פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_2072

הסכנות האורבות לצמיחה
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 30/03/2004 שעה 18:00)


הסכנות האורבות לצמיחה


ד''ר דוד סיון




ערן גורן: ''…במשך שנים ההחלטות הכלכליות, התוכניות הכלכליות, היוזמות הכלכליות היו תמיד פונקציה של תאוריית המאמצים. מחכים, ומחכים, ומחכים, ואז כשנולדת בעיה פותרים אותה בתוכנית כלכלית. ככה עובדים פוליטיקאים בישראל מעבירים רפורמה. פתאום גילינו ב-‏2003 שר אוצר שעובד אחרת. פתאום בא לנו ביבי, והחליט שהוא לא מנסה לתקן נזקים ולסתום סדקים הוא מחליט לסלול כביש חדש לחלוטין. זו גישה ששנים לא היתה כאן, וזה הפיח אופטימיות אדירה בשוק'' (משה פרל, הבורסה, 7 תחנות בכלכלה הישראלית).

במבט לאחור אנו יודעים שהמשק צמח בשנת 2003. עידכון הנתונים של הלמ''ס בעצם מאמת את ההערכות מסוף השנה הקודמת. מהנתונים וההודעות שפירסמו הלמ''ס ובנק ישראל מתברר שהפעילות במשק מגבירה את הקצב. לכן התחזיות ששיעורי הצמיחה יכפילו את עצמם (לכ- 3- 4 אחוזים) בשנה הנוכחית נראות מאד מציאותיות. לכאורה יש לנו סיבה טובה להיות אופטימיים – המשק צומח וימשיך לצמוח. אבל בחינה חוזרת של הסיבות לצמיחה עד היום ומבט על המכשולים שבדרך עשוי לשנות הערכה אופטימית זאת.



במבט לאחור את התפנית לכיוון של צמיחה הביאו שני שינויים מהותיים. הראשון והחשוב ביותר היה ההחלטה האמריקאית לתת לנו את הערבויות. בעקבות המהלך הזה החלה ירידה מאד משמעותית בריבית לטווח ארוך למרות שהגירעון התקציבי עדין צפוי להיות גבוה. הגורם השני שהניע את המשק שלנו היה המהפך בכלכלה האמריקאית וחידוש הצמיחה בארצות אירופה. אבל השתתף בתהליך עוד גורם חשוב. הגורם השלישי הוא ההחלטה של שר האוצר ''לסלול כביש חדש לחלוטין,'' כפי שהגדיר זאת ערן גורן. השינוי הזה החל בהצהרות של שר האוצר, בנימין נתניהו, עם כניסתו לתפקידו ונמשך עם הצגת התכנית הכלכלית באביב שעבר ועם הצעדים הראשונים למימושה. היה בגורמים אלו שינוי גישה – לגישה יותר אוהדת ליוזמה עסקית, והיא שסייעה בהנעת הפעילות והצמיחה במגזר העסקי. נדמה לי שלא אטעה אומר שהנאום על השמן והרזה של שר האוצר, בערך לפני כשנה, הוא הסמל של השינוי החיובי הזה.

מחקר חדש שבחן את הביצועים של המשק ההודי מצא ששינוי גישה כזה הוא בעל חשיבות רבה. השינוי הזה, סביב 1980, יצר שינוי מובהק במגמת ההתפתחות המשק ההודי – שיעורי הצמיחה של התמ''ג והתמ''ג לנפש גדלו בהרבה לעומת העבר. היתה בכך גם הכנה לשינוי קטן נוסף במגמת שיעורי הצמיחה כאשר בעקבות משבר במאזן התשלומים, בשנת 1991 הונהגה ליברליזציה – הפרטה, הוסרו מגבלות למסחר בינלאומי ועוד. בעשרים השנה האחרונות היה שיעור הגידול הממוצע של התמ''ג לנפש כפול מאשר ב-‏30 השנה שקדמו להן (Dani Rodrik, Arvind Subramanian, From ''Hindu Growth'' to Productivity Surge: The Mystery of the Indian Growth Transition). לכאורה תמונת מצב מאד אופטימית: מספיק שינוי גישה כזה והמשק מתחיל לצמוח. מדוע אם כן אני מדבר על סכנות שאורבות לצמיחה?

עלינו לזכור שעיקר המפנה, במשק שלנו, בא מגורמים חיצוניים (צמיחה בארה''ב ובמקומות אחרים והערבויות) שלא נמצאים בשליטה שלנו (קובעי המדיניות בישראל). לכן הבעיה שלנו מתמקדת בגורמים מקומיים עליהם יש לשר האוצר יכולת להשפיע – מדיניות כלכלית-תקציבית. ההבנה ששר האוצר מתכוון ''לסלול כביש חדש לחלוטין,'' היא שעוררה את המגזר העסקי המקומי. אפשר להניח שהתהליך הזה, בגלל כוח חיים פנימי, לא ידעך במהרה. רק חשוב שנזכור שהמשכו תלוי לא מעט בכך שימשיכו את סלילת ''הכביש'' שהחלה בקול תרועה רמה.

המגזר העסקי, כמו המשק כולו, הוא כספינה גדולה על הים שלוקח זמן לשנות את כיוון נסיעתה לאחר שהחלה. לכן תקלות זמניות – הפסקות ועיכובים בסלילת ''הכביש'' – לא יגרמו לשינוי כיוון מהותי ולכן הצמיחה תמשך. מצד שני, אם יתברר שהתקלה היא לא זמנית – שסלילת ''הכביש'' נפסקה או מתעכבת באמת – המגזר העסקי יאבד את התנופה וצמיחתו תדעך.

אבל בזמן האחרון נדמה כאילו הוקפא חלק משמעותי מהתכניות וההבטחות – מתעכבת סלילת ''הכביש.'' עוד לא עברה רבע שנה אבל תקציב הביטחון כבר בחריגה שתסתכם בכ- 2 מיליארד שקלים עד סוף השנה. זו לבדה חריגה גבוהה ואם זה מדד להתנהגות בביצוע ההוצאות במשרדים אחרים אז בסופו של דבר נראה צמיחה של החוב הציבורי מעבר לתכנית. מצב שעשוי להחזיר את המחשבות על משבר פיננסי כפי שהיה בסמוך לכניסתו של בנימין נתניהו לתפקידו. גם הרפורמה בנושא הפנסיה נעצרה לאחר שטיפלו בקרנות ההסתדרותיות בלבד. אנחנו יודעים על רבים אחרים עליהם פסחה הרפורמה אבל הפנסיה שלהם מכבידה מאד על תקציב המדינה ופוגעת בגמישותו. כמובן שאי-אפשר בלי להזכיר את הפירוק וההפרטה של בתי הזיקוק ורשות הנמלים שעלו על שרטון מסובך (מה היה לנו ומה יש?).

אם לכל אלה מוסיפים את הבעיות הנערמות בפני ההפרטה של בזק וחברת החשמל אז מצטיירת תמונה עגומה למדי. הנהלת חברת החשמל וועד העובדים מתכננים יחדיו את צעדיהם נגד פירוק המונופול והפרטת החלקים שניתן להפריט. הנהלת בזק והעובדים פוגעים בקידום תהליכי ההפרטה כמיטב יכולתם. לאחרונה אף התברר שהעובדים שיפרשו בגין תהליך ההתייעלות יעשו זאת לפי הסכם משנת 2000, כך שתיעקף השפעת הרפורמה בקרנות הפנסיה כאשר בזק (אנחנו) משלמת את החשבון כולו. גם ההתייעלות וגם ההפרטה נחסמו בגלל אינטרסים של עובדי בזק המורמים מעם (גיא רולניק, התייעלות בבזק ושאר אגדות עם).



המשק צומח וימשיך לצמוח בחדשים הקרובים בעיקר בגלל הצמיחה במשקים אחרים כמו ארה''ב. גם הקצאת הערבויות לשלוש שנים שנטרלה את הקשיים הפיננסיים שאיימו על המשק עשתה את חלקה. אבל כפי שזה נראה כיום הערבויות מנוצלות לטיפול בצרכים שוטפים ולא להשקעות בתשתיות ובמפעלים מוטי צמיחה כך שהעזרה שהן נותנות מוגבלת. כדאי גם לזכור בדאגה את החריגות של משרד הביטחון שמשפיעות בכיוון ההפוך להשפעת הערבויות.

ההדגשה שלנו הפעם היא על הקשיים האורבים לתהליך הצמיחה הזה והשפעתם על המגזר העסקי. בשביל שהמגזר העסקי ישמור על התנופה יש צורך בביצוע ההבטחות של התכנית הכלכלית של אביב 2003. יש צורך שהעיכובים בסלילת ''הכביש החדש'' יוחלפו בהאצת התהליך, אחרת תגווע לאיטה התנופה והצמיחה שמאפיינת את המגזר העסקי בחודשים האחרונים ולכן תיפגע הצמיחה.







http://www.faz.co.il/thread?rep=43539
זכורים לי הימים הלא רחוקים
בננה ספליט (יום שלישי, 30/03/2004 שעה 23:30)

שעיקר הביקורת הכלכלית של השמאל היתה שהאינתיפאדה היא הגורם להתדרדרות הכלכלית של ישראל. ואם לא היינו (כלומר, שרון) פותח באינתיפאדה, אזי מצבה הכלכלי של ישראל היה אחרת.

כמובן שטענה זו היתה רק לצורך ניגוח פוליטי לא הוגן ולא אמין. בודאי שלמאמץ מלחמתי ישנה השפעה על המצב הכלכלי, אבל חיבור בלבדי וישיר, כפי שנעשה הראה את הכוונה הפוליטית של הטענה הזו. הביקורת התעלמה כמעט בכלל מהמצב הכלכלי הבינ''ל של השנים האחרונות - משבר הבורסות, משבר ההיי-טק, שכולם היו תלויים זה בזה.

והינה... בתוך אותה מלחמה, המדינה משנה באופן מתון יחסית, את כללי המשחק הכלכלי. היא גם קיבלה סיוע המצביע על תמיכה מדינית וכלכלית של ארה''ב בישראל. הקשרים הכלכליים עם אירופה מתרחבים. פשוט ישנה תפנית חיובית.

לכאורה, ע''פ אותה הלוגיקה של טענות מן השמאל הדבר צריך להצביע גם על התחזקות מעמדה המדיני של ישראל באירופה. האין הצלחה זו צריכה להטריד את השמאל? או שמא זה דווקא מעודד אותו לתשוקה בלתי מוסתרת להצטרף לממשלה ולזכות בקמצוץ של תהילה?

לגבי חריגות מהתקציב, אין לחשוש מהן פן יפגעו בצעדי הצמיחה. תלוי במהות החריגה וסיבותיה. אם תוספת התקציב באה לתמוך בפרוייקטים שייצרו תעסוקה לעוד כמה עשרות מפעלים, אז החריגה הזו תתמוך בצמיחה. האם יש לך מידע אמין לגבי יעדי תוספת ה-‏2 מיליארד לתקציב?

http://www.faz.co.il/thread?rep=43549
מספר הערות
דוד סיון (יום רביעי, 31/03/2004 שעה 8:13)
בתשובה לבננה ספליט

בכלל הגישה שלך לנושא לפי שמאל או ימין לא נחוצה. אבל, בכל זאת, הנה דעתי. מי שהשתמש בצורה הבולטת ביותר בתירוץ האינתיפאדה היה דוקא שר האוצר סילבן שלום. השמאל תמיד טוען שיש מכשולים או מאיצים פוליטיים ומדיניים. בהשקפת העולם השמאלית כלכלה זה חלק מהפוליטיקה. לכן אין פלא שזה מה שהם טוענים בקשר לאינתיפאדה. מה שהפליא אותי בהקשר הזה היה דוקא ההתנהלות של סילבן שלום. ראה את אחד המאמרים הראשונים שלי בפורום, ''תרומתו של מר סילבן שלום לכלכלה הישראלית'' (http://www.faz.co.il/story_884). אבל גם במאמרים יותר מאוחרים צויין שהוא לא הפסיק לטעון את הטענות על גורמים אקסוגניים (המלחמה, הכלכלה העולמית). הוא המשיך בזה גם שכל המומחים אמרו אחרת.

מצב מלחמה תמיד משפיע באופן ישיר על הפעילות הכלכלית אבל במקרה שלנו כל מי שעיניו בראשו, והוא לא פוליטיקאי, ראה את האפשרות לצמיחה. עוד נקודה חשובה המצב במשק העולמי משפיע על יכולת הצמיחה של המשק. אבל העובדה שאנחנו הפכנו להיות תלויים בכך היא נקודת חולשה גדולה. תמיד ישנה אפשרות לעשייה קונסטרוקטיבת - זה היה חסר מאד בתקופת שר האוצר הקודם.

מקור אחד לבעיית 2 המיליארד הוא מאמר של צבי זרחיה (9.3.2004), ''מערכת הביטחון לכנסת: אנו פועלים על בסיס תקציב שחלקו עוד לא אושר'' (http://www.aonline.co.il/site/news/showReport.jhtml?...). שים לב מה אומר אורי אריאל שהוא יו''ר ועדת המשנה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=43564
גבי בחן (יום רביעי, 31/03/2004 שעה 21:32)

יפה הצבעת במאמרך, דוד, על שני הגורמים העיקריים לשינוי המגמה הכלכלית: הערבויות ותחילת צמיחה מחדש בכלכלה העולמית. אלא שיכול לנבוע, מכאן, שהיה מושג אם כך השינוי לטובה גם אילמלא הצעדים הכלכליים של נתניהו, שכניראה השפיעו רק בשוליים (לדעתי). יתר על כן, אי אפשר לזכות את מתווי המדיניות הכלכלית, ובעיקר את בנק ישראל, מאחריות גורפת לשפל הכלכלי ולמיתון, שהחל כבר ב97 בערך.
לדעתי חלק מהצעדים של נתניהו, ובעיקר הקטנת תשלומי ההעברה לאנשים בגיל העבודה, כדי להכריח לצאת לעבודה היו נכונים. צעדים אחרים, החל מקיצוץ קיצבאות הזיקנה וכלה בחלק ניכר מהלאמת קרנות הפנסיה היו לא נחוצים, או לא אנושיים, ונתניהו יזכר בתפקידו, כפי שהיה כראש ממשלה - כמפורר החברה הישראלית, כראש החץ לאידאולוגיה אמריקאית קפיטליסטית רעה מאד

http://www.faz.co.il/thread?rep=43573
צריך להגיד את האמת
דוד סיון (יום רביעי, 31/03/2004 שעה 22:40)
בתשובה לגבי בחן

נתניהו גרם לשינוי הכיוון (החלפת דיסקט כפי שהוא קרא לזה) החיובי של ספינת המשק הישראלי. הוא עשה את זה עם תמיכה מאד חזקה של האמריקאים (ערבויות) והמשק העולמי שהחל להתעורר סמוך לכניסתו לתפקיד. יחד עם זאת כמו שציינתי במאמר האווירה והמוטיבציה של בעלי העסקים גם הוא גורם חשוב (הדוגמה ההודית...). השינוי הזה הוא בזכות ''ההבטחה'' של ביבי לסלול כביש חדש (האידיאולוגיה הקפיטליסטית).

אני אישית חושב שבהשוואה לכבישים האחרים שנסענו עליהם לפני כניסת ביבי לאוצר הכביש שהוא הבטיח הוא האיכותי ביותר. גם עבור המגזרים החלשים זהו כביש עדיף. הרי במציאות הקודמת למרות הגידול בתשלומי ההעברה בעשרים ומשהו השנים האחרונות העוני ואי השוויון החריפו. זה נאמר גם על ידי סיכומי ועדה בראשות רן כהן שאי-אפשר לומר עליו אנטי-חברתי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=43626
לדעתי
בולבול (יום שישי, 02/04/2004 שעה 15:27)
בתשובה לדוד סיון

1)נתניהו בעיקר מדבר.השינויים שמשפיעים על המשק הם חיצוניים,וגם אם אני או אתה היינו שר האוצר,רוב הסיכויים שאותם דברים היו קורים.
2)ישראל ביצעה את פרויקט התשתית הגדול בתולדותיה,גדר ההפרדה.איך זה השפיע על הנתונים?
3)בעלי ההון בישראל שנואים מאותן סיבות שהאוליגרכים ברוסיה שנואים.הם עשו את הונם בשל קרבה לצלחת ולא בשל כישורים,וכן הם לא מחוייבים לשום אינטרס מקומי ובהזדמנות הראשונה יקחו את כספם וישקיעוהו במקום אחר.מאחר וזה טבעה של שכבת ההון בישראל,אני חושב שההטבות המפליגות שהרעיף עליהן נתניהו,יכשלו ובגדול.
אם נתניהו היה מיישם את איחוד הרשויות,נאמר מחדרה ועד אשדוד יהפוך למטרופולין דן עם רשות מקומית אחת זה היה עוזר למשק יותר מכל הקיצוץ בתשלומי ההעברה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=43632
לא נכון
בננה ספליט (יום שישי, 02/04/2004 שעה 16:49)
בתשובה לבולבול

1) המשפיעים החיצוניים על המשק הם גדולים מאוד, אך עדיין יש מקום ל'משחק' שלנו בתקציב. תקציב גרוע יכול למוטט את המשק גם עם סיוע ותמיכה מחו''ל ולהיפך, תקציב צנוע ואפקטיבי יכול לאושש את המשק גם עם הקטנת התמיכה מחו''ל.

2) גדר ההפרדה אינו פרוייקט התשתית הגדול ביותר.

http://www.faz.co.il/thread?rep=43640
שאלה
דוד סיון (יום שישי, 02/04/2004 שעה 20:24)
בתשובה לבננה ספליט

אנא הסבר את אמירתך : ''תקציב גרוע יכול למוטט את המשק...''


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.