פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מי כאן עובד על מי?
גבי בחן (שבת, 14/05/2005 שעה 15:09)


מי כאן עובד על מי?


גבי בחן




מר שטרסלר (בית הלורדים, 13.5.2005) מהלל המשבח, כדרכו, את יתרונות הבעלות הפרטית על פני הציבורית, בכל מקום ובכל זמן. והטיעונים הם לאו דווקא כלכליים, כפי שניתן לצפות מכלכלן, להבדיל מפוליטיקאי. החל בחלום האמריקאי המתגשם בכוכב התורן חיים סבן, דרך השמצת פוליטיקאים שאינם מבית מדרשם של עשירי הארץ (יש עוד כאלה?), ועד לגיוס זכרונות ארץ ישראל מלפני 30 שנה על התור לטלפון.

העובדות הפשוטות הן שחל שינוי טכנולוגי משמעותי בשוק התקשורת. הוא שאיפשר תחילה את העברת שידורי טלויזיה בכבלים, שהיום מהווים תשתית כבלים אלטרנטיבית לכבלי הנחושת של בזק גם לשיחות טלפון, ובעיקר יצירת אפיקי תיקשורת המונית מנותקי כבלים ובאיכות עדיפה- הלא הם אפיקי הסלולר והלווין. הדבר משול להמצאת הרכבת שהחליפה את התעבורה על הנהרות, או המצאת המכונית שעקפה במידה רבה את הרכבת. שינויים טכנולוגים כאלה יוצרים שווקים חדשים, וגם קוברים ישנים. הטכנולוגיות החדשות הן ששברו את המונופול של בזק, ולא החלטת הממשלה על הפיכת החברה לציבורית, או הפרטתה כעת.

יתר על כן, במציאות שלנו שאלת הבעלות הציבורית או פרטית משמעותה נמוכה מבחינת היעילות. והראיה היא שני הבנקים הגדולים: האחד בבעלות פרטית והשני למעשה ממשלתי ושניהם מתנהגים באופן זהה, מחיריהם זהים וגם רווחיהם זהים. כי הם מהווים דואופול. והוא ממשיך להתקיים ככזה לא כי קשרי הבנק האחד עם הממשלה טובים מהאחר בגלל קשרי בעלות, אלא מפני ששניהם מצליחים לשמר, גם בעזרת השילטון, את ה''נאמנות'' או החתונה הקתולית שבין הלקוח לבנק.

למהות הבעלות ציבורית או פרטית אין גם קשר ממשי ליחסי העבודה - כאשר נוצרים שינויים טכנולוגיים ששוברים מונופולים, וועדי העובדים מגיבים בהתאם כי עדיף מקום פרנסה חי ממת. וגם איכות הניהול והמנהלים דומה בשני סוגי הבעלויות, ואפילו המוטיבציה שלהם לעבוד ולהצליח קיימת בתוקף מעמדם בראש הפירמידה, ולא תלויה בהכרח במשכורת ובבונוסים - ידידי בכי''ל מספרים לי שלא השתנה דבר - לא בניהול ולא במנהלים, מיום שהופרטה החברה).

מכאן שהשאלה של בעלות ציבורית או פרטית היא שולית. השאלה החשובה היא תועלת הציבור - קרי התועלת שלנו כצרכנים ממחירים נמוכים ככל האפשר, בהשוואה למדינות ''חופשיות'' יותר, או אולי שבהן שוק גדול יותר ותחרותי יותר, והתועלת שלנו כקולקטיב מהכסף שגובה הממשלה בגין מתן רישיון לשימוש במרחב האלקטרוני (בדיוק כמו שהמדינה גובה מחיר עבור קרקע), ובגין שימוש בתשתיות אותן פרסה הממשלה (כבמיקרה של בזק). לצורך הקמת תשתיות צריך הון רב שניתן לגיוס בקלות יחסית הן על ידי המדינה והן על ידי גופים ציבוריים (חברת חשמל, או פרטיים (חברת אפריקה ישראל במקרה של כביש 6). השאלה איננה מה מקור ההון אלא של מכירת או השכרת ''זכויות'' ציבוריות. האם וכמה ומתי ירוויח הציבור ככלל מהעברת זכות ציבורית לידיים אחרות. הרי האלטרנטיבה לקבלת מיליארד דולר עכשיו לקופת המדינה כתוצאה מהפרטת בזק הייתה קבלת רווחי בזק או בגין זכויות שימוש למשך מספר שנים. האמנם מצב קופת המדינה כל כך קשה (כמו שהיה למשל בתחילת ימי המדינה) שהיא נדרשת להעדיף כסף עכשיו על פני כסף עתידי?

השאלה הפשוטה והחשובה היא חלוקת ההכנסות וההון במשק בין הציבור ככלל לבין פרטים או קבוצות. כי הצמיחה, או הגדלת העוגה לא רק שאיננה מתחלקת שווה, ולא ברור שלכולם יש יותר בעת צמיחה, אלא ייתכן מאד שלכמה עשירונים יש פחות.





חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  מה העבודה הזו לך?  (ישרא-טק)
  השאלה לא פשוטה כלל וכלל  (פרקש)
  זכרון קצר  (ע.צופיה) (5 תגובות בפתיל)
  מהן העובדות הפשוטות?  (דוד סיון) (6 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי