פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מי היה הרלב''ג?
אברהם בן-עזרא (יום חמישי, 09/06/2005 שעה 12:00)


מי היה הרלב''ג?

מתוך דברי הקדמה לספר שבכתובים

ד''ר אברהם בן עזרא



החיבור המוגש כאן על אודות עבודתו של הרלב''ג [רבי לוי בן גרשום, גם: רבי לוי בן גרשון – נכדו של הרמב''ן] בעיקר בפרשנות התורה, נכתב לאור העדפתי האישית להתחקות אחר פירושיהם של אנשי אמונה הבקיאים במדעי הטבע; ואכן כזה היה הרלב''ג. כה נכתב על אודותיו בתמצית, ב''אנציקלופדיה לעם'':
רלב''ג, ר' לוי בן גרשון, 1288-1340, פילוסוף, מאתימאטיקאי ותוכן; בניגוד לרוב חכמי ישראל הורה שהעולם נברא מחומר קדמון ולא יש מאין, ושהאלוהים יודע את הדברים רק בדרך כולל ואינו יודע את הדברים לפרטיהם; ביקר את הרמב''ם והדגיש, כי ההשגחה אינה אלא שמירת הטבע על הברואים, וביניהם על האדם, שאמנם חונן גם בכשרון שכלי לבחור בדרכים המונעים את הרע ממנו; נתפרסם בין תוכני העולם בספריו ''בן ארבעים לבינה'' ו''ספר התכונה'', שיכלל את ''מטה יעקב'', מכשיר למדידת מרחקי הכוכבים; לכבודו קראו התוכנים לאחד ההרים שבמפת הירח בשם ''רבי לוי''; בספר ''מעשה חושב'' קבע את יסודות האלגברה.
בסקירתו של אליעזר תיבון ''היהודים ותחיית המדעים באירופה'' באנציקלופדיה עולם חדש כרך 4, הוא מפרט יותר על אודות הרלב''ג והישגיו המדעיים:
ר' לוי בן גרשום (הרלב''ג, 1344-1288?), מתימטיקאי, תוכן (על שמו נקרא אחד ההרים בירח), רופא, הוגה דעות חריף ומקורי וגם פרשן מקרא נודע, המציא ''מטה'' (''מטה יעקב'') שבאמצעותו ניתן לקבוע את קו הרוחב הגיאוגרפי ואת הזמן המקומי. במכשיר זה השתמשו מגלי ארצות העולם הנודעים, כמו ואסקו דה גאמה, קולומבוס ומאגלאן. קפלר ציטט מספר פעמים מחיבוריו. לפי דרישתו של האפיפיור קלמנס ה-‏6 תורגם ספרו האסטרונומי, שבו ביקש להוכיח את נכונותה של התיאוריה ההומוצנטרית של מבנה היקום. בכך הקדים את קופרניקוס.
מטה יעקב
מטה יעקב
אותו ''מטה יעקב'' הוא המכשיר שממנו פותח כעבור 400 שנה המכשיר הידוע בשם המדעי ''סקסטנט'' ששימש מדענים ומודדים עד סוף המאה העשרים, ויש לו שימושים מסויימים גם כיום. פרופ' יובל נאמן בחיבורו ''יהודים פיזיקאים בימי הביניים ובעת החדשה'' העריך כי הרלב''ג היה ''גדול האסטרונומים (ואף אולי גדול המדענים בכלל) של ימי הביניים'', והיה הראשון להעריך נכונה את סדר הגודל של המרחק אל כוכבי השבת הקרובים (ביחידות של ימינו – עשרות שנות אור; שנת אור היא יחידת אורך – מעבר קרן אור בשנה אחת).

הרלב''ג ספג את הרצון ללמוד ולחקור מבית אביו – גרשון ב''ר שלמה, אשר עסק אף הוא בחקר הטבע. בין היתר חיבר את הספר ''שער השמים'' ובו סוגיות במדעי הטבע – להלן שתי דוגמאות ולצידן שער הספר:שער השמים, עמוד השער
עוד תוכל להבין אותו, שאם יחפור אדם חפירה בקרקע, ירד האוויר בחפירה ההיא ותמלא אותה, ואיך ירד האוויר נגד טבעו, שהרי אין מדרכו הירידה אלא העלייה, אלא מפני שאין ריקות נמצא מושכת ריקות האוויר ומורידה אותו חוץ מטבעו מפני שאין הריקות נמצא כלל...
ועוד ראייה אחרת שהספינה אשר תטבע במים הערבים, תעמיק לצלול יותר מצלילתה במים המלוחים, וזה לקלות הערבים ולכבדות המלוחים.
[אכן אם תיקח כוס מלאה עד שפתה במים מתוקים (ערבים), כגון: מי ברז, תוכל להכניס לתוכה עוד כוסית מלח מבלי שהמים יגלשו מן הכוס המלאה – דבר המבהיר כי המים המלוחים בעלי משקל סגולי יותר גדול מהמים המתוקים].

לא רק מדע למד הרלב''ג מאביו אלא גם ספג ממנו דברי תורה, והוא מזכירו בכתביו. לדוגמא, ראה הפירוש לתורה בפרשת אחרי מות שם מסביר הרלב''ג משנה שלמד מאביו בדבר הפסוק ''וְלֹא-תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם'' [ויקרא י''ח כ''ח] – הרלב''ג מסביר כי למד מאביו שעונשם של ישראל יהא רב מעונשם של הגויים אם יטמאו את הארץ. הגויים יידונו לגירוש, ואילו אם יחטאו בני ישראל בעל התועבות שבהם חטאו הגויים, אזי גם יגורשו מארצם וגם כל מי שחטא יתחייב בכרת.

המתימטיקה כשפת המדע המדויק, הייתה ידועה לרלב''ג והוא אף עסק בהוראתה וחיבר ספר במתימטיקה ''ספר מעשה חושב'' הכולל ביאורים והוכחות של משפטים באלגברה, ולדוגמא סוגיה מהספר בלשונו של הרלב''ג:
אם רצית לחבר מרובעי מספרים נמשכים מן האחד עד מספר מונח קח המספר המונח, פחות שלישית המספר הנמשך לפניו, וערכהו על נקבץ הנמשכים עד המספר המונח.
בהמשך מביא הרלב''ג דוגמאות והוכחה למשפט זה, ולהלן הסבר בשפה עכשווית:
מדובר בנוסחה לחישוב טור ריבועי המספרים הטבעיים מ-‏1 עד n:

12+22+32+.. ..n2


''מרובעי המספרים הנמשכים מן האחד עד מספר מונח'' = ריבועי המספרים העוקבים מאחד ועד n [המספר n הוא המספר המונח].

הרלב''ג מציע את הנוסחה הבאה:

12+22+32+.. ..+n2=[n-(n-1):3][1+2+3+.. ..+n]


ולמתמטיקאים שבקהל:
n
Σ
i=1
i2=(n-
n-1
3
)(
n
Σ
i=1
i)

הנוסחה היא, כמובן, נכונה. בהצבת 2 במקום n מתקבל הסכום 5, ובהצבת 3 מתקבל 14.

באגף הימני המספר המונח הוא שוב n והמספר הנמשך לפניו הוא n-1. שלישית מהמספר הנמשך לפניו = n-1):3). ערכהו = כפול, ומקבץ הנמשכים = סכום המספרים העוקבים מ- 1 עד n.
אין כאן כוונה להציג את מסכת החישובים והשיטות המתמטיים, או לפרט את תרומתו של הרלב''ג למכשירי המדידה אותם המציא, אשר בזכותם קראו המדענים להר על הירח בשמו של רבי לוי בן גרשום, ואף לא לפרט את יסודות האלגברה אותם ייסד הרלב''ג, אלא להתמקד בפירושו לתורה, ובעיקר אותו חלק מהפירוש הכולל בתוכו אספקטים הגיוניים או מדעיים. זאת בעיקר נוכח הפשט שבתורה, הנראה לעתים, לכאורה, כמנוגד להיגיון או לחוקי הטבע או לטבעו של האדם, ולא בהכרח כך נראים פני הדברים מזווית הראייה של כל מאמין.

אמנם התורה אינה נבחנת על פי אמת מידה מדעית, [כי הרי מדובר בספר אמונה – ולא בספר היסטוריה, אמנות, ספרות או מדע], אך גישה זו אינה צריכה להציב את התורה כמסמך אנטי-לוגי בהכרח ובכל דבר ועניין, ולפיכך ראוי לבחון בבקורתיות ולבדוק היכן מדובר בנס והיכן לא. יתירה מכך, הרלב''ג מבאר בספרו ''מלחמות השם'', החלק השני, הפרק הראשון, בנושא חידוש העולם או קדמוניותו, כי התורה מובילה את המעיין אל האמת ואין כל אפשרות אחרת. ואמנם, לא תמיד הפירוש הוא לפי פשוטם של דברים. ראוי להבהיר מהו הנס, מהי הבריאה, ועוד סוגיות רבות, מעניינות אף מאלפות, הכלולות בכתבי הרלב''ג.

שער הספר „מלחמות השם”
שער הספר „מלחמות השם”
הרלב''ג הכיר והוקיר את כתבי הרמב''ם ואת כתבי הראב''ע על התורה ועל האמונה, ובהיותו מאוחר להם, התייחס אל כתבים אלו בעבודתו. בעיקר התייחס הרלב''ג לספר-האמונה של הרמב''ם ''מורה הנבוכים'', ולפירוש הראב''ע לכתבי הקודש, וזאת לא בדרך מקרה, אלא במכוון, שכן הרמב''ם והראב''ע שניהם היו אנשי דעת הבקיאים במדעי הטבע ולפיכך מצא עצמו הרלב''ג מקורב לדעותיהם וגם כאשר חלק עליהם, חלק להם כבוד והערכה. הרמב''ם טען בהקדמתו למורה הנבוכים (2) כי בטרם ילמד האדם את מדעי האלוהות, עליו להיות בקי במדעי הטבע כתנאי הכרחי להבנה פילוסופית של דבריו המובאים בספרו הפילוסופי מורה הנבוכים. אמנם זהו לא תנאי מספיק, אך בהחלט הכרחי, וכך בחן הרמב''ם גם את זה אשר ביקש ממנו ללמוד אצלו מדעי האלוהות ועבורו, כמודל, נכתב החיבור מורה הנבוכים. הראב''ע כלל בפירושו לתנ''ך פרקים נרחבים ומעמיקים במדעי הטבע ובמתימטיקה [המתימטיקה אינה בהכרח מוגדרת כמדע – אפשר לראותה גם כשפה של מדעי הטבע], וראה בעניין זה את הספר ''אמר אברהם המחבר'' הכולל את פירושי הראב''ע שהם בעלי זיקה למתימטיקה, להיגיון ולמדעי הטבע, ברמה הנלמדת כיום באוניברסיטה [ראה שם לדוגמא פירושו של הראב''ע בפרשת שמות – פרק 2 בספר - בדבר ייחוד האותיות א' ה' ו' י', ובמיוחד פירוש הראב''ע בפרשת כי תישא – פרק 10 בספר, הדן במספר 26 על דרך חישובי ההסתברות].

יובהר כי דעותיו המדעיות והפילוסופיות של הרלב''ג מובאות בהרחבה יתירה בספרו ''מלחמות השם'', ספר שההתייחסות אליו מצד המאמינים היהודיים שנויה במחלוקת – היו שקיבלו את תורתו והיו שראו בה מלחמות בשם ולא מלחמות השם; המחלוקת עודנה קיימת גם בהווה. כתיבת הספר מלחמות השם הסתיימה ''בשבעה ימים לירח שבט של שנת שמונים ותשע לפרט האלף השישי ליצירת העולם'', וחשבון פשוט מראה כי מדובר בשנת 1329, בהיות הרלב''ג כבן 41 שנה. ספר זה אינו בנמצא בהוצאה חדשה כלשהי, ובעותק שבידי לא ברור מתי ראה אור ובאיזה דפוס, פרט לכך שההדיר מבוא לספר יעקב פרקריאה, אשר כתב:
לקריאה נוספת:
...ותקרא ספר מלחמות השם להפילוסוף האלוהי רבי לוי בן גרשון זלה''ה. אשר בפילוסופיא ... למרום וידבר על אלוהים. ואף כי נראין בדבריו סותרים תורתינו וחכמי אומתינו, ולה' המלחמה פנים ואחור עזר כנגדו. כן רבים יכנוהו מלחמות עם השם. והמה מי מריבה אשר רבו...
התועלות של הרלב''ג מופיעות בכתביו בלשון זכר במקום בלשון נקבה – ''התועלת הראשון'' וכו', למרות שהמלה תועלת היא לשון נקבה. הרלב''ג בחר לנהוג כך מטעמים שעמו, וכנראה שהסתמך על כתבי הקודש בהם יש חריגות דומות. להלן שתי דוגמאות: מהתורה - ''וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם'' (קריאת שמע) ולא ''וזכרתם (את המצוות) אותן'', ומהכתובים - ''השבעתי אתכם בנות ירושלים'' [שיר השירים, ח', ד'].




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


מטה יעקב ואי המטמון
יובל רבינוביץ (יום חמישי, 09/06/2005 שעה 23:01) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וכאן המקום להזכיר עיוות היסטורי.

הרלב''ג מוכר היטב כממציאו של „מטה יעקב”. דווקא הספר ששם לו למטרה לספר את ההיסטוריה של הניווט הימי, „קו האורך” מאת דוה סובל, אינו מציין זאת.

מטה יעקב מוזכר שם כעזר ניווט עתיק, אך ללא ציון שם הממציא. עוד מצויין בספר שרבי־חובלים רבים איבדו את מאור אחת מעיניהם בשל הצורך להביט לשמש בזמן שימוש ב„מטה יעקב”.

כלומר - רב החובל שתום העין וגם שודד הים שתום העין אינם רק סטראוטיפ ספרותי. הם התקיימו במציאות, ואיבדו את עינם בשל השימוש בהמצאתו של הרלב''ג.
_new_ הוספת תגובה



מאמר למופת
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 09/06/2005 שעה 23:15) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נהניתי מכל מילה, וגם למדתי הרבה. יישר כוח.
_new_ הוספת תגובה



מאמר מרתק ומעניין - חידש לי הרבה
רמי נוי (יום שישי, 10/06/2005 שעה 20:29) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמה מצער הוא טבעו של איש ארץ הצבי . ככל שהנושא מעניין ומקורי יותר, כך יש לנו פחות תגובות עליו. ככל שהמאמר מתלהם יותר, כך הוא מעורר יותר מדנים ושפיכת זבל.

אשמח ד''ר אבן עזרא, אם תמשיך להטעימנו בכתבות כאלה , על גדולי ישראל.
_new_ הוספת תגובה



מאמר מרתק ומעניין - חידש לי הרבה
אב''ע (יום ראשון, 12/06/2005 שעה 6:58)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לרמי תודה, אל נא תספור את התגובות, לעתים התגובות אינן ענייניות וכך קרה שמאמר אחר שלי זכה להמון ''תגובות'' שלא היו כלל תגובות אלא התכתשויות בנושאים זרים למאמר... לעניין סקירת אישים ביהדות, איני סוקר, וככל שנראה לי בחצי השנה הקרובה עדיין אתמקד בתורתו של הרלב''ג ואוליי מעת לעת אביא דבר מה שנראה לי מתאים לידיעת הקוראים.
_new_ הוספת תגובה



תמונת הרלב''ג
יובל רבינוביץ (שבת, 11/06/2005 שעה 10:39) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכל שיטוטי באינטרנט לא הצלחתי למצוא שום תמונה של הרלב''ג. האם לדעת המחבר מדובר בעניין אידיאולוגי?

כלומר - האם יתכן שלמרות שהיה, כנראה, דמות ידועה בתקופתו, הוא לא הניח שיציירו אותו?
_new_ הוספת תגובה



תמונת הרלב''ג
אב''ע (יום ראשון, 12/06/2005 שעה 6:54)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרלב''ג היה דעתן ולא הלך בתלם.
הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בספרו מלחמת השם [אגב, כבר היה בזמנו ספר הגות יהודית בדיוק באותו שם - של בנו של הרמב''ם - שוודאי היה מוכר לרלב''ג אשר התייחס לא מעט לכתבי הרמב''ם, ומעניין לתהות מדוע לא נרתע הרלב''ג משימוש באותו שם לספרו. וודאי שלא ראה בכך היתלות באילן גבוה, ומאידך, זה לא נחשב לחילול זכויות יוצרים כי השם ''מלחמת השם'' הוא בבחינת ביטוי שגור]. אם סבר כי לא יאה לו להתפרסם בתמונתו [כהקבלה ואוליי החמרה לדברי הרמב''ם כי החכמים לא צריכים מצבות כלל - די להם בדברי חכמתם שהם מהווים להם מצבה] - היה מתאים לו מצד אחד להקפיד כי לא יצולם, ומצד שני לא להתייחס לכך כדי לא לפגוע שלא לצורך בחכמי ישראל. הוא בזהירות רבה חלק קשות על הראב''ע ועל הרמב''ם, לא לפני שחלק להם שבחים. אלא שעניין התמונה לא הצדיק מחלוקת מפורשת.
_new_ הוספת תגובה



אהמ אהמ להקפיד כי לא יצולם?
רמי נוי (יום ראשון, 12/06/2005 שעה 9:53)
בתשובה לאב''ע
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרלב''ג לא צולם יען כי חי מאות שנים לפני המצאת הצילום
_new_ הוספת תגובה



אהמ אהמ להקפיד כי לא יצולם?
אב''ע (יום ראשון, 12/06/2005 שעה 12:33)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא צוייר
אין תמונה שלו
ואילו תמונת הרמב''ם שחי לפניו - ידועה
_new_ הוספת תגובה



לא יצולם
פרקש (יום ראשון, 12/06/2005 שעה 13:57)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במובן שלא יצוייר בצלמו. זה מקור השם והפועל 'לצלם' של ימינו.
_new_ הוספת תגובה



תמונת הרלב''ג
טל רבינוביץ' (יום ראשון, 12/06/2005 שעה 16:54)
בתשובה לאב''ע
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ושאלה נוספת ל''מומחה'':

האם הרלב''ג הקפיד לא להשאיר אחריו את תמונתו משום שהיה צנוע ומשום שהקצין את דבריו של הרמב''ם בדבר תורתו של האדם היא מצבתו וכו'... ומכאן שענוונותו הייתה למעלה נוספת שלו?
או שמא נלמד על ההפך: הרי רק לבורא עולם אין ''תמונה'' וזהו נסיון של הרלב''ג להדמות לו מבחינה זו - מהלך שאבק התנשאות דבק בו?

תחילה חשבתי צניעות ומייד חשבתי על ההיפך...
האם הרלב''ג, באופיו ובאישיותו, דמה לרמב''ם אשר החשיב את עצמו ''מעל לעם''?
_new_ הוספת תגובה



תמונת הרלב''ג
אב''ע (יום ראשון, 12/06/2005 שעה 17:38)
בתשובה לטל רבינוביץ'
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מסתבר שהמרחק בין צניעות להיפוכה אינה כה רב כפי שחושבים - גם משה רבנו היה ענו כפי שכתוב עליו בתורה, אך הוא היה גם גאה ודעתן בעמדו לפני פרעה, בפרשת קורח, בשיחו עם ה', ובכל דרכו.
נראה לי כי הרלב''ג היה יותר מענו או גאה - חֿכם, ובחכמה התווה את דרכו בין צניעות להתרוממות מעל כולם.
ראי גם את הרמב''ם שדומני כי הוא מוכר לך - אי אפשר להגדירו כגאוותן, אך ברור שהוא התייחס בסלחנות אבהית ובוותרנות להמוני העם.
כנראה שזו דרכם של מורמים מעם.
_new_ הוספת תגובה



תמונת הרלב''ג
יובל רבינוביץ (יום ראשון, 12/06/2005 שעה 20:13)
בתשובה לטל רבינוביץ'
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לדעתי פשוט מדובר על פירוש לחומרה של הדִּבֵּר השני: „לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ.” הדִּבֵּר השני גם כולל איסור לעבוד אותם ואיסור לעבוד אל אחר, אך ניתן, לדעתי לפרש גם לחומרה: לא לצייר בני אדם.

פולחן העכו''ם המלווה את הילולת הבאבא סאלי מראה להיכן עלולים הדברים להתדרדר כשמתחילים לסגוד לתמונה.
_new_ הוספת תגובה



תמונת הרלב''ג
אב''ע (יום שלישי, 14/06/2005 שעה 19:37)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לכן הרמב''ם קבע שאין לעשות מצבות על קברות חכמים
_new_ הוספת תגובה



אבל הרמב''ם פסק אחרת
נסים ישעיהו (יום שלישי, 14/06/2005 שעה 22:46)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

הנה הציטוט המלא מהלכות עבודה זרה, ג: הפיסוק וההשלמות בסוגריים הם על אחריות הח''מ.
הלכה י
אסור לעשות צורות לנוי ואע''פ שאינה עבודת כוכבים, שנאמר ''לא תעשון אתי'' כלומר, (לא לעשות) צורות של כסף וזהב שאינם אלא לנוי, כדי שלא יטעו בהן הטועים וידמו שהם לעבודת כוכבים. ואין אסור לצור לנוי אלא צורת האדם בלבד. לפיכך, אין מציירים לא בעץ ולא בסיד ולא באבן, צורת האדם; ו(האיסור) הוא שתהיה הצורה בולטת, כגון הציור והכיור שבטרקלין וכיוצא בהן. ואם צר – לוקה. אבל אם היתה הצורה מושקעת (=שקועה), או צורה של סמנין (=צבעים) כגון הצורות שעל גבי הלוחות והטבליות (=טבלאות), או צורות שרוקמין באריג הרי אלו מותרות:

דברים ברורים. אין איסור לצייר אדם או לצלמו. לעשות תבליט של אדם – זה כבר עניין אחר; אותו אוסרת התורה וכך פוסק הרמב''ם.

נ.ב. החכמים אינם זקוקים למצבות על קבריהם כי ''דבריהם הם זכרונם''. אבל הקהל רוצה מצבות על קברי החכמים, אז גם על קברו של הרמב''ם יש מצבה.
_new_ הוספת תגובה



מעניין ניסים, שבאותה תקופה
רמי נוי (יום רביעי, 15/06/2005 שעה 8:47)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בערך, היה דיון וויכוח דומה בכנסיה הנוצרית. האם ''לא תעשה לך פסל וכל תמונה'' מתייחס לתמונות דו ממדיות של קדושיהם או רק לפסלים.

הכנסיה האורתודוקסית למשל מקפידה שהאיקונין שלה לא יהיו פסלים ולא יהיו ריאליסטיים מדי, מסיבה זו.
_new_ הוספת תגובה



אבל הרמב''ם פסק אחרת
אב''ע (יום רביעי, 15/06/2005 שעה 17:22)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המצבה שעל קברו של הרמב''ם היא בניגוד לדעתו, אך ידוע שהמצוות של הקבורה חלות על החיים ולא על המתים לכן העוברים עבירות לא פוגעים בשמו כהוא זה. כך גם לגבי חכמים אחרים שלצערי ציבור רב ותועה שוגה בסגידה למצבותיהם בניגוד להלכה.
_new_ הוספת תגובה



אתה בטוח שמדובר בעבירה?
נסים ישעיהו (יום רביעי, 15/06/2005 שעה 20:55)
בתשובה לאב''ע
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

לנושא זה נדרשתי בעבר כאן: תגובה 4156

מה שנאמר בהערה הקודמת זה שהחכמים מצד עצמם אינם זקוקים למצבות. עובדה זו אינה משתנה ולא תשתנה.

החיים זקוקים למצבות על קברי הצדיקים כנאמר בהערה שבקישור המצורף.

עבירה? לא כל מה שאינו מתיישב עם החשיבה המודרנית לעבירה ייחשב.
_new_ הוספת תגובה



אתה בטוח שמדובר בעבירה?
אב''ע (יום חמישי, 16/06/2005 שעה 12:19)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במקום שאני אומר אם מדובר בעבירה, להלן דברי הרמב''ם: במשנה תורה שופטים הלכות אבל פרק ד' הוא מסיים את דברו בעניין קברות צדיקים במשפט - ''ולא יפנה אדם לבקר הקברות''. בספר המדע הלכות עבודת כוכבים ועובדיה פרק ו' כתוב: ''מצבה שאסרה התורה היא בניין שהכול מתקבצים אצלה, ואפילו לעבוד את ה',....וכל המקים מצבה, לוקה'' וזה לאור ויקרא כ''ו א' ''ומצבה לא תקימו לכם''.
_new_ הוספת תגובה



ועמך כולם צדיקים
נסים ישעיהו (יום חמישי, 16/06/2005 שעה 19:28)
בתשובה לאב''ע
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד

קצת סדר:

הציטוט המלא הוא: ''וחופרין בעפר מערות ועושין כוך בצד המערה וקוברין אותו בו ופניו למעלה ומחזירין העפר והאבנים עליו ויש להן לקבור בארון של עץ והמלוין אותו אומרין לו לך בשלום שנאמר ואתה תבוא אל אבותיך בשלום ומציינין את כל בית הקברות ובונין נפש על הקבר. והצדיקים – אין בונים להם נפש על קברותיהם, שדבריהם הם זכרונם. ולא יפנה אדם לבקר הקברות:''

מה שאנחנו קוראים מצבה, זה מה שהרמב''ם קורא 'נפש'. הצדיק אינו זקוק ל'נפש' כי יזכרו אותו גם בלי זה.

''ולא יפנה אדם לבקר הקברות'' – בכלל. לא מדובר בקברות הצדיקים דוקא. הרעיון הוא קידוש החיים ולא המוות; להמנע מהתרפקות על מי שהלך לעולמו, כי צריכים להפרד ממנו ולהמשיך לחיות.

בהלכות תענית, ד, יח, מורה הרמב''ם להתפלל בבית הקברות בעת צרה. אז אם מישהו מתפלל להיוושע מצרתו, והוא עושה זאת על קברו של הרמב''ם או של צדיק אחר, ומבקש להיוושע בזכותו, אין בכך כל רע.

וכבר מצאנו את זה מפורש בחז''ל ומובא ברש''י לפרשת השבוע הבא, בעניין כלב בן יפונה שהלך להתפלל על קברי האבות בחברון.

המלה ''מצבה'' כמו ''במה'', בימינו משמשות במשמעות שונה לחלוטין מזו שבה משתמש הרמב''ם ומקורותינו בכלל.

הרמב''ם סובר שמצבה זה בית גדול ורבים אחרים סבורים שזו אבן אחת. הצד השווה ביניהם שהמצבה מיועדת לפולחן, ואת זה אסרה התורה.
_new_ הוספת תגובה



ועמך כולם צדיקים
אב''ע (יום חמישי, 16/06/2005 שעה 19:37)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למר ישעיהו הנכבד, נראה לא כי לא סדר הכנסת לנושא אלא את פרשנויותיך לדברי הרמב''ם.
לאמור:מאין הקביעה שמצבה היא בית גדול? כל גודל, אפילו מבנה המיועד לשימוש ממש, קל וחומר מצבה המיועדת רק כמצבה, בו מדובר.
מאין הפרשנות כי ''לא יפנה אדם לבקר הקברות'' מהווה איסור מוגבל, והאם אינך רואה באיסור זה שקשה לתרצו בגישתך - סימן ברור לדעתו של הרמב''ם?
או שמא אתה נרתע מעט מלומר דברים שהרוב הדתי יתנגד להם?
אודה מראש על הבהרותיך. אגב, הפסוקים בשלמותם, כפי שאתה מצטט ויותר מזה, מובאים גם בספרי ''דבר תורה על פי הרמב''ם'', והקיצור נעשה בפורום כי כך מתאים לפי מסגרת הפורום.
_new_ הוספת תגובה



ועמך כולם צדיקים
נסים ישעיהו (יום חמישי, 16/06/2005 שעה 20:47)
בתשובה לאב''ע
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

סליחה, לא בית גדול, רק בניין בעוד אחרים סוברים שמדובר באבן גדולה אחת.

חוץ מזה לא הבנתי כלום בדבריך.

התימנים נהגו על פי הרמב''ם לאורך דורות רבים, ושם היה נהוג להתפלל בבית הקברות בכל עת צרה. הם גם נמנעו מלבקר שם באזכרות וכדומה, בשונה מעדות אחרות שנהגו לפקוד את הקברים לעתים קרובות יותר או פחות.

לא נראה לי סביר שהרמב''ם יפסוק בניגוד ל''מעשה רב'' המובא בחז''ל אודות תפילה על קברי צדיקים.

סוטה לד/ב: ''וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבא עַד-חֶבְרוֹן, 'ויבאו' מבעי ליה; אמר רבא, מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות; אמר להן: אבותי, בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים''. ותפילתו הועילה כידוע.

אז לשיטתך, לדעת הרמב''ם חטא כלב?
_new_ הוספת תגובה



ועמך כולם צדיקים
אב''ע (יום חמישי, 16/06/2005 שעה 22:27)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הנך מערבב אגדה עם הלכה וחבל.
קרא ולמד את מורה הנבוכים בעיקר בנושאי המשל והמליצה שבתורה ובמיוחד בגמרא.
האמנם סבור אתה שבן אנוש מבקש דבר מה - וה' עומד לרשותו ומבצע את תוכניתו של זה שמתפלל, יהא צדיק כאשר יהיה?
לעניין עצמו - מדוע הנך שם דברים בפי הרמב''ם על התייחסותו לדברי רבא, שחזקה עליו שידע אותם אך לא התייחס לא לדברים אלו ולא לשכמותם? מאין לך הביטחון כי אתה יודע מה סבר הרמב''ם על דברי רבא המובאים לעיל?
הנה כמה אפשרויות, לבחירתך:
א. הרמב''ם סבר כי מה שאמר רבא על כלב אינה אמירה שמצווה להאמין בה, לאור דבריו כי מה שלא נחזה, מותר שלא להאמין - ראה משנה עם פירוש הרמבם מסכת סוטה סדר נשים, ומסכת שבועות סדר נזיקין.
ב. הרמב''ם האמין שכלב השתטח על קברי צדיקים וראה בכך עבירה לאור דבריו אך לא מצא לנכון להוסיף על מה שאמר בבהירות ובנחרצות, במיוחד לאור המקור שאינו משתמש בלשון של עדות ממש אלא יותר בלשון מליצית.
_new_ הוספת תגובה



פה נגמר הדיון
נסים ישעיהו (יום חמישי, 16/06/2005 שעה 22:57)
בתשובה לאב''ע
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

זה גולש לויכוח, וזה לא לטעמי.

הכל הוא בהשגחה פרטית, אז גם עיתויו של הדיון הזה.

לשאלתך: ''האמנם סבור אתה שבן אנוש מבקש דבר מה - וה' עומד לרשותו ומבצע את תוכניתו של זה שמתפלל, יהא צדיק כאשר יהיה?''

יש לזה תשובה בפרשת השבוע. ראה במדבר י''ב. התייחסתי לזה גם בטור השבועי שנשלח למערכת.

עד כאן. בענייני אמונה וגבולותיה, העירבוב בין פילוסופיה להלכה וכו', אין לי עניין להתווכח. גם כי זה לא לטעמי וגם כי אין לי זמן מיותר לבזבז.
_new_ הוספת תגובה



פה נגמר הדיון
אב''ע (יום שישי, 17/06/2005 שעה 8:53)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

להזכירך, לא פתחתי בויכוח, רק עניתי לך. ראה לעיל. ועוד, פרשת השבוע אינה יכולה להוות תשובה של הרמב''ם וקליעה לדעתו כי היא יותר מוקדמת...
_new_ הוספת תגובה



מכירים את האנציקלופדיה היהודית מ1912
רמי נוי (יום שני, 13/06/2005 שעה 9:30) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1912? מקור מצויין למידע בנושי יהדות הנה המאמר על הרלב''ג - http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=247...
_new_ הוספת תגובה



ומהאנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד
רמי נוי (יום שני, 13/06/2005 שעה 9:32)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



והרשימה המדהימה באורכה יש לציין
רמי נוי (יום שני, 13/06/2005 שעה 9:36)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

של מקורות על הרלב''ג, באתר אוניברסיטת חיפה

_new_ הוספת תגובה



מאמר מעניין - על המתמטיקה של הרלב''ג
רמי נוי (יום שני, 13/06/2005 שעה 9:42)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מג'ורנל מתימטי
_new_ הוספת תגובה



מאמר מעניין - על המתמטיקה של הרלב''ג
אב''ע (יום שלישי, 14/06/2005 שעה 15:22)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מודה לגולשים על המצאת המידע על הרלב''ג שחלק ממנו ראוי שיזכה להתייחסות בהקדמה לספר - וכמובן אני מציין זאת בהקשר של ''כל הכבוד'' לפורום המלומד ארץ הצבי.
_new_ הוספת תגובה



עוד ידע
אושר (יום רביעי, 02/05/2007 שעה 10:55) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התוודעתי אל הספר ''מעשה חושב'' ספרו של הרלב''ג במתמטיקה, המאמר מאוד החכים ןרציתי לדעת למי אוכל לפנות כדי להבין את שפת המתמטיקה בספרו של הרלב''ג
_new_ הוספת תגובה



(יום ראשון, 28/10/2007 שעה 23:12) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איך מסתדרת גאוניותו העצומה ודעתנותו של הרלב''ג עם שנאתו כלפי נשים??? ומדוע הוא מתיחס אליהן כך? האם ידוע מה היה מצבו המשפחתי?
_new_ הוספת תגובה



חסרים פרטים
יובל רבינוביץ (יום שני, 29/10/2007 שעה 14:03)
בתשובה לmoati@015.net.il
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שמא תוסיף פרטים? מאין הרעיון שהוא שנא נשים?
_new_ הוספת תגובה



התיאוריה ההומוצנטרית
דרור (יום חמישי, 06/12/2007 שעה 19:02) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם היא לא נקראת ''הליוצנטרית'' אצל קופרניקוס? האם, כפי שנובע מהשם שניתן לה, מדובר באדם במרכז היקום, לפיכך כדור הארץ?
אשמח לביאור, או אם קיימת טעות בדבריי, לתיקון
_new_ הוספת תגובה



התיאוריה ההומוצנטרית
יובל רבינוביץ (יום ראשון, 09/12/2007 שעה 11:58)
בתשובה לדרור
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נראה שהצדק אתך. בכל אופן – האיזכור במאמר הוא בציטוט מתוך האנציקלופדיה „עולם חדש” שאינה בידי. יש לבדוק את המקור כדי לדעת אם לא נפלה טעות העתקה, או אם יש שם הסבר נוסף.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי