פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
תוכנית ההתנתקות בראי ההלכה
אליצור סגל (יום שני, 31/01/2005 שעה 19:22)


תוכנית ההתנתקות בראי ההלכה

אליצור סגל



להלן תוכן מכתב ששלחתי לאחרונה למספר רבנים:

לכבוד הרב שליט''א

בקשתני למסור את דעתי על התוכנית הידועה בציבור כתוכנית ההתנתקות.
והרי דברי -

דעת הרמב''ן במצות עשה ד' של ספר המצות שמצות כיבוש הארץ היא מצות עשה לדורות בכל עת שיש כוח בידינו. ממילא גם בדוֹרֵנו עלינו לכבוש את הארץ וכל שכן שאסור למסור חלקים ממה שכבר בידינו.

הרמב''ם, כידוע, אינו מונה מצות כיבוש הארץ אבל אין זאת אומרת שלא סבירא ליה.
הרמב''ם מגדיר בהלכות תעניות הצרת שונאי ישראל לישראל כגויים שבאו ליקח מידם ארץ. ואילו בהלכות מלכים הוא מגדיר מלחמת עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם כמלחמת מצוה. הרי שגויים הבאים ליקח מידינו ארץ זו מלחמת מצוה, אם כן. מאז ימי יהושע כל שטח מארץ ישראל שגויים לקחו אותו, הרי הצלתו נכללת בכלל מלחמת עזרת ישראל מיד צר. בכל אופן גם אם דעה זו אינה נראית לך בגלל החידוש המסויים שבה, הרי כאן לפנינו באים ליקח מאיתנו ישובים וחבלי ארץ שהם כבר בידינו ולכן ההגנה עליהם היא עזרת ישראל מיד צר לכל הדעות.

זאת ועוד: הגמרא בערובין מ''ה ע''א לגבי מלחמת קעילה קובעת שהגנה על עיר הסמוכה לספר היא מלחמת מצוה, וכדברי הנצי''ב בחידושיו מרומי שדה שם, לכן דוד המלך היה רשאי להלחם בה למרות שלא היה מלך אז עדיין. מלחמת קעילה היא אב טיפוס לדורות למלחמת מצוה, שהרי שם בגמרא, הגמרא מסיקה שגם הגנה על העיר נהדרעא בבבל מותרת, בשבת כדין עיר הסמוכה לספר. על כן אפילו ישובי גוש קטיף היו מחו''ל, היה עלינו להגן עליהם.

האור זרוע על המשנה בשבת, לא בשריון ולא בקסדה, כותב שאם יוצא הקול שבאים הגויים לשדוד ולבוז, מחללים שבת ולובשים כלי זין דאין מדקדקים בפיקוח נפש ואפילו שמועה בעלמא מצדיקה חילול שבת, וכן פסק גם הרמ''א באו''ח סימן שכ''ט.

נמצאנו למדים שאפילו הגנה על קהילה יהודית בחו''ל היא מלחמת עזרת ישראל מיד צר.
ואף פוסק לא העלה בדעתו את הפתרון הפשוט שניתן לגויים את מה שהם מבקשים ועל ידי כך לא יהיה חשש פיקוח נפש. שהרי במלחמה ואפילו בהגנה מפורעים סתם, נופלים משני הצדדים ושום פוסק לא העלה על דעתו נסיגות ויתורים ותהליך מדיני עם פורעים ורוצחים.

על כן ברור שהגנת ישובי גוש קטיף היא מלחמת מצוה שהמלך חייב להלחם בה. ואם אינו עושה את המוטל עליו, הרי כל איש ישראל מחויבים לבוא לעזרת אחיהם כפי שעשה דוד בקעילה וכפי שעשו קהילות ישראל בתקופתו של האור זרוע.

אולם בתוכנית ההתנתקות יש עוד כמה איסורים חמורים.

ראשית, מצות ישוב הארץ שבניגוד למצות כיבוש הארץ הרי היא דין מוסכם.

שנית, איסור לא תחנם. אומנם מתירי הכירה לנכרי בשביעית כתבו שאין איסור לא תחנם במכירה לזמן וכן הרי בזכות המכירה מחזקת אחיזתנו במקום שנמכר. הרי בנידון שלפנינו המכירה היא לצמיתות ואחיזת ישראל בשטח שנמסר נעקרת לגמרי. וידועים דברי הרשב''ם האומר שנסיון העקדה הנוראה היה בגלל שאברהם ויתר לאבימלך על ארץ פלשתים הנמצאת באזור גוש קטיף.

