פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
אחרי המבול או אחרי – המבול
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום חמישי, 14/10/2004 שעה 15:21)


אחרי המבול או אחרי – המבול

נסים ישעיהו



זה זמן רב שהמערכת הפוליטית אצלנו סוערת מאד, ולאחרונה נראה שהסערה גברה עד לכדי סופה של ממש. בדרך כלל, אל הסערה מתלווים גשמים; וכאשר הגשמים רבים וממושכים, משתמשים במונח 'מבול' כדי לתאר אותם.

בעברית, 'מבול' מתאר כל שיטפון שלילי, גם אם אין שום קשר לגשם. מקובל הניב 'אחרי – המבול' לתאר הלך נפש של אדם הנוקט מהלכים הנוחים לו ברגע נתון, תוך התעלמות מתוצאות שליליות אפשריות בטווח הארוך והבינוני.

לדעתו, כשיתגלו התוצאות השליליות של מעשיו הבלתי אחראיים, הוא כבר לא יהיה כאן כדי לטפל באותן תוצאות. או שמא הוא מניח כי הוא נצחי ותמיד יוכל לטפל בתוצאות. ואם ישלחו אותו הביתה – מגיע להם. שיתמודדו הם עם המבול שהמיטו על עצמם בכך שנפטרו ממנו.
דומה כי זו ההתנהלות המאפיינת את המערכת הפוליטית בשנים האחרונות, ואין אנו מדברים על שנתיים שלוש.

היו כבר כמה תוכניות כאלו שבוצעו, ומתוצאותיהן סבלנו כבר רבות ועדיין סובלים; ע''ע לבנון כמשל, ומחלקן אנו צפויים לסבול ח''ו, בעתיד.

התכנית המכונה 'התנתקות', שזה שם מכובס לעקירת אלפי יהודים מבתיהם והריסת מפעל חייהם, היא מסוג התוכניות הנ''ל. מתכנניה מניחים כנראה כי התוצאות של ביצוע תכנית ההרס יהיו בדיוק כפי הרצוי להם; הם ידאגו לכך שזה מה שיקרה. ואם זה לא יצליח להם, או אם יזרקו אותם מתפקידם – אחריהם המבול.

וכדי למנוע אי הבנות נאמר ברורות: אין לנו אפילו צל צלו של חשד כי זו מחשבה מודעת אצלם; אנחנו בטוחים שכוונותיהם טובות והם באמת חושבים שביצוע תוכנית ההרס והעקירה יניב תוצאות טובות ליהודים.

אבל מה לעשות, בכוונות טובות לא די. הן צריכות להיות מגובות במעשים טובים. וכבר אמר מי שאמר: הדרך לגיהנם רצופה כוונות טובות.

כִּי-מֵי נחַ זאת לִי

בפרשת השבוע אנו קוראים על המבול ועל ההצלה של נח ומשפחתו עם כל מי שהיו אתם בתיבה. ההצלה של נח באה בעקבות:
א וַיּאמֶר ה' לְנחַ בּא-אַתָּה וְכָל-בֵּיתְךָ אֶל-הַתֵּבָה כִּי-אתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה:
אשתקד עמדנו על הביטוי צַדִּיק לְפָנַי; הראינו כי צדיקותו של נח התבטאה בעניינים שבין אדם למקום ופחות בעניינים שבין אדם לחברו. הפעם נעמיק מעט יותר בנושא זה, בתקוה שנוכל גם להסיק מסקנות אישיות מפרשת השבוע, כראוי לנו.

המבול מוזכר בתנ''ך אצל הנביא ישעיהו (פרק נ''ד) כמופת שלילי שלא ישוב עוד. אלא שהוא אינו מוזכר בשמו, מבול:
ט כִּי-מֵי נחַ זאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבר מֵי-נחַ עוֹד עַל-הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר-בָּךְ:
מדוע ''זכה'' נח שהמבול ייקרא על שמו, מֵי נחַ? מישהו מאשים אותו בכך שירד המבול? הרי הוא היה הצדיק היחיד שבזכותו וממנו ממשיך להתקיים העולם, אז מדוע קוראים למבול מֵי נחַ?

הזוהר משיב על כך בעריכת הקבלה בין משה רבנו לבין נח:
בוא וראה מה בין משה לשאר בני העולם; בשעה שאמר לו הקב''ה למשה (שמות ל''ב י) וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר-אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל, מיד אמר משה וכי אניח משפטם של ישראל בגיני? כעת יאמרו כל האנשים בעולם שאני הרגתי את עם ישראל כמו שעשה נח, שכיון שאמר לו הקב''ה שיציל אותו בתיבה, דכתיב וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת-הַמַּבּוּל מַיִם עַל-הָאָרֶץ, וכתוב וּמָחִיתִי אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וַהֲקִמתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל-הַתֵּבָה; כיון שאמר לו שינצל הוא ובניו, לא ביקש רחמים על העולם, ואבדו. ובגין כך נקראו מי המבול על שמו; שנא', כִּי-מֵי נחַ זאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבר מֵי-נחַ. אמר משה כעת יאמרו בני עלמא שאני הרגתי אותם כי ה' אמר לי וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל; מוטב לי שאמות ולא ייפגע עם ישראל.

וַיְחַל משֶׁה אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹקָיו

משה אינו מסתפק בשלילת הרעיון שמציע הבורא יתברך: וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר-אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל,
הוא גם מתפלל לה' שיסלח לנו ומשתמש בלשון קצת תמוהה כדלהלן מהמשך מאמר הזוהר:
מיד, יא וַיְחַל משֶׁה אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹקָיו וַיּאמֶר לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה: ביקש רחמים עליהם והצליח לעורר רחמים על העולם.
ואמר רבי יצחק בתחילת בקשת הרחמים עליהם מה אמר – לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ; וכי מלה זו, 'למה' איך אמר אותה משה? והרי עבדו ע''ז; כמו שכתוב עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֹ (...) וַיּאמְרוּ אֵלֶּה וגו', ומשה אמר למה?!
אלא זה מה שלמדים ממשה: מי שֶמְרַצֶה את זולתו, לא צריך להציג את החטא כמשהו נורא, אלא יקטין אותו בפניו; ואח''כ, יציג את מלוא חומרתו בפני החוטא; דכתיב אַתֶּם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְדלָה. ולא הניח לקב''ה עד שמסר עצמו למיתה; דכתיב וְעַתָּה אִם-תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם-אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְת. והקב''ה מחל להם, דכתיב יד וַיִּנָּחֶם ה' עַל-הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ:

ונח לא עשה כן, אלא ביקש להינצל והתעלם משאר העולם. ומאז, בכל זמן שמדת הדין שורה על העולם, רוח הקודש אומרת, ווי, על שלא נמצא כמשה (שילמד סניגוריא).

כמובן, גם על נח מלמדים זכות; מזכירים שלא היתה לו זכות אבות ולא יכול להגיד כמו משה:
יג זְכר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ (...)
וזכות עצמו אינה יכולה להספיק כדי להציל את כולם. חוץ מזה הוא חי בין רשעים שהיו עלולים לפגוע בו. אבל ככלות הכל, לא ניתן להתעלם מן העובדה שלא היתה לו מסירות נפש על טובתו של הזולת. תופעה זו התחילה אצל אברהם אבינו ושיאה מתבטא אצל משה רבנו.

וַיִּנָּחֶם ה' עַל-הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ

לאור הנ''ל, קשה עד בלתי אפשרי להבין את המתיימרים להנהיג את עם ישראל בעשורים האחרונים; זה שאינם נוהגים כמשה, זה ברור ונדמה כי איש כבר אינו מצפה מהם למשהו כזה. אבל זה שאפילו כנח אינם נוהגים, שאפילו יושר אישי נהיה קשה למצוא אצלם, זהו חידוש עצוב ביותר.

בשונה מן הדורות שהקבלנו כאן, הדור של נח והדור של משה, בדור שלנו הבעיה היא במנהיגות, לא בעם. וכאשר אנחנו אומרים מנהיגות, אין אנו מדברים על צמרת הפירמידה הפוליטית בלבד; אנחנו מדברים על המנהיגות לכל רבדיה וגווניה.

העם נוטה להיסחף עם הזרם; זה מתבטא היטב בשבשבת הרוחות המכונה סקרי דעת קהל, וכתבנו על כך משהו בעבר. במצב כזה, לכל מי שנמצא בעמדת מנהיגות כלשהי, יש השפעה על המקורבים אליו.

מוזר בעינינו שיש מנהיגים אשר עד היום לא השמיעו קולם בעניין תהליכי ההרס המתחוללים כאן.

כל אחד צריך לקחת דוגמא חיובית ממשה רבנו, או לפחות דוגמא שלילית מנח. והכוונה היא 'כל אחד'. לא רק מי שמוכר כמנהיג בקהילתו. שהרי התורה ניתנה לכולנו וכולנו אמורים לקחת הנחיות והוראות מפרשת השבוע.

המצב בו אנו מצויים בעשורים האחרונים נחזה מכבר ע''י נביאינו; אולי בעתיד נמצא זמן להביא מדבריהם בהרחבה יחסית. כרגע נסתפק בהבטחת ה' יתברך לעם שנקלע למצוקה קיומית ותוהה אם יש עוד תקוה. ובכן יש ויש. הנה מה שאומר לנו הנביא ישעיהו בהפטרת השבוע:
ב הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל-תַּחְשׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדתַיִךְ חַזֵּקִי: ג כִּי-יָמִין וּשְׂמאול תִּפְרצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ: ד אַל-תִּירְאִי כִּי-לֹא תֵבוֹשִׁי וְאַל-תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי כִּי בשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי-עוֹד: ז בְּרֶגַע קָטן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדלִים אֲקַבְּצֵךְ: ח בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גּאֲלֵךְ ה':
ואת פסוק ט' קראנו כבר לעיל.

ושיהיה רק טוב ליהודים וגם לכל האחרים.
נסים ישעיהו, תנועת 'אור ישראל'.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


רב ישעיהו היקר: בין צדיקות לתום, הרשעים והסורחים
מיכאל שרון (יום שישי, 15/10/2004 שעה 1:38) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאיר עיניים, חד, בהיר ומשובח. תודה על הבאת החוכמה העתיקה יחד עם הלקחים לדורנו. אכן אנו שרויים במשבר וסאוב ההנהגה לכל רמותיה. וכבר הוכיחו נביאינו את המנהיגות והשררה המסואבים.

תודה על הבהרת ההבדל החשוב בין משה ונח, שהיה, אחר הכל איש צדיק. אך הכתוב מוסיף שהיה לא רק צדיק, אלא גם תמים (ועל משה לא נאמר שהיה תמים או תם) דהיינו, מקבל את דבר ה' כדברי אלוקים חיים, ואינו מתפלמס עימו. דומה גם שיושרו הרב של נח (''תמים'' מתייחס גם להקשר ''תם וישר''), פרט לצדיקותו, גם מונע ממנו לבקש על רשעים, שכבר נאמר: המרחם על רשעים...

והרי, בני ישראל בפרשת העגל לא היו רשעים במהותם, אלא שסרחו (שהרי הבשר חלש). וזאת בניגוד לטיבעם ומהותם של בני דורו של נח, שהיו רשעים ללא תקנה מעצם מהותם, ככל שמעלה הכתוב.

ושוב יש לשאול: האם מנהיגי הדור סורחים או שרשעים המה במידת מה?

האם האוליגרכייה השלטת במצח נחושה ומרבה עוולותיה, סורחת מתוך חולשה, או שיש כאן מצח נחושה של יותר מקורטוב רישעות?

בהשוואה, להבדיל, דוד חוטא, אך אינו רשע שכן הוא מביע חרטה ומתייסר: חטאתי לה'. ומה עם מנהיגי הדור (ומוריו האקדמיים והעיתונאיים) שאינם מכירים בכוח ותבונה והשגחה גבוהים ונעלים מחוץ להם פרט לעוצם ידם?
_new_ הוספת תגובה



פרשת המבול ככיסוי לעמדה פוליטית
דוד סיון (יום שישי, 15/10/2004 שעה 8:22) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המאמר מציג את העמדה הפוליטית הידועה והברורה שלך. לא טרחת להראות שהמנהיגים לא נוהגים כמו שאתה מצפה (כמו משה או לפחות כמו נח) - פשוט אמרת זאת.

העמדה שלך נגד ההתנתקות ואולי עוד תהליכי הרס מוצגת כאקסיומה. אינך טורח להראות על מה מבוססת עמדתך כי מתחוללים תהליכי הרס.... אין לך שום ספק כלל.

מהיכן הביטחון המופרז שלך?
על מה מבוסס הביטחון המופרז הזה?
_new_ הוספת תגובה



דוד, אי אפשר תמיד להתחיל מאקסיומת הקו הישר
מיכאל שרון (יום שישי, 15/10/2004 שעה 14:37)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לעיתים מסתמך הכותב גם על דברים שטרח לבסס למיטב הבנתו קודם. ולעיתים הוא פונה לידע עממי כללי המבוסס על ניסיון מצטבר במשך שנים רבות של האזרח הישראלי הסביר בעל השכל הישר. ולעיתים הוא פונה בפרט לקהל שההנחות הללו מקובלות עליהם, שכן טרחו בעבר לתת להן ראיות רבות.

ותכופות - כל השלושה.
_new_ הוספת תגובה



הגישה הזאת לא מקובלת עלי
דוד סיון (יום שישי, 15/10/2004 שעה 16:33)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי שמדבר באקסיומות מצפה שהשומעים (או הקוראים) יניחו גם הם שהן מוכחות או שיש להן ביסוס. אני למשל חושב שהאקסיומות הללו רחוקות מן האמת, אין להן ביסוס ולכן לא מקובלות עלי.

רבים מבטאים את עמדותיהם הפוליטיות בצורת אקסיומות לכן כאשר מדובר על פוליטיקה אין במה שנכתב למעלה ייחוד. אבל נסים מציג את האקסיומות-הפוליטיות עם כיסוי של ניתוח פרשת השבוע.
_new_ הוספת תגובה



פרשת המבול ככיסוי לעמדה פוליטית?
נסים ישעיהו (שבת, 16/10/2004 שעה 21:19)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

אין לי עמדה פוליטית והגיע הזמן שתרד מהניסוח הזה בהתייחס אלי.

יש לי דעות גם בנושאים המכונים פוליטיים אבל תכופות מתברר שדעותי בנושאים שונים מציבות אותי לכאורה, במחנות פוליטיים שונים לפי העניין והדעה שאני מביע באותו עניין.

לא טרחתי להראות שהמנהיגים לא נוהגים כראוי כי 'המפורסמות אינן צריכות רְאָיָה'.

למונח 'תהליכי הרס' יש שני מרכיבים: תהליכים והרס. נתחיל בשני:

כל נושא ערכי שתצביע עליו - חינוך, רווחה, ביטחון אישי ועוד מה שתגדיר כנושא ערכי, מצבו היום פחות טוב מכפי שהיה בעבר הרחוק והפחות רחוק. אני קורא לזה 'הרס'. אתה בהחלט יכול להציע מונח אחר ואולי אקבל אותו.

מכיוון שברטרוספקטיבה נראה שבעבר היה יותר טוב, ובעבר הרחוק יותר היה טוב יותר מבעבר הקרוב - אני מגדיר זאת כתהליך. וביחד, תהליך הרס.

אבל דיון כזה התנהל כבר בעבר יותר מפעם אחת; למשל כאן: תגובה 48022

מה אתה רוצה, שאתחיל להכריז: אמרתי לכם?!

אתה סבור שאין כאן תהליכים ואין כאן הרס - זכותך.

הביטחון שלי מבוסס על העובדה שזה מה שכתוב בתורה, והתורה היא המנהלת את העולם, לא להיפך.

השאלה היחידה הרלוונטית בעיני היא, אם הבנתי נכון את מה שלמדתי בתורה; אם אנסה להביא את כל הרקע לדברים - יצאו ספרים ולא מאמרים.

זה לא ביטחון עצמי מופרז ולא ביטחון עצמי בכלל; זה ביטחון מלא בבורא העולם ומנהיגו שמה שכתוב בתורה - זה מה שיהיה.
_new_ הוספת תגובה



יש לך עמדה פוליטית
דוד סיון (שבת, 16/10/2004 שעה 22:15)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הדעה שאותן אתה כותב במאמריך הן בנושאים פוליטיים ולכן הן חלק מעמדה פוליטית ולא חשוב מה שתגיד.

אם המאמר שלך כתוב בתורה לא הראית את המובאה או מובאות המתאימות.

לא ביססת את דבריך על נתונים או עובדות או הקשר לתורה ועל זה ביקרתי אותך. לא ביקרתי את עמדתך אלא את הגישה שלך.

אם לא תנסה ''להביא את כל הרקע לדברים...'' שאתה כותב תישאר פחות אמין בעיני.
אם לא תנסה, לא יקרה שום אסון... אבל יהיה חבל!

.
_new_ הוספת תגובה



דוד, נראה שאינך מבין מהי דרשה
מיכאל שרון (יום ראשון, 17/10/2004 שעה 2:53)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תן לדרשן התורני לנוע בחופשיות בים הידע שהוא מצוי בו (כיד השראתו ואמונתו ותובנותיהן בזמן אמיתי - הרי מדובר באלוקים חי), ואל תשליך עליו פלצור של מראי מקום ושאלות הופשטטר פוץ. הרי זה כאן לא לימוד משניות וגמרא וגם לא כתיבת מאמר על מנהגי ההזדווגות של שבט הבוקו-בוקו בגינאה החדש. זוהי דרשה על כל יופיה.

למה להרוס?
_new_ הוספת תגובה



מיכאל, נראה שאינך מבין מהי ביקורת
דוד סיון (יום ראשון, 17/10/2004 שעה 6:58)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבעתי ביקורת לגיטימית על המאמר ועל הקשר בין חלקיו.
אין לזה שום קשר לחופש של כותב המאמר.

תקרא שוב ואולי תבין את הביקורת שלי לפני שאתה מבלבל
על נושאים שאין להם קשר (גינאה החדשה, היזדווגות וכו').
אולי כך לא תכתוב שאלות ''הופשטטר פוץ''.
_new_ הוספת תגובה



דוד, האיש מחוייב לעמדה כלשהיא הנתמכת במקורות
מיכאל שרון (יום ראשון, 17/10/2004 שעה 16:06)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

(אהבת עם ישראל, מצוות ישוב ארץ ישראל וכיוצא באלה). גם יהודה הלוי בימי הביניים המוקדמים ביצע במוצהר (אמנם לתקופה קצרה) מצוות ישוב א''י. וכי אינך יודע שהיהדות היא דת לאומית - הקשורה בטריטוריה מסויימת, ולא דת על-לאומית ואוניברסלית כמו הנצרות?

אלה הם אקסיומות יסוד ביהדות. אך לפעמים ''מתירין'' מצוות יסוד. כמו במקרה של פיקוח נפש למשל, וזו היתה עמדת הרב שך, בנושא של ויתורים בא''י. וכאן גם הרב עובדייה חצוי. וכלום אינך יודע זאת?

אם ברצונך גרסה תורנית שמתנה כל זאת באחרית הימים, ובינתיים היא אנטי ציונית, אז קרא טקסטים של חסידות סאטמר במאה שערים או בניו יורק.

מה הבעייה, איני מבין?
_new_ הוספת תגובה



ובעניין אחרית הימים, זו שאלה של הבנה (או תחושה חזקה או פרשנות,
מיכאל שרון (יום ראשון, 17/10/2004 שעה 16:45)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם תרצה). הרב קוק (האב) ראה בתקופתו אתחלתא לגאולה. השאלה היא אם היום היא אחרית הימים המצויינת במקרא (אצל הנביאים, בפרשת האזינו וכד'). כך, האם ניתן למצוא בתקופתנו את סימני אחרית הימים שהתנ''ך מתאר?

אלה שיסברו שכן, יפנו במלוא המרץ והנחישות להגשמת מצוות היסוד הלאומיות הללו. עליך לזכור שגם הציונות המדינית היתה סוג של משיחיות מהולה באוטופיזם. וזו היתה ביקורת האנטי ציונים הדתיים, שהיא, הציונות, מאלצת בכוח את אחרית הימים, ושמה עצמה במקום האלוהים. ומאידך, הרב קוק ראה בציונות המדינית סממן של אחרית הימים.

סבי מצד אבי (וסבתי) שעלה לישראל מפולין ב-‏1920 היה חסיד. וממשפחה אמידה מאד אגב. סבו ואביו היו ''נגידים'' כפי שאביו של הסב, מיכאל, מציין ברשימותיו, שניכתבו בעברית נהדרת בסביבות 1865, אחראים על כל אספקת המלח במחוז ויילין הענק, וגם על ''יצוא'' עץ - הובלה מסיבית של עצים בנהר הרחב שהיה שם. הוא נתקל בהתנגדות (שגבלה כמעט בחרם) לעובדה שהוא ציוניסטי.

כך, הרב נסים ישעיהו, רואה אף הוא בתקופתנו את אחרית הימים, וסממן בדוק בעיניו שאכן כך, היא ההדרדרות עליה הוא מדבר כאן ובמקומות אחרים, כשהיא, ההדרדרות, מאפיינת את אחרית הימים, ומטרימה את הגאולה.

לכן דוד, זו עמדה דתית ולא עמדה פוליטית.

ניסיתי להבין, אף אני, את הכתוב אודות אחרית הימים בפרשת ''האזינו'', ולמטה בקישור מה שהעליתי. מצאתי אגב, בחשיבתי המחקרית דווקא, בטקסט הקדום הזה, פנים לא כל כך ידועות ומרתקות.

אחרית הימים עכשו? נבואה מדהימה בפרשת האזינו.
_new_ הוספת תגובה



מיכאל לא מבין? מה קרה פתאום?
דוד סיון (יום ראשון, 17/10/2004 שעה 17:33)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יפה שאתה מודה: ''מה הבעייה, איני מבין?'' (תגובה 53181). נראה שגם שכחת כי יפה שתיקה לחכמים.

מצד שני הסיפור על השורשים שלך מאד מעניין.

אתה יודע שהסבא שלי, מצד אימי, דוד כהן היה איש עסקים מאד מכובד במזריטש ואחר כך בוארשה. יש גם טענה שהיה נצר של דב בר (המגיד) ממזריטש שהיה תלמידו ויורשו של הבעש''ט (http://www.daat.ac.il/daat/history/hasidut/dov1-1.ht...).
_new_ הוספת תגובה



אז אתה נצר של המגיד ממזריטש? ידעתי שיש בך משהו :)
מיכאל שרון (יום ראשון, 17/10/2004 שעה 18:24)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פגשתי כבר אנשים שטענו שהם נצר לבית דוד, מצאצאי הבע''שט והגאון מוילנה, הרמב''ם וכד'.

אבל הייחעס הכי מדהים ששמעתי כאן היתה תלמידה אחת מהחוג בפסיכולוגיה ב-‏1972 באונ' ת''א , שם משפחתה רפ - דומני שאביה היה איזה פרופסור לסוציולוגיה - שהוכיחה לי באותות ומופתים שאילן היוחסים שלהם מגיע לאיזה גנרל חשוב של נפוליאון בונפרט (ואולי לנפוליאון עצמו, כבר איני זוכר במדוקדק). הדבר, עצם האיזכור וטירחתה בעניין, אולי עשוי לזרות אור על אי אלה נטיות נפוליאוניות (ואולי מעט מגלומניות) של חלק מהפרופסורים במקומותינו...
_new_ הוספת תגובה



אז אם כבר ייחעס
מיכאל שרון (יום ראשון, 17/10/2004 שעה 18:58)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאותו צד של האב, אותו מיכאל נעשה רב ידוע, עלה לארץ בסביבות 1890 , ייסד ישיבה בירושלים וקבור בהר הזיתים.

מאותו ענף (שכטל) יצא אחד מגדולי הפסיכיאטרים והאנטרופולוגים האמריקנים בשנות ה-‏40 וה-‏50 פרופ' ארנסט שכטל.

סבא של אימי, מאוריציו ויטלין, היה אחד היהודים הבודדים בפולין שהיתה להם אחוזה חקלאית ענקית בגליצייה - שני כפרים ויער. אבי מספר שבשעת חתונתו אמר לו איזה עורך דין ידוע ''אתה יודע שאתה מתחתן עם הרוטשילד של פולין''?

אימי (צברית) בילדותה עד 1938 נהגה לנסוע בחופשות הקיץ לאחוזה בפולין, שם חיכתה לה סוסה ומדריך לרכיבה מוורשה.

יש תמונות נחמדות מאז. והורי ביקרו שם, ואבי אומר שכשמסתכלים מרחוק על האחוזה והיער, אין לדבר הזה סוף, מאופק לאופק. אלא שפנייתם לשילטונות פולין לא נענתה. ואימי בזמן המשטר הקומוניסטי אף פחדה לבקר שם, מחשש שהאכרים שהאדמה חולקה להם, יחסלו אותה.

מאידך, אחי בעלה של אחותי (ממוצא יהודי איטלקי) החייה בקולורדו הוא מיועצי הנשיא לביטחון לאומי, פרופסור אדוורד לוטוואק, המרצה באוניברסיטת ג'ורג' טאון בוושינגטון וחבר בכיר באקדמיה ללימודים אסטרטגיים בוושינגטון CSIS .
2 מספריו בנושא אסטרטגייה תורגמו לעברית בהוצאת מערכות. תוכל לראות את שאר ספריו באמאזון.

בנה של אחותי, יונתן, הוא קצין אמריקני, בוגר המכללה הצבאית הידועה Westpoint ושרת בעיראק.
_new_ הוספת תגובה



פרשת המבול ככיסוי לעמדה פוליטית?
$$$$$$$ (יום ראשון, 17/10/2004 שעה 1:30)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ניסים,
מה הקשר בין המנהיגים היום לבין נח?
נח לא היה מנהיג. יתכן שהוא לא מימש היזדמנות להנהיג אבל זה בכלל לא ברור שהוא היה מנהיג.
מעבר לזה, אתה הבאתה מובאות מפרשת כי-תישא אבל שוב, מה הקשר למציאות של היום לבין עגל הזהב ולאפשרות שהשם עומד להענישנו בחומרה ולמנהיג שנימצא בעמדה לשנות את כוונת השם?

אם אתה מיתימר להבין את הקשר אז כן צריך להסביר. בעיני הקשר רופף ביותר וללא הסבר נאות עדיף להיתרכז בלימוד הפרשה ולא ליכלול עינינים חיצוניים.
_new_ הוספת תגובה



פרשת המבול ככיסוי לעמדה פוליטית?
עוקב (יום שלישי, 19/10/2004 שעה 13:14)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אף שאני ממש בעד שיקורת, אינני מקבל את ההנחה כי המנהיגים הם שליליים כאקסיומה, וכדברי דוד סיון, זה דבר שטעון הוכחה. נכון שלא צריך להוכיח כל דבר ועניין במאמר של עמוד אחד, אבל קביעה כזו טעונה הבהרה.
_new_ הוספת תגובה



איפה כתוב כאקסיומה שהמנהיגים הם שליליים?
נסים ישעיהו (יום שלישי, 19/10/2004 שעה 20:22)
בתשובה לעוקב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד

בטח לא בדברים שאני חתום עליהם.

דיברתי על המנהיגים בשנים האחרונות שבעיני הם ''מנהיגים''.

ואם למישהו יש מילת זכות על התנהלותם בכל תחום שהוא - שיקום.

לא בפעם הראשונה אני טוען שיש כאן תהליך של הידרדרות והרס, ואולי לא מספיק הדגשתי כי המנהיגות היא המובילה את התהליך.

אבל דומני שדוד חולק עלי בשני המישורים; דומה כי הוא סובר שאין תהליך וגם שאין הידרדרות.

הנה למשל: דיון 1131

והעיקר שיהיה כבר טוב ליהודים
_new_ הוספת תגובה



איפה כתוב כאקסיומה שהמנהיגים הם שליליים?
דוד סיון (יום שלישי, 19/10/2004 שעה 21:10)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קודם כל הכי חשוב שסוף סוף אתה מתייחס ברצינות לביקורת שלי ומצרף קישור שמבהיר את עמדתך. לטעמי הוא היה צריך להיות מצויין במאמר. מצד שני הוא מקור עצמי...

לגבי השאלה על ביטוי אקסיומתי הנה משהו מן המאמר עצמו (ביחוד סוף המשפט): ''ואם זה לא יצליח להם, או אם יזרקו אותם מתפקידם – אחריהם המבול.''
_new_ הוספת תגובה



אני תמיד מתייחס ברצינות לביקורת
נסים ישעיהו (יום שלישי, 19/10/2004 שעה 22:08)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד

רק אין לי עניין לשכנע אף אחד.

אני מציע חומר למחשבה ומשתדל להשיב על כל בקשת הבהרה.

אם מישהו חולק על הנחות היסוד שלי, שיהיה לו לבריאות. זה לגטימי ובו בזמן משמיט כל בסיס לדיון.

בעניין האקסיומות, נו, זה עניין של טעם. אתה קראת את זה כאקסיומה, אני כתבתי את זה כ''מונהג'' המתוסכל מאטימות מנהיגיו. לכן כתבתי אחריהם המבול ולא אחרינו המבול. לא טענתי שכך הם חושבים במודע ואינני טוען כך כי אינני חושב כך.

דומני כי אפילו רמזתי לכך בגוף המאמר: ''וכדי למנוע אי הבנות נאמר ברורות: אין לנו אפילו צל צלו של חשד כי זו מחשבה מודעת אצלם; אנחנו בטוחים שכוונותיהם טובות והם באמת חושבים שביצוע תוכנית ההרס והעקירה יניב תוצאות טובות ליהודים''.

ובעניין המקור העצמי, אמרתי כבר שאין לי עניין להכריז ''אמרתי לכם''. אבל מה לעשות שמזה זמן רב אני מסרב להיסחף בהלוך הרוחות הכללי, וכך רכשתי לי שם של משבית שמחות...

הרי הבאתי בעבר קישור למאמר (שוב מקור עצמי) בו טענתי כי שרון מוביל ללבנון ב'. יותר מאוחר שודרג אותו מאמר ונוספה לו פיסקה הקובעת כי הוא מוביל את מדינת ישראל לכניעה ללא תנאי. התוספת היתה לפני שנתיים (כמעט בדיוק) אבל זה כבר לא פורסם בשום אתר. אולי נראה הזוי מדי...

מזמן התרגלתי לכך שמבקרים בחריפות אמירות שלי בכל מיני עניינים; מצד שני גם התרגלתי לכך שלאחר זמן באים ואומרים, צדקת. אבל לי אין שום עניין להיות צודק; להיפך, הלואי ואתבדה.

לפני כחצי שנה טענתי שממשלה זו הגיעה לסוף דרכה ואתה היית בין המבקרים קביעה זו; דומני כי כעת קשה יהיה למצוא מישהו שיחלוק על הקביעה שעומק הכאוס אצלנו הנו ללא תקדים. גם קשה יהיה לחלוק על כך שהתנהלותם של המנהיגים היא שהובילה למצב זה.

ולמרבה הצער והכאב, עוד נכונו לנו ימים קשים יותר. והלואי שאתבדה. אני מתפלל על כך כל יום כמה פעמים.
_new_ הוספת תגובה



העניין הוא להימנע מביקורת במידת האפשר
דוד סיון (יום רביעי, 20/10/2004 שעה 7:50)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דרך אחת תהיה הצגת ההבהרות בגוף המאמר. אם מדובר בדעה או אמירה אישית הדרך הזאת עדיפה.
דרך נוספת תהיה הצגת קישור או מקור (עצמי או אחר) שמבהיר את הדרוש.

העובדה ש''צדקת'' בעבר אינה מייתרת את ההבהרה או הבהרות אבל היא מחלישה את הצורך בהן.
_new_ הוספת תגובה



הערה כללית
נסים ישעיהו (יום ראשון, 17/10/2004 שעה 22:14) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

תוכנו של הטור הזה הוא 'אקטואליה בפרשת השבוע'.
הוא זכה לכינוי 'טלית של תכלת' וכבר כתבנו על כך משהו בעבר.
נוסיף כעת כי הטלית עוטפת את לובשה והוא כולו אפוף במצווה. בכך מייצגת הטלית את האורות העליונים שאין ביכולת האדם לקלוט אותם, והוא מודה בקיומם ומתחבר אליהם ע''י לבישת הטלית.

התרגלנו להתייחס אל התורה כאל מערכת חוקים והוראות המנותקת מן המציאות של ימינו; אפשר לקרוא מאמרים תורניים בלא חיבור לאקטואליה וזה בסדר בעינינו. חיבור לאקטואליה - הצילו, פוליטיקה.

וכאשר מתפרסם מאמר העושה את החיבור הזה, מיד הוא זוכה לקיטלוג פוליטי. גם מבקשים לתזה המוצעת הוכחות מגוף הטקסט התורני כאילו מדובר במאמר פרשנות פוליטי מן השורה.

ובכן, אילו השקיעו משהו בלימוד תורת החסידות של מורנו הבעש''ט וממשיכי דרכו, היו מבינים היטב את הנאמר במאמרינו. אולי לא היו מסכימים, אבל היו מבינים, גם את דרך החשיבה.

למצוא את ההוראות למעשה - כל שבוע בפרשת השבוע, זה להתחבר לאותם אורות שהטלית מייצגת; ומכיוון שמדובר בטלית של תכלת, גם חותרים אל תכלית הדברים ומשתדלים לא להשאיר שום דבר לא ברור.

נטיות פוליטיות יש לכל אחד, גם לכותב המאמר. אבל מה לעשות שהתורה, לעתים קרובות, מורה כי הדרך הנכונה היא הפוכה בדיוק לנטיות הפוליטיות? על כן שמים בצד את הנטיות, הדעות וכו' ומבקשים למצוא את המסר נטו. זו דרכו של הכותב והוא מתעקש לדבוק בה.

לא רק לדוד זה קשה לעיכול; ישנם ברשת אתרים המוגדרים דתיים, שם אין למאמרינו כל סיכוי להתפרסם כי אין לנו קו פוליטי. הם יפרסמו, לעתים, מאמרים מצד האיפכא מסתברא אבל לא את מאמרינו החושפים את הריקנות הפוליטית.

אז לקחנו על עצמנו משימה לא פשוטה: ''להוריד'' את התורה מן השמים אל העולם הזה הגשמי, ולא רק בתחומי הכשרות, התפילין וכדומה. זה די קשה לעיכול אבל התורה בעצמה מודיעה כי ''לא בשמים היא''.

צודק מיכאל בטענתו כי אין לדון טור זה באותם כלים שדנים מאמרים פובלציסטיים או מחקריים; אם מישהו רוצה לדון - בשביל זה אנחנו טורחים לציין את המקורות. ואם יידרש, נביא מראי מקומות מדוייקים ככל האפשר כדי שיוכלו לעיין במקורות ולבקר את הלך מחשבתנו וגם את המסקנות.

ועד כאן להפעם. נסחפתי קצת, אבל לא נורא. מקווה שנהניתם.
_new_ הוספת תגובה



הבנת הביקורת
דוד סיון (יום שני, 18/10/2004 שעה 10:50)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הביקורת שלי היא בדיוק על מה שאתה טוען בתגובה הזאת. כפי שאתה כותב הנושא שלך הוא חיבור בין אקטואליה ופרשת השבוע. אבל:

1. למרות מה שאתה טוען, המאמר שלך לא מחבר בין אקטואליה ופרשת השבוע. אתה מציג עמדה על המציאות ואחר כך מציג את המבט על פרשת השבוע והחיבור הוא זעום אם בכלל.

2. אתה מציג את עמדתך על המציאות בצורה מאד אקסיומטית כאילו היא צילום מדוייק של המציאות. במקרה הנדון היא אפילו לא קרובה לתיאור נכון של המציאות אבל אתה מתייחס אליה ככזו. מכאן שגם החיבור הזעום שעשית עם פרשת השבוע לא עומד בהגדרות שלך.

3. אתה מציג השקפת עולם מאד קונקרטית וברור מכך מה היא עמדתך האישית (עסקת בהתנתקות). זה גם כתוב במושגים מאד פוליטיים.

כמובן שאתה יכול לטעון את הטענות שמיכאל הציג כאן ובמקומות אחרים. הן גם טענות לגיטימיות ביותר אלא שהן לא ממש משכנעות אותי. הן גם לא משכנעות אותי שאתה עומד בקריטריונים שהצבת לעצמך ('אקטואליה בפרשת השבוע').
_new_ הוספת תגובה



ממש כך
מיכאל שרון (יום שני, 18/10/2004 שעה 14:43)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''אתה מציג עמדה על המציאות ואחר כך מציג את המבט על פרשת השבוע והחיבור הוא זעום אם בכלל''.

כן דוד, הרב ישעיהו ממש הניף פוסטר בו התנוססו ססמאות אימים פוליטיות. כל הכבוד על ששמת לב לציורי הנאצה שהוצגו.
_new_ הוספת תגובה



אמרתי זאת באירונייה כמובן למי שלא מבין
מיכאל שרון (יום שני, 18/10/2004 שעה 15:08)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שכן כשקוראים את דבריך, דוד, פשוט יש לשים בו זמנית מול העיניים את הטקסט של הרב ישעיהו, ולראות עד כמה כתיבתו הנפלאה, הזורמת, העשירה והרגישה (רגישות המעידה על לב חם) היא ההיפך הגמור מהפלקטיות הפוליטית שאתה מייחס לו:

זה זמן רב שהמערכת הפוליטית אצלנו סוערת מאד, ולאחרונה נראה שהסערה גברה עד לכדי סופה של ממש. בדרך כלל, אל הסערה מתלווים גשמים; וכאשר הגשמים רבים וממושכים, משתמשים במונח 'מבול' כדי לתאר אותם.

בעברית, 'מבול' מתאר כל שיטפון שלילי, גם אם אין שום קשר לגשם. מקובל הניב 'אחרי – המבול' לתאר הלך נפש של אדם הנוקט מהלכים הנוחים לו ברגע נתון, תוך התעלמות מתוצאות שליליות אפשריות בטווח הארוך והבינוני.
_new_ הוספת תגובה



האירוניה והמריחה
דוד סיון (יום שני, 18/10/2004 שעה 16:33)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הציניות שלך היא רעה. אתה מנסה ליצור רושם לא נכון על הביקורת שכתבתי. זה התנהלות חוזרת אצלך ......

אולי הפעם גם תקרא וגם תבין:

1. הביקורת שלי לא מתייחסת לאיכות הכתיבה אלא לתוכן.

2. מי שמדבר על הלך נפש מבלי לבסס את דבריו, ולא בפעם הראשונה, הוא פלקטי-פוליטי, במיוחד שהוא משתמש בביטוי הזה לגבי
דמויות פוליטיות בנושא פוליטי לעילא.

3. הקטע ''העשיר'' הבא הוא (והוא לא יחיד במאמר) ''ביטוי מכובס'' לעמדה פוליטית מאד קונקרטית:
''התכנית המכונה 'התנתקות', שזה שם מכובס לעקירת אלפי יהודים מבתיהם והריסת מפעל חייהם, היא מסוג התוכניות הנ''ל.''

כדאי שתפסיקו לצעוק זאב, זאב, כי בסוף הוא גם יבוא.
_new_ הוספת תגובה



תגובה לדברי דוד
אבי. (יום שני, 18/10/2004 שעה 16:55)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דוד, האם אתה מכחיש שמדובר בעקירת אלפי יהודים מבתיהם ?
אם אתה מתכוון ב''פוליטי'' סתם על חיצוניות הדברים אז לעניות דעתי , עזוב דיבורים חיצוניים (פוסטמודרניסטים) . אם אתה מתייחס לתוכן הדברים נא התייחס לתוכן בכנות ובלי מונחים כמו ''פוליטי'' או לא.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי