|
|
|
שלום
הם עזבו בית, אישה, ילדים או הורים, נסעו לעבוד בחבל ארץ רחוק, בקצה ארץ רחוקה, ומצאו את עצמם בעיצומו של עימות רב צדדים. אף אחד לא חושב עליהם אבל בצד מתיישבי עזה, ''יפנו'' את הרצועה גם עשרות עובדי החקלאות והתעשייה. לעיתים קרובות מידי הם אינם נראים אבל הם - רואים אותנו. הם רואים אותנו כאן ועכשיו, באופן הכי יומיומי, הם רואים אותנו מבעד לפערי התרבות והשפה. מה הם חושבים על הישראלים? מה הם חושבים על התושבי רצועת עזה המעסיקים אותם? על הפלשתינאים שאת מקורות פרנסתם החליפו? האם הם מרגישים הזדהות עם צד זה או אחר? מה הם חושבים על הסכסוך? האם הם נוקטים עמדה? איך זה משפיע על תפישתם את מולדתם? מה תוכניותהם לעתיד? האם משהו מטפל בהם?
אנחנו במבקשים לאמץ לרגע, את זוית הראיה המיוחדת למי שבאו מתרבות כל כך שונה ואולי בשל כך יוכלו להאיר את המציאות שלנו כאילו ראינו אותה לראשונה.
הסרט, באורך 50 דקות יספר את סיפור ההתנתקות כפי שהוא משתקף דרך עינהם של הפועלים המיובאים המועסקים כחוק אצל מתנחלי הרצועה.
אנחנו מחפשים עובדים/דות, מתאינלדים, מהפילפינים, מנפאל, שעובדים בחקלאות או בתעשייה ברצועת עזה. עובדים שנמצאים שם תקופה ארוכה או קצרה, אולי עובד שהגיע לארץ בעקבות מפגש עם ישראלים בתיאלנד, או מי שהיה בקרבת הנפגעים מהפצצות, בני משפחה, ילדים של, עובדים שיש להם קשר מיוחד עם המעסיק שלהם, כאלו שאולי מבקשים לעבור ביחד עם המעסיקים שלהם. אחרים החושבים להשאר במקום לאחר יציאת הצבא, דוברי אנגלית או לא, וורבלים, מעניינים, בעלי משפחות או רווקים/ות...
נודה לכם מאוד אם תוכלו לסייע לנו ביצירת קשר עם משפחות המעסיקות עובדים זרים או עם העובדים הזרים בעצמם.
ברכה על ראשכם
רינה שתיל
052-4686988
rina-sh@zahav.net.il
יום חמישי י''ז אייר תשס''ה
26 במאי 2005
|
|
|
לסרט דוקומנטרי
אכן יש לנו בעיה