שלישית, איסור גזל והפקעת רכושם של אחינו בני ישראל השוכנים שם ללא מתן פיצוי מתאים.
כאשר נבות אמר לאחאב מלך ישראל שאינו מוכן למכור או להחליף את שדהו, אחאב חשב שכל מה שהוא יכול לעשות זה לחזור הביתה לשכב במיטה ולבכות עד שבאה איזבל שלמדה בבית הספר הגבוה לזכויות אדם ואמרה לו מה הבעיה? תאשים אותו שהוא מקלל אלהים שהם הדיינים – אינו נשמע לבג''ץ וכן את המלך – היינו הסתה והמרדה ותפקיע את רכושו ללא הפרעה. זה מה שהשלטון הנוכחי מנסה לעשות לאחינו בני ישראל השוכנים שם. וידוע לנו העונש הנורא שנענש אחאב שבמקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות שם לקקו הכלבים את דמו. וכדאי להזכיר שאחאב קורא שם לאליהו עוכר ישראל – היפוך ענינים המתקיים גם בדוֹרֵנו, כאשר המגינים על זכויות אחינו בני ישראל נקראים על ידי השלטון עוכרי ישראל.

רביעית, הוצאת המתים מקברם, בין השאר כאלו שנרצחו על קידוש השם. לא מעטים מבין שלומי אמוני ישראל דואגים להבאתם לקברם של עצמות מתקופות היסטוריות רחוקות, שספק אם הן של יהודים בכלל, והנה, כאשר מדובר בקברים של יהודים ודאי שנרצחו על קידוש השם ודאי בדוֹרֵנו ולעינינו, הרי השתיקה רועמת וכלימה תכסה את פניהם ביום הדין.

חמישית, הרס בתי הכנסת והישיבות בגוש קטיף, שזה איסור דאוריתא של לא תעשו כן לה' א-להיכם.

שישית, איסור לא תעמוד על דם רעך, כיון שהנסיון של עשר השנים האחרונות הראה שכל הסכם עם רוצחים אלה מביא לשכות ומות וחורבן בערי ישראל.
ברור, אם כן, שתוכנית זו אסורה באיסור חמור.
למען האמת די ברור שתוכנית זו נולדה אך ורק מתוך רצון להכיחש את שייכותה של ארץ ישראל לעם ישראל ולא מתוך שום רצון אחר.

נשאר, אם כן, לדון האם מותר לבר ישראל להשתתף באיזה צורה ישירה או עקיפה בביצוע תוכנית זו ובמיוחד אם הוא חייל בצבא.

ובכן, סמכויות המפקד ניתנו לו על ידי עם ישראל בימי יהושע, כאשר אמרו ישראל – כל איש אשר ימרה את פיך לכל אשר תצונו יומת. רק חזק ואמץ. הנציב בהעמק שאלה קמ''ב אות ט מסביר שסמכות זו ניתנה ליהושע כדי שיוכל להנהיג את העם בבטחון למלחמה. כמו כן הנצי''ב כותב בחידושיו לסוטה לגבי כשילין של ברזל בידיהם, שמותר לשומרים להכות את הבורחים כדי שלא יחלש לב העם. ואם כן סמכות המפקד חשובה לעת קרב עד כדי גזר דין מות לכל הממרה את פיו.

אולם שטר זה שוברו בצידו – הרי דרשו חז''ל בסנהדרין מ''ט ע''א, יכול אפילו לדברי תורה ת''ל רק חזק ואמץ – כלומר, אם ציוה המפקד לעבור על מצוה, אסור לשמוע לו ולימוד זה נלמד מכאן מיהשוע דוקא, הרי שסמכות המפקד אינה חלה בדברי תורה, למרות החולשה שאולי תגרם בכך למפקד ולמרות שאולי מחליש הדבר את המשמעת הצבאית הנחוצה כל כך.

ולמען האמת, הרי מהקשר הפסוק עצמו מתרגם יונתן: רק חזק ואמץ, רק תקיף ואילם – הרי לנו שסמכויותיו של המפקד ניתנו ליהושע רק על מנת לכבוש הארץ, רק על מנת שיהיה אלים ונחרץ במלחמה, אבל כאן לפינו הרי המצב הפוך: רוצים להסוג ולהמנע מלרשת את הארץ. במצב כזה אין כלל מצוה לשמוע למפקד שכל סמכותו נובעת הצורך להנהיג את כיבוש הארץ בגאון ולא ברפיון.

וכבר לימדונו חז''ל בויקרא רבה ל''ב ו', שאמר נבוכנדנצר לדניאל, חנניה, מישאל ועזריה: אם מלך אני, השתחוו לצלם. אמרו לו: מלך את למיסים וארנוניות, אבל לענין זה שאת מצוה עלינו, אתה והכלב שוים – נבוכנדנצר נבח ככלב מנפח ככד וצורח כצרצר.

ואם השיאך ליבך לומר שהדברים דוקא במלכי אומות העולם אבל במלכי ישראל מצוה לשמוע גזרותיהם, צא ולמד משני שרי צבאות ישראל, אבנר בן נר ועמשא בן יתר, שכאשר צוה אותם שאול להרוג את נוב עיר הכוהנים, אמרו לו מה הן זכויותיך אצלינו? שנתת לנו נשק ומדים? הרי הם נתונים לך! – ירושלמי סנהדרין פ''י ה''ב. וכן גם בבלי סנהדרין מ''ט ע''א, אומר דוד לשלמה בנו שאבנר ועמשא היו טובים מיואב, משום שיואב מילא את פקודתו של דוד להרוג את אוריה ופקודה זו היתה בכתב אבל אבנר ועמשא סרבו למלא את פקודתו של שאול, למרות שניתנה פנים אל פנים. הא למדת שאפילו המפקד עצמו מעדיף שיסרבו לפקודתו הבלתי חוקית.

ואם לחשך ליבך לומר הני מילי במיתה אבל בפחות מזה מותר לציית, הרי לנו אביה בן ירבעם שמספרים לנו חז''ל במועד קטן כ''ח ע''ב, שבעקבות פילוג הממלכה הטיל עליו אביו ירבעם את המשימה הקריטית של מניעת ישראל מלעלות לרגל לירושלים, כדי שלא ידיחו אותו ממלכותו. אבל אביה לא מילא את פקודתו של אביו המלך ואיפשר לעולים לעלות, ויש אומרים שאפילו עלה בעצמו, ובזכות זה זכה יחיד מכל בית ירבעם לבוא לקבר ישראל. ולפי זהר חדש נ''ו ע''א, הרי מאביה דוקא יצא משיח בית יוסף. נמצאת למד שבזכות סרוב לפקודה מרושעת זוכה משיח בן יוסף להתקיים.
המורם מכל האמור:
התוכנית הידועה בציבור כ''תוכנית ההתנתקות'' אסורה מן התורה בכמה וכמה איסורים חמורים.
ומחוייבים כל אחינו בית ישראל די בכל אתר ואתר להחלץ חושים לעזרת ה' בגיבורים לעזר אחינו בני ישראל אשר בגוש קטיף. וכמו כן מחוייב כל אשר בשם ישראל יכונה, המשרת בכוחות הביטחון או כל זרוע אחרת של הממשל, ללכת בעקבות שרי צבאות ישראל ובעקבות אביה בן ירבעם ולא לעשות שום פעולה הקשורה בתוכנית זו.


חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


סיבה טובה לתמוך בתכנית ביתר עוז
סתם אחד (יום שני, 31/01/2005 שעה 19:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ומרץ.
נראה מה שוה ההלכה שלכם.
אם אלוהים בעד ההלכה הוא בטח יעשה משהו בעניין לא?
_new_ הוספת תגובה



סיבה טובה לתמוך בתכנית ביתר עוז
לוי (יום רביעי, 02/02/2005 שעה 7:44)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חביבי , המצוות נתנו ליהודים לא לקדוש ברוך הוא .
_new_ הוספת תגובה



ניכור תרבותי
אליצור סגל (יום רביעי, 02/02/2005 שעה 9:05)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י

אין שום כונה להקים מדינת הלכה.
עיינו במה שכתב מוטי קרפל כאן -
ומענינית הערתו של יואב כהן בסוף דבריו כאן -
מה אם כן צריך להקים?
- מדינה יהודית.
כלומר מדינה שתרבותה יהודית והיא המשך של עם ישראל ההסטורי.

בראיה הזו התקדימים של אבנר ועמשא דניאל ויואב בן צרויה הם רלונטיים בהחלט. לאו דוקא במובן הדתי אלא במובן התרבותי. כשם שבצרפת רלונטי מאוד לדעת מה חשבו האבות המיסדים של הרפובליקה כשם שבארה''ב חשוב בהחלט לדעת מה היו דעותיהם של האבות המיסדים ומה הם היו אומרים על התפתחויות מסוימות כשם שבאנגליה חשובות דעותיו של הלורד דאוניניג או קרומבל.
כל הדברים הללו מיצגים המשכיות תרבותית.

גם ברמה גבוהה יותר, ברמת החשיבה הפלוסופית הבין לאומי של תורת המדינה יש לדברים משקל וחשיבות.

מרטין לותר קינג שאב את הצדקת פעולותיו להפרת החוק באמריקה מהיהדות דוקא.
בתי משפט בכל רחבי תבל מבקשים חוות דעת של מומחי הלכה בתחומים שונים ורגישים מאוד של המשפט המודרני ומתחשבים בו - לא במשמעותו הדתית אלא במשמעותו התרבותית והפילוסופית.

מה שעולה מהתגובות כאן הוא נתוק תרבותי - ''מותר'' להסתמך על מרטין לותר קינג ''מותר'' להתסמך על אפלטון על נפולאון על כל גוי באומות העולם. מה ש''אסור'' הוא להסתמך על המקור שממנו בדרך כלל הם שאבו - על המקורות התרבותיים העצמיים של עם ישראל.

הדבר הזה מביא אותנו לאמירה חריפה של ר' וולולה מבריסק שהיה מנהיג האגף האנטי ציוני של שולשת בריסק (יש גם ענף ציוני של צאצאיו ותלמידיו של הרב יוסף דב סולביציק) -
העולם חושבים שהציונים רצו להקים מדינה ורק בדרך אגב הם הורסים את היהדות אבל האמת שהם רוצים להרוס את היהדות ולשם כך הם מקימים מדינה.

התגובות פה מוכיחות שלפחות לגבי השמאל הציוני יש ממש בדבריו שהרי הם הורסים את היהדות גם כאשר הדבר הורס את המדינה. נמצאת למד שהריסת היהדות היא עיקר ואילו קיום המדינה הוא תפל.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



אילו היית מביא עיון ביהדות
סתם אחד (יום רביעי, 02/02/2005 שעה 9:33)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בנושא זה, וכולל בתוכו גם אספקטים אחרים, הייתי מאמין לך שכוונתך להסתמך על מקורותינו התרבותיים על מנת לבחון את המצב אליו נקלענו.

וכאשר מעיינים בנושא ובוחנים את כל צדדיו לאור המסורות והכתבים והתקדימים שבתרבות היהודית, תמיד ניתן למצוא צדדים לכאן ולכאן.

אולם, זה לא מה שעשית. אתה הבאת פסק הלכה, גזר דין, דבר שאין לאחריו ולא כלום. זה אינו עיון במקורות - זהו צו.

הניסוח החד והבוטה, חד משמעי וחד צדדי, בלשון ארכאית מתפלפלת אינו הסתמכות על המקורות אלא התחכמות פוליטית.

וזאת כמובן בנוסף לעובדה שמעייני היהדות אינם מתמצים רק בכתבי קודש. יהודים אמרו וכתבו דברים רבים מאד במהלך ההיסטוריה הארוכה שלנו ויש להעניק משקל ראוי גם לדעות אחרות.

ועל כן, אל תסתתר מאחורי הטענה הנצחית על אנטישמיות, דבריך שכאן הם פמפלט פוליטי ירוד למדי בסגנונו ובנימוקיו ואין בו יותר יהדות מאשר במדור רכילות של מקומון.
_new_ הוספת תגובה



אילו היית מביא עיון ביהדות
לוי (יום רביעי, 02/02/2005 שעה 10:10)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא מסכים אתך . היהדות אינה מן פוסט מודרניות שבל דבר יכול להאמר . קיימים גבולות די מוגדרים אשר בתוכה קיימות אפשרויות לגיטימיות .
אליצור הציג נתוח הלכתי של הפסיקות השונות .
ההשוואה למקומון אינה מאפיינת נכונה את המסמך .
_new_ הוספת תגובה



כל יצירה יהודית היא יהדות
סתם אחד (יום רביעי, 02/02/2005 שעה 10:32)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פילוסופיה, ספרות, כתבי קדש, שירה, עיון , היהדות אינה דת בלבד.
כל מי שמנסה לצמצם את הדיון ביהדות רק לפסקי הלכה וציות למורי הלכה חוטא ליהדות.
אליצור מצמצם את היהדות לתועלתו הפוליטית בלבד.
_new_ הוספת תגובה



כל יצירה יהודית היא יהדות
לוי (יום חמישי, 03/02/2005 שעה 7:40)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה היא יצירה יהודית ?
מי הוא יהודי ?
מה היא יהדות ?
כל זה אתה מבקש לקבל ברשימה קצרה אחת . משימה כזו היא בלתי אפשרית . אליצור הציג פן מסוים ולא יזיק אם התגובה תהיה יותר תרבותית וענינית
_new_ הוספת תגובה



מה לא תרבותי ולא ענייני?
דוד סיון (יום חמישי, 03/02/2005 שעה 8:12)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על מה מחאתך?
במה ההודעה של האיש שונה מהנוסח של מאמר המקור (מעבר לתמציתיות שלה?
_new_ הוספת תגובה



מה לא תרבותי ולא ענייני?
לוי (יום שישי, 04/02/2005 שעה 7:55)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איני מוחה על שום דבר .
_new_ הוספת תגובה



אילו היה מסייג את עצמו ואומר כי
סתם אחד (יום חמישי, 03/02/2005 שעה 9:01)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא מבקש להציג את אחת ההתיחסויות האפשריות של התרבות היהודית לנושא - לא הייתי בא בטענות, יתכן ולא הייתי מתייחס כלל לעניין.
מאחר והוא מתיימר באטימותו להציג את דבריו כעמדת ההלכה היהודית ועמדת המורשת היהודית, הרי שהדברים מחייבים תגובה.
עולם היהדות של אליצור צר כעולם נמלה.
יש עוד הרבה דברים ביהדות, בתרבות, בפילוסופיה ובמורשת היהודית שמהם הוא מתעלם ואולי אף אינו מכיר כלל ועיקר.
_new_ הוספת תגובה



מי שהורס את היהדות והמדינה
דוד סיון (יום רביעי, 02/02/2005 שעה 14:15)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה מי שמנסה זה ציבור מסויים, שאתה כנראה חלק ממנו,
שמאשים אחרים בשגיאות, או בנזקים, שלו עצמו.

הגיע הזמן, אליצור, שתקבל תנאי בסיסי להישרדות של עם. לפני שאתה מאשים מישהו, או מישהם, במשהו חמור כמו הרס, ברר את המושגים וההגדרות. והכי חשוב, אליצור שתבדוק את עצמך לפני הכל.

אבל אתה כבר מייצר כתבי אישום בדמות פסקי הלכה.....

מה שעולה מההודעות והמאמר שלך זה התנשאות (הסגנון האקסימטי, עם עודפי הביטחון) ונתק תרבותי....
_new_ הוספת תגובה



כמה הערות בראי המציאות
דוד סיון (יום שלישי, 01/02/2005 שעה 11:31) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. המדינה אינה מדינת הלכה.
2. פסק ההלכה שלך בנתיים לא רלוונטי.
3. דין המלכות הוא בכיר.

אתה כוחר ממשלה לפי דיני המלכות וכאשר
החלטותיה לא מוצאות חן בעיניך אתה מוציא
פסק הלכה. אתה מנסה לאחוז את המקל משני
צדדיו........
_new_ הוספת תגובה



אחד אליצור סגל, תלמיד חכם
רמי נוידרפר (יום שלישי, 01/02/2005 שעה 12:26) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מהין להעמיד עצמו מול חוקי מדינת ישראל, והחלטות הכנסת כמעין שווה בין שווים.

ה''הלכה'' שאתה מדבר עליה, לא מחייבת איש , ומה שקובע במדינת ישראל זהו שלטון החוק.

גרוע מכך, ל''הלכה'' הזו יש פנים לכאן ולכאן ומן המפורסמות הוא שתמורת תשלום נאות יפשסקו ''גדולי הדור'' החרדים כי ההנתקות מותרת על פי ההלכה.

ה''הלכה'' של סגל מעניינת אותי כקליפת שום.

אוסיף ואומר לסיום כי גם אני הייתי נגד ההנתקות החד צדדית מנימוקים רבים ושונים - מדיניים, בטחוניים ומוסריים, אולם מעולם לא היטלתי ספק בזכות הממשלה והכנסת להחליט החלטות כאלה.

כיום לאחר אימוץ ההנתקות על ידי ארצות הברית, האום, אירופה והרשות הפלשתינית, אין מנוס מלבצעה ולקוות שתהיה תקדים לתהליך סיום הכיבוש לקראת שלום
_new_ הוספת תגובה



אחרי שראיתי שמר סגל נתלה
רמי נוידרפר (יום שלישי, 01/02/2005 שעה 12:31) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

באילנות גדולים כל כך, בתקדימים משמעותיים כל כך, ובדמויות היסטוריות מופלאות כל כך כמו אביה בן ירבעם כדי להצדיק את הסרבנות, אני מוצא עצמי מתלבט מחדש אם אין מן הצדק בדבריו.

אני משוכנע שכל חייל (וכולם אליבא דסגל מחללי שבת ומגלי עריות. ימצא עצמו נפעם מול התקדים של אביה בן ירבעם, ויאוץ ירוץ לסרב להשתתף בפינוי.
_new_ הוספת תגובה



ושאלה בהלכה למר סגל הנכבד
רמי נוידרפר (יום שלישי, 01/02/2005 שעה 12:38) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם אסור לשרת בצה''ל וגם אסור להשתתף בפינוי - אז מה קודם למה? מה צריך לעשות חייל המשרת כבר בצה''ל - קודם לסרב לשרת או קודם לסרב לפנות.

וחייל העומד לפני גיוס - האם צריך הוא לסרב לשרת בצבא חילול השם וגילוי העריות, או שצריך הוא להתגייס על מנת לקיים מצוות סירוב השתתפות בפינוי?

ומה דינו של מי שהתגייס על מנת לקיים מצוות עשה של סירוב לפנות - ולא נסתייע בידו ולא קיבל פקודה לפנות מתנחלים, אלא נשאר מאחור עם הבנות מחללות הצניעות - האם עליו לערוק? לבקש להשתחרר? או לחכות מאחור במשכן הפריצות שמא תזדמן לו מצוות קידוש השם על ארץ ישראל?

האם לחיילת מותר לפנות מתנחלים שכן שירותה ממילא אסור מדאורייתא?

ומה עם חייל מהנח''ל החרדי המציית לפסקי הרב אליישיב אם יפסוק בעד הפינוי?

ילמדנו רבנו ונשתה גם אנו ממעיין ההלכה הנצחי.
_new_ הוספת תגובה



ושאלה בהלכה למר סגל הנכבד
לוי (יום רביעי, 02/02/2005 שעה 7:52)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

באמתחתי תשובות לשאלות הנכבדות. בהזדמנות אם יהיה לי זמן אענה עליהן .
בינתיים אענה על השאלה ביחס לעמדת הרב אלישיב . הוא אינו בעד הבריחה-נסיגה-התנתקות . הוא בעד לימוד תורה ונגד התנתקות מתורת ישראל .
_new_ הוספת תגובה



מדוע לשרת בצבא?
אליצור סגל (יום רביעי, 02/02/2005 שעה 9:50)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
השאלה מדוע לשרת בצבא היא אבן יסוד בחשיבה ההגותית המדינית הבין לאומית.

הניכור התרבותי שבתגובות שכאן (שעמדתי עליו מקודם) מחייב אותי לתרגם את המונחים למונחים המקובלים בחשיבה ההגותית הבין לאומית.

כאמור בתגובה שם לדעתי זו תעודת עניות לרמה התרבותית כאן בארץ.

על השאלה מדוע האזרח חייב או אפילו רק רשאי לסכן את חייו למען המדינה ניתנו כמה וכמה תשובות משתנות בדורות שונים.

התשובה האחת היא למען הפצת רעיון -

למען הפצת הרעיון הקומוניסטי הרגו ונהרגו קרוב לחצי מיליארד בני אדם.
הדעה שלמען הפצת הרעיון הקומינסטי מותר בעצם חייבים להרוג ולההרג היא אבן יסוד במהותו של הקומוניזם ועמד בבסיס מהותם של הצבאות האדומים ומסביר את האכזריות המיוחדת שלהם.
רעיון זה הוא גם שעמד בבסיס התורה הנאצית - מותר וחייבים להרוג ולההרג למען רעיון הגזע.
העולים מרוסיה רגילים לומר שהיטלר היה רוצח מקומי זעיר שחי בתקופת סטאלין. שהרי מספר הנרצחים שלו הוא רק כעשירית ופחות מזה ממספר הנרצחים הקומוניסטי.

גם חלק גדול ממלחמותיה של ארה''ב הן מלחמות למען רעיון - הפעם הרעיון הדמוקרטי.
כך היתה השתתפותה במלחמת העולם הראשונה השניה וכן הגנתה על הדמוקרטיה בכל העולם.
זו מלחמה רעיונית - הפעם למען הרעיון הדמוקרטי.

בעבר הצדיקו את המלחמה למען הרעיון ברעיונות אחרים.
למשל:
מלחמות הדת בשם הרעיון הדתי.
המונגולים הצדיקו את מסע הכיבוש שלהם בכך שמרכז העולם באסיה והוא שצריך לשלוט בכל העולם.

כמובן שיש גם דוגמאות נוספות לרעיונות שראו בהם הצדקה למלחמה והרג.

ובכן מה אצלינו? למען איזה רעיון מותר וחובה להלחם?

למרבית הפליאה מתברר שהמושג של מלחמה למען רעיון לא קיים אצלינו!
מה שכן קיים הוא משהו קצת דומה - צוי דתי להלחם על מנת לכבוש את ארץ ישראל בלבד. אבל לא קיימת כלל מלחמה למען הפצת רעיון. לכן על כך צריך לעסוק בסעיף אחר.

סיבה אחרת בחשיבה הבין לאומית למלחמה היא קיום האומה. ענף נוסף של סיבה זו הוא רווחתה של האומה.
כלומר מותר וצריך וחובה להלחם כדי שהאומה תתקיים ובהקף רחב יותר כדי שתזכה לרווחה כלכלית.
רעיון זה עמד מאחורי מלחמות הלאום - מותר וצריך לסכן את החיים כדי להקים מדינה למען הלאום. מותר וצריך להרוג בשביל לכבוש שוק מסחרי כזה או אחר. מותר וצריך להלחם כדי להקים מושבות.
רעיון זה היה בעצם הבסיס לתקופה הקלוניאלית - מותר וצריך להלחם כדי שהאומה תהיה גדולה וחשובה יותר מאומות אחרות.

ומה אצלינו? האם קיימת מלחמה למען קיום האומה למען רוחת האומה?
התשובה הפעם היא כן.
מלחמת כבוש הארץ מבוססת על הרעיון שלעם ישראל מגיעה מדינה בתוך תחומיה של ארץ ישראל למען מדינה זו מותר לההרג ולהרוג וחייבם לההרג ולהרוג.
אבל רעיון זה איננו מוסכם כלל וכלל.
זוהי דעת הרמב''ן אבל הרמב''ם סובר אחרת לדעתו מה שמצדיק מלחמה הוא רק הגנה עצמית. גויים שבאו לקחת מידינו ארץ או להטיל עלינו מס הרי מותר לנו להתגונן מפניהם כדי לשמור על ארצינו.
החידוש הקטן שלי בדברי לעיל היה שדעת הרמב''ם היא שכל אדמות ארץ ישראל הם בכלל מלחמת הגנה עצמית. כיון שבכך שלקחום מידינו הרי הכריזו עלינו מלחמה. זה חידוש קצת. אבל בכל מקרה דעת הרמב''ם היא שמלחמה מוצדקת לשם הגנה עצמית להגן על אדמתינו על ישובינו.

האם מלחמה לצורך רוחה כלכלית קיימת אצלינו?
התשובה היא כן. מלחמה זו נקראת מלחמת רשות.
אבל כדי לצאת אליה השלטון זקוק לאישור של הדרג המשפטי - אישור הסנהדרין. אין לו רשות להחליט לבד שקיים צורך כלכלי לצאת למלחמה. בימינו בהעדר סנהדרין היושב בלשכת הגזית אין יכולת לצאת למלחמה מסוג זה.

הזמן הארך ובשלב זה אני חייב לעצור ומקוה להמשיך את הדברים אחר כך אם אוכל.

אבל הערה אחת אני חייב להוסיף קים גם סוג אחר של מלחמה מלחמה שמטרתה לגרום שהאופוזיציה הפינימית תהרג במלחמה וכך יוכלו השליטים להחזיק בשלטון ללא מורא כיון שהאופוזיציה שלהם התחסלה למען המשטר בשדוד הקרב.
ר' ולוולה מבריסק סבר שאלו מלחמותיה של הציונות.
לפיכך הוא אמר למי מבית מדרשו שארגן בזמנו הפגנות בעניני השעה שהוא ציוני! הלה תמה מאוד על דבריו ור' ולולה השיב לו שאם הוא מארגן הפגנות סימן שהוא חושב שהציונים אינם שופכי דמים. ומי שחושב שהציונים אינם שופכי דמים הרי הוא ציוני בעצמו. מטרת מלחמותיה של הציונות היא שהדתיים יהרגו בשדות הקרב למען הרעיון הציוני ואז אפשר יהיה ביתר קלות להעביר את יתומיהם ואלמנותיהם והוריהם הקשישים על דתם ודעתם.
גם כאן אנו רואים שהבחנתו נכונה לגבי השמאל הציוני - שלדעתם בחורי הישיבות צריכם לההרג למענם ואחר כך יהיה להם קל יותר להרוס את מפעלם.

על התפיסה המודרנית של היום מדוע האזרח צריך לההרג למען המדינה אכתוב בפעם אחרת.

אני רק מקוה שבכלל מישהו כאן הבין. כי התרשמתי מהתגובות הקודמות שקימת בצד שמאל של המפה הפוליטית רדידות תרבותית שאינה מאפשרת דיון פילוסופי ברמה גבוהה.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



אנו עומדים נפעמים למול העומק
סתם אחד (יום רביעי, 02/02/2005 שעה 10:38)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

והרוחב של הודעתך זו.

אני מבקש את רשותך להוסיף ולהעמיק בסוגיות שהעלית.

מה דעתך על הרעיון המעמיק (בעקבות ולוולע מבריסק כמובן) שמנחם בגין יזם את הפלישה ללבנון ב 1982 על מנת לחסל כמה שיותר קיבוצניקים ששירתו באותה עת ביחידות קרביות.

הוא עשה זאת כמובן על מנת שיוכל ביתר קלות להרוס את מפעלם.

אני חייב לציין כי כבר מזמן לא כתבת בצורה כה רדודה, נמהרת ומרושעת כמו בהודעתך האחרונה. דומני כי בזאת אף התעלית מעבר לעומק ולרוחב של מאמריך בזכות גזל ושוד מטעי זיתים של פלשתינאים בשטחים הכבושים.

אני מצפים בקוצר רוח למאמר המעמיק והנרחב שלך בדבר הגישות המודרניות לזכותו של האזרח להרוג וליהרג.

ישר כח.
_new_ הוספת תגובה



אנו עומדים נפעמים למול העומק
רוני קליין (יום חמישי, 03/02/2005 שעה 8:19)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מסכים עם כל מה שכתבת על המאמר החד מימדי הזה.
אתה ממש לא ''סתם אחד''.

מעניין איך כותב המאמר מדבר על מצוות ההתיישבות בארץ מפי גדולי תורה מאות ואלפי שנים לפני שיהודים, ברובם המכריע רחוקים מהדת, שפכו את דמם ב-‏48 כדי שבכלל תהיה מדינה לעם היהודי.
עכשיו פתאום מוצאים מהבוידעם פסיקות שאף אחד לא טרח לקיים אותם עד לאחרונה כדי לממש דעה פוליטית.

למשל, איסור הרס בתי כנסת.
אם המתפללים לא יתעקשו על הנושא הפוליטי של ריבונות אז שאלת הריסת בתי הכנסת לא היתה עולה כלל...
_new_ הוספת תגובה



הפלפולים שלך
פראנץ אפלפרוינד (יום רביעי, 02/02/2005 שעה 9:14)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא מפולפלים כלל.
_new_ הוספת תגובה



אריה פרלמן (שבת, 05/02/2005 שעה 22:29) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הַרְשֵׁה לִי לְהַקְשׁוֹת עָלֶיךָ, וְכַיָּדוּעַ לְךָ אֵינֶנִּי בָּא לְקַטְרֵג אֶלָּא לִסְתֹּם חֹרִים בִּסְפִינַת טִעוּנֶיךָ, לְמַעַן יִשְׁתַּתְּקוּ קֻשְׁיוֹת הַמִּתְנַגְּדִים וְהָעוֹיְנִים.

1( שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מָסַר 20 עִיר בַּגָּלִיל לְמֶלֶךְ צוֹר. הַאִם מַה שֶׁמֻּתָּר לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אָסוּר לְשַׁלְמַי הַסַּנְדְּלָר?

2( רַבָּנִים חֲרֵדִים, כְּגוֹן הָרַב שַׁ''ךְ זִכְרוֹ לִבְרָכָה ־ צִדְּדוּ בִּמְסִירַת שְׁטָחִים לַגּוֹיִים. הַאִם הֵם אֵינָם מַכִּירִים אֶת הַהֲלָכוֹת שֶׁאַתָּה מְצַטֵּט?
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי