פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
היסטוריה או מציאות חיים?
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום חמישי, 11/03/2004 שעה 15:26)


היסטוריה או מציאות חיים?

נסים ישעיהו




מפעם לפעם אנו זוכים לביקורת ואף להתקפות על העזתנו להציג את התורה כעניין אקטואלי; כספר הנותן הוראות לחיים – יהודיים ובכלל, שתוקפו עומד בעינו.

אנחנו טוענים כי שורש תהליכי החורבן במדינת היהודים נעוץ בניתוק המכוון מן התורה שקיבלו היהודים, וטענה זו זוכה להתנגדות נרחבת גם ממי שמסכימים עם אבחנותינו ואפילו מאלה שמסכימים, לפחות ברמה הטכנית, עם הצעות הפתרון שלנו.

לא מפתיע שהתנגדות כנ''ל מתגלה גם אצל אנשים שבחייהם הפרטיים שומרים מצוות ואף מקפידים על מצווה קלה כחמורה. לא מפתיע, כי כדי לקבל את המסקנות העולות מדברינו צריכים קודם להודות שעד עתה חיינו בהשקפת עולם מוטעית, ובזה – לא רבים מוכנים להודות, אם בכלל.

פרשת השבוע שלנו, כי תשא, כוללת תיאור אירועים שנתמשכו על פני קצת יותר משמונים יום; תחילתה בסוף ארבעים יום הראשונים של משה בהר סיני, כאשר ירד מן ההר היישר אל מחולות העגל אשר עשו, וסיומה לאחר ירידתו מן ההר בפעם השלישית, כאשר הצליח לקבל מחילה גמורה לחטא הנורא של העם. בין לבין, כוללת הפרשה עניינים רבים ושונים עד שבקלות ניתן למצוא בה את כל התורה כולה. וכמובן גם את מציאות חיינו כיום.

כאשר ה' מודיע למשה על חטא העגל, הוא גם מציע לו רווח אישי (שמות לב, י): וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר-אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל:

משה אינו מקבל את ההצעה ומתפלל אל ה' שיסלח לחוטאים: יב לָמָּה יאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמר בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרג אתָם בֶּהָרִים וּלְכַלּתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל-הָרָעָה לְעַמֶּךָ: יג זְכר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם וְכָל-הָאָרֶץ הַזּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעלָם:

חטא העגל, חטא נמשך

ה' נעתר למשה: יד וַיִּנָּחֶם ה' עַל-הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ:

אבל זה עדיין לא נגמר; החלפה כללית של העם לא תהיה, אבל גם מחילה גמורה עדיין אין: לג וַיּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה מִי אֲשֶׁר חָטָא-לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי: לד וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת-הָעָם אֶל אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵהֶם חַטָּאתָם:

וכאן מתעוררת תמיהה קשה שהעלה כבר אברהם אבינו (בראשית יח, כה): הֲשׁפֵט כָּל-הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?

והרי התורה מצווה כי (דברים כד, טז) לֹא-יוּמְתוּ אָבוֹת עַל-בָּנִים וּבָנִים לֹא- יוּמְתוּ עַל-אָבוֹת, אז איך מיישבים את ההבטחה התמוהה, היום לא אעניש על מעשה העגל אבל וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵהֶם חַטָּאתָם?

התשובה היא שכאשר מתבוננים במהותו של חטא העגל, ניתן לראות שלא מדובר בחטא שחטאו פעם – בהיסטוריה הרחוקה, וזהו. ברור לגמרי כי השקפת העולם שהניעה את יצירת העגל היא אותה השקפה העומדת בבסיסם של חטאינו מאז ועד בכלל.

את העגל יזמו מתוך תחושה קשה של אבדן דרך, כִּי-זֶה משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ: (פסוק א)

הוא כבר לא מספק את הסחורה; אולי בעבר המנהיגות שלו הייתה טובה, התאימה למציאות; אבל כעת, העולם משתנה במהירות וצריכים מנהיגות אחרת שתתאים לרוח הזמן.

(סנהדרין קב/א) אמר ר' אושעיא עד ירבעם היו ישראל יונקים מעגל אחד; מכאן ואילך – משנים ושלשה עגלים.


כי כאשר הכל יחסי ואין אמת מוחלטת, הרבה ''אמיתות'' צצות וקל מאד להתבלבל ביניהן. וגם מייצגי ''האמיתות'' השונות, אלה המתיימרים להיות מורי דרך או מנהיגי הדור, מציגים כל אחד את האמת שלו; והמכנה המשותף המתגלה במהרה הוא כי כולם עגלים; אף אחד מהם אינו משה כי איש מהם אינו נאחז בתורת משה.

חידוש הברית ושמירתה

הקב''ה סולח לנו ואף מזמין את משה לעלות שוב להר ולקבל לוחות חדשים במקום הראשונות ששבר למראה המחולות סביב העגל. בנוסף לכך, בהמשך הדברים ה' נותן למשה מרשם מפורט כיצד נזכה לסליחה אם וכאשר נחטא שוב וגם רשימה של אמצעי מניעה נגד נפילה חוזרת לחטא העגל. רשימה זו נפתחת בחידוש הברית אשר הופרה ע''י העם:
(שמות לד): י וַיּאמֶר הִנֵּה אָנכִי כּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל-עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאת אֲשֶׁר לֹא-נִבְרְאוּ בְכָל-הָאָרֶץ וּבְכָל-הַגּוֹיִם וְרָאָה כָל-הָעָם אֲשֶׁר-אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת-מַעֲשֵׂה ה' כִּי-נוֹרָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עשֶׂה עִמָּךְ:
מהותה של ברית, שהיא נערכת בין שני צדדים; לכל צד זכויות וחובות, והפרת הברית מצד אחד – עלולה לגרור השעיה זמנית של חובות בעל הברית השני, או אף חמור מזה.
יא שְׁמָר-לְךָ אֵת אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם הִנְנִי גרֵשׁ מִפָּנֶיךָ אֶת- הָאֱמרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי:
את גירוש יושבי הארץ מבטיח לנו ה' מצידו ולא לנו להתעסק בכך; אבל כדי שזה יקרה עלינו לשמור אֵת אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. והתנאי העיקרי לקיום הבטחה זו מוצג בפסוק הבא:
יב הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תִּכְרת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ פֶּן-יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ:
אם עוברים על אזהרה חמורה זו – הִשָּׁמֶר לְך פֶּן-תִּכְרת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ, לא רק שהבטחת הגירוש אינה יכולה להתקיים כי אנחנו מונעים את קיומה, גם מתעוררת סכנה חמורה לעצם הקיום, כי יושב הארץ יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ.

איסור כריתת ברית ליושב הארץ כולל את כל תחומי החיים ולא רק את התחום המדיני; אימוץ מרכיבי תרבות של השכנים, או אף הסכמה שבשתיקה לקיומם, גם הוא טומן בחובו סכנת התבוללות. או במלים אחרות, כריתת ברית בינינו לבין גורם כלשהו, עלולה ללמד כי מאסנו בברית שנכרתה בינינו לבין הבורא יתברך ובכך אנו מנתקים עצמנו ממקור חיותנו, ח''ו.

תיקון חטא העגל

אנחנו בחרנו בדיוק במה שהתורה מזהירה מפניו – בכריתת ברית ליושב הארץ, וגם התוצאות בהתאם למרבה היגון.

סדר הדברים בפרשה מלמד כי שורש כל החטאים הנו חטא העגל ונראה סביר להסיק כי בתיקון חטא זה ייפתח תהליך תיקון לכל תחלואינו פה בארץ חמדת. אז איך מתקנים את חטא העגל?

לכאורה, הרי ''המנהיגים'' שלנו הם הולכי על שתים ובשר ודם, לא עגלים ההולכים על ארבע וגם לא עשויים ממתכת כלשהי, אז מה הקשר לחטא העגל? ובכן מה שמאפיין את חטא העגל מובע ע''י העם בדרישה שהציגו לאהרון:

(שמות לב, א): (...) קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹקִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ (...). משה עצמו, שהתורה נקראת על שמו –'תורת משה', דבק לחלוטין בה' ובתורתו ואין לצפות ממנו לאיזושהי פשרה או הליכה לקראת, אם יש בכך חריגה כלשהי מהוראות התורה. תורת משה הנה אמת מוחלטת ואינה משתנה בהתאם לשבשבת הרייטינג. ממילא ברור כי העם צריך ללכת אחר הוראות התורה בלי קשר לשאלה מה מרגישים או חושבים על הוראות אלו.

במלים אחרות, משה אינו הולך לפני העם אלא העם צריך ללכת אחריו.

בשיטה הנוכחית כאשר אנחנו בוחרים ''מנהיג'', אנחנו עושים זאת בציפיה שהוא ילך בדרך שאנחנו מאמינים בה; בוחנים את המועמדים מזוית של חיפוש התאמה בין השקפותינו לאלה שלהם, ובסוף מצביעים עבור זה שנראה הכי קרוב אלינו בהשקפותיו. או בניסוח של העם: אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ. הרי לא יעלה על הדעת שנבחר במי שמציע לנו עבודה קשה כדרך חיים, כפי שמציע משה רבנו.

ובכן הגיע הזמן, לאחר שכל ''המנהיגים'' (וגם המועמדים, הרי כבר אין לנו אשליות) נחשפו כעגלים היונקים את לשד העם אבל למשוך בעול אינם יכולים כי אינם שוורים ולעולם לא יהיו, הגיע הזמן שנשוב אל דרכו של משה, המנהיג שאנחנו נלך אחריו ולא נצפה שהוא ילך לפנינו.

ואז יהיה רק טוב ליהודים.

נסים ישעיהו, תנועת 'אור ישראל'.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  בעד שינוי  (פשןש) (2 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי