פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
צדק וחוק בבית המשפט
אברהם בן-עזרא (יום רביעי, 01/09/2004 שעה 14:00)


צדק וחוק בבית המשפט

ד''ר אברהם בן עזרא




מאמר זה נכתב מנקודת ראות של אזרח אשר הגיש עתירה לבג''ץ כמוצא אחרון, לפלוני שעתר בנושאים מנהליים לבית המשפט המחוזי, כמו גם לאלמוני שהגיש בקשת רשות ערעור או אף ערעור לבית המשפט העליון [או המחוזי].

אותו אזרח אלמוני פלמוני בו מדובר, שילם אגרה כחוק, ומן הסתם גם מימן עבודה מקצועית של עורך דין המייצג אותו; אותו אזרח מחכה בכיליון עיניים למוצא פי בית המשפט, תוך חשש ותקווה, ולעתים גם סקרנות אינטלקטואלית ותוחלת ללמוד דבר הלכה מבית המשפט הנכבד.

בבית המשפט יושב בדין שופט נכבד ומורם מעם, אשר האזרח, כמובן, אינו רשאי לפנות אליו ישירות, וחובה עליו לשמור מרחק ולנהוג ביראת כבוד באותו שופט. לעתים לא שופט אחד נמצא בעמדת ההכרעה, אלא שלושה שופטים, ולעתים נדירות אף יותר.

בית המשפט בדרך כלל עמוס וזמנו יקר. השופט הדן בתיק, לעתים מנסה להוריד את עורכי הדין מהעניין על ידי התראה בדבר הוצאות גבוהות במיוחד שיושתו על לקוחותיהם במקרה של הפסד, וזאת לאחר שכבר נגבה פיקדון להבטחת שכר הטרחה של הצד שכנגד בסך עשרות אלפי שקלים.
...אלא שמי שמגיע לערכאת השיפוט הגבוהה כמתואר, לא לכך הוא מצפה; מן הסתם, פסק דין הוא רוצה.


ועוד, לא כך לומדים תלמידי בתי הספר בשיעורי אזרחות את הפרק על תפקידים וסמכויות בתי המשפט בישראל. ולא כך נהגו השופטים בישראל בימי שפוט השופטים, שאף הם היוו את פסגת ההירארכיה המשפטית בזמנם, והתורה שבעל פה רוויה תיאורים על היושבים בשער העיר.

בית המשפט לעתים נוזף בצד לדיון על שאזר עוז להפריע לשלוותו של בית המשפט ולהטרידו בימים טרופים, ולא שקל היטב בטרם הגשת הערעור, הבקשה, העתירה. היה על האזרח לתת לבית המשפט כבוד, ולנהוג בו במורא, עד כדי רתיעה מלהגיש את העתירה. ומשהחצוף הזה הגיש, יש ובית המשפט פוסק כי לא הייתה הצדקה שבית המשפט יתערב בנושא כה פעוט ערך, ולמה בכלל הביא האזרח את הסוגיה הזו אל פתח היכל הצדק... האזרח סופג בכך גם עלבון צורב, שכן אותו נושא פעוט, שבית המשפט לא מצא כלל מקום והצדקה לדון בו – עומד בראש מעייניו והוא תכלית ההוויה, ואפילו לדיון ולהתייחסות לא זכה...

ועוד, יש ובית המשפט מעניש את החוצפן בהמתנה ארוכת טווח, מתוך ציפייה כי עם חלוף הזמן, האזרח יזנח ויעזוב את העניין. ויש ובית המשפט פשוט צועק על צד לדיון ומזמינו במיוחד לשם כך כדי להניאו, כי הרי עורך הדין המנוסה לא בקלות יוותר, אך אלמוני מכפר סבא או פלמוני משדרות, שזו לו הפעם הראשונה להתייצב פנים אל פנים מול הבמה המוגבהת והגלימה השחורה, יאלם דום נוכח מכות הפטיש ויסכים בקלות יתירה לקבל כמעט כל מוצא פי בית המשפט.

... ואילו האזרח, זה אשר שילם, זה אשר מצפה ומייחל מתוך תקווה וחשש, הוא – לא חשוב כלל אם זמנו בידו או שמא גם לו אצה הדרך, ומידע על זמנו כנימוק רלוונטי להקדמת הדיון או אפילו לקיום הדיון - מתקבל בדחייה על ידי בית המשפט, כניסיון להשתלת שיקול זר שאין להתחשב בו. ואפילו אם האזרח חולה, או בחו''ל, או ---- (וכבר חזיתי בפסקי דין שניתנו לאחר שכבר לא היו רלוונטיים).

האזרח יתחשב בשופט, בקוצר זמנו, בקוצר רוחו, בזעמו, בכבודו, ולאחר ששילם אגרה ושכר טרחה, ופעל כדין בהליך חוקי כפי שכתוב בספרי האזרחות הנלמדים בבתי הספר, יגלה כי השופט דילג על התעמקות בבעיה המשנית והבלתי חשובה והלא רלוונטית שאותה ההין להעלות בפני בית המשפט בעזות מצח.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  מעשה נבלה  (לוי) (5 תגובות בפתיל)
  פניות מזעזעות  (אב''ע)
  עתירה לבג''ץ ודחיה על הסף.  (שמואל לם)
  כמה נכון וכמה עצוב   (פצוע אנוש)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי