שהוטלו עליהם בוושינגטון, מגבלות שאינן מאפשרות להם לפעול בדרכים מעט 'מלוכלכות' – כמו הפעלת גורמים עם רקע פלילי, למשל.

דבריו של נורת' נשמעים נכונים והגיוניים, והם גם תואמים את המציאות הישראלית כפי שאני חווה ומכיר אותה. כולנו מכירים את סיפור התנפחותה והתפוצצותה של בועת ההיי-טק. אבל קיימת בועת היי-טק אחרת, בועת היי-טק מודיעינית, שנדמה שטרם התפוצצה.

ראינו את הבועה הזו בפעולה לפני כשנתיים, במקרה שבו שלושה חיילי צה''ל נהרגו מירי חבריהם, במצור הלא מוצלח כנגד אחד מבכירי המחבלים שהסתתר בכפר עסירת א-שימלייה. למחרת הכישלון הראה לנו רוני דניאל סרטי אינפרא-אדום המראים את המחבל קופץ מגג הבניין שבו הסתתר ובורח מתחת לאפם של חיילינו, והסביר לכולנו בהתפעלות איך כל המבצע נוהל מבחוץ על ידי מפקדים שראו את כל מה שקורה בשטח על מסכים בחפ''ק שלהם. ואני אמרתי לעצמי שגם אני לא הייתי רואה את המחבל הזה בורח אם היה לי מיכשור אינפרא-אדום על הקסדה, ומישהו שלוחש לי פקודות באוזנייה שמאל, ומיקרופון בתוך האף.

לעומת זאת, אם מפקד המבצע היה נמצא בשטח עם קבוצת גששים וחיילים דרוכים, רגועים ומשוחררים, בלי מפקד 'אח גדול' שצופה בהם דרך מצלמות אבל עם מוטיבציה גבוהה, אחוות לוחמים, רוח יחידה מעולה, טסטוסטרון בעורקים, ראיית לילה טבעית טובה, היכרות עמוקה עם התרבות המקומית וחושים בריאים – תחושתי היא שהמחבל לא היה בורח. היו הורגים אותו בשקט, בלי היי-טק ובלי אוזניות, ובלי שלושה הרוגים מכוחותינו.

תופעה קצת דומה ראיתי בוואדי ערה במהומות אוקטובר 2000: גם אז, הכישלון המודיעיני היה קולוסאלי למדי. וגם אז, מיד אחרי הכישלון (ולא דקה אחת לפניו) נכנסו לפעולה מרגלי ההיי-טק, והתמקמו על הגבעות עם מצלמות תרמיות שאיפשרו להם לעקוב אחר הנעשה בכל בית באום אל-פחם, ולדעת אם המוח'תאר של ברטעה הוריד את המים בשירותים כי עשה מספר אחד או מספר שתיים.

לעבדכם הנאמן לא היו מצלמות תרמיות אבל הכרתי את השטח, ובראיון שנתתי לחגי סגל ב'נקודה' בספטמבר 2000 אמרתי שצפויה לנו אינתיפאדה של ערביי ישראל. ביססתי את הערכתי, בין היתר, על הניסיונות המואצים של ההנהגה הערבית המקומית להתנחל בקציר. התנחלות כזו, אמרתי, יש לה רק מטרה אחת: להתסיס את ערביי הוואדי ולהראות להם ''הנה – אתם רואים? אין מה לפחד מהיהודים''. מכיוון שהפחד מהיהודים – יראת הכבוד מפני הריבון – היא הכוח העיקרי המונע אינתיפאדות, ומכיוון שמדינת ישראל לא הגיבה כראוי לקריאת התגר על ריבונותה, היה צפוי שהשטח יתחמם.

יש פה עוד עניין.

בשביל להבין את הערבים (ומהו ''השטח'' אם לא הערבים?) צריך להעריך אותם (באמת) ולהיות קצת כמוהם (באמת). מי שלא יכול להשתלב בתרבות הזו בכלל, לא יכול גם להבין אותה ולא יכול לצפות את מהלכיה ולהתמודד עמם. זו היתה אחת הסיבות לכך שרוב שכני היהודים בקציר הופתעו מהמהומות יותר מכפי שאני הופתעתי. בניגוד לרוב שכני, אני לא הייתי מרים וסותם את האף בעלייה ליישוב ובירידה ממנו. אני דווקא אהבתי להיכנס לכפר קרע ולערערה, ולא רק כי שם זול יותר, אלא בגלל שאהבתי את התרבות הערבית. התחברתי אל הגאווה, אל פשטות ובהירות החשיבה, אל הרוגע, האמונה, הקהילתיות, הכבוד לזקנים, השפיות, ההגדרה הברורה של המושגים 'זכר' ו'נקבה', וראיתי בחברה הזו אלמנטים רבים שרציתי שהחברה שלי תאמץ ותחקה. ותוך כדי התערות והתחברות עם השכנים, למדתי גם לאן פניהם מועדות. גם זה סוג של מודיעין.

איך זה מתקשר ליוסי שריד? זה מתקשר בשני אופנים.

קודם כל, שריד הוא אולי הנציג האולטימטיבי, בפוליטיקה לפחות, של הסנוביזם האינטלקטואלי (ואינטלקט אינו חוכמה). אני עזבתי את השמאל כאשר הבנתי ששריד ורעיו לא מחזיקים בדעה מסויימת בגלל שהם חושבים שהיא טובה ונכונה עבור עם ישראל – או עבור העולם, נניח – אלא בגלל שדעה זו מתאימה לפוזה החברתית הכללית שלהם – הפוזה של החכמים והיפים.

בהיותי כתב צעיר בעיתון 'העיר' התלהבתי מאוד מבית ספר פתוח מסויים בבת-ים – בית הספר העירוני י''ב על שם גולדה מאיר, שנוהל ע''י גנית ויינשטיין. ויינשטיין עשתה בבית הספר הזה פלאים של ממש, בעזרת צוות מורות 'רגיל' של משרד החינוך וילדים משכונת פועלים בת-ימית. בהתלהבותי כי רבה, הזמנתי את יוסי שריד ואת אורית שוחט – אנשים שהסתכלתי עליהם כעל מעין מנהיגים רוחניים – לראות איתי את חלקת האלוהים הזו. אמרתי – אולי יצא מזה משהו. הם באו וביקרו בבית הספר ואני מניח שהם התרשמו ממנו, אבל בעיקר הם זכורים לי עומדים מחוץ לבית הספר ומגחכים בגלל שלמרכז הקניות הסמוך קראו בשם הפרובינציאלי ''בת-ימון''.

בגלל חוויות כאלה עזבתי את השמאל. וכל זמן שלמוחות המבריקים שלנו יש נטייה לחשוב במושגים כאלה כלפי מה שנתפס אצלם כלבנטיני ונחות, הם לא יאהבו ויעריכו את הערבים, לא יבינו אותם ולא ידעו מה הם רוצים ומה הם זוממים. אם הסנוביזם הזה פשה גם בקהיליות המודיעין שלנו – ואין סיבה לחשוב שהוא לא פשה שם – אז הנה סיבה טובה לכך שהמודיעין שלנו נכשל, גם לגבי עירק. אנשי מודיעין עם גישה יוסי-שרידית לחיים יעדיפו תמיד לוויין ריגול מתוחכם על שימוש בסוכנים, ואם הם יפעילו סוכנים, הם יפעילו אותם לא נכון. מי שבז לשטח שהוא מנסה להבין, מי שחושב שהערבים הם ממילא אספסוף נחות ומסריח – נמוך רק במדרגה אחת מה'עארסים' שמסתובבים ב''בת-ימון'' – לעולם לא יביא מודיעין טוב.

האופן השני שבו הדברים מתקשרים ליוסי שריד הוא זה:

בשביל מודיעין טוב צריך סוכנים חדורי מוטיבציה. לא יעזור כלום: סוכן מודיעין טוב, באמת טוב, הוא אחד כמו אלי כהן. יהודי שהולך מרצונו החופשי ומתוך אמונה ולהט אידיאולוגי, להשתלב בתוך האוייב. לשם דוגמה – סוכן טוב בעיראק היה יכול להיות בחור ממשפחה עיראקית שגוייס למודיעין בגיל 18, בשנת 1990 נניח, ותוך שנתיים או שלוש כבר היה בבגדאד, עם זהות חדשה. בלי כאלה 'אלי כהנים' אני לא מאמין שאפשר לאסוף מודיעין אמיתי. אפילו אם הם לא אלה שמפעילים את הסוכנים, ואפילו אם הם לא אלה שחודרים לתוך המתקנים הסודיים של הצבא – אפילו אם הם רק פקידי ממשל בינוניים במחוז כזה או אחר – הם אלה שיכולים לספק הערכות חיוניות מהשטח, לגבי מצב הרוח הלאומי, מצב הרוח של המנהיג ומה שמשדרת התנהגותם של אנשי הצבא. הם אלה שיכולים לאתר סוכנים פוטנציאליים ולהעריך איזו פיסת מודיעין היא בלוף או מידע חסר חשיבות, והיכן טמון זהב אמיתי. בלעדיהם אי אפשר לנצח.

איך מגייסים 'אלי כהנים' כאלה למודיעין? מגייסים אותם אם יש חינוך לציונות ולפטריוטיזם, ואם לדגל ולשאר המיתוסים הלאומיים יש ערך ויש כבוד. רק מי שגדל על אמונה ציונית תמימה ואמיתית יסכים להקדיש את חייו למען המולדת – ובל נטעה, להיות 'אלי כהן' זה לחיות למען המולדת, ולא למען שום דבר אחר. וכאן יוסי שריד נחלץ להפריע. רק ליוסי שריד היתה החוצפה לשכתב את הרצל ולטבוע את הסיסמה ''להיות חופשי בארצנו'', תוך מחיקה מכוונת של המילה ''עם''. למה? כי ''עם'' זה מושג מצחיק של פושטאקים לבנטינים, אתם מבינים? איך קורא לזה דורון רוזנבלום ברשימותיו – ''עמישראל''. וכי מה זה ''עם''? זה מושג ארכאי, ברברי ושבטי שמתאים לאוהדי בית''ר, וזה לא לרמה של יוסי שריד ועדר אינטלקטואליו. וכך אנחנו מאבדים את האלי כהנים שלנו. ילד שגדל בחברה שהאינטלקטואלים שלה בזים לדגל כדבר נחות, כ''בת-ימון'' המתבדר ברוח – לא ירצה להיות אלי כהן. הוא ילך אולי למודיעין, אבל הוא לא ילך לבגדאד.

ולכן, אם וכאשר תקום הוועדה שתחקור את הכשל המודיעיני בעיראק, כפי שתובע ח''כ שריד –רצוי שהיא תחקור אותו, דבר ראשון.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  יש לי שאלה  (מושה) (7 תגובות בפתיל)
  יש משהו שאתה לא מבין בו?  (המחפש) (21 תגובות בפתיל)
  אתה מגבב פה דברים שאינם לענין.  (חזי) (2 תגובות בפתיל)
  בועה נגד בועות  (אריק באך) (4 תגובות בפתיל)
  שריד כמיצג של סנוביזם  (pit) (14 תגובות בפתיל)
  קצת שטחי, קצת מעמיק.  (אריה פרלמן) (8 תגובות בפתיל)
  ואני עזבתי את השמאל כי כל כולו דיבורים פוליטיקה וחסר כח  (סוריא)
  ג'ורג' אורוול ויוז'ין יונסקו על  (פנחס) (4 תגובות בפתיל)
  אתה צודק. האמריקאים התמקדו  (סוחר נדל''ן) (15 תגובות בפתיל)
  למי שלא מכיר את טיעוניו של ביוקנן  (גיל רונן)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי