|
|
|
בקשת התיקון שהפכה למעצר
אבי נווה
יום שלישי, 3 למאי 2005
לכבוד
כל מאן דבעי
הנדון : באתי לתקן מכשיר סלולארי ומצאתי את עצמי עצור וכבול באזיקים
שמי אבי נווה ומאז אוגוסט 1994 אני מקבל שירות מחברת פלאפון. הלויאליות שהפגנתי לחברה זו, במשך שנים כה רבות, הייתה בין היתר נגזרת של השירות, האדיב יש לציין, שקיבלתי מכלל נציגי השירות של החברה עד כה.
ביום ו', בתאריך ה- 29/4/2005 בשעה 11.00 לערך, הגעתי לסניף השירות של חברת פלאפון תחת ניהולה של טלי, ברחוב בן גוריון 13 בני ברק, על מנת לתקן את המכשיר שנמצא ברשותי, מכשיר מסוג SK1400. מכשיר זה הינו מדגם מיושן. הנני מבוטח בביטוח מלא (לפחות בהגדרתה של חברת פלאפון – החברה המבטחת) מאז קבלת המכשיר הראשון בשנת 1994.
לאחר כשעה של המתנה נמסר לי על ידי אחת המנהלות, שאיני יכול לנקוב בשמה אך אוכל לזהותה בנקל, שהמכשיר הסלולארי שלי הושבת ועל כן מחוייב אני לשלם סך של 200 ש''ח כהשתתפות עצמית במסגרת תביעת ביטוח על מנת שחברת פלאפון תיאות לתקן לי את המכשיר הסלולארי המיושן שלי. השבתי לה, בנימוס רב מאוד, שלפני כארבעה חודשים המכשיר הושבת מאותה סיבה, אך הסיבות לתקלה הקודמת היו באשמתי (המכשיר תוקן ובתמורה לתשלום בסך 200 ש''ח קיבלתי זיכוי בזמן אוויר) ובמקרה דנן לא הייתה כל סיבה התומכת במסקנותיו של טכנאי החברה.
במקרה זה, המכשיר הסלולארי לא קיבל כל חבטה שהיא ולא הייתה כל סיבה חיצונית סבירה לתקלה החוזרת שתגרום להשבתתו של המכשיר הסלולרי. לאור זאת סירבתי לקבל את הגזירה שעלי לשלם 200 ₪ על התיקון החוזר לאותה תקלה שלא הייתה כל סיבה להיווצרותה.
לאור חילוקי דעות אלו פנתה המנהלת הראשונה לזו שאחראית עליה בשם טלי, אשר שימשה באותו עת, כנציגה הבכירה של הסניף. ההיסטוריה שלי איתה אינה מבין המשובחות ותמיד הפגינה זו כלפי אנטיגוניסטיות בטענה שאני קולני ובעייתי מידי לטעמה. שטחתי את טענותי בפניה – בנימוס - וזו, בפנים חתומות, וללא כל ניסיון כן מצידה, סירבה לתקן לי את המכשיר ללא התשלום המלא.
הפרדוכס בכל סיפור עגום זה הוא כזה:
אני משלם מאז 1994 ביטוח מלא על המכשיר הסלולארי שלי. חברת פלאפון היא המבטחת, היא המתקנת, והיא זו הקובעת אילו חלקים (חדשים או משומשים) היא מחליפה, כשברור הוא שהיא אינה משתמשת בחלקים חדשים כי אם בחלק ישן של מכשיר אחר (מידע זה נאמר מפיו של הטכנאי). הלקוח, לרוב בתמימותו, נדרש לשלם השתתפות עצמית בנוסף על תביעת הביטוח שהוא נדרש לבצע. כמובן שאותו החלק המשומש, שהוחלף, אינו יכול להוות תחליף כבחלק חדש. והלקוח נדרש לשלם השתתפות עצמית, בנוסף לתביעת הביטוח, על חלק ממוחזר, שתוחלת החיים שלו קצרה מזו של חלק חדש.
חברת פלאפון נוהגת בצרכניה – כמאשימה (סיבות התקלה באשמת הצרכן, לדידה של החברה, כשלפעמים היא צודקת ולפעמים היא לא צודקת) – כתובעת (תובעת תשלום נוסף בנוסף לפרמיה החודשית אותה היא גובה על ביטוח מלא – כביכול) – כגוזרת את גזר הדין (לא תשלם לא נתקן את המכשיר הסלולרי) – וכמבצעת (מתקנת את המכשיר לפי ראות עיניה וללא כל מחוייבות לויאלית לצרכן – קרי דורשת השתתפות עצמית גבוהה, בנוסף על תביעת הביטוח תמורת חלקים ממוחזרים) - וזאת ללא כל אפשרות, מצידו של הלקוח, חסר היכולת להתמודד מול טייקון תקשורת, כגון חברת פלאפון.
לא הייתה לי כל בעיה עם חלקים ממוחזרים, הנתחבים לתוך המכשיר הסולרי שלי, לו לא הייתי נדרש לשלם את ההשתתפות העצמית – כאן קוממה אותי צורת ההתנהגות של חברת פלאפון – גם ממחזרים את חלקי החילוף ולא משתמשים בחלקים חדשים – כנדרש, וגם דורשים מחיר מלא על החלק המוחלף.
ובכן, כל טענותי הצודקות בפני המנהלת טלי (שסירבה – בניגוד לחוק – להזדהות על מנת שאוכל להתלונן כנגדה) נפלו על אוזניים אטומות, וזו, בחוסר סבלנות, בפנים חתומות ובמטרה לנפנף אותי בפרק הזמן הקצר ביותר התקשרה לקצין הביטחון וביקשה שאשוחח איתו בטלפון. הבהרתי לה שאני מעוניין לשוחח איתו אך ורק בארבע עיניים ולא באמצעות הטלפון, המענה שקיבלתי ממנה (כמצופה, לאור התנהגותה המבישה) שהיא מסרבת לטפל בי לאור הוראתו של קצין הביטחון. הבהרתי לה שהמכשיר הסלולארי הינו כלי העבודה שלי ובהתנהגותה חסרת האחריות היא פוגעת בפרנסתי – היא עמדה על שלה בסירובה לטפל בי.
ניסיונו של לקוח לפשר בינינו בכך שאשלם סכום סימלי לא צלח – הסכמתי לשלם סכום כלשהו, אל אף שאינו מוצדק, רק שאסיים ויכוח לא נעים זה. טלי המנהלת, בהתנהגות שאינה הולמת נציגת שירות המכבדת את עצמה, עמדה על שלה וסירבה בתוקף לנהל עימי משא ומתן. גרוע מכך, היא עמדה על זה שאעזוב את הסניף היות והסברתי לשאר הלקוחות, ששהו בסניף, את אשר עובר עלי ואת פשר הדין ודברים שאני מנהל עם נציגי השירות, כשבהסבר זה היה משקל רב לפרדוכס אותו ציינתי קודם לכן.
הבהרתי לטלי המנהלת שוב ושוב שהיא, בהתעקשותה חסרת הפשרות, פוגעת לי בפרנסה ואיני מתכוון לעזוב את הסניף ללא מכשיר סלולרי תקין או על ידי הזמנת משטרה.
זו אכן העדיפה להזמין את המשטרה. בהעדפתה של טלי המנהלת את קריאת השוטרים על פני האזנה, ללא משוא פנים לטענותי, חשפה היא את התייחסותה של חברת פלאפון, באמצעות הנציגים שהיא מעסיקה, לכלל הצרכנים. מאימתי מוביל דין ודברים, עסקי לכל דבר ועניין, לקריאה לנציגי החוק על מנת להשליט סדר, אם כך מתנהלת חברת פלאפון – אזי אבוי כל כולנו, היות וחברה זו היא מטייקוני התקשורת בארץ והחלוצה בסקטור זה.
השוטרים – יובל גרצמן ואיציק גלר (אירוע מספר 133) – הגיעו לסניף השירות וביקשו ממני לצאת מהסניף (כפי שאכן עשיתי) במטרה לנסות ולפשר – לפחות כפי שנאמר לי על ידי יובל גרצמן השוטר. אך טלי המשיכה בהתעקשותה לסרב לכל מה שהוצע לה על ידי כל מי שפנה אליה, גם מקהל הלקוחות. דקה לפני סגירת הסניף – בשעה 13.30 נכנסתי שוב לסניף על מנת לברר מהי החלטת החברה בנוגע למכשיר הסלולרי שלי, ובסרבי לצאת מהסניף נעצרתי על ידי המשטרה. השוטרים כבלו אותי באזיקים והובלתי, אחר כבוד, לתחנת המשטרה. רק אז טרח קצין הביטחון להגיע על מנת להגיש כנגדי תלונה במשטרה.
ברצוני להדגיש במכתב זה את העובדה שהאשמה כנגדי, כפי שצויין בתלונה שהוגשה נגדי במשטרה, הינה על הסגת גבול בלבד, היות וסירבתי לצאת מסניף השירות ללא מכשיר מתוקן, ולא על שום אירוע אחר, כגון העלבה, הקמת מהומות או כל התנהגות לא הולמת אחרת. כל טענה אחרת אשר תופנה כלפי פשוט אינה נכונה ואינה מתועדת במסמכי המשטרה, או בעדויות השוטרים, ששהו במחיצתי למעלה ממחצית השעה בניסיון לפשר בין הצדדים, משהעלו חרס בידם ובעקבות סירובי לצאת מהסניף, או אז נעצרתי על ידם.
נכון להיום – אני לאחר מספר שעות של שהייה בתחנת משטרה כבול באזיקים ונחקרתי על ידם כעבריין ופגוע עד עמקי נשמתי.
כל ניסיונותי להידבר עם החברה ועם נציגיה – ובכללם הגב' לילך ומר אריה קרקו, העלו חרס.
העתק: לילך נציגת שירות בפלאפון 03-7337452 פקס
נווה אברהם
טלפקס: 03-6182128
|
|
|
בקשת התיקון שהפכה למעצר
פלאפון
