פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
נראה אותך גבר, ד''ר קדמן
לבן בחלום שחור / גיל רונן ז''ל (יום שלישי, 17/02/2004 שעה 11:00)


נראה אותך גבר, ד''ר קדמן

גיל רונן



מכתב פתוח ליו''ר המועצה לשלום הילד, ד''ר יצחק קדמן


אני רוצה לשתף אותך במצוקה שהתעוררה אצלי באחרונה. זה התחיל לאחר שצפיתי בתוכנית ''מבט נשי'' לפני כשבוע, והתעצם היום, אחרי שקראתי כתבה מסויימת ב''הארץ''. אתה דוקטור, נדמה לי שתוכל לעזור.

האורחת ב''מבט נשי'' היתה ג'ינג'ית מושכת ורהוטה, שסיפרה לפאנל בראשות המנחה, בילי מוסקונה-לרמן, את סיפור גירושיה. היא תיארה כיצד בנתה את הקריירה שלה בהצלחה בתקופה שהיתה נשואה עד שהגיעה לנקודה שבה הרגישה חזקה מספיק כלכלית בשביל להיפטר מבן זוגה. את מעשה הניתוק עשתה בקלי קלות, בהפתעה ובמהירות – כמו שמורידים לילד פלסטר בשביל שיכאב כמה שפחות. היא אף היתה ג'נטלוומן ולא דרשה מהבעל מזונות גבוהים מדי, כי הרוויחה כאמור משכורת נאה, והיא חשבה שזה לא יהיה הוגן כלפיו. ככלות הכל – היא זו שיזמה את הפרידה, משיקוליה האנוכיים.

אבל אז נתקלה האדמונית בבעיות לא צפויות. הילדים סבלו מגירושי ההורים. הניתוק מהאבא שלהם היה כנראה בכל זאת יותר קשה מניתוק מפלסטר משומש. התפקוד שלהם נפגע. הם נזקקו לטיפולים פסיכולוגיים. היא הרגישה צורך לגונן עליהם וחשה אשמה: ככלות הכל, היא ''זו שהרסה את המשפחה'' (הניסוח שלה). היא ניסתה לחזק את הילדים בכך שבילתה עמם יותר שעות, על חשבון שעות העבודה שלה, אבל כתוצאה מכך הקריירה שלה נפגעה והיא הרוויחה פחות כסף. עכשיו היא מתקשה לממן את הטיפולים הפסיכולוגיים, ולא נעים לה ללכת אל הבעל ולדרוש עוד, כי כל הרעיון של הגירושין היה שהיא אשה משוחררת ולא צריכה ממנו טובות. ''הוא לא חייב לי כלום'', אמרה הג'ינג'ית, שעוד לא שולטת כראוי בטכניקות כפל-הלשון הפמיניסטיות.

הצוות מיהר להסביר לאורחת שהאקס שלה דווקא כן חייב לה, ועו''ד שירה דונביץ' עמדה על החשיבות שבהכנסת סעיף ה''אקסטרות'' להסכם הגירושין, בכדי לאפשר העלאת דמי המזונות בכל רגע נתון, גם שנים אחרי הגירושין. סוף טוב, הכל טוב. עוד מצוקה פמיניסטית נפתרה.

כאמור, ד''ר קדמן, הצפייה בתוכנית עוררה אצלי מצוקה מוכרת: תחושה מדאיגה, משפילה ומרגיזה, שצצה בלבי בכל פעם שהפמיניסטיות זוממות חוק חדש. מין תעוקה קדם חקיקתית שכזו. וכאשר קראתי היום (15.2.2004) את הסקופ של רותי סיני ב''הארץ'' כבר התחלתי להרגיש ממש רע.

סיני גילתה פתאום כי בשביל לשלוח ילד של הורים גרושים לטיפול נפשי, צריך חתימה של ההורה הלא-משמורן (''האבא'', כלשונה). הכתבה, כפי שוודאי שמת לב, היא גיבוב מטופש ושקוף במיוחד של סטריאוטיפים פמיניסטיים מאוסים: בכל מקרי הגירושין, האבא הוא רשע ואלים והאשה היא שה תמים וקורבן מוכה. אם הילדים זקוקים לטיפול נפשי, זה לא בגלל עצם פירוק המשפחה שלתוכה נולדו והניתוק מאביהם, אלא בגלל שהאב התעלל בהם. יש בכתבה גם תרשים עצוב המראה כי בישראל, מספר הילדים להורים גרושים החיים בבית חד-הורי גדל מכ-‏70,000 ב-‏1993 לכ-‏125,000 ב-‏2002.

מהכתבה עולה שהמועצה הלאומית לשלום הילד עורכת השבוע את הכנס השנתי שלה בבאר שבע. עכשיו הכל ברור: הקמפיינצ'יק התקשורתי הזה ב'מבט שני' וב'הארץ' נועד ללחוץ עליך לתמוך בחקיקה שתאלץ אבות גרושים לממן טיפולים נפשיים לילדים שלהם.

אבל אתה יודע יותר טוב ממני, ד''ר קדמן, עד כמה הדרישה הזו מרושעת. אתה יודע שברוב גדול של מקרי ההתעללות בילדים – כולל רציחות ילדים – המתעללת היא האמא ולא האבא. סיני הרי מצטטת מפיך-שלך סיפור על ילד שהאמא שלו קרעה את נעלי ההתעמלות שקנה עבורו אביו. אתה יודע שהגירושין הפכו לאופנה אצל נשות ישראל, ושבמרבית המקרים, נשים רצות להתגרש בגלל שילוב של אידיאולוגיה, תאוות בצע, נקם וכוחניות, ולא בגלל שאין ברירה.

אני מבקש ממך, ד''ר קדמן: היה גבר. עשה מעשה אמיץ. אל תתקפל ואל תסייע ליוזמת החקיקה הזאת. עמוד בפני הנכבדים והמומחים בכנס שלך בבאר שבע ואמור להם את האמת: הבעיה אינה מי יאשר ויממן טיפולים נפשיים לילדים. הבעיה היא שבעשרים השנים האחרונות מתנהל בארץ הזאת מסע מאורגן נגד הזוגיות, נגד מוסד הנישואין, נגד המשפחה, נגד ההורות ונגד האהבה עצמה. עודד אותן ללכת בדרך שח''כ גילה פינקלשטיין החלה להתוות עבורן, באומץ ראוי לשבח, במאמר שכתבה באחרונה ב''הארץ''.

האם קיימת חוצפה גדולה יותר מחוצפת הנשים המעוותות האלה? קודם הן דוחפות נשים להתעמת עם בעליהן ולעזוב אותם: עם סיבה, בלי סיבה, העיקר לעזוב. אחר כך, כשהילדים האומללים מתפוררים לחתיכות, הנשים האנוכיות האלה, האנטי-אמהות האלה, חושבות שטיפול נפשי יפתור את הבעיה, כאילו היה מדובר בהחלפת פלאגים במכונית. ומי יממן את הטיפול? הבעל-לשעבר, כמובן, אלא מי? האם קיימת אטימות ורשעות גדולה מזאת, ד''ר קדמן?

כאשר אמא חושבת רק על עצמה ומתעלמת ממצוקות ילדיה, רק אבא יכול – וחייב – להציל את המצב. על כל אחד מאיתנו, ובמיוחד על אנשים כמוך, המתיימרים לדאוג לשלומם של הילדים במדינה הזאת, מוטלת חובה להפסיק לשתף פעולה עם המניפולציות של הפמיניסטיות. עמוד מולן ואמור להן את האמת. אמור להן שהבעיה אינה מי יממן טיפולים נפשיים לילדים פגועי גירושין, אלא איך מונעים מראש מצב שבו אבא ואמא מכניסים את המשטרה ואת בתי המשפט לתוך הבית במקום לחיות בהרמוניה. אמור להן שהן ורק הן אשמות בעלייה במספר הילדים שחיים בבתים חד-הוריים, ושאתה לא תעזור להן לממן את כיבוי השריפות הקטלניות שהן עצמן מציתות בבתיהן. עמוד מולן ואמור להן את המילה שהן לא שמעו ממך עדיין. אמור להן ''לא''.

נראה אותך גבר, ד''ר קדמן.

נראה אותך אבא.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  חזק מאוד! כל הכבוד!  (ג'ק) (23 תגובות בפתיל)
  למיטב זכרוני אף אחד לא חייב לתת גט  (מושה) (28 תגובות בפתיל)
  גיל, הבעיה שהגברים מטומטמים  (חזי) (9 תגובות בפתיל)
  מאמר פונדמטליסטי מובהק  (pit) (18 תגובות בפתיל)
  כל הכבוד, מאמר רהוט ומעניין  (אריה פרלמן)
  סוף סוף התעוררות נגד הרשע  (מיקי)
  גם בלי ילדים,העולם מלא בגברים מתעללים  (רונית פרלמן) (3 תגובות בפתיל)
  כשהיא מתפקדת כמוח זה רע  (pit) (2 תגובות בפתיל)
  כל הכבוד  (נמרוד)
  אני בחיים לא אסלח לאנשים מאולטינט  (ג'ק) (25 תגובות בפתיל)
  גיל, לבעיות מודרניות משתמשים באמצעי הגנה מודרניים  (דוד שרמן) (14 תגובות בפתיל)
  הקץ להסתות משני הצדדים  (יעל גיל)
  מיגדר לא עוזר להגדיר...  (עידו כץ)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי