טומי לפיד – הלא הוא השר הנכבד יוסף לפיד – הוא טיפוס שראוי וכדאי לעשות עליו דוקטורט. מימי הרצל שצפה בעין מסוייגת על הפוליטיקה הצרפתית – ועד לתעלולי שינוי – לא קם ולא היה אדם שאפשר לומר עליו כי הוא-הוא התגלמות הפוליטיקה עלי-אדמות; הוא-הוא הדמות היצוקה שעליה חשב מנכ''ל-כל-המנכ''לים-שאין-מעליו-מנכ''ל – כאשר ברא את הפוליטיקה.

ואולי עכשיו נפל לי האסימון – והבנתי סוף-כל-סוף מה מסתתר מאחורי שמה של המפלגה – ''שינוי''. כן... פשוט מאוד: זה שינוי בהשקפה ובעיקרון, שינוי גרביים, החלפת תחתונים, והמרת דעות בכל רגע נתון. כאשר מישהו ממנהיגי שינוי יגיד לך ''בוקר טוב'' – לעולם אל תענה לו בטרם תוודא שאכן זורחת השמש בחוץ, והיא נמצאת פחות-או-יותר בכיוון מזרח...

טומי לפיד. האיש שהבטיח לבטל את חוק טל; להתיר נישואין אזרחיים; להנהיג תחבורה ציבורית בשבת; האיש שאמר: ''האם מצנע באמת מאמין, שאם צה''ל ייסוג באופן חד-צדדי לקו הירוק אז הפלשתינאים יפסיקו את הטרור? או שהם יראו בנסיגה ללא הסכם הוכחה לכך שהרצח מנצח, וימשיכו בטרור מהקו היותר קרוב לבתינו? ומה יעשה מצנע במתנחלים שאינם רוצים להתפנות? יפקיר אותם לנפשם? יעלה אותם בכוח על משאיות? יגרום למלחמת אזרחים? על מה הוא מדבר?!'' (אתר 'שינוי')

זהו אותו האיש שעכשיו – ''למען ההתנתקות'' – למען אותו הרעיון שעליו כל ליגלג – מוכן לשבת עם החרדים בממשלה...

טומי לפיד – האיש שעשה קריירה מללהג ולנהום על פוליטיקאים – הפך בעצמו לקריקטורה של הצל של החיקוי של עצמו.

מה יכול זגזגן, תעתען ושרלטן שכזה לומר להגנתו? ''רק שור עקבי'' (ואכן – פעם הוא טען שרק ''חמור'' עקבי – ללמדך שאפילו בתירוץ העקבי היחיד לחוסר עקביותו – הוא לא מסוגל להיות עקבי...).
כן... רק שור. וזיקית? מה איתה? היא עז??...

אני כמעט (אבל רק כמעט) מרחם על חבר הליצים שמרכיבים את צמרת מפלגת השנאה, ההתנשאות והבוז – בראותי אותם בקוצר ידיהם ובעליבות ערוותם החשופה.

אבל ליבי-ליבי עם מצביעי שינוי התמימים – שראשי מפלגתם עושים מהם חוכא ואיטלולא.

•

שירת הברבוריון* של שודדי הים

*ברבור בריון.

לא היה צריך להתאמץ יתר על המידה – על-מנת לקלף את המעטה הדק מעל פני ראשי הועדים של הנמלים. ברגע נתון הם ''מכבדים את החלטת בית הדין לעבודה'' – ושובתים ברמה של 75% ''בלבד''. הוי כמה שהם מכבדים את בית הדין...
אך ברגע נתון אחר – הם רומסים את בית הדין ואת ראשו, מר ''דוקטור'' סטיב אדלר – כאשר זה מעז לצוות עליהם לחזור לעבוד.

וכאשר אחד מראשיהם נכנס לחקירה משטרתית – הם מגבירים את השביתה.

אך לא אלמן ישראל.

זוהי שירת הברבור של ביריוני ועדי הנבלים, זהו סוף הדרך של כנופיית שודדי הים האחרונה בתולדות המדינה.

לא עוד.

ולא שתבינו אותי לא נכון: אין לאסור על השביתה. שלא יגידו ''מונעים ממני את זכות ההתארגנות''. אדרבא: אני דווקא בעד שישבתו. שישבתו עד שתכחיל לשונם. אבל במקביל שיופעלו נמלים פרטיים וציבוריים נוספים; ושתישלל מהם משכורתם; ואז נראה אותם שובתים על חשבונם.

אני מצפה בכליון-עיניים לתוצאות תביעת הנזיקין שהוגשה נגד ראשי הביריונים: אם הם מתנהגים כאילו הנמלים שייכים לאבא שלהם – שישלמו ממיטב כספי האבא – במובן המאוד משפחתי של המילה.

•

ראש השב''כ אמר לאחרונה – אמנם בדימוי עקיף (''תחתית החבית'') – שניתן לחסל את הטרור באמצעים צבאיים בלבד. כל הכבוד. בתחתית החבית של התעמולה התבוסתנית עוד נותרה כמות נאה של שפיות ופיכחון. מי יודע? אולי אפילו תספיק הכמות לשמונה ימים?

אבל זאת כבר אופרה אחרת...