פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
זכויות בעלי חיים בחוקה
המערכת (שבת, 18/05/2002 שעה 21:18)


גרמניה היא המדינה הראשונה באירופה שהכניסה סעיף המעגן את זכויות בעלי החיים בחוקתה הפדראלית. הפרלמנט הגרמני מצא נוסחה משותפת להצעת החוק שהתקבלה על כל המפלגות בבונדסטג הגרמני, אשר לקחה את סעיף 20 פיסקה א' לחוקה הגרמנית, והוסיפה את המילה 'בעלי חיים'.
הסעיף המלא בחוקה אומר עתה כי ''המדינה מגינה על כל צורת חיים ראשונית, ועל בעלי חיים''. זוהי הפעם הראשונה שבחוקה כלשהי בעולם מוזכרים זכויותיהם של בעלי חיים לחיים.

הסעיף בחוקה אמנם יבטיח את זכויות בעלי החיים, אומר כריסטיאן ראת, מומחה משפטי לחוקה - אולם חופש המחקר והיכולת להשתמש בבעלי חיים עדיין אפשרי בגין סעיף חופש המחקר בחוקה, שמהווה סעיף חוק יסוד.
ראת מכנה תיקון זה כקוסמטי בלבד, אולם יש לדעתו להמתין לפסיקות ראשונות בדיונים משפטיים עתידים, אשר יתקיימו על רקע תוספת זו.

קישורים:
עיתון ''קלנר שטדטאנצייגר'' במאמר מפורט עלהחוקה ובעלי החיים


חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


זכויות בעלי-חיים
אסף (שבת, 18/05/2002 שעה 23:46) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למי שמתעניין בדעתו של אדם בעל אידיאולוגיה הקובעת שהאדם הוא השולט על כדוה''א- הרי הוא מוזמן לקרוא את המאמר המצורף.

קישורים:
המאמר: http://www.capitalismmagazine.com/2001/AUGUST/RWT_DE...
_new_ הוספת תגובה



איזו איוולת
אריה פרלמן (יום ראשון, 19/05/2002 שעה 1:06) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זכויות לבעלי חיים בחוקה? לאן הגענו?!

מתי נתחיל לפחד לדרוך על נמלים באשמת רצח-עם?
_new_ הוספת תגובה



רחוק מהעין, רחוק מהלב
אלכסנדר מאן (יום ראשון, 19/05/2002 שעה 1:44) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גרמניה ביצעה צעד חשוב בדרך הגנת זכויותיהם של בעלי חיים על ידי מניעת עריכת ניסויים חסרי כל צורך ואתיקה בהם, כגון ניסויים מתחום תעשיית הקוסמטיקה. יש לזכור כי תיקון חוקה זה מתייחס גם להובלתם המחפירה של בעלי חיים ברחבי אירופה במשאיות דחוסות, ללא כל אוויר ושתייה, או גם לתנאי גידולן המחרידים של תרנגולות בכלובים צפופים ודחוסים אשר הדעת אינה סובלת.

תיקון חוקה זו תקף לשטחי גרמניה בלבד ברחבי האיחוד האירופאי, וכבר עכשיו ברור שלפחות מבחינת השינוע וההובלה של בעלי חיים יהיה לתיקון זה משמעות מסויימת, לפחות בכבישי גרמניה: חיות לא יוכלו להיות מועברים בצורה אכזרית במיוחד בתחומה, ללא הסתכנות בתביעה.

לגבי הניסויים הקוסמטיים הרי שרוב הסיכויים שקונצרנים גרמניים יעבירו מעבדות מחקריהם למדינות שכנות ו/או אף אל מחוץ לאירופה (ישראל משמשת כבר היום כתחנת איסוף לנסיונות אשר באירופה קשה יותר לבצעם, מסיבות חוקיות וסיבות אתיות כלליות), כך שברור שבעלי חיים ימשיכו לסבול ולמות בהמוניהם על מזבח הקוסמטיקה.

התוספת לחוק החדש תתקשה לטפל בניסויים רפואיים, אשר מתנגשים עם חופש המחקר הרשום במקום אחר כסעיף יסוד בחוקה, ויש לשער כי כאן ימשיכו להתבצע ניסויים בבעלי חיים, אם כי ניסויים בעייתיים ומורכבים יותר יוצאו אל מחוץ לגבולות גרמניה.
_new_ הוספת תגובה



ישראל מייצאת לאירופה תוצאות ניסויים בבע''ח
דינה ביכל-שונרא (יום ראשון, 19/05/2002 שעה 2:19)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הדיווח על כך הופיע בוואלה לפני שבועיים, בערך.

תהיתי, בזמנו, אם יש קשר בין ענף יצוא מחפיר זה לתרבות הישראלית ויכולתה להתעלם מנוחותו ורצונו של אנשים, כל עוד אלה קובצו תחת ההגדרה ''אחר'' (פלשתינאי, עובד זר, גוי).

אינטואיטיבית, הקישור נראה לי ברור. נדמה לי שהמנגנון הנפשי שמאפשר את הכיבוש (והסילוק ב- 48) הוא אותו מנגנון שמאפשר ניסויים בבע''ח לצורך ייצור נשק להשמדה המונית (בנס ציונה) וניסויים ''פסיכולוגיים'' בכל האוניברסיטאות בישראל (תיעוד - באמצעות חיפוש באינטרנט.)

זהו מנגנון של הדחקה או ניתוק משמעות הכאב של האחר, בין אם הכאב הפיזי ובין אם הכאב הרגשי, הצער שלו (צערה של כלבה שגוזלים את גוריה ניתן להבחנה גם בידי אדם שאינו אוהב חיות.)

נראה לי שהמידור הפנימי הזה שיוצר הזדהויות בנוסח ''אנחנו וכמותנו'' לעומת ''אנשים אחרים וחיות שלא אכפת לנו מה קורה להם'' הוא טבעי, אך מוקצן בישראל. כמה מההתבטאויות ששמעתי בנוגע ליהודים חרדים (מצד חילוניים) ולנשים (מצד גברים בכל קבוצת גיל ובכל מעמד) גורם לי לתהות אם המידור ההוא עבר, בישראל, את נקודת האל-חזור שמובילה לקריסת הקוהרנטיות החברתית ועוברת לשבטיות נוסח אפגניסטן.
_new_ הוספת תגובה



גילויי חפציות ואכזריות כלפי החי סביבך
מיכאל שרון (יום ראשון, 19/05/2002 שעה 4:54)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אכן, אכזריות לבעלי חיים יכולה להוות אינדיקצייה לבעיות המקרינה גם לתחומי חיים אחרים. אשר לשיפוטי אכזריות סבירים לעומת מוגזמים ובעלי הכללת יתר, כאן ניתן להשתמש במידת התחושה הראשונית של אמפטייה כלפי החי. בישראל סביר שאכן קיימת בעייתיות בנושא האמפטייה לזולת, ותכופות ניתן לפגוש במידה של חוסר רגישות ועוינות צפה Free floating hostility.

הלינק הראשון מתייחס לעקרונות כלליים, ו2 האחרים, מחילים ביקורת זאת על המיקרוקוסמוס הישראלי.

קישורים:
אכזריות ומחיר הסאוב - עקרונות פילוסופיים: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=792&rep=47002&...
מסע לתוך הלילה -גם בישראל: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=792&rep=46192&...
אוטונומייה ואובייקטואליזציה -בובות סמרטוטים נטולות רצון: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=707&rep=37181&...
_new_ הוספת תגובה



ברוטליזם, עוינות מבנית , ונטישת כישורים עילאיים
מיכאל שרון (יום ראשון, 19/05/2002 שעה 6:04)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ניתן לראות בגילויי אכזריות ברוטליזם אינדיקטורים הן לבעייתיות מבנית/חברתית, והן לנטישת אוריינטציית התמודדות/השרדות הנשענת על תכונות מוחיות עיליות: יצירתיות, כושר אירגון, ואינטלקט עמוק. בכך עוסקים הקישורים הבאים:

קישורים:
אכזריות נרכשת ומבנים חברתיים עוינים: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=792&rep=46747&...
הסאוב שבכוחניות יתר כתחליף ליצירתיות, אירגון ואינטלקט: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=792&rep=46237&...
_new_ הוספת תגובה



אחריות מעשירה-עצמיות ל-fauna סביבנו
מיכאל שרון (יום ראשון, 19/05/2002 שעה 16:48)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מעבר לצו המוסרי הבלתי מותנה הקאנטיאני של אחריות מוסרית לזהים ולדומים לנו במימדים קריטיים -

מעבר לגישת כבוד בסיסי כלפי גילויי החיים, בפרט העילאיים שבהם, במערך I-Thou נוסח בובר -
- שכן אחרת, אובדן הרגישות, האמפטייה והכבוד לחיים ומורכבותם עשוי לפגוע כחרב פיפיות במערך היכולות והתחושות העילאיות אצלנו עצמנו, ולהטרים מידה של סאוב רגשי וקוגניטיבי -

מעבר לכך, הרי שמירת ה-Fauna סביבתנו הינו גורם מאזן ראשוני במעלה נוכח אפשרויות הסתאבות ואובדני איזון נפשי. אלה נגרמים:
1) הן ממידה של אובדן האוטונומייה בסביבה אורבנית מסוככת וסינטטית.

2) והן כרוכים בתופעות ניווניות של כשרים וויסותים מורכבים ועדינים במערכים הקוגניטיביים/רגשיים עקב ביות-יתר שלנו עצמנו, תופעה עליה הצביע האתולוג הדגול Konrad Lorenz . גילויי חוסר איזון כזה עשויים להתבטא הן בהחלשות האינטואיציות והתושייה שלנו נוכח מצבים לא מוכרים, למשל אתגרים קיומיים בסביבה שונה, הן בקריסת יכולותינו להתמודד עם מצבים מורכבים ורבי גורמים, והן בגלישה לגישות מוקצנות, חד כיווניות (שאינן מווסתות אהדדי מספר גורמים שונים זה מזה), גישות הגובלות בהיסטריה רגשית.

כך, בסרט E.T מעמד המפגש הידידותי עם החוצנים הינו מרגש במיוחד. זאת כאשר החשדנות והעוינות הפוטנציאלית, הרגשות המוקצנים, מתפוגגים להם באושר של סולידריות, כאשר מתברר שלפנינו גורם ידידותי המעצים את חיינו וחיוניותנו דווקא בעושר של מפגש עם השונה והמגוון. אותו שונה, אשר עם זאת, הינו עדיין דומה לנו במימדים קריטיים ורלוונטי להתמודדות בונה ורעננה בהיבטיה עם עולמנו.

האם לא קיים אושר דומה בהפגת החשדנות והאקט הראשון של התידדות של האדם עם חתול, או יונק כלשהו בשמורה?
מדוע עלינו לחפש חוצנים שהינם כידוע, נדירים משהו, כאשר הזדמנויות המפגש עם השונה, המעשיר והמאזן נמצאים סביבנו כל העת?

קישורים:
השונה הדומה לנו - החתול כמשל: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=792&rep=46452&...
_new_ הוספת תגובה



ריטואל.
נתנאל ראוך (יום ראשון, 19/05/2002 שעה 22:54)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שלום לך דינה.

שוב ושוב את מבצעת את הבחנותייך הספוקאלטיביות באופן תמוה לחלוטין, ותוך הסתמכות על כל שביב של תקווה להשמיץ, אבל מסכים אני עימך - השביב קיים, ועלינו לעשות רבות כדי להעלימו.

הבה ונעבור על הסעיפים הללו, ואתן לך דוגמאות מחיי האישיים, תחום שממנו את אוהבת לשאוב -
במהלך שהותי בבית חולים מסיבות כאלו או אחרות, הייתי צריך לבלות חמישה ימים בחדר עם תינוקת לאחת המשפחות החרדיות המכובדות ביותר בארץ וכמובן, אימה.
האנשים הללו, מנהיגים לכל דבר, שוחחו איתי רבות על כל נושא שהוא, תוך הבעת דאגה עצומה למה שהם הגדירו ''אחיהם'' החילוניים, תוך הדגשה כל הזמן על הדומה ולא על השונה, והציגו את הפחד שלהם, פחד ישן נושן, מפני התבוללות. פחד מוצדק ביותר שאף אני מחזיק בו.
הדבר היה עם פרוץ האינתיפאדה הנוכחית. בחדר היה גם בן לזוג עולים די חדשים מרוסיה שחיים בהתנחלות בסביבות אריאל. ראינו את המראות של ההרוגים מקרב ערביי ישראל, והזדעזענו וחשנו צער עמוק שהדברים הדרדרו עד כדי כך. לעומת זאת, היתה תחושה של אין ברירה, ובאמת פחד אמיתי מפני ההמון המשולהב כפי שהוצג בטלוויזיה.
אותו זוג של מתנחלים אמר כי אין להביע כך מחאה, ונתנו דוגמות שונות, כמו הסטודנטים בכיכר ההיא בסין.

[ובקשר ליחס לחיות - ראי את השיחות הרבות במקומות שונים, לאחר שפירסמו באיזו תוכנית תחקירים תמונות של העמסת אפרוחים בתנאים מזוויעים. זכורות לי תגובות כמו - ''זה הזכיר לי את השואה'', ''זה נשמע כמו תינוקות צורחים'' ועוד אינספור השוואות מחרידות]

מה כל החשיפה האישית הזו? להראות לך עד כמה הטענות שלך מגוחכות, מכלילות, ואף לאומניות במידה מסויימת.

במדינה שבה מנהיגי ה'פנתרים השחורים' טוענים כי האתיופים נמצאים במצב דומה למעברות שלהם [אמנם השיכון הוא מפותח ומודרני *יחסית* לאוהלים], אני לא רואה את הקיטוב נופל לרמות מהסוג שציינת.

ובכל זאת ברור כי המצב קשה מאד, וכי קיימים פערים גדולים בתחומים חשובים - בעיקר בתחום הכלכלי [בניגוד למדינות אחרות היא גם מהווה סוג של מדינת רווחה], ביחס לילדי העובדים הזרים [בעיה שהיא בהחלט לא רק של מדינת ישראל], וכן גם בתחום תפיסת המדינה כפי שמנוסח היטב במאמרו האחרון של אלכסנדר מאן.

דרך אגב לדרך אגב - בקשר לשימוש המבהיל לצמד המילים - 'השמדה המונית': בתור אחת המדינות היחידות בעולם שהותקפו בנשק מהסוג הזה, במהלך מלחמת המפרץ, ישראל, על מנת להגן על עצמה וליצור כוח הרתעה שחסך וחוסך חיים וכו', זקוקה לתשובה אפקטיבית [וכן למסכות תקינות, שבהפקרות משוועת אינן בנמצא].

בברכה,

נתנאל ראוך.
_new_ הוספת תגובה



מאין אתה יודע שמסיכות הגז אינן תקינות?
יובל רבינוביץ (יום שני, 20/05/2002 שעה 0:00)
בתשובה לנתנאל ראוך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ישנן בעיות עם הקיימות
נתנאל ראוך (יום שני, 20/05/2002 שעה 0:43)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כך פורסם בעיתונים [לצערי אינני זוכר איפה, ואינני זוכר מתי].
הניסוי של החדשות, שאמורות לתקן את כל הפגמים של הקיימות [אחרת לא היו מייצרים חדשות, אני מניח שאין קולקציות למסיכות אב''כ], נכשל ממש לא מזמן.

בברכה,

נתנאל.
_new_ הוספת תגובה



היש צוהלת ושמחה כמוני מסיכה
יובל רבינוביץ (יום שני, 20/05/2002 שעה 11:30)
בתשובה לנתנאל ראוך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש להבדיל בין מסיכה שאינה עומדת בתקן לבין מסיכה שאיננה תקינה.

ככל הידוע לי, לא היתה כל בעיה אמיתית עם המסיכות, כולל אלה שחולקו במלחמת המפרץ. נמצאו ליקויים שונים, ולמזלנו לא נאלצנו מעולם לנסותן בתנאי אמת.

יצא לי לבדוק מספר מסיכות ואת חדירותן לגז מדמיע. הן עמדו יפה במשימה, ובכלל זה מסיכות שמבחינת תאריך ייצורן הן אסורות בשימוש.

נראה שהתקן כולל מקדם בטיחות חזק, וטוב שכך, ובכל זאת: כשאנו משתמשים במסיכות המחולקות על ידי פיקוד העורף, איננו שמים נפשנו בכפנו.

אגב, מסיכות תיוצרנה גם אם לא יימצא כל ליקוי. למסיכה יש אורך חיים מוגדר מבחינת יעילותה, מה גם שהאוכלוסיה מתרבה וכו'.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי