פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
1973, קומנדו ירדני משתלט על הכנסת
לבן בחלום שחור / גיל רונן (יום שלישי, 24/02/2004 שעה 17:30)


1973, קומנדו ירדני משתלט על הכנסת


גיל רונן




אתמול פתח אלי יצפאן את תוכניתו בשיחה פוליטית עם דודו טופז. השניים הסבירו אחד לשני ולקהל הצופים שהפרופסור ישעיהו לייבוביץ' צדק, וכי כיבוש יש''ע במלחמת ששת הימים היה שורש כל הרע בחיינו ובכייה לדורות.

יצפאן וטופז הם אנשים לא נאיביים, ומרבית הקהל שלהם אינו נמנה עם מחנה חסידי לייבוביץ' (ואכן, הקהל באולפן – שבמקרה היתה בו נציגות נכבדת של שוטרי מג''ב – הגיב בשתיקה לשיחה הזו). במילים אחרות – הם לא מוסיפים לעצמם רייטינג באמירות כאלה, ובימים כתיקונם ספק מאוד אם היו מתבטאים כך. אני מניח, לכן, שהדברים נאמרו מתוך רצון אמיתי של השניים להשפיע. השיחה הזו נולדה כנראה מתוך איזו תחושה של שני הבדרנים המובילים האלה שהמדינה חייבת ליסוג מיש''ע עכשיו, ושהנסיגה הזו יותר חשובה אפילו מהרייטינג שלהם.

מובן שלא רק יצפאן וטופז סבורים שיש צורך בהול בנסיגה מיש''ע. ישנה שכבה גדולה, חזקה ומשפיעה בעם הזה, שמשוכנעת שזהו הדבר הנכון לעשות – ומייד. כאשר מתפוצצים לך אוטובוסים מול הפרצוף כל כמה שבועות, תגובתם של הרבה מאוד אנשים היא להיכנס ללחץ, והלחץ אומר 'נסיגה'.

אבל חשיבה לחוצה אינה חשיבה נכונה. היום, כאשר אוכלוסיית יש''ע הערבית הפכה למפלצת מתאבדת עם מאות אלפי ראשים, גם אנשים אינטליגנטיים כמו יצפאן שואלים את עצמם למה בכלל היינו צריכים את השטח הזה ומתקשים לראות את כיבושו אלא כמעשה יוהרה מטופש ובלתי נסלח. אבל השנה היא שנת 2004. הכיבוש אירע ב-‏1967. בין 1967 ל-‏2004 מפרידות 37 שנים. הרבה דברים היו יכולים לקרות אחרת, אילמלי הכיבוש.

הנה תסריט אחד אפשרי:

ב-‏1967, מדינת ישראל מסתפקת בהשמדת חיל האוויר הירדני ולא כובשת את יהודה ושומרון, או כובשת את יהודה ושומרון ומחזירה אותם מייד לירדן, או מעניקה אותם לפלשתינים. בכל מקרה, השטח הזה נשאר בידיים ערביות.

ב-‏1973, מדינות ערב מנחיתות על ישראל מהלומת פתע, ביום הכיפורים. השיריון הסורי שוטף את רמת הגולן, המצרים חוצים את התעלה, והטנקים של המלך חוסיין פורצים לתל אביב. כוח קומנדו ירדני משתלט על הכנסת וצר על קריית הממשלה. המפעל הציוני בא לקיצו. הניצחון הישראלי המבריק בששת הימים, כך מתברר, היה בגדר תחילת הסוף. אשכול, דיין, רבין וגולדה כה נסחפו ברוח המשיחית של המלחמה ההיא, עד שהאמינו שהניצחון הישראלי הוא סופי וכי סכנת ההשמדה בידי הערבים אינה קיימת עוד. היו אמנם קולות מפוכחים, ב-‏1967, שקראו לקחת מהערבים שטחים ולהחזיקם כערובה וכשטח חייץ ביטחוני, אבל ההנהגה שיכורת הניצחון לא שעתה להם. באוקטובר 1973, הם מבינים, אבל כבר מאוחר מדי. הרמטכ''ל, 'דדו' אלעזר, מתאבד בלשכתו. גולדה מאיר מתה משברון לב כעבור מספר חודשים, לא לפני שהיא חותמת על הסכם כניעה הכולל את פירוזה ההדרגתי של מדינת ישראל והפיכתה לשטח בפיקוח בינלאומי.

משפחת יצפאן מהגרת לצרפת. כעבור שנים הופך אלי – שהיה רק בן שמונה כשירושלים נפלה – לבדרן מצליח, עם תוכנית משלו בערוץ הכבלים של הקהילה היהודית בצרפת. אך מדי שנה, בערב יום כיפור, תוכניתו המשעשעת הופכת למשדר אבל. יצפאן נוהג לארח יהודים אחרים בתוכניות האלה, ולבכות את נפילת הבית השלישי. לו רק היינו פחות יהירים ונאיביים ב-‏1967, הם תמיד אומרים. אילו רק היינו פחות בטוחים בחסינותנו. אילו רק הרשינו לעצמנו לצפצף על מה שהעולם יאמר. אילו רק ניצלנו את הניצחון בכדי להעניק לעצמנו מקדם ביטחון טריטוריאלי מול הערבים הערמומיים האלה. אילו רק לקחנו מירדן את הגדה המערבית וקיבענו את ישיבתנו שם, למרות הקושי והכיעור שבכיבוש, וחרף מחאות העולם. אולי, אם המלך חוסיין לא היה רואה מול העיניים שלו את המותניים הצרות כל כך של המדינה שלנו, הוא בכלל לא היה מצטרף למלחמה ההיא ב-‏1973? אולי ירושלים עוד היתה עיר עברית?





חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אתה באמת חושב
ישראל אחת (יום שלישי, 24/02/2004 שעה 17:41) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שגולדה מאיר היתה מתה משברון לב רק אחרי מספר חודשים וגם מספיקה לחתום לפני כן על הסכם כניעה? אם הכוחות הערבים היו כובשים את ישראל מי בכלל היה נשאר חי לחתום איתם על הסכם ועוד שלום ?
גולדה בכלל היתה מתה מכדור ירדני ולא מהתקף לב.
_new_ הוספת תגובה



אתה באמת חושב
גיל רונן (יום שלישי, 24/02/2004 שעה 17:56)
בתשובה לישראל אחת
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מדמיין מצב שבו מצד אחד הערבים הביסו אותנו והם אינם נסוגים, ומצד שני אין שחיטה כללית בגלל התערבות אמריקאית, והחשש שישראל תשתמש בנשק אטומי.
_new_ הוספת תגובה



הכיבוש הוא שורש כל רע
סוחר נדל''ן (יום שלישי, 24/02/2004 שעה 21:47) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואני מתכוון לכיבוש ארץ ישראל ע''י התנועה הציונית במאה ועשר השנים האחרונות. אין הבדל בין כיבושי 1907 לבין כיבושי 1948 וכיבושי 1967. כולם כיבושים של ארץ מולדת שנקבעה עליהם שליטתנו באמצעות כוח. ב-‏1907 היה זה כוח של קומץ חלוצים וב-‏48' ו-‏67' ע''י לוחמים.

ומאחר שטרם נקבעו גבולות מוסכמים בארץ ישראל, אין ללכת שבי אחר הקריאה שלשטחי כיבוש 67' יש תוקף חוקי אחר מאשר לכיבושי 48'. אפשר לטעון שכיבושי 67' נעשו לאחר שנקבעו אופיים של גבולות לא מוסכמים בדרך של שביתת נשק ואין ברירה. אפשר לטעון עוד טיעונים, אבל אלא טיעונים פוליטיים, שכדרכם של טיעונים אלה תלויים בהשקפת האומר והשומע. מאחר שאין אמת אחת ואבסולוטית, לא בפוליטיקה ואפילו לא במשפט, נראה שרק בכוח ובעוצמה אסטרטגית (צבאית+חברתית+כלכלית) אנחנו נוכל להשפיע ולקבוע עובדות חדשות בשטח.

בעשר השנים האחרונות נחלשה ישראל אסטרטגית בשל תהליכים שליליים חיצוניים ופנימיים - חיצוניים:הסכם אוסלו עם ארגוני טרור והבאתם להתיישב בארץ, העצמת יכולות הטרור, התפשטות מחודשת של אנטישמיות בעולם הערבי והמערבי, והפנימיים: אי צדק חברתי (מימין ומשמאל), ירידה בתפוקות החינוך והבריאות, העדר לכידות חברתית). כמובן שאלה רק מעט מהעניינים שהושפעו והשפיעו, וגם השפעתם אינה תמיד ישירה ומיידית. אבל סך כל הממוצעים יוצרים אפקט בעל משקל וכיוון מסויימים שגוררים את כולנו לתחתיות. העדר הלכידות החברתית שנובעת מהעדר חזון משותף היא מחלה ממארת שפורצת תמיד בין לבין מתחים פוליטיים וצבאיים.

יצפאן וטופז מייצגים את הישראלי הלא-מאמין בצידקתו שנואש ממצבו, שמעדיף את ללקק את הקצפת על ההשקעה והמחוייבות. אלה שחושבים שרק אם נגיד שאנחנו רוצים שלום ונחזור לקו 67' הכל יחזור לקדמותו, לשלום האיתנים של לפני 67'. שהרי אז לא היו כמעט פיגועים.

ואנחנו נידונו לריב ביננו על כל תג ופסיק, כאילו אנחנו עושים את השלום ביננו, על פי עקרונותינו וערכינו, ומתעלמים מנסיון העבר (למה להרחיק עד 48'?) ומאידיאולוגיות ההווה.
_new_ הוספת תגובה



מה היתה האלטרנטיבה?
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 24/02/2004 שעה 22:42) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמו בכל תחום קל מאוד להיות חכם לאחור, ביחוד עם פרספקטיבה של ארבעים שנה ועם ראיה סלקטיבית של העובדות. בתנאים כאלה אין שום בעיות לקבוע בצורה פסקנית מה היה צריך לעשות, מה היה שגיאה, ומה היה ''פשע מלחמה''. זו הפכה להיות התמחות אצל היסטוריונים למיניהם. יש כאן בפורום כמה שמצטיינים בזה.

כדי לאמר ש''כיבוש'' הוא דבר גרוע לא צריך שמונה דוקטורטים (אם אינני טועה זה מספר התוארים שאותו אשמאי זקן מירושלים צבר). את זה אפילו אני יכולתי לאמר. את אותו הדבר אפשר לאמר גם על הדמוקרטיה - שהיא משטר גרוע, כפי שאמר צ'רצ'יל.

הבעיה היחידה שכל האלטרנטיבות הן יותר גרועות.

זה נכון על ה''כיבוש'' של 1967 בדיוק כמו שזה נכון על הדמוקרטיה. כל האלטרנטיבות הן הרבה יותר גרועות.

אחרי מלחמת הימים היה מי שהוא שכתב ספר עם תאור דמיוני של מה היה קורה לו הערבים היו מנצחים. הספר כלל תאורים גרפיים ריאליסטיים של איך הערבים היו מטפלים באוכלוסיית השטחים שהם כבשו. אינני זוכר את שמו של המחבר או הרבה פרטים על הספר. הוא לא זכה לתפוצה רבה ונשכח. הדבר היחיד שאני זוכר זה עימות שהיה ברדיו (אז עדיין לא היתה טלוויזיה) בין מחבר הספר לבין אורי אבנרי. אורי אבנרי כמובן פסל מכל וכל את טענות הסופר בנימוק ש''התאור איננו מציאותי כי הערבים לא יכלו לנצח''. לגופו של עניין, אז כמו היום לא היתה לו אף מילה לאמר.

תמיד צריך לשאול מה האלטרנטיבה ולבדוק את זה טוב טוב לפני שקופצים למים. את האלטרנטיבה להמשך השהיה בדרום לבנון אנחנו רואים כבר 3 וחצי שנים ברחובות תל אביב, ירושלים וחיפה - נכון, יהיו כמה מהחכמולוגים כאן שיטענו שהיו גם פיגועי מחבלים מתאבדים לפני הבריחה מלבנון הם רק יתעלמו מהצד הכמותי.

גם יוסי ביילין טוען שהיתה חובה לעלות על דרך אוסלו כי האלטרנטיבה, שהיתה המשך זריקת האבנים והפגנות של רעולי פנים השורפים את דגלי ישראל, היתה ''גרועה''.

דבר אחד אני בטוח - יוסי ביילין איננו משתמש בתחבורה ציבורית בירושלים ולכן הוא איננו יכול להשוות בין האלטרנטיבות מניסיונו האישי.
_new_ הוספת תגובה



דבר אחד אני בטוח, ישראל
דוד סיון (יום רביעי, 25/02/2004 שעה 6:23)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה לא משתמש בתחבורה ציבורית בירושלים ולכן אינך יכול להשוות בין האלטרנטיבות מניסיונך האישי.

גם אני לא נווסע בתחבורה ציבורית בדרך כלל שאני מגיע לירושלים. אז מה?

זו לא סיבה לומר שעמדתי או עמדתו של יוסי ביילין, או שלך היא לא רלוונטית.
_new_ הוספת תגובה



תסריט אחר
המחפש (יום רביעי, 25/02/2004 שעה 11:24) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1973 - אין מלחמה.
1982 - אין מלחמה.
חלק מהסיבות שבגללן התחילה מלחמת יום כיפור היא בגלל השטחים שכבשנו ב 67, לא?
_new_ הוספת תגובה



תסריט אחר
גיל רונן (יום רביעי, 25/02/2004 שעה 13:10)
בתשובה להמחפש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ו-‏1967 זה בגלל מה שכבשנו ב-‏1956?

אבל החזרנו את מה שכבשנו ב-‏1956.
_new_ הוספת תגובה



ומה היה ב-‏73'?
בננה ספליט (יום רביעי, 25/02/2004 שעה 17:47)
בתשובה להמחפש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המצרים והסורים שכחו את המפתחות בשטחים אחרי שהם נתקעו להם בדלת הכניסה לישראל, לא?
_new_ הוספת תגובה



מה יהיה במקום מה היה
גבי בחן (יום רביעי, 25/02/2004 שעה 16:37) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המאמר מניח באופן ''הגיוני'' שממלכת ירדן, כששיטחי יו''ש (ועזה?) בידיה, היתה מצטרפת גם היא למלחמת יום כיפור. כמובן שהנחה זו היא ספקולטיבית מאד. מצריים וסוריה יצאו למלחמת יום כיפור להחזרת סיני והגולן. מבחינתם היה זה צעד צבאי שיצר מנוף מדיני, אותו לא יכלו להשיג לפני המלחמה, בעיקר בגלל טיפשות ממשלת ויראל בראשות גולדה מאיר, שהעדיפה שקט מדומה על פני סיכוני מהלכים מדינים שיכולים להביא לשלום, אך אינם נטולי סיכונים. גם המצב הסטטי איננו נטול סיכונים - עובדה.
השאלה האמיתית מדוע גם היום אנו מפחדים ליזום מהלכים מדיניים שיש בהם, כבכול מהלך, סיכונים וסיכויים. ועוד יותר מכך, מבין האלטרנטיבות העומדות לפנינו היום, לדעתי, החזרה של שילטון ירדני על חלקים נירחבים של איו''ש עדיפה בהרבה על שילטון פלשתיני על אותם שטחים. ועל כך ראה מאמרי שהתפרסם באתר זה בעבר. אמנם כרגע לכאורה אין זה ריאלי בגלל שזה נוגד את האינטרסים הירדניים, אך אנו מספיק חזקים, כלכלית וצבאית, כדי שאם נחליט שזה אכן פיתרון מיטבי למצב בטווח הארוך, אנו יכולים לעשות הרבה מאד כדי לעזור בעיצוב המציאות שתוביל לבסוף לפתרון כזה. יותר ויותר מסתבר שאותו פתרון זמני של שביתת הנשק עם ירדן היה בעל יתרונות רבים באשר לאופי הכלכלה שהתפתחה בגדה המערבית, קשריה עם ירדן והעולם הערבי, ומצד שני עצמאותנו ואי תלותנו בעם אחר שאינו רוצה בנו.
מסתבר שלא תמיד הבעיות נפתרות בכח, וקצת תיכנון ומחשה לא מזיקים בשום אירגון, כולל מדינת ישראל, הנישאת היום על גבי פופולאריות רגעית, ותיכנון שבו הטווח הקצר נימדד בדקות, בטווח הארוך בשעות ויום המחר הוא מעבר לאופק...
_new_ הוספת תגובה



לגיל רונן-יפה דרשת
רפי אשכנזי (יום רביעי, 25/02/2004 שעה 19:33) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הלוואי כולנו היינו מרגישים מה שגיל רונן מרגיש.
היום ישנו דור חדש , דור ''שלא ידע את יוסף'', דור שבשבילו ''השטחים'' הם אימפריה, כמו באלג'יר או אחת מארצות הקומונוולט הבריטי.
ככה מחנכים אותו וכך הוא שומע בכל ערוצי התקשורת, הכתובה והמשודרת .
דור זה, אינו מבין שהשטחים נכבשו ב 1967 במילחמת מגן שאין צודקת ממנה. אבל בניגוד לכל עם נורמאלי, שבמילחמת מגן מנכס כל שטח כבוש הקרוב לגבולותיו ללא שאלות, אנו היהודים שאינסטינקט הקיום הלאומי שלנו התנוון במרוצת ה 1900 שנים האחרונות, ממציאים את ההיסטוריה מחדש.
אנו אומרים שהשטחים הם ''פיקדון לשלום'' ועוד מיני מעשיות שלא נשמעו מעולם בעבר ההסטורי. הרי השטחים שמשו למיתקפה שהוכשלה ב 1967 ואח''כ ב 1973, מובן שאם יוחזרו לתוקפים הם ישמשו שוב לתוקפנות. גם כיום, לאחר שהובטח לערבים ע''י ראש הממשלה ברק בועידת קמפ-דיויד ב 2000, שיקבלו את כל השטח הם פתחו במילחמה{הנוכחית}, כי אז תמוהה החשיבה כי יש ערך לשטחים בשביל להשיג שלום.
אין זאת כי מי שלא לומד מההיסטוריה נדון לחיותה שוב על בשרו מחדש.
_new_ הוספת תגובה



לגיל רונן-יפה דרשת
עני צדוק (יום חמישי, 26/02/2004 שעה 10:09)
בתשובה לרפי אשכנזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עדיף לחיות את ההסטוריה מחדש.
מאשר לתת לחבר מתנחלים לבזוז כל חלקה טובה.
_new_ הוספת תגובה



או
מובטל צמרת (יום חמישי, 26/02/2004 שעה 10:33)
בתשובה לעני צדוק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לתת למתנחלים להמשיך לבזוז כל חלקה טובה כדי להחיות הסטוריה חדשה. יש לך רעיונות עמוקים נוספים?
_new_ הוספת תגובה



בטח הרבה ישראלים היו מתים
מובטל צמרת (יום חמישי, 26/02/2004 שעה 10:04) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שמצרים סוריה וירדן יכבשו את ישראל.
_new_ הוספת תגובה



כתבה מעניינת
אלי666 (שבת, 28/02/2004 שעה 8:55) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עוד אפששרויות להיסטוריה חלופית של ישראל יש כאן .
נניח כי :
_new_ הוספת תגובה



עם כל כך אפששרויות של ''אילו'' ו''כזה''
ישראל אחת (שבת, 28/02/2004 שעה 10:53)
בתשובה לאלי666
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אפשר לעשות הרבה כסף. אני חושבת שאולי אלך על זה ואכתוב הסטוריה חדשה שתשלב את כל האלמנטים שהעלית, ואתן לאשד קרדיט קטן.
_new_ הוספת תגובה



רון (יום חמישי, 03/06/2004 שעה 13:25) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה שוכח את מפעל הטקסטיל
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (יום רביעי, 14/07/2004 שעה 15:10) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאז או מתמיד הטקטיקה של הורדנים הייתה הפחדה, האם האנשים יבלעו תפיתיון תמיד....?
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי