ייחֶ'סד''ר ישראל בר-ניר
ייחֶ'ס – מילה באידיש שמשמעותה בעברית פשוטה היא ייחוס משפחתי, הוא דבר חשוב בחיים. כולנו מכירים את ההתבטאויות בנוסח של ''הבן של...'', ''האבא של...'' או ''האח של...'' כאשר רוצים להבליט מה שהוא ייחודי אצל פלוני שבזכות עצמו הוא לא מי יודע מה.
אברהם מנדלסון, אביו של המלחין פליקס מנדלסון מהמאה ה 19, נהג לתאר את הייחֶ'ס שלו כהיותו ''אב קטן לבן גדול, ובן קטן לאב גדול'' (אביו היה הפילוסוף והוגה הדעות משה מנדלסון).
לאחרונה שמתי לב לעובדה שבישראל השימוש בייחֶ'ס זכה להרחבה מקורית. לא עוד קשר משפחתי אנכי (הורים – בנים) או קשר דם מיידי (אחים ואחיות) בלבד. בישראל החליט מי שהחליט שיש לתת משקל גם ל''קשר משפחתי רוחבי'' – דודים ובני דודים.
הנושא החל לתפוס כותרות לאחרונה כששמו של השר ה''מורד'' בני אלון החל לתפוש מקום מרכזי בחדשות. לא מדברים על בני אלון בזכות היותו שר, או ח''כ, או נציג מפלגת ה''איחוד הלאומי'', או מתנחל או סתם יהודי דתי.
מה שהופך את בני אלון לאישיות ייחודית זאת עובדת היותו ''הדוד של...''. הדוד של מי? לא תאמינו – הדוד של מרגלית הר שפי.
מרגלית הר שפי, למי שלא זוכר, היא הדמות האפלה שמאחורי רצח רבין. מרגלית הר שפי היא זאת שנושאת במלוא האחריות לאותו רצח. מרגלית הר שפי היא זאת, שלדברי כבוד השופט מישאל חשין, ''בקריאת טלפון אחת היתה יכולה להציל את המדינה'' – וכבוד השופט מישאל חשין, כפי שהוא העיד על עצמו, מעליו נמצא רק האלוהים. מרגלית הר שפי היא זאת שכששמעה את אבישי רביב מתגרה ביגאל עמיר בנוסח ''נראה אותך גבר...'' לא גייסה מייד את שלטונות הביטחון כדי למנוע את הרצח העומד להתרחש. בקיצור, מרגלית הר שפי היא התגלמות הרוע והרשעות. דלילה, איזבל, לילית, עשתורת ושאר מרעין בישין, כל אחת לחוד וכולן ביחד אינן מגיעים לקרסוליה.
ללא כל ספק, להיות ''הדוד של'' מרגלית הר שפי זה באמת ייחֶ'ס. ובאמת, במיוחד עכשיו בעקבות המשבר הממשלתי על רקע תוכנית ההתנתקות של שרון, ההתבטאויות אודות ''הדוד של מרגלית הר שפי'' בכל פעם שיש התייחסות לבני אלון חוזרות על עצמן יותר ויותר בחדשות ובמכתבי קוראים לעיתונות. ומגדיל מכולם לעשות גולש בפא''צ, שהפך לו לנוהג של קבע מקדמת דנא להזכיר לנו את הייחֶ'ס הזה בכל פעם שהוא מוצא לנכון להזכיר את שמו של בני אלון. זה היה עוד הרבה לפני פרוץ המשבר הממשלתי האחרון.
אודה על האמת, עד שקראתי את דברי השפר שלו, כלל לא הייתי מודע לכך שיש איזו שהיא קרבה משפחתית בין השניים. גם היום אינני יודע אם ה''דוֹדוּת'' של בני אלון היא ''דוֹדוּת'' הנובעת מכך שהוא אח של אחד מהוריה של מרגלית הר שפי, או שזאת ''דוֹדוּת'' שנובעת מכך שהוא נשוי לדודה של מרגלית הר שפי. אומנם זה לא נאמר במפורש, לא על ידו ולא על ידי אף אחד מהכותבים האחרים בעיתונות שראו חובה לעצמם להבליט את הקשר הזה, אבל אם הרעיון הוא להצביע על איזה שהוא קשר תורשתי (מדברי הכותבים לא ברור באיזה כיוון) בין שני עוכרי ישראל אלה, הרי שרק ''דוֹדוּת'' מהסוג הראשון באה בחשבון, מאחר וגם מדע התורשה עדיין לא מצא דרך להעביר גנים בין קרובי משפחה באמצעות החתימה על הכתובה.
נניח לצורך הדיון שאכן מדובר ב''דוֹדוּת'' מהסוג הראשון – אני סומך על הגולש הזה שהוא אינו אומר סתם כך דברים בעלמא ושהוא בדק ביסודיות האופיינית לו את העובדות בתחום הזה. האם זה משנה? הרי יש לפחות 50 אחוז סיכוי שאת המטען התורשתי שהפך אותה לרוצחת ראשי ממשלה, מרגלית הר שפי קבלה מההורה שאיננו קרוב משפחה של בני אלון (ככה זה היה לפחות כשאני למדתי בבית הספר) ובמקרה כזה אין לעובדת היותו של בני אלון ''הדוד של...'' כל משמעות.
מאחר והגולש האמור הוא בחור רציני ולא יעלה על הדעת שהוא יפריח השמצות סתם כך בלי שיהיה לזה כיסוי, לא נותר לי אלא להניח שאיך שהוא עלה בידיו להשיג דגימות דם של מרגלית הר שפי ושל בני אלון ולוודא באמצעות בדיקה מעבדתית שאכן לשניים יש גנים משותפים (או שלפחות היתה לו גישה לתוצאות של בדיקה מעבדתית כזאת שבוצעה על ידי בעל מקצוע) לפני שהביא לנו את הבשורה אודות היות בני אלון ''הדוד של...''.
עצם קיומם של גנים משותפים עדיין לא מקנה ביסוס מספיק לתיאורית ''הדוד של...''. מדע התורשה מכיר שני סוגים של גנים. יש גנים ''שתלטנים'' (Dominant Genes) ויש גנים ''נשלטים'' (Recessive Genes). אדם היורש גנים משני הוריו, תכונותיו, אופיו והתנהגותו ייקבעו ע''י הגנים השתלטנים. תכונות הנקבעות ע''י גנים נשלטים תופענה רק כאשר הגנים שנתרמו על ידי שני ההורים הם מהסוג הזה. מי לידינו יתקע שהגנים המהווים את הקשר הגנטי בין מרגלית הר שפי ובני אלון הם באמת מהסוג השתלטני? אולי המטען הגנטי שהפך את מרגלית הר שפי לרוצחת ראשי ממשלה מקורו בגנים שתלטניים שנתרמו ע''י הצד שאיננו קשור לבני אלון? במקרה כזה, גם אם קיים קשר גנטי בין מרגלית הר שפי ובני אלון, לעובדת היותו של בני אלון ''הדוד של...'' אין כל משמעות.
סביר להניח שבחור רציני כמו הגולש שלנו לא היה מאמץ את תיאוריית ''הדוד של...'', ועוד נותן לה פרסום בכתובים, אלמלא היה סמוך ובטוח על סמך בדיקות מעבדה מהסוג שתארתי שתיאוריה זאת אכן יש לה על מה להסתמך.
לסיום יש לי שתי שאלות.
השאלה הראשונה נוגעת לעצם תיאוריית ''הדוד של...'' – למה בדיוק הכוונה? האם מה שרוצים לאמר זה שבני אלון הוריש למרגלית הר שפי את המטען הגנטי שהפך אותה לרוצחת ראשי ממשלה, או שמא מנסים להצביע כאן על ''תורשה ברוורס'' – היותה של מרגלית הר שפי רוצחת ראשי ממשלה הופכת באופן אוטומטי את דודה, בני אלון, גם כן לרוצח כזה?
נראה לי שהגולש חייב לנו הבהרות בנושא – מאחר שמדובר בגולש רציני, ודאי שלא יהיה לו כל קושי לפתור את הסוגייה.
וזה מביא אותנו לשאלה השנייה שהיא אולי החשובה מכל. מי הוא ומה הוא אותו גולש?
הוא נוהג להסתתר מאחורי שם בדוי, פסאודונים בלע''ז -- כנראה שיש לו מה להסתיר. עם דעות ותגובות כשלו גם אני לא בטוח שהייתי מזדרז להראות את שמי בפרהסיא, אבל זה נושא לדיון בפני עצמו. משנתקלתי בתיאוריית ''הדוד של...'' התחלתי לחשוב על אפשרות קצת יותר ריאלית. אולי גם הוא הוא ''דוד של...''? נניח לצורך העניין שאותו גולש בפא''צ הוא הדוד של אנס קטינות סדרתי – ייחֶ'ס שבהחלט אין מה להתפאר בו. אדרבא, זה ייחֶ'ס שבהחלט מובן מדוע נושאו יעשה הכל כדי לשמור את זהותו בסודי סודות.
אז מה נותר לנו? יש לנו עסק עם מוכיח בשער שמאחורי מסך האנונימיות של שם בדוי, מרשה לעצמו להטיף לנו מוסר, מכנה את כל מי שאינו מסכים עם דעותיו בשמות גנאי למיניהם, מקפיד לדקדק על קוצו של יוד עם כל פסיק או אות שנכתבו שלא כהלכה בדברי אחרים, ובפועל מדובר בסך הכל בדוד של אנס קטינות סדרתי שמעדיף לשמור את שמו בסוד.
|