פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
שקיפות ותקציב הביטחון
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 13/09/2005 שעה 15:00)


שקיפות ותקציב הביטחון

ד''ר דוד סיון



השקיפות בנושא התקציבי היא בעייתית, כך אני סבור, ברוב המדינות בעולם..... למרות השיפורים המשמעותיים בשנים האחרונות (חוק חופש המידע והכרה של הנוגעים בדבר) בנושא, עדיין לא יקבל כל אחד גישה חופשית לגמרי לנתוני התקציב. אדם מן הישוב יצטרך להיות בעל ''קשרים'' בכדי להשיג את מירב האינפורמציה הקיימת במשרד האוצר .....יהיה זה מאד לא ריאליסטי לצפות לשקיפות מלאה לגבי פרטי התקציב בזמן הקרוב, אם בכלל.

בביקורת עלה, כי במקביל לאישור חוק התקציב השנתי בכנסת, הושגו הבנות בין ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד הביטחון בנוגע למתן תוספות ניכרות לתקציב הביטחון, שיבוצעו במהלך אותה שנת תקציב, אך אלה לא הוצגו לממשלה ולכנסת בדיונים לאישור חוק התקציב השנתי...... בביקורת נמצא, כי בתהליך קביעת ההצעה לגובה תקציב הביטחון שמקיים משרד האוצר, לא נלקחות בחשבון ההכנסות שמשרד הביטחון צפוי לקבל בשנת התקציב הנדונה. זאת, על אף שהכנסות אלה.... מהוות מקור תקציבי לכל דבר ועניין, גם אם ברמת ודאות נמוכה יותר.
לפני כשנתיים למדתי שפרטי התקציב לא מספיק נהירים לחברי הכנסת ולשרים שמאשרים אותם במסגרת חוק התקציב. אבל אז, בתאריך 15.6.2003, הערכתי שהשקיפות היא בעייתו של חבר הכנסת או של האזרח הקטן ולא של המקצוענים במשרד האוצר. אפילו לאחרונה באחת ההזדמנויות טענתי שבאוצר יודעים היטב את אשר באחריותם – הם יודעים ושולטים בתהליך התקציבי כולו. בא הדו''ח האחרון של מבקר המדינה על תקציב הביטחון (דוח שנתי 56א של מבקר המדינה) וניפץ גם את האשליה הזאת.

הדו''ח של המבקר מתמקד בשתי בעיות עיקריות. הראשונה היא התהליך שמעניק תוספות תקציביות משמעותיות למערכת הביטחון ללא הפיקוח הפרלמנטרי הראוי. הבעיה השניה היא האפשרות של מערכת הביטחון להשתמש בהכנסות ממכירת ציוד ומערכות ביטחוניות, ללא מעורבות הממשלה, הכנסת או משרד האוצר. למרות שמדובר במיליארדי שקלים בשנה המבקר בחר לא להציג את סך ''החריגות'' שמקורן בשתי הבעיות. לכאורה, צריך לצפות שמבקר המדינה ישאף לשפר את השקיפות של התהליך התקציבי. אבל המבקר, בעצה אחת עם הועדה לענייני ביקורת המדינה, בחר שלא לחשוף מספרים בנושא (עמ' 6, דוח שנתי 56א).



המפנה בא מכיוון בלתי צפוי. במאמר שמוקדש לנושא הביקורת במערכת הביטחון, גילה לנו מוטי בסוק שאפשר גם אפשר למצוא נתונים במסמכי החשב הכללי באוצר (שרון העביר מיליארדים). לכן פנינו למקור הנתונים הזה כדי לזהות בכמה מיליארדי שקלים מדובר ולזהות, אם ניתן, את מהות הפערים. לוח 1, מציג את נתוני המסגרת של תקציב הביטחון לשנת 2004. מה שבולט מיד הם הפערים בערכים של מיליארדי שקלים בין התקציב המקורי שאושר בממשלה ובכנסת לבין התקציב המאושר שכולל תוספות שנובעות ממעורבות ראש הממשלה בתהליך ומן האפשרות להשתמש בהכנסות מערכת הביטחון למימון הוצאותיה.

לוח 1: תקציב מקורי, תקציב מאושר וביצוע (מיליארדי שקלים)
 תקציב מקוריתקציב מאושרביצוע תקציב
משרד הביטחון46.83858.49950.318
הוצאות חירום אזרחיות0.1750.2230.156
תאום הפעולות בשטחים0.1640.2250.141
סה''כ47.17858.94850.615
מקור: מידע כספי של ממשלת ישראל ליום 31 לדצמבר 2004, עמ' 5, 12.
הפרש בין התקציב המקורי לתקציב המאושר מגיע לכדי 11.77 מיליארד שקלים, פער של כ-‏24.9%. בעמוד 12 של הדו''ח אפשר למצוא את ''המקור'' מורכב משלושה חלקים:
  • 4.13 מיליארד שקלים מעודפי תקציב 2003,
  • 6.18 מיליארד שקלים מהרזרבה,
  • 1.35 מיליארד שקלים מתוספת.
מצד שני, מנתוני הביצוע מסתבר שיש אי-ניצול גדול של כ- 8.33 מיליארד שקלים. מיד בולטת העובדה שלמרות האישור החריג של מקור תקציבי נוצלו בפועל רק כ-‏3.48 מיליארד שקלים, 29.8%, מהתקצוב העודף. מדוע אושר תקציב שלא בוצע? היתכן שהמקור המותנה, הכנסות מערכת הביטחון, היה נמוך מהמצופה?

הדו''ח של החשב הכללי באוצר (מידע כספי של ממשלת ישראל ליום 31 לדצמבר 2004), מעלה סיבה עיקרית נוספת לחריגות - ''... תקצוב שאינו משקף נכונה את פרטי הפעילות של משרדי הממשלה ברמה של תקנה'' (עמ' 2). זוהי אותה רמת פרוט שלא מוצגת לחברי הכנסת כאשר הם מצביעים על חוק התקציב עובדה שבעצמה מעלה ביקורת כלפי השקיפות של התהליך התקציבי (שקיפות המערכת הציבורית). אלא שהפעם מסתבר שאנשי האוצר שאמורים לשמור על רמת הפיקוח לא עומדים במשימה – החתול לא מצליח לשמור על השמנת. כפי שמציין הדו''ח הם זקוקים למקצה שיפורים.




אהוד אולמרטתיארנו שלוש בעיות שפוגעות בשקיפות התהליך התקציבי ולכן ברמת הפיקוח של האחראים לתהליך - של נבחרי הציבור ושל עובדי הציבור (פקידי האוצר). על פי הצהרת הדו''ח של החשב הכללי אנשי האוצר עובדים כדי להגביר את הפיקוח ברמת התקנה. בינתיים בולטת התוצאה האבסורדית כאשר העודף המאושר כמעט לא מנוצל. המשמעות של עודפים שלא נוצלו היא שיעדים אחרים שדורשים מקורות מימון כנראה הוזנחו. אחד היעדים הללו הוא תשלום חובות שכבר זמן רב מעיקים על המשק. על פי הדו''ח של החשב הכללי (עמ' 15) תשלום החובות הוקטן בכ- 3.64 מיליארד שקלים.

אולי ממלא מקום שר האוצר יתייצב בראש המחנה שיפעל לשיפור רמת השקיפות ורמת הבקרה. זה אולי צפוי כאשר נזכרים בעובדה שלפני כשנה באחד מהדיונים על התקציב הוא טרח להתלונן על חוסר השקיפות כאשר שאל לאן נעלמו המיליארדים וטען כי ''התשובות ידועות רק לחלק קטן מבכירי האוצר. לא בטוח שכל שרי האוצר היו בסוד כל המהלכים בתקופתם'' (לאן נעלמו 67 מיליארד שקל).




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אם
ע.צופיה (יום שלישי, 13/09/2005 שעה 16:05) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מצפה ל''ישועה'' מהשר אולמרט,אני מעריך שאתה צפוי מאוד להתאכזב.
אולמרט הוא פוליטיקאי משופשף מאוד, אך חסר ''עמוד שידרה'', הוא מדבר כפוליטיקאי(מבטיח רבות) ומתנהג כפוליטיקאי(לא מקיים כלום) אך אינו מצליח למשוך קהל.
תקציב הבטחון מעולם לא היה שקוף ,גם בארץ וגם בעולם(זוכר את איראנגייט)וזה מכורח הנסיבות.
נהפוך הוא,זה סוד בטחוני ממדרגה ראשונה.
_new_ הוספת תגובה



שקיפות לא סותרת סודיות
דוד סיון (יום שלישי, 13/09/2005 שעה 18:55)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שקיפות היא כלי יעיל בניהול התקציב. אין שום סיבה הגיונית ''להחביא'' סכומים (מיליארדים) מיותרים בתקציב כלשהו.

אם תרצה לברר את המיליארדים שכביכול לא מיותרים גם תמצא הפתעות. למשל, אנשי קבע שאומרים זה מקום העבודה הכי משתלם, עם הכי פחות דאגות (לעבודות 8:00 עד 17:00). איך אמרה לי בחורה צעירה שהשתחררה משנה קבע לא מזמן (רוח הדברים, לא ציטוט): מי שלא רוצה לדאוג לבטחונו הכלכלי יעדיף מקום עבודה כמו צה''ל עם כל ההטבות שהוא נותן (לא ממש על פי התרומה).
_new_ הוספת תגובה



שקיפות לא סותרת סודיות
פרקש (יום רביעי, 14/09/2005 שעה 8:28)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קשה ביותר לשקלל הכנסות (ד''א, גם הוצאות) של מערכת הבטחון פֶּר שנה, משום שעסקאות נשק, מידע, הדרכה עם גורמים בחו''ל הם בעייתיים ומושפעים פוליטית מאווירה משתנה, מתחרות ''צפופה'' עם חברות ומדינות המציעות תמיד דילים בתנאים כלכליים טובים יותר. לכן המשמעות הכספית -כלכלית לא נסגרת לעיתים לאורך חודשים ושנים לפעמים אפילו כשמתחילים כבר לעבוד על הפרוייקט (וישנן הוצאות) עד לחתימת חוזה. ראוי יותר למצוא דרך לשקף את הרווחים/הוצאות בשנה אוחרת, לאחר שהנתונים ברורים וודאיים גם למשרד הבטחון.

לגבי הבחורה מהקבע, ככל הנראה שהיא שרתה לפני שנים רבות, כי החל מאמצע שנות ה-‏90 ישנו שינוי בתשלומי משכורות לאנשי קבע - תיעדוף קרביים ופגיעה באנשי מטה. וכבר מזמן יום העבודה הוא לא 8:00-17:00, כי אם 07:30-17:30. אבל זה פרט קטן.
_new_ הוספת תגובה



שקיפות לא סותרת סודיות
דוד סיון (יום רביעי, 14/09/2005 שעה 14:10)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. ברור שהדברים לא קלים כאשר יש אי ודאות לגבי ההכנסות.

אבל הצ'ופר של מערכת הביטחון הוא האפשרות, שלא קיימת במגזרים אחרים להפוך את ההכנסות למקור תקציבי לכל דבר הוא לא מוצדק.

2. הבחורה עליה דיברתי השתחררה בימים אלו משרות קבע של בערך שנה. היא כנראה מודעת לעניין התיעדוף ובכל זאת אמרה את שאמרה.
ברור לי שאמירה כזאת היא לא נתון מספיק, אבל בהחלט נתון רלוונטי
_new_ הוספת תגובה



שקיפות לא סותרת סודיות
פרקש (יום רביעי, 14/09/2005 שעה 14:48)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. למיטב זכרוני ישנם סעיפים בתקציב הבטחון שאינם עוברים בתקציב המדינה בשלושה דרכים:

א. יש סכום בתקציב הפורמלי שמופיע בשם כללי שמועבר למיועדים לו בתוך המערכת. לעיתים עצם הכנסתו תחת כותרת פוגעת בעמימות וברצון לא לחשוף עניינים רגישים.

ב. יש תקציב לגופים מסווגים (כמו מוסד, שב''כ) שעיקר תקציבם הפורמלי מופיע כמקשה אחת ללא פירוט רב. נדמה לי שמשכורות, שוטף, פיתוח הם קבוצות תקציב די כוללניות שלא נוגעות למהות זרימת הכספים בשוטף.

ג. יש תקציב לגופים מסווגים שאיננו בא בכלל מקופת המדינה. אין הרבה מקרים כאלה. לא מדובר רק מתרומות, אלא גם מתקציבים משותפים של גופים ישראלים וזרים.

אינני בטוח שמבקר המדינה נוהג להיכנס לכל הסוגיה המסובכה הזו. נדמה לי שאפילו מבקר מערכת הבטחון לא מטפל בזאת כל שנה ושנה, אפילו שהוא מוסמךלעשות זאת ואין לו בעיית מידור בעניין הזה.

זאת כמובן בנוסף לעניין שכבר אמרתי, שישנם עסקאות ש'נמרחות' לאורך שנים וקשה עד בלתי ניתן לייחס חלק של הכנסה/הוצאה לשנה זו או שלאחריה. לפעמים העניינים נחתכים 'משרדית' ע''פ אילוצים של דרישות להגשת דו''חות פנימיים, דו''חות מבקר המדינה, לועדת כנסת. הבעייתיות מוצגת לבעלי העניין וכל אחד ע''פ עניינו יכול לשייך את הסכום לשנה זו או אחרת. ברוב המקרים הגורמים החיצוניים מניחים את בסוגיה (כאב ראש) בצד. ולעיתים מדובר במאות מיליוני שקלים.

2. משכורת שנה ראשונה בקבע בתפקיד מטה (נגד או קצין) היא ''משכורת רעב'' בכל קנה מידה בשוק. למזלם של אנשי קבע, זוהי שנה שגם הוצאותיהם יחסית קטנות (בד''כ עוד לא מתחתנים, לא מתחילים ללמוד באוניברסיטה - או שמתחילים תוך כדי שירות סדיר באונ' הפתוחה או לאחר שנה שלישית בקבע באוניברסיטת ת''א, ב''ש, חיפה, במימון חלקי של משרד הביטחון, במסגרת הטבות כמו בכל מפעל ממשלתי/ציבורי).

יש הרבה אמונות ודיעות לגבי תלוש משכורת צה''לית וברוב המקרים הם שמועות בלבד. וצריך לזכור שאיש צבא משרת כל הזמן בתנאי כוננות. הוא נקרא למחנהו/משרדו על כל עניין קטן שצריך את טיפולו ובכל שעה משעות היממה. אין לאיש הקבע סעיף של שעות נוספות במשכורתו, ותוספת הכוננות שרשומה לו היא גלובלית, המוגדרת ע''פ מבצעיות הכוננות (א', ב'). חייל במטה לא יכול לקבל ע''פ כוננות א' שהיא קרבית, אלא אם צבר ותק של 6 שנים וכמה חודשים בשירות ביחידה קרבית. אז התוספת שלו נשארת קבועה גם בשירותו במטה.

קצין מקבל רכב מלא לשימושו מדרגת סא''ל (להוציא מספר קטן של רס''נים ואף סגן/סרן בתפקידים מיוחדים המחייבים רכב), כנהוג בכל משרד ממשלתי/ציבורי, מה עוד שמרביתם אכן זקוקים לו לצורך עבודתם.

לכן אינני יודע כמה הערת שעות העבודה, שהיא גם שגויה, גם רלוונטית.
_new_ הוספת תגובה



אז יש שמועות
דוד סיון (יום רביעי, 14/09/2005 שעה 15:51)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כתבתי על מה שאמרה לי אתמול בחורה צעירה מנסיונה הקצר, זאת לא שמועה.

בשאר הקטעים אני כבר מזמן הבנתי שתקציב הביטחון הוא מן פרה קדושה שכאילו אסור לגעת בו. אפשר גם לשמור על סודיות עם בקרה של הכנסת... אני גם משוכנע שניתן לקצץ בו לא מעט בלי נזקים לביטחון. למרות שזה מוצדק לתגמל את המשרתים במערכת הביטחון מעל למגזרים אחרים לא צריך להגזים בכך.
_new_ הוספת תגובה



אז יש שמועות
פרקש (יום חמישי, 15/09/2005 שעה 8:29)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

טענתי שטענתה שגויה..... ולכן אין זה חשוב אם שמועה היא או לא.

אכן תקציב הבטחון בסעיפים רבים בו הוא ''פרה קדושה'' ומן הראוי שכך זה יישאר. מבקר המדינה ומבקר מערכת הבטחון רשאים ויכולים לחפור בו, אם כי יש להם סייגים בפרסום ממצאיהם ברבים בעניינים מסויים וטוב שכך הדבר.

חברי ועדת החוץ והבטחון חשופים למרכיבי התקציב בגדול ובודאי לדו''חות המבקרים. היום כל העניין הזה פתוח ליותר אנשים חיצוניים למערכת מאשר זה היה עד לפני 20 שנה. אם אתה מדבר עם רן כהן, תשאל אותו, הוא יספר לך את מה שמותר לספר.
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה
דוד סיון (יום חמישי, 15/09/2005 שעה 9:23)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המשמעות של האינפורמציה הגלויה (דו''ח המבקר, והדו''ח המצוטט של החשב הכללי) היא שגם ''בגדול'' הם לא יודעים מספיק. מה שאני טעון מתבסס גם על טענתו של חה''כ אורי אריאל שהיה אז יו''ר הוועדה לתקציב הביטחון, וגם הטענות של השר אהוד אולמרט היו בעלות משקל ממשי(דיון 2352). הצרה עם שניהם שהם פתחו את הפה כאשר הפסידו כוח פרלמנטרי.

בכלל העובדה שהמבקר כתב מה שכתב על תקציב הביטמון מעידה גם על חלקים אחרים של תקציב המדינה.

הועדה לתקציב הביטחון של הכנסת והשרים בממשלה צריכים לדעת יותר, הרבה יותר, ממה שהם באמת יודעים על התקציב. זה לא אומר שהפרטים ''הסודיים באמת'' צריכים להיחשף. אבל זכותך להרגיש נוח עם חוסר השקיפות הזה ועם העובדה ששזה מגדיל את החשבון שאתה ואני משלמים במיליארדי שקלים רבים בלי בקרה.
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה
פרקש (שבת, 17/09/2005 שעה 11:23)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה שטענתי הוא שועדת החוץ והבטחון של הכנסת (על כל תתי הועדות שלה) יודעת את כל אשר היא צריכה לדעת. מה היא צריכה לדעת? הדבר תלוי יותר בה מאשר בכוחות הבטחון. כנראה שהחתול לא רוצה לינוק יותר ממה שהוא צריך.

בעשרים השנים האחרונות בוצעו קיצוצי תקציב חריפים במערכת הבטחון, רובם קיצוצים סבירים ונכונים, תוך שינוי דפוסי עבודה בין הכנסת (וגם משרד האוצר) לבין מערכת הבטחון, באופן שכיום אין מידע ''סודי באמת'' הנוגע לתקציבים שאינו ברור ל''אנשי הכספים'' הרלוונטיים בכנסת ובאוצר. אלא שכמו בהרבה עניינים, לא תמיד נחתכים הדברים על קוצה של כלכלה, אלא לפעמים צרכים בטחוניים מכתיבים השקעות (גם אם כעבור שנים הן מוכחות כשגויות - וזה ד''א לעיתים נדירות יחסית), כמו שגם צרכים חברתיים מכתיבים השקעות, שלעיתים מוכחות, כעבור זמן קצר או ארוך, כשגויות. כנראה שכלכלה לאומית אינה רק כלכלה עיונית, אלא היא משרתת יעדים וצרכים שמעבר לתורת הכלכלה המצומצמת. זוהי תורת היחסים המורחבת בין כלכלה למדינה/בטחון/חברה. נדמה לי שיש אסכולה בכלכלה שמדברת על זה וגם מישהם קיבל על זה פרס נובל.
_new_ הוספת תגובה



המסקנות של המבקר, והחשב הכללי
דוד סיון (שבת, 17/09/2005 שעה 14:19)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הם מקורות קצת יותר מוסמכים בעיני מהדברים שאת טוען.
1. מיליארדים מוקצים בלי בקרה ראויה (עקיפת הממשלה והכנסת).
2. הבקרה של חברי הכנסת מוגבלת בגלל שהם לא מקבלים את הנתונים בפרוט הראוי (הם מקבלים רק לפי קוד של 6 ספרות בעוד התקציב מוגדר בקוד של 8 ספרות...). במקרה של תקציב הביטחון זה קורה בגלל שעוקפים אותם.
3. הדו''ח של החשב אומר במפורש שהבקרה לא טובה במיוחד ברמת 8 הספרות.
4. איך היו קיצוצים כאשר תקציב הביטחון רק גדל לפחות מאז 1999 (עמוד 7, בפרק הראשון של דו''ח המבקר)?

גם אנשי האוצר ''אשמים'' וגם חברי הכנסת.
_new_ הוספת תגובה



המסקנות של המבקר, והחשב הכללי
פרקש (שבת, 17/09/2005 שעה 15:19)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מבקר המדינה והחשב הכללי יודעים הכל. במרבית המקרים אין הבדל בין קוד 6 לקוד 8, כי יעדי התקציב נותרים באותה כתובת. בכל מקרה למברק המדינה יש אגף מיוחד המטפל במגזר הבטחוני והוא חשוף לכל היבטי התקציב המסווגים. אני אומר זאת מידע אישי.

כשאתה אומר מיליארדים מוקצים ללא בקרה ראויה, האם אתה מתכוון שמשרד הבטחון לא יכול לבקר את עצמו? ברמת העשיה היומית יש ביקורת פנימית במשרד הבטחון שיונקת את מדיניותה ועקרונותיה מחוקי המדינה ומהסכמה עם משרד מבקר המדינה. כל גרוש יש לו יעד שהוגדר בתקציב ובקרה בתוך משרד הבטחון. מבקר המדינה תמיד יכול להכניס את הראש ולבצע בקרה חיצונית.

תקציב הבטחון
==============
דיברתי על קיצוץ בתקציב הבטחון לאורך 20 שנה. בגדול התקציב הריאלי קוצץ בערך ב-‏30%, הצבא הצטמצם - בוטלו יחידות, טייסות, צומצמו שעות אימונים על כלי לחימה (טנקים ומטוסים), שוחררו אלפי אנשי קבע (בד''כ כל שנה פרשו כ-‏1000 אנשי קבע בעשור האחרון. בשנתיים האחרונות פרשו כ-‏1500 כל שנה). לכן גם אם יש שנה בה התקציב גדל מסיבה כל שלהיא, הרי הקו הכללי מראה על ירידת משקל תקציב הבטחון בתקציב הכללי.

בשנים 2000-2002 הועברו תוספות לתקציב הבטחון בהיקפים של מיליארדי שקלים בגלל האינתיפאדה. מ-‏2003 התקבל סיוע אמריקאי מיוחד שנוצל להפחתת תקציב הבטחון, אבל הוא נשאר ריאלית גבוה מתקציב 2000, בשל האינתיפאדה. ברור שגם תוכנית ההתנתקות תעלה את תקציב הבטחון כמו את תקציבי התשתיות, האוצר, הביטוח הלאומי וכו'.
_new_ הוספת תגובה



אתה מפספס את העיקר
דוד סיון (שבת, 17/09/2005 שעה 18:38)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. הנה אמירה אחת של המבקר על הקצאה לא ראויה:
'' ה. במסגרת תקציב הביטחון רשאית מערכת הביטחון להוציא סכומי כסף בסעיפי הוצאה מותנית בהכנסה. מדובר במיליארדי ש''ח בשנה, שמקורם במכירת ציוד ומערכות לחימה ללקוחות בארץ ובחו''ל ובהסכמים לשיתופי פעולה אסטרטגיים עם מדינות זרות. בביקורת נמצא, כי בתהליך קביעת ההצעה לגובה תקציב הביטחון שמקיים משרד האוצר, לא נלקחות בחשבון ההכנסות שמשרד הביטחון צפוי לקבל בשנת התקציב הנדונה. זאת, על אף שהכנסות אלה מאפשרות לה לבצע פעילויות נוספות, הכלולות בתכנית העבודה של צה''ל, ומהוות מקור תקציבי לכל דבר ועניין, גם אם ברמת ודאות נמוכה יותר'' (עמ' 5 של דו''ח המבקר).

2. הנה מה אומר הדו''ח של החזב הכללי על החריגות ומקורן:
''עריכת דוח ביצוע תקציב המדינה לשנת 2004 כללה בדיקה מדגמית של חריגות בביצוע התקציב ושל שינויי שיוך תקציביים במהלך שנת הדוח. תוצאות הבדיקה מצביעות על פיקוח תקציבי קפדני עד רמת תוכניות התקציב – הרמה מצרפית הנמוכה ביותר המאושרת על ידי הכנסת. ברם, ברמה הנמוכה ביותר, רמת תקנות התקציב נמצאו חריגות ושינויי שיוך רבים. עוד עלה מהבדיקה כי הסיבה העיקרית לחריגות מקורה בתקצוב שאינו משקף נכונה את פרטי הפעילות של משרדי הממשלה ברמה של תקנה. בכוונת החשב הכללי לגבש תוכנית להכנסת עקרונות מקובלים בתקציב המדינה ובכך לתת מענה לחלק ניכר מבעיות התקצוב ולמנוע אפשרות של התפתחות נורמות דיווח לא רצויות''(עמ' 2).
הערה: דו''ח החשב הכללי מתייחס לכל סעיפי התקציב.

אם אתה שקט עם המצב הזה אז שיהיה....
_new_ הוספת תגובה



אתה מפספס את העיקר
פרקש (יום ראשון, 18/09/2005 שעה 9:02)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סעיף 1 - את זה בדיוק אמרתי. ועוד אמרתי שמערכת הבטחון לא יכולה להציג בזמן נתון מחיר סופי לכל עיסקה, אם טרם נסגרה לקראת סוף שנה נתונה. ההוצאות וההכנסות בדרך כלל מתפלגים לאורך שנים, ואז החישוב נפרס לאורך שנים.

לגבי סעיף 2, אין החשב מתייחס לסוג הפעולות, אבל אין לראות בהן משהו חריג מכל המנהל הציבורי בישראל. זה אופייני לכל משרד ממשלתי. זה טעון שיפור בכל המערכות.

אם ישנה בעיה בבקרת תקציב משרד הבטחון היא נמצאת בעיקר במשרד האוצר, לדבריו של השופט אליעזר גולדברג, המבקר הפורש. http://www.nfc.co.il/archive/0019-D-11812-00.html?ta... . במהלך שנת התקציב נחתמים בין אגף התקציבים במשרד האוצר לבין משרד הביטחון סיכומים תקציביים בנושאים פרטניים שונים, ואין שום מגבלה כנגד משרד האוצר. כמו שהשופט גולדברג טוען:
''לא נעשה הליך של בחינת ההיקף הצפוי של ההתקשרויות הרב-שנתיות, כפועל יוצא של תכניות עבודתה, ופריסתן על פני שנים, אל מול מקורות התקציב החזויים שיועמדו לרשותה בשנים הבאות.''
ואני בספק עם האוצר והבטחון גם יחד יכולים לדייק בהערכות רב שנתיות שהנסתר והספק בהן תמיד גדולים מהידוע והברור. השופט גולדברג מדבר על ש:
'' משרד האוצר לא קיים בחינה של אופן ניצול ההרשאה להתחייב בתקציב הביטחון בשנה שהסתיימה'', '' משרד האוצר לא קבע מתכונת דיווח של מערכת הביטחון למשרד האוצר על פעילותה, מעבר לדיווח על ביצוע שינויים תקציביים.'', ''למשרד האוצר לא הייתה יכולת לבדוק נתונים וניתוחים אלה ולא היה גורם אחר שהוסמך לעשות זאת'', '' משרד האוצר אינו מעביר למשרד הביטחון את מסגרות תקציבו בגין השנתיים שמעבר לשנת התקציב הבאה, כפי שחושבו בתכניות התקציב הרב-שנתיות.''.

וזה פספוס גדול של האוצר.
_new_ הוספת תגובה



אתה עדין מפספס
דוד סיון (יום ראשון, 18/09/2005 שעה 14:02)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. החשב הכללי מתייחס ומסביר מהו מקור לחריגות. מי שקורא את מה שכתוב בדו''ח מבין טוב מאד למה החשב הכללי מתכוון. זו התנהלות לא ראויה שגורמת לחולשת הבקרה על התקציב ולכן העליתי את הנושא הזה.

2. אם אין מערכת הביטחון יכולה להציג נתונים בזמן אמת מדוע היא צריכה לקבל צ'ק פתוח להוצאות בעוד שמשרדי ממשלה אחרים לא מקבלים. זאת בדיוק היתה הטענה שלי שבחרת להתווכח איתה. אף אחד לא מבקש דיוק של עשרות מיליוני שקלים, אלא שזה יהיה פחות מ''מיליארדים''.

פתאום אתה מגלה את אמריקה.
לא היית צריך לחפש מאמרי עיתון כאשר אתה יכול לקרוא את מה שכתב המבקר, אליעזר גולדברג בדו''ח המקורי שלו. ומה שכתוב בדו''ח בולט וזועק.....

יש דברים שהאוצר לא יכול לעשות לבד ובמקרה של כל המשרדים יש שיתוף פעולה (יש רפרנט של האוצר שמעורב בתהליך ויש משקל לעמדתו). רק עם משרד הביטחון יש בעיה. מעניין מדוע?

מערכת הביטחון ש''לא יכולה'' אשמה בבלגן כמו גם האוצר ומשרד ראש הממשלה. זוהי המשמעות העיקרית של הדברים שכתב השופט גולדברג בד''ח.
_new_ הוספת תגובה



אתה עדין מפספס
פרקש (יום שני, 19/09/2005 שעה 10:27)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. החשב הכללי מסביר את מה שמסביר מהזווית שלו ויש להבין את דבריו בהקשר הזה. יש עוד גורמים המשחק הזה עם ה''אמת שלהם'', שמאזנת את טענותיו (על אף שקראתי אותן רק בכללי, זו ההתרשמות שלי).

2. מערכת הבטחון מציגה בכל זמן נתון נתונים בדוקים. אבל כפי שכבר חזרתי ואמרתי לך, שישנם עסקאות בתחום הזה שלוקח להן זמן רק להיסגר תוק קבלת אישורים מפרלמנטים, ממשלות וצבאות זרים וגם נכנסים בהן שינויים בד''כ ע''פ רצונות פוליטיים של הלקוח. לעיתים עסקאות כאלה מתבטלות לפי החלטה פוליטית שאין לנו שליטה עליה, והתע''ש נשאר תקוע עם עסקה מתגלגלת שלא ממומשת. את כל זה אי אפשר להציג כל שנה בתוך אותה שנה. זה בא לידי ביטוי טוב יותר בתקציב הרב השנתי. כדי להקל על סגירת העסקאות למערכת הבטחון יש ''צ'ק פתוח'' שמאפשר לה לנווט נכון בתוך אותו 'בלגן' של שוק הנשק הבינ''ל, מתוך כוח והשפעה על מרכיבים גדולים של התהליך. זה חיוני לקידום העסקים והוכחי עצמו עד כה.

אופי עסקאות מסוג זה שכיח במשק הנשק העולמי, לכן סוג זה של גלגול כספים נכון כאן ואינו נכון במשרדי הממשלה האחרים שפועלים בשוק פחות דינמי ומשתנה ע''י כוחות פוליטיים חיצוניים לישראל. כאן בפנים הכל נמצא בתוך שליטה של האוצר והממשלה, עד כמה שהשליטה הזו מוגבלת גם היא.

3. הבאתי את דבריו של גולדברג ביחס לחשב הכללי ולאוצר וזו היתה כוונתי. למה זה צריך לעורר אצלך סערת נפש?

4. אותן נישות בתקציב הבטחון שאינן בשליטת גורמים ישראליים תמיד יוותרו בחוסר וודאות ובגרירת תקציב משנה לשנה, כי ככה נוהג המשק הזה בעולם. זה לא מונע את טענתי הראשונית שהחשב הכללי ומבקר המדינה יכולים כבר היום להכניס את אפם לסוגיה הזו, ללמוד אותה ולבקר אותה. ויותר משרוצה הפרה לינוק היא רוצה להניק במקרה זה, אבל החשב והמבקר לא רוצים ממש לינוק. למרד הבטחון אין מה להסתיר כלל מפניהם. חבל שמר גולדברג לא כתב פיסקה המבקרת את פעילותו בעניין.
_new_ הוספת תגובה



הבנתי את גישתך והיא לא מקובלת עלי
דוד סיון (יום שני, 19/09/2005 שעה 14:40)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. אם למשרד הביטחון מתירים להשתמש בהכנסות גופי ביטחון כתקציב לכל דבר כך צריך לאשר גם למשרדים ממשלתיים אחרים. זו משמעות הביקורת העיקרית של המבקר ולך כך משתמע לא זה מציק....

2. לכל מטבע יש שני צדדים ובמקרה שלנו יש עוד אחד, משרד ראש הממשלה. במקרה שלנו הם (כל השלושה) פועלים לא נכון כדי שתהיה בקרה ראויה.
_new_ הוספת תגובה



מאמר מאלף וצודק!!
רמי נוי (יום רביעי, 14/09/2005 שעה 17:05) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ונאמר משהו טוב אחד לזכותו של השר נתניהו. הוא הציע לקצץ משמעותית בתקציב הביטחון. ראש הממשלה ביטל את הקיצוץ ומי שחושב שהשר אולמרט יחזיר אותו, אינו יודע מה הוא שח
_new_ הוספת תגובה



גם חה''כ יובל שטייניץ
דוד סיון (יום רביעי, 23/11/2005 שעה 20:12) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''יו''ר ועדת החוץ והביטחון, ח''כ יובל שטייניץ (ליכוד), הוסיף כי דווקא בעניין תקציב הביטחון דרוש פיקוח הדוק ביותר של הכנסת....'' (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...).

הדברים נאמרו בקשר לביקורת על העברת סכומי עתק לתקציב הביטחון ללא החלטות הממשלה והכנסת.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי