עוד שלב באמריקניזציה של ישראל התרחש, אנו נוכל להמשיך לחיות תחת עולם המותגים האמריקאי. הטלוויזיות, הבגדים, ואף המזון האמריקאי (שמסובסד על ידי ממשלת ארה''ב בצורת מענקים לחקלאים) יוזלו, תוך כדי צמצום התקציב שהיה צריך לדאוג לחלשים. נתניהו מדבר על 'השמן והרזה' – המשק והמגזר הציבורי, באוטופיה של נתניהו יש לנו שוק פתוח, בלי ממשלה. החזון, ככל שיהיה וורוד, אינו ריאלי – בשוק הפתוח של נתניהו אלו שזוכים במכרזי ההפרטה הם חבריו, המקורבים לו שמממנים מערכות בחירות שלו ושל שאר מנהיגי המדינה; בשוק הפתוח של נתניהו ניתן לנצל עובדים זרים, והרבה יותר משתלם לייצר רחוק.
עוד שלב נפתח בהפיכתה של ישראל למדינת עולם שלישי, כזו שתושמד על ידי מלחמה, לא מלחמת קיום בטחונית, אלא מלחמת קיום חברתית. לא רחוק היום בו יבוטלו כלל הקצבאות לנזקקים, ונראה יותר מקרים כמו תנועת 'הלביאות' ששודדות בתי מכולת, רק כי אין להן מזון להאכיל. יצר האדם הוא לשרוד, ואם המשק הקפיטליסטי מבין זאת אז כנראה שהוא צריך לנסות לסייע לנזקקים על מנת להגן על עצמו.
המחאות החברתיות קמות כיום יותר עקב המצב הרע בו נמצאים הנזקקים. נתניהו לא מנסה לקחת את הקצבאות ולהשתמש בהן ככח פוליטי, הוא היה יכול לגייס את הנזקקים לשורותיו אך הוא העדיף שלא. נתניהו היה יכול לבצע 'עבודות יזומות' בסגנון העבר, לקחת את המובטלים שמקבלים קצבה לעבודות ממשלתיות, הוא
ממילא משלם להם את הכסף. נתניהו היה יכול להשתמש בכסף הזה כתמריץ למציאת עבודה – מי שימצא עבודה וישתלב בשוק יקבל מענק של X ש''ח עבור השתתפותו, כדי לתמרץ אותו לעבוד.
נתניהו העדיף לקחת את התקציב מהם, ולהעביר אותו למי שיש לו, להקל על מחירי הטלוויזיות, הדי.וי.די ושאר מוצרי החשמל. עכשיו המובטלים יוכלו לשבת בשקט בבית ולראות טלוויזיה, יש תוכנית מציאות נהדרת – 'קח לי שרון!'. המובטלים והחד-הוריות ישלמו כעת יותר על הלחם, יותר על הדלק, יותר על הקמח, אבל פסטה מיובאת? זו תמכר ב-20% פחות. אם אין לחם תאכלו עוגות – זה חוסר ההבנה של נתניהו, האם הוא מחנך אותנו לאנינות טעם קפיטליסטית? אולי באותה המידה יוריד את המיסוי על האלכוהול, ואז גם נוכל לשתות יין אדום עם הפסטה שלנו?
המיסוי נועד, בין היתר, לחנך את הציבור – מיסוי על סיגריות ואלכוהול נועד כדי להקטין את השימוש בהם ובמקביל כדי להשתמש בכסף שנכנס לקופת המדינה כדי לטפל בנפגעי המוצרים הללו. המס על ייבוא הובא כי בעבר ייבוא נחשב כמותרות – 'שוקולד שוויצרי', 'מכונית אמריקאית' ו'בושם צרפתי' היו מותרות שסמלו את הסטטוס של העשירים. היום המזון שמיובא זול במרבית המקרים מהתוצרת המקומית, ונמכר במחירי היצף.
ההורדה של המיסוי לא רק תסייע לעשירים לצרוך יותר, ותקטין את התמריץ לחסכון, אלא גם לא תחלחל חזרה לחברה – אם העשירים היו צורכים יותר תוצרת מקומית, אזי הכסף היה מסתובב ושב לעניי עירינו, אך מכיוון שהתוצרת מיובאת, הכסף 'בורח' לחו''ל ומשאיר את העניים עניים יותר ואת העשירים עם יותר מוצרים. העניים, שהיו פעם מעוניינים לחסוך, כיום לא יחסכו, ויוציאו את הכנסתם המועטה על רכישת סמלי סטטוס, כמו די.וי.די וטלוויזיות יוקרה, כדי שלא ידעו כי הם עניים וכדי שיוכלו למנוע את הוקעתם של ילדיהם מהחברה מכיוון שהם לא הולכים עם חולצות של המורדים ומצ'וטטים בשאר חדרי צ'ט.
הפתרון של נתניהו הוא פתרון זמני לבעיה קבועה. העוני תמיד היה ותמיד יהיה, עד שלא נשקיע בחינוך, בבריאות וברווחה לא נוכל לשפר את מצב העוני. נתניהו צריך להבין שאדם אמיד צורך יותר, ולכן גם מזרים יותר הון לבעלי ההון, דבר שטוב לו ולאלה שתורמים למערכת הבחירות שלו. אל לו לשכוח שעליו להחזיק אותם בחיים כדי שהמוזסים, פישמנים, רקנאטים, שוקנים, דנקנרים, זאבים ונמרודים יוכלו למכור לעובדים את תצרוכתם (אם שכחתי איזו משפחה אז אני מתנצל...).
הפתרון האפשרי הוא הקטנת התלות של ישראל במדינות החיצוניות, תוך כדי שיקומה למען היותה חלק מהמערך הבינלאומי.
נתניהו, מיסוי ואלמנטים שנסתרו מעיני הציבור
