פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מרכיבים בתועמלנות ''סמרטוט אדום''
מיכאל שרון ז''ל (יום שני, 13/05/2002 שעה 22:11)



מרכיבים בתועמלנות ''סמרטוט אדום''


מיכאל שרון




כשצילצל הטלפון בשעת שחר מוקדמת בביתו של איינשטיין ליד אוניברסיטת פרינסטון, ונאמר לו כי הירושימה הופצצה במתקן גרעיני, תגובתו היתה ''אוי ביי''. סביר שלא חלפה לנגד עיניו סידרת סיסמאות הומניסטיות/אוניברסליות עטויות שגב. היתה פה תחושה אנושית פשוטה של בן אנוש חם ורגיש, ולא שיגרת תועמלנות הניזונה בבסיסה משנאה או מהנאת שירשור שגור של ביטויים סנסציוניים, המהממים בכוח האפקט הרטורי שלהם. איינשטיין היה רחוק קוטבית מהפקת סוג הפעלולנות הרטורית השוטחת סדרת מילים המסממות את השיפוט התקין (וכבר אריסטו כתב על אפקט זה ב''רטוריקה) ומהפנטת את הבריות, מעשה להטוטן שפנים-בכובע.
איינשטיין היה אדם אנושי בעל אינטואיציות מפותחות מאד, מרחביות/מתימטיות ברובן, שאהב בלהט את עבודתו המדעית - ב- 1950 היה שקוד על תורת השדות המאוחדת שלו - ומשום כך דחה את ההצעה להיות נשיא מדינת ישראל. לא משום רוח נבואה פתאומית ש''ידעה כבר אז'' שתשרור פה ''מדינת דיכוי רצחני בעלת אוליגרכיה של חנרליסימוס וממסד פאשיסטי''.

הגימיקים התועמלניים מבוססים לעיתים קרובות על הטעייה לוגית מביכה בפשטותה: כל אובייקט בעולם דומה לכל אובייקט אחר מבחינות מסויימות. כך, הפילוסוף ברטננד ראסל דמה להיפופוטם בבחינה המסויימת שלשניהם יש לפחות אוזן אחת. אך לא נובע מכאן שברטננד ראסל הוא היפוטוטם.

הסקת ''זהות'' על בסיס דמיון לא מהותי
ואסוסיאציה רחוקה:

הינה כך העסק עובד: מוסטפה אל עזיז יושב ליד מכתבתו בדיסלדורף, שמח וטוב לב, פניו סמוקים באדרנלין של תאוות פעולה, משום שאדוניו בסעודיה, שבעי רצון מרעיונותיו כתועמלן בהשמצת ישראל, העלו את שכרו ב- 1500 אירו זה עתה. הג'נטלמן הפלשתינאי (בעל הדרכון הסעודי) דק השפם וצר הכתפיים, שחליפת ההדר האירופאי נראית מושלמת לגזרתו הגבוהה, אוחז בידיו תמונה מוגדלת בשחור לבן משנת 44 בה נראה משה שרתוק (שרת) מצדיע ביד פשוטה למצעד חיילי הבריגדה היהודית החולפים על פניו, לפני יציאתם לאירופה להלחם בצורר הנאצי, ולסייע לשארית הפליטה של העם היהודי.

- ''נפלא'', ממלמל מר אל-עזיז למוסא חליל, עבדקן משופם ורחב גרם, כשהוא מצביע על שפמו המלבני של שרתוק. ''דמיון מושלם להיטלר. והמיליטריזם הצבאי, ושים לב לדמיון למועל יד נאצי. ממש כשם שהצדיעו גיבורינו מהרשות הפלשתינאית בסיום קורסי ההכשרה הצבאית. הנה, תמונה אחת מדברת יותר מאלף מילים. כבר אז, הפשיזם הישראלי בפעולה, המזימה היודונאצית להשמיד בפגזי אורניום והרעלת מקורות מים את ערביי פלשתין. עד עכשו הפצנו את הססמא שנאמרה בהטעמה מיוחדת, תוך התזת המילים: Zionism is Fa-scism . הם עוד יתגעגעו לזה. מעכשו: ''Isra-nazism worse than Nazism'' . פעמיים נאציזם עדיף על פעם אחת פאשיזם.

- ואתה אבו-עמאר מספר 2 , מתעקל שפמו הרחב של מוסא חליל בחיוך נדיב, אבל למה יא-אחי, למה ''גרוע מנאציזם''? לא מספיק ''כמו נאציזם''?

- מה, לא ברור, לאחר כל מה שהדבקנו להם, שהצעד הבא יהיה ''גרועים מנאצים''? וביננו, הרי ברור לנו שהם גרועים מנאצים. בשבילנו, הם השטן, ודווקא הוא, המופתי הקדוש חג' אמין אל חוסייני, היה חבר של היטלר. אהב ערבים היטלר, שנא יהודים ואינגליזים. האויב של אויבי הוא חברי, ואויבי - רע מהשטן. לא ככה?

באופן דומה, הדמיון של הציונות לקולוניאליזם הינו פרי אסוסיאציה רחוקה: אמנם היתה השתלטות על טריטוריה של עם אחר. אך כאן נגמר הדמיון. דווקא התכונות המצביעות על שוני של הציונות מקולוניאליזם, שהינן הרבה יותר מהותיות, אותן משום מה שוכח התועמלן:

1) השתלטות זאת היתה בעקבות מלחמה (48, 67 ) כשהצד השני יזם אותה. אין זה המצב הקולוניאליסטי. כך, פולין, בעקבות המלחמה שהוכרזה עליה על ידי גרמנייה, סיפחה שטחים מגרמנייה תוך גרוש של מליונים רבים. האם ניתן לדבר על ''הקולוניאליזם הפולני''?

2) לצד השני הוצעה דרך הפשרה המדינית ב- 47 וב- 2000 והוא בחר בדרך המלחמה. במלחמה כמו במלחמה. אין לבחור בדרך מסויימת ולא לשאת בתוצאות בחירתך. אין זה המצב הקולוניאליסטי, שהינו לחלוטין פרי יוזמת הגורם הקולוניאליסטי.

3) הקולוניאליזם גובה על ידי מעצמת אם מיישבת, והקולוניאליסטים, כגון ססיל רודס, עסקו ביישוב אוכלוסייה שהינה ברובה מאותה מעצמת-אם (כגון אנגליה, או הצרפתים באלג'יר ומרוקו).
האם בהקשר חזרת היהודים לארצם, ניתן לדבר (בדומה למקרה של ססיל רודס) על הקולוניאליזם של הגרף פוטוצ'קי הפולני, או על ה''פלונסק קולוניאליסטען''?

4) ובנוסף לאי גיבוי של מעצמת-אם המיישבת את אזרחיה, הרי האוכלוסייה היהודית הינה הטרוגנית, מה שמצביע על לאום השב לארצו מארצות פזורה רבות, בדומה למשל לארמנים. שוב, אין זה המצב של קולוניאליזם.

5) הקולוניאליזם היה מבוסס ברובו על השתלטות על אוצרות טבע ומשאבים של האוכלוסייה המקומית, והיה אגרארי במהותו. היהודים הקימו מלכתחילה תשתית תעשייתית, כשגורמי הייצור מושתתים בעיקר על טכנולוגיה וידע, הבולטים במקרה של תעשייה עטירת ידע. לא על אוצרות טבע ועמל כפיים של ה''ילידים'' בחוות ענק. הערבים זקוקים למשאבנו יותר משאנו זקוקים למשאביהם. שוב, אין זה המצב הקולוניאליסטי.

6) הקולוניאליזם מבוסס על עבודת עבדים בקנה מידה גדול בחוות ענק, כאשר המתיישבים גרים בחווילות מפוארות רבות משרתים, כמו בדרום אפריקה או ברודזייה. מאידך, היישוב היהודי לפני קום המדינה היה יישוב עני.

7) בנוסף, וזו עובדה חשובה בהקשר תועמלנות הסחי העויינת, הדגש הציוני היה על עבודה עברית. שוב, סתירה בוטה למצב הקולוניאליסטי. במדה והיתה עבודה ערבית זולה בקיבוצים או מושבים למשל, הרי שאין זה שונה מתעסוקת עובדים זרים בשוויץ, גרמנייה או צרפת. שוב, אסוסיאצייה רחוקה הפכה פה בהבל פה למאפיין מהותי, על מנת להוכיח בכל מחיר באמצעות פעלול רטורי מה שהשכל הישר דוחה.

בורות כמקור ידע

יש לשים לב: בזיהוי תופעה א' (העלייה הציונית) עם תופעה ב' (קולוניאליזם) הושם מרכיב דמיון רחוק
במעמד של מאפיין מרכזי, ואילו המאפיינים המרכזיים, המצביעים דווקא על שוני או אף ניגוד, ''נישכחו'' ולא נלקחו בחשבון. כך הועלם במשוואה זאת ידע חשוב ומרכזי. הבורות הפכה למקור ידע, ועוד ''ידע'' המתיימר לגלות לנו דברים חדשים שלא ידענו אודות מהות הציונות ולחלצנו מהתמימות המטמטמת והמשתקת אלינו הכניסונו ''החונטות הציוניות השולטות כאן''. בורות היא ידע - ממש 1984 (''שלום הוא מלחמה'' ושאר היפוכים) של אורוול בהתגלמותה.

איזולציה מושגית (בידוד)

כאן ניתן להצביע על מרכיב נוסף בשורת הגימיקים המשמשים את התועמלן: איזולצייה מושגית (או בידוד). אלמנט יחיד נלקח מקבוצה של אלמנטים המהווים את התופעה, בעוד שאר האלמנטים, כולל הקשר הדברים ההיסטורי או העכשווי, מנופנפים הצידה.

- כך הפלשתינאים מוצגים כעם קטן הניצב בבידודו ומוקף מכל עבריו בעם מדכא חזק. נשכח כאן ההקשר האיזורי של מדינה הקטנה מבלגייה, המוקפת במרחב ערבי ענק על כ- 150 מליון תושביו, התומכים בפלשתינאים ונוקטים בפעולה אקטיבית לסלק את היהודים מהאדמה הערבית, בטווח זמן זה או אחר, כדברי הנרי קיסינג'ר בספרו האחרון אודות מדיניות החוץ האמריקנית.

- אחיזת היהודים בטריטוריה הקטנה בשטחה משטח העיר בואנס איירס (לצורכי הגנה עצמית בעיקר), מתוארת כ''כיבוש'' המזכיר מייד את כיבוש עשרות אלפי הקילומטרים המרובעים באירופה על ידי גרמנייה הנאצית.

- פרופסורית לבלשנות היזכירה לא מכבר ב''פופוליטיקה'' את רשת הכבישים אותם סללה ישראל בגדה לאורך ולרוחב על מנת לבסס בהסתר ובערמה את הכיבוש והדיכוי. רק שנשכחה ממנה משום מה העובדה שהשטחים האלה על כל כבישיהם הוצעו לעראפת בספטמבר 2000 ולפני כן, וההנהגה הפלשתינית דחתה אפשרות הסדר זה, ופנתה לדרך המלחמה נגדנו.

ודוגמאות נוספות לשיטת האיזולציה התועמלנית:

מר גדעון ספירו מאזכר את אי הפיכת ה- 8 במאי, יום הנצחון על גרמנייה הנאצית, לחג בישראל, כהוכחה לאנוכיות היהודית/ישראלית, והיעדר ערכים אוניברסליים. רק שעובדה זאת מובאת במנותק מהידע הנוסף שגם בשוודייה, שוויצריה, פינלנד, הודו, פורטוגל סין, ספרד, ומדינות רבות נוספות לא חוגגים את ה- 8 במאי. האם ערכים אוניברסליים לא מעניינים גם את שוודיה, שוויץ והודו? או שפשוט, חג זה נחגג על ידי בנות הברית לציון ניצחון צבאי, כשם שחוגגים באנגלייה גם את יום הנצחון במלחמת העולם הראשונה, וכשם שאנו חוגגים את מלחמת השחרור.

הטענה שהיהודים אנוכיים, מרוכזים בעצמם ואינם חושבים על הזולת, היא אגב טענה אנטישמית וותיקה ורווחת. זיגמונד פרויד מאזכר נסיעה ברכבת, בה ביקש רשות מהיושב לידו לפתוח מעט את החלון להכניס אוויר נקי, וזה, אף ששוחח עם פרויד הצעיר קודם לכן, פצח מייד באופן אגרסיבי בשורת טענות על כך שהיהודים חושבים רק על עצמם, והזולת אינו מעניין אותם.


אי ניתנות עקרונית להפרכה:

טרונייה זאת, אינה ניתנת אגב להפרכה באופן עקרוני. שכן אילו פעולות עליך לבצע כדי להוכיח שאינך מרוכז רק בעצמך, למשל? הרי בעל הטרונייה יצביע על כל טענת נגד שתביא (כגון, אני נותן גמ''ח, או ישראל סייעה לקורבנות רעש בהודו וטורקייה), שנכון, אמנם נעשה כך וכך, אך אין מעשים אלו מאפיינים את מהותו הבסיסית של בעל הדבר, אותה מהות ''המוכרת לנו היטב'', וזאת תוך המלצה שמוטב לנו לחדול מתמימותנו הטפשית. כאן, יש לשים לב שטענות תועמלניות מנוסחות לעיתים באופן שהינו חסין לסתירות, ושום עובדה במציאות לא תוכל להפריך אותן. אבל מי מעוניין כאן בעובדות?

מר גדעון ספירו מציע מעין תאוריית קונספירצייה סביב פיגוע ההתאבדות בבאר-שבע, שכן הדבר גרר לדעתו השגת יתרון מסויים במדיניות הבטחון והחוץ הישראלית. אילו היתה כאן פעולה יחידה מסוגה, הנדירה בהסתברותה, אולי היה כאן מקום לתיאוריית קונספירציה, מוזרה ככל שתהיה. שכן תיאוריות אלה ממוקדות בדרך כלל סביב ארוע יחודי וגדול מימדים.
ברם, הפיגוע בבאר שבע היה חלק מסדרה ארוכה של פיגועים דומים המתרחשים זה למעלה משנה. אילו לרצח קנדי למשל, היתה קודמת סדרה ארוכה, וותיקה וצפופה של התנקשויות הנשיאים ואנשי ממשל, ספק אם היה דבר מה יחודי דווקא ברצח המסויים הזה, על מנת להציג דווקא סביבו, במבודד מהיתר, תורת קונספירצייה חורגת מהידוע.

שוב רואים אנו את מנגנון האיזולציה בפעולה, תוך התמקדות בארוע מסויים תוך ניתוק מסדרת ארועים דומה, על מנת להצדיק גישה קבועה מראש.

עודפות-יתר של הנאצה

אכן, מנגנוני הכחשה מלווים תכופות אקטים של ארכי-פורעים, כגון הכחשת שימוש מסיבי בעינויים ורציחות מצד ממשל הקולונלים הקודם בארגנטינה, וכמובן, הכחשת השואה היהודית, או אף מידה של הכחשה וטיוח סביב השואה הארמנית. אבל כלפי יהודים, שגור הנסיון האנטישמי לטעון כי במידת מה היהודים עצמם אשמים במצבם, שכן הם פעלו לעורר כלפיהם זעם שהינו מוצדק בחלקו.

אבל מה אנו רואים כאן? לא הטענה כי היהודים אשמים במצבם ובפרעות שניחתו עליהם, אלא מעבר לכך, הטענה כי היהודים הם שפורעים בעצמם במו ידיהם.
משל לשלב חדש מעבר לשלב הכחשת השואה, דהיינו טענות ''הסבת השואה'', לפיהן גורסים גורמים אנטישמיים קיצוניים ושוליים כי במדה שהיתה השמדת יהודים בגז, הרי שהדבר ''בוצע בפועל על ידי יהודים בשיתוף עם חוגים נאצים, על מנת לעורר כלפיהם את אהדת העולם ולזכות בתמיכתו בהקמת מדינת רצח גזענית בפלשתינה''. האם על יהודים מסויימים להיות ''יותר צדיקים מהחג' אבו-עמאר (עראפת)'' או מתועמלנים אנטישמיים ארסיים במיוחד?

כך, בהתאם לתועמלנות עודפות-יתר זאת, שרון הוא ''פושע מלחמה גרוע ממילושביץ''; המיליטריזם וה''נציונליזם'' הישראלי גרוע מהפשיזם של מוסוליני; הדיכוי מצד הקולוניאליזם הישראלי גרוע מהדיכוי בדרום אפריקה או באלג'יר (שכן הוא גם ''רצחני'' והרסני במיוחד באופיו, אם הבנתי נכון את מר ספירו וחבריו לדעה) ; ופשעי המלחמה הישראלים אף גרועים מאלו הנאצים (כמובן, מבחינות מסויימות ו''ממוקדות'' בלבד...)

מהות ידועה מראש

תגובה אופיינית להבאת עובדות סותרות לדעות מהסוג המסויים הזה, הינה האמירה: ''אל תהיה תמים'' או משהו בדומה לכך (ראה למשל את תגובתו של מר ספירו ''תמימות קדושה----''). שכן לדוברים ברור כי עובדות אלה מחטיאות את הנקודה ואינן למעשה רלוונטיות לטרונייתם. השאלה המעניינת כאן הינה מה מקור ברירות זאת, משל לאותה ברירות ''בהירה ומובחנת'' בה רואה הפילוסוף דקרט את משפטי הגאומטרייה האויקלידית. מה רואה מבטו החד כתער של מר ספירו, שהאדם הממוצע והסביר אינו רואה?

לא סביר שיש כאן רק הנחות יסוד השונות משלנו, שכן אין הוא מציג פלקט בו מוצגות הנחות אלו תוך הפגנת ''כך אני גורס, ואתה, זכותך לדעותיך שלך''. לא זה המצב. שכן שומא עלינו לראות את הדברים הקיימים בתשתית הדברים, אותם יסודי מציאות חבויים שבקלות נוכל להבחין בהם בבהירות של ברק המפלח את הלילה, אם רק נסיר קורה מבין עיננו. זאת בדומה למאיה ההינדואיסטית שבתשתית התופעות, כשהתופעות עצמן אינן הדבר הממשי, אלא רק אותה תשתית.

אבל בכל גישה מדעית סבירה, בכל תאורייה תשתיתית המוכוונת למציאות הפיזית והרוחנית בעולמנו, קיים קשר ברור וחד משמעי בין הנתונים העובדתיים והתאורייה התשתיתית: הנתונים והתופעות מתיישבים עם התשתית התיאורטית הזאת, ואינם אמורים לסתור אותה. תאורייה או טענה שהעובדות והנתונים סותרים אותה, זרוק לפח. ואילו בגישה שלפנינו, רוב העובדות הנוגעות בדבר כלל אינן רלוונטיות.

מהו הדבר הנראה לאנשים רבים בבהירות, אף שעובדות רבות סותרות את מציאותו?
ובכן, זו הדעה הקדומה, הסטראוטיפ הגזעני, האתני, הסקסיסטי, האנטישמי, כל סטראוטיפ מיקדמי שהוא.
כך, אם תאמר לאנטישמי, היהודי יענקל הינו יצירתי, נדיב, ישר כסרגל ואציל נפש, הוא יאמר מייד, ''חכה, אין זו מהותו האמיתית. זו תתגלה בסופו של דבר ובאורח סטיכי, הכרחי, שכן אנו יודעים היטב מי הוא היהודי ומה טבעו. כן, אנשים ניתן לרמות, אך לא את בני המעיים והחושים הבריאים של האנטישמי, הנוטל קורה מבין עיניך''.

כך, תחושות אודות מהות בנויות כך שהן מתעלמות לחלוטין מעובדות סותרות, שכן מובנית בתוכם ההנחה שהן קולעות למהות ה''אמיתית'' שבתשתית הדברים (ראה הצגת תופעה נפוצה, ניזקית וקשה זאת בספרי החלוצי ''חלוקת קשב, גומא - סדרת ספרי מדע ומחקר, צ'ריקובר, 1997, בפרק האחרון אודות חשיבה מערכתית-אינטגרטיבית ואינטליגנציית סימולטניות מבנית).

ובכן, מדובר פה במידה רבה באיוש מרחב הכרתנו בשורה של ישויות דמיוניות המנותקות ואף נוגדות את המציאות האמפירית (המציאות והנתונים ''בשטח'', אם להתבטא בפשטנות), המוצבות בכוח להטוטנות המילים והסנסציוניזם (היי, דברים כאלה לא שומעים בכל יום, אני לא מסכים אבל זה מגוון את שממון חיי). זאת בבחינת ''בראשית היה הדבר'' בבשורה על פי יוחנן, כשבדבר הכוונה ביוונית ל''לוגוס'', או בלשוננו, למילה, לדבר ה', אותה מילה הבוראת את המציאות. אבל זהו מעשה של האל הטוב, ואילו בריאות אחרות באמצעות המילה עשויות להיות מרושעות, להפיץ ולהרבות בעולמינו עשבים שוטים, דרדרים ופירות באושים המדללים את הנפש ואת החיוניות האנושית הטבעית. זאת כמובן בצד הרהב שבאנטי-עשייה כזאת מצד פעלולני המילים המעלים את מפלס הסחי והגבבה. ובדומה לסיפור פיגמליון, הם אף עשויים להתאהב במעשה ידיהם, כך שהפחת רוח החיים באנטי-מימטיקה הכוזבנית והכעורה ההיא, מרכינה את שיעור חיותנו וחדוות רצוננו ויוזמתנו, וממאיסה עלינו את עולמנו במקסם הפרוורסיה והדקדנטיות.

קישורים:
קולוניאליזם, רשלנות בעבודה ואליטות נובו-רישיות
בפרץ (''זו גם כן'' - פסידונים של עבדכם הנאמן)
עזבת וגם ניאצת? (''באבלה'' - פסידונים של עבדכם הנאמן)


חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  ניתוח מפוקח לא ברמת התועמלן  (דנדוש א)
  לעניין סעיף 5 במאמרך  (רפי גטניו)
  מדובר כאן בהתייחסות כללית לביקורת השמאל  (מיכאל שרון) (3 תגובות בפתיל)
  סובבים במעגל  (גדעון ספירו) (8 תגובות בפתיל)
  להסביר את אשר אינו ניתן להסבר  (אלכסנדר מאן)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי