פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
ועוד על השופט סוקול והפיגוע במקסים
יוסי דר (יום רביעי, 10/08/2005 שעה 14:16)


ועוד על השופט סוקול והפיגוע במקסים

עו''ד יוסי דר



המאמר מתפרסם גם באתר NFC.

במאמר הקודם ראינו כיצד השופט סוקול, שכתב את פסק הדין בעניין פיגוע המחבלת המתאבדת במסעדת מקסים, נמנע מהתייחסות כלשהי למשמעות העובדה הקריטית, שבזמן שהמחבלת התפוצצה בתוך המסעדה – הנאשם, שהסיע אותה למסעדה ואכל שם יחד איתה, הספיק לצאת מהמסעדה החוצה ולא נפגע.

ראוי עתה להתייחס גם לפרטים אחדים הנוגעים לסגנונו של השופט.

ראינו, כזכור, כיצד השופט מתאר את המסעדה על יושביה רגע לפני הפיצוץ, ואז מספר לנו כי:
בין הסועדים במסעדה היו גם הנאשם ועמו הגב' הנאדי ג'ראדת, עורכת דין במקצועה, תושבת ג'נין (להלן: ''המחבלת'').
קשה, כמובן, שלא לתהות מה טעם ראה השופט להקדים לשמה של המחבלת את התואר גברת.
שיגרת כתיבה? פליטת קולמוס? סתם טעם רע?

אבל בהמשך ממשיך השופט לגלות סגנון מעניין כלפי המחבלת.

השופט מתאר את רגע הפיצוץ וכותב:
תוך דקות ספורות התברר גודל האסון. חומר הנפץ שנשאה המחבלת על גופה לא חס על איש.
אתם הבנתם את זה?

זו לא המחבלת שלא חסה על איש. זהו חומר הנפץ הארור!

כן כן, זהו סוג של מטאפורה – לא צריך להיות כזה קטנוני.

הלאה:

חלק ניכר מפסק דינו מקדיש השופט סוקול לתיאור מעשיו של הנאשם הנהג לאחר הפיגוע.

השופט מתאר בפרוטרוט כיצד מיד לאחר הפיגוע – עם הגיע הנאשם לביתו - הוא שורף את בגדיו וכן מוריד מיד את כיסויי המושבים של רכבו ומוסר אותם לכביסה.
כמו כן מגיע השופט לקביעה שהנאשם שרף גם את בגדי המחבלת (הכוונה לבגדים שהושארו במכוניתו שעה ששניהם נכנסו למסעדה).

השופט ממשיך ומתחקה אחר מניעיו של הנאשם למעשיו אלו, וקובע כי:
מרגע זה (רגע הפיגוע) ואילך כל מעשיו נועדו לטשטש את הקשר עמה (עם המחבלת) ולהעלים את הראיות שעלולות לקשר בינו לבין הסעתה. לפיכך נמלט הנאשם במהירות מהמקום, שרף את בגדי המחבלת (ו)הסיר את כיסויי המושבים.
השופט יודע גם לתלות את התווית המשפטית המתאימה על התנהגותו זו של הנאשם וקובע כי מעשים אלה הם – כקביעת השופט – העלמת ראיות.

וכאן מגיע רגע השיא (נא להחזיק חזק):

השופט סוקול, שתייג את מעשיו אלה של הנאשם כהעלמת ראיות, אוזר את כל סמכותו המוסרית ואת מלוא תבונתו השיפוטית וקובע שהדבר ''ראוי לכל גינוי''.

אתם הבנתם את זה?

נאשם מעלים ראיות הנוגעות לחקירת רצח אכזרי של עשרות בני אדם ופציעה נוראה של עשרות רבות נוספות, ואז בא השופט וקובע שהדבר ''ראוי לכל גינוי''.

ואנחנו לתומנו סברנו שהעלמת ראיות הינה גם עבירה פלילית חמורה.

מדוע זה – תחת להרשיע את הנאשם בהעלמת ראיות - הסתפק השופט המחוזי סוקול רק בהבעת גינוי?

הרי השופט עצמו ניתח בפירוט רב את מעשי הנאשם לאחר הפיגוע וקבע שהמדובר בהעלמת ראיות.

ובכן מדוע זה מתייחס השופט אל עבירה פלילית כה חמורה – ובנסיבות כה קשות – משל המדובר ביריקה במקום ציבורי?

לבכות? לצחוק?

יחליט כל קורא לעצמו.

קישורים:




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


השופט סוקול
ע.צופיה (יום רביעי, 10/08/2005 שעה 16:55) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראשית אציין שאין לי השכלה משפטית.
א.ישבו 3 בדין.מדוע אתה תוקף דוקא את השופט סוקול.?
ב.קראתי את פס''ד ורק במקום אחד השופט מקדים לשמה את התואר גברת. נכון, לא יאה אך גם לא ''אסון טבע.''.
ג.המדינה לא מאשימה את הנאשם בהעלמת או השמדת ראיות. האם השופט יכול להאשימו ולהענישו על עבירה שהוא לא נאשם בה? כאמור אין לי השכלה משפטית ואשמח אם תחכים אותי בענין.
ד. אני כהדיוט מקבל את דעתך כי הנאשם ידע שנסיעתה של המחבלת אינה ''תמימה'',ולכן אשם בהריגה.
_new_ הוספת תגובה



השופט סוקול
יוסי דר (יום רביעי, 10/08/2005 שעה 17:43)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נתחיל דווקא מהסוף:
ד. בשום מקום לא טענתי - ואני גם לא טוען עכשיו - שהנאשם אשם בהריגה.

ג. השופט יכול - על פי סמכותו - להרשיע את הנאשם בהשמדת ראיות - גם אם הנאשם לא הואשם בכך מלכתחילה.

ב. נכון לא אסון טבע. הרי הצעתי בעצמי חלופות שונות לתיאור העניין (שיגרת כתיבה, פליטת קולמוס, טעם רע).
כתרגיל מחשבתי שאל את עצמך בדיעבד אם - במסגרת המאמר - היית רוצה שאספר לך על כך או שהיית מעדיף לא לדעת על כך.

א. אתה נוגע בשאלה מרתקת הנוגעת לשאלה אחרת:
העובדה היא שהשופט סוקול - רק הוא - כתב את פסק הדין.
השאלה היא כיצד קובעים מי משופטי ההרכב כותב את פסק הדין ומה משמעות הדבר כלפי השופטים האחרים?
ברור שההרכב מסכם בתוכו, בדרך זו או אחרת, מי כותב את פסק הדין (בהנחה שיש פה אחד).
השאלה המרתקת היא מתי מסכמים מי כותב את פסה''ד - האם בתחילת המשפט או בסופו.
אני מניח שאין בעניין זה פרקטיקה קבועה, אבל שורת ההיגיון אומרת שעדיף לסגור את הנקודה הזו בתחילת המשפט.
זאת כדי שהשופט שיכתוב את פסק הדין יידע זאת מראש - כדי שיתעמק יותר בחומר הראיות ויקח בחשבון מבעוד מועד את הדברים הקריטיים והרלוונטיים לצורך כתיבת פסק הדין בסוף הדרך.
אם אכן זו השיטה - ברור ששופט הרכב, שיודע מראש שלא הוא יכתוב את פסק הדין, יושב אומנם באולם אבל הוא פחות בעניינים ופחות מצוי בחומר הראיות.
קשה להאמין שבלחץ התיקים על בית המשפט כל ההרכב מתעמק בכל תיק באותה מידה. כלומר שיש למעשה חלוקת עבודה גם בעניין הזה - גם אם איש לא יודה בכך.
יהיו מי שיאמרו, שאם כך שני השופטים האחרים בהרכב הם למעשה פיקציה שבאה למלא אחר דרישות החוק ותו לא.
_new_ הוספת תגובה



השופט סוקול
ע.צופיה (יום רביעי, 10/08/2005 שעה 22:27)
בתשובה ליוסי דר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראשית אני מודה לך על תשובתך המפורטת.
לענין:א.התכוונתי שאילו הייתי שופט הייתי מרשיע אותו בהריגה.
ב.רצוני לרדת לסוף דעתך. האם השופט יכול להוסיף אשמה לנאשם תוך כדי מהלך המשפט,מבלי שהתביעה הביעה רצונה להוסיפה לכתב האשמה המקורי?או שמדובר רק על העלמת או השמדת ראיות?
ג.לדעתי, אתה קצת ''מגזים'', בחשיבות התוספת ''גברת''.
ד.איני בקיא כיצד נקבע השופט שיכתוב את פסק וגזר הדין, וקבלתי את הרושם שגם אתה לא.
מאחר ושני השופטים האחרים סמכו ידם על פסק הדין הייתי מתיחס לשלושתם ולא לשופט הבודד.
במלוא הכנות,מתקבל הרושם ''שיש לך משהו'' כנגד השופט סוקול.
_new_ הוספת תגובה



השופט סוקול
יוסי דר (יום רביעי, 10/08/2005 שעה 23:53)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. אילו היית שופט - היית, מן הסתם, גם משפטן, ואז היית מגיע למסקנה מקצועית שלא ניתן להרשיע אותו בהריגה.
(וספק רב אפילו אם ניתן היה להרשיעו בעבירת סיוע - אבל זהו דיון משפטי קצת מורכב).

ב. כמו שאמרתי, ניתן להרשיע בעבירה גם אם התביעה לא נקטה עמדה בעניין (ואגב, השופט עשה כן במשפט הזה עצמו והרשיע את הנאשם בעבירת גרימת חבלה ברשלנות - למרות שהוא לא ביקש את חוות דעתה של התביעה (או ההגנה) בעניין.

ד. יכול בהחלט להיות שמהבחינה הפורמלית אין הבדל בין השופטים באשר לאחריות לפסק הדין. אבל האחריות הפורמלית איננה מעניינת אותי, אלא האחריות הממשית. מבחינה מהותית - ולא פורמלית - קיים הבדל עצום ורב בין מי שכותב לבין מי שרק חותם. תחשוב על זה.

ה. אילו קראת דברים נוספים שלי (ויש לא מעט) - סביר להניח שהיית יורד מהטענה שיש לי משהו נגד שופט כזה או אחר.
ובכל אופן, מה שחשוב הוא אם הדברים שכתבתי תקפים.
_new_ הוספת תגובה



הנאשם הורשע בעברות חמורות יותר
רמי נוי (יום רביעי, 10/08/2005 שעה 18:08) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעבירה של גרימת מוות ברשלנות- עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין התשל''ז- 1977 (21 מקרים) ובעבירה של גרימת חבלה ברשלנות- עבירה לפי סעיף 341 לחוק העונשין, התשל''ז- 1977 (51 מקרים), ובעבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי, עבירה לפי סעיף 12(א)(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי''ב-‏1952.
ולא ,יצא זכאי כפי שמציג לנו המחבר מיצג שווא.

תמוה הוא שהמחבר מתגולל רק על השופט סוקול ולא על עמיתיו שחתמו על פסק הדין, ביניהם אב בית הדין, השופט ברלינר.
_new_ הוספת תגובה



הנאשם הורשע בעברות חמורות יותר
יוסי דר (יום רביעי, 10/08/2005 שעה 18:27)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בהנחה שאינך רואה מהרהורי לבך - היכן ראית את ה''מיצג שווא'' שאתה מייחס לי? היכן טענתי שהנאשם יצא זכאי?
חבל שתחפש. בשום מקום לא טענתי זאת.

לעניין למה דווקא השופט סוקול - ראה בתגובה למעלה.
_new_ הוספת תגובה



''מיצג שווא''?
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 10/08/2005 שעה 18:27)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני דווקא לא התרשמתי מהמאמר שהנאשם יצא זכאי. כותב המאמר מבקר את הניסוחים של השופט בחריפות רבה (וממה שקראתי אני נוטה להסכים אתו), אבל בשום מקום לא ראיתי שהוא כותב שהנאשם זוכה.

לי מפריעה, יותר מהניסוח בו השתמש השופט, המילה ''רשלנות'' המופיעה בהרשעה. איזו ''רשלנות'' יכולה להיות כאן? השופט קבע חד משמעית שהנאשם העלים ראיות. זו רשלנות? ככה סתם, לא בכוונה, הוא שרף את בגדי המחבלת?

בפשעים פליליים לפעמים, במיסגרת של עיסקת טעון, או כשאין מספיק הוכחות, התביעה מוכנה להקל בחומרת העבירה באמצעות השימוש במונח ''רשלנות'', אבל כאן? אם אינני טועה קיים גם המושג המישפטי ''רשלנות פושעת'' (בארה''ב יש criminal negligence שזו עבירה מאוד חמורה). זה המינימום שהיה מתאים כאן.
_new_ הוספת תגובה



''ויהי בימי שפוט השופטים''
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 10/08/2005 שעה 18:13) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כך מכנה התנ''ך את התקופה בתולדות עם ישראל שבין כיבוש הארץ ועד לכינון המלכות.

זו היתה תקופה שבה לא היה שילטון מרכזי מסודר, תקופה שהתאפיינה ע''י עליות וירידות, תקופה בה שררה מידה לא מעטה של אנרכיה.

לא מזמן קראתי דברים שיוחסו לשופט העליון לשעבר, לנדאו, על כך ש''תפקידם של השופטים הוא לשפוט ולא לשלוט'' (אינני ערב לכך שאלה היו המלים המדוייקות).

לפי התאור במאמר ייתכן שגם לשפוט זה תפקיד גדול מדי עליהם.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי