פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הדמוקרט הגדול
צבי גיל (יום שני, 07/11/2005 שעה 8:00)


הדמוקרט הגדול

צבי גיל



המאמר מתפרסם בעת ובעונה אחת באתר המחבר זרקור.
יש היום בישראל ציבור גדל והולך החש מנוכר לדמוקרטיה כפי שהוא תופש אותה או כפי שהיא משווקת לו... הציבור הזה חש שהדמוקרטיה הישראלית על מנגנוניה המשטריים והמשפטיים כאילו לא נועדה אלא לשרת מטרות פוליטיות של הצד האחר. אינני יודע אם יוכל בית המשפט העליון לזכות באמון הצבורים החשים שאין להם חלק ונחלה במה שבית המשפט מייצג.

נאום יו''ר הכנסת ראובן ריבלין בכנס בבית הנשיא לציון עשור לרצח יצחק רבין
כנסת ישראל, שריבלין עומד בראשה ושאמורה להיות אות וסמל למשטר הדמוקרטי, אינה עטופה הילה ואינה עטורה תהילה בכל הקשור לדוגמה של פגיעה בערכים דמוקרטיים. הגברת רוחמה אברהם ומר אלי אפללו לא שייכים למג'ליס של מדינה שכנה, אלא לכנסת שלנו והם מעופפים מעל לעננים ובעיקר מעל לחוק שעם מחוקקיו הם עצמם נמנים. נעמי בלומנטל ומיכאל גורלובסקי הם לא חברי ה''דומה'' של רוסיה, אלא של הפרלמנט שלנו. הם רק דוגמה. והם לא היחידים שמעופפים או שעושים מעשים או מחדלים, על קרקע המציאות, שלא זו בלבד שאינם מוסיפים כבוד ויקר לסמל הדמוקרטיה אלא חותרים תחת החוק.

בהזדמנות זאת, אולי מן הראוי היה לציין לאילו צבורים מתכוון כבוד יו''ר הכנסת, כאשר הוא מדבר באירוע לציון רצח ראש הממשלה, יצחק רבין? סתם צבורים?

הרמז, הגס מאוד, כלפי בית המשפט העליון שלנו, אשר הודות לו הרשות השופטת (מול הרשויות הביצועית והמחוקקת) שומרת על שלהבת הדמוקרטיה, מגלה טפחיים במה הדברים אמורים. הם אמורים לגבי חלק באוכלוסיה, לא רובה, המיוצג בכנסת, אשר בית המשפט העליון ופסיקותיו הם רחיים על צווארו וצנינים בעיניו. או שהיו רוצים לראות את ה''הלכה'' בראש הסולם הנורמטיבי שלנו, או איזה הרכב ''יהודי'' יותר ''לאומי'' יותר. הם עושים הכול כדי לפגוע בערכאה עליונה זאת, שהיא עד כה לא הייתה נגועה ב''שפעת העופות'' של הפוליטיקאים.

ליו''ר הכנסת ראובן ריבלין יצא שם של אדם בעל יושרה. אולי בתחום הפוליטי – תוכנו כברו, אבל מעל למישור הזה הוא לא יכול כנראה להתעלות. הוא לא צריך ליטול קורה מבין עיניו. אין שם קורים אלא ליקוי מאורות.



''שיקול דעת'' לקוי

קרה דבר מעניין ומיוחד במינו ביחסים בין הפלשתינאים לבין ישראל שהוא מופת וסמל, ויש בו כדי לחשוף זרמים נסתרים, חיוביים מאוד, בקשר שבין שני העמים. הילד אחמד אלחטיב בן ה-‏12 נורה ונהרג בידי חיילי צה''ל משום שהוא החזיק רובה צעצוע, החיילים חשבו שמדובר בחמוש וירו לעברו. הוא מת בבית חולים בארץ. איני מתכוון לעסוק בסוגיה אם במכשור לירי מדויק שקיים היום אי אפשר למנוע את הטעות הנוראה. אך אני מדבר על המחווה האנושית המרגשת שהורי הנער, לאחר התייעצות עם המופתי של ג'נין, החליטו לתרום את אבריו להשתלת נזקקים בישראל.

עיתון הארץ, המצטיין בסיקור על הנעשה בקרב הפלשתינאים, בין היתר על ידי כתבים כגדעון לוי ואמירה הס, אשר חוקרים וחושפים את המתרחש מעבר לקווים ולמחסומים, לא מצא לראוי לתת זאת כידיעה של human interest או כמסגרת בעמודו הראשון ושיבץ אותה ב''מרתף'' עמוד 4. אם כבר הידיעה שהמהומות בצרפת גלשו מחוץ לפריז היא כה חשובה שראויה לעימוד בעמוד השער היא חשובה, עורך רגיש יכול היה להעביר חלק גדול של ההמשך, אשר גם בלאו הכי מועבר, ולשבץ את הידיעה על תרומת האברים של נער אשר נהרג בירי של צה''ל.

פשוט קהות חושים נוסף על שיקול דעת לקוי.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  אלמלא  (ע.צופיה)
  אדם בעל יושרה - בימינו אלה  (רמי נוי) (6 תגובות בפתיל)
  בית המשפט איבד מזמן את מעמדו, בקרב היהודים  (צדק) (41 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי