פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
פרץ ונתניהו - הילכו השנים יחדיו?
עגל הזהב / דוד סיון (יום חמישי, 08/12/2005 שעה 11:13)


פרץ ונתניהו - הילכו השנים יחדיו?

ד''ר דוד סיון



התפצלות הליכוד גרמה להקדמת הבחירות אבל גם להרבה אי-ודאות. ביחד עם הפנים החדשות, עמיר פרץ, בראש מפלגת העבודה, נוצר מצב חדש עם שלוש מפלגות ''חדשות'' לפחות, שטוענות לכתר. השונות הגדולה בין הסקרים השונים היא אינדיקציה לכךהשיש הרבה מתלבטים כאשר הבחירות יתקיימו בעוד 3 חודשים.

אם קודם היו לליכוד ארבעה מועמדים (כולל שרון), כעת נאבקים על תפקיד היו''ר חמישה אנשים. מכאן שיש לנו כעת כ-‏7 מועמדים לראשות הממשלה. זה מצב שלא היה לנו בעבר ולכן הבחירה לא תהיה קלה. אבל הבחירה שלי היא, כנראה, יותר קלה.

כמו בעבר (איזו הנהגה כלכלית), אני מבקש לברר מי מכולם הוא המועדף מבחינת המדיניות הכלכלית שינקוט כשר אוצר, או יגבה כראש ממשלה. קנה המידה שלי הוא טובת המשק. כדי לצמצם את הדיון נתחיל בשאלה היותר קלה: מי מהמועמדים לא מתאים להיות שר אוצר?


מי לא מתאים

בעוונותי אינני מכיר מספיק את כל המועמדים למשרת יו''ר הליכוד, כדי לדעת מספיק על משנתם הכלכלית. השר ישראל כ''ץ נופל בקטגוריה הזאת ולכן עמדתי לגביו מושפעת בעיקר מהידיעות על מינויים פוליטיים (פרשת מועצות הייצור). כבר הבעתי את דעתי נגד הגישה שבעלי כוח במרכזי מפלגות צריכים להשתלב בצמרת המקצועית של משרדי הממשלה. לכן ישראל כ''ץ לא מתאים בעיני.

תפקודו של סילבן שלום כשר אוצר היה הנושא למאמר הראשון שלי בפורום לפני יותר משלוש שנים. בין השאר טענתי ''מר שלום הוא בין הגורמים האנדוגניים, המשמעותיים, למצב הקשה אליו נקלע המשק הישראלי בשנתיים האחרונות'' (תרומתו של מר סילבן שלום לכלכלה הישראלית). בעיקרון, סילבן שלום מייצג בעיני פוליטיקאי בלי חזון או עמדה מגובשת על מדיניות כלכלית בכלל או על מה ראוי שיעשה שר האוצר ומתי. זה קיבל ביטוי קונקרטי כאשר שלום אמר ''אסור שהמדיניות הכלכלית של התקופה האחרונה תימשך. היא אינה מתאימה לדרכו של הליכוד. היא רעה לישראל'' (נתניהו הוא ילד שמנת).

אדם שהיה בין גורמי המשבר הכלכלי לא אומר לנו מה צריכים להיות קווי המתאר של המדיניות הכלכלית. אבל הוא ''יודע'' מה לא מתאים לדרכה של המפלגה – עכשיו, בטווח הקצר. מדיניות כלכלית נכונה צריכה להיות מבוססת על משנה מקצועית מסודרת המבוססת על שיקולי הטווח הארוך. מי שכמו סילבן שלום מבסס את עמדתו שיקולי הטווח הקצר לא יכול לקבוע ולנהל מדיניות כלכלית נכונה. מי שנהג כך כשר אוצר וגם מדבר כך בעת מסע הבחירות לא יכול להצליח אם וכאשר יבחר לראשות הליכוד והמדינה. אשר על כן הוא מועמד לא מתאים.

שר הביטחון, שאול מופז, טוען שנתניהו הוא ''ילד שמנת מרחביה שפגע בעניים'' (נתניהו הוא ילד שמנת) שעניין המצוקה והעוני רחוקים מליבו. מצד שני, מופז הוא אחד האשמים שההצעות לקיצוץ בתקציב הביטחון ''השמן'' נדחו; שבעצם תקציב הביטחון גדל כאשר בתחומים אחרים היו קיצוצים. זאת ועוד, כאשר עמדו הקיצוצים בתקציב ''החברתי'' על הפרק לא שמענו את זעקותיו וטענותיו לפגיעה בעניים כפי ששומעים בימים אלו. פתאום כאשר הבחירות לראשות הליכוד, קרבות האג'נדה החברתית חשובה לו. מעניין מדוע.

מופז טוען כעת שהוא התנגד למדיניותו הכלכלית של נתניהו ושהסכנה החברתית גדולה יותר מזו הבטחונית. כאשר מעמידים טענות אלו מול העובדות, מתברר שהסכנה החברתית לא הדאיגה אותו כאשר הממשלה תמכה במדיניות הכלכלית של נתניהו. לא רק שלא זעק אז מעל כל במה על חשיבות הטיפול בסכנה החברתית, אלא שדרך התנגדותו לקיצוץ בתקציב הביטחון פעל, למעשה, בכיוון הפוך. גם מופז נשמע כמו מי ששיקולי הטווח הקצר מפריעים לו להציג מדיניות כלכלית עם מבט לטווח ארוך. לכן לא ראוי שייבחר.

לראש הממשלה, אריאל שרון, יש זכויות לא מעטות גם ביצירת המשבר הכלכלי וגם ביציאה ממנו. הוא היה ראש הממשלה כאשר סילבן שלום ניהל מדיניות כלכלית שגויה וגם כאשר נתניהו הוביל מדיניות כלכלית שעזרה ליציאה מן המשבר. מכאן שלדעתי הוא אינו מתאים להיות המוביל של מדיניות כלכלית או שר האוצר. מצד שני, גמישותו תאפשר לו לתת גיבוי (כראש ממשלה) מתאים לשר אוצר שינהל מדיניות נכונה. אלא שבעיית האתרוג הרקוב עושה אותו ללא ראוי בעיני.


הילכו השניים יחדיו?

בנימין נתניהו
בנימין נתניהו
נתניהו: הממשלה מייצרת רק ביטחון, חינוך, שידור ציבורי ורווחה. ''מכיוון שאני צריך להקים מדינה בתנאים של מצור מתמשך, ובכך אני שונים ממדינות אחרות, אני יודע שאי-אפשר להשאיר הכל לכוחות השוק. אצלנו צריך לקלוט עליה ולבצע משימות אחרות. לכן הממשלה יותר פעילה מהרצוי''.

פרץ: מתבררת תמונה של כלכלת שוק, עם שני הבדלים בסיסיים בלבד מזו של נתניהו: העובדים מאורגנים בהסכמים קיבוציים, והמדינה אחראית גם על אספקת שירותי הבריאות.
''2003 יומן מסע'', פרוייקט מיוחד, עסקים, מעריב, 26.12.2003, עמ' 13 – 15.
זו התמצית מתשובות נתניהו ופרץ לשאלה זהה שהוצגה להם לקראת תום השנה הראשונה של נתניהו במשרד האוצר (בהנחה שמתחילים ממדינת רווחה, איך יראו המשק והחברה אם יהיה לך חופש לשנותה?). על פי הדברים שאמרו למראיין גם פרץ וגם נתניהו רוצים לראות את המשק מתנהל על פי העקרונות של תחרות חופשית ויוזמה פרטית.

אבל כאשר לוקחים את הנסיון שלנו עם המציאות מסתמן הבדל מאד משמעותי. כפי שכתבתי לא מזמן, נתניהו הביא למשרד האוצר ראיה מערכתית של המשק כולו, לטווח רחוק. שלא כמו שרי אוצר אחרים, שכמו סילבן שלום עסקו בעיקר בתיקון תקלות וסדקים בכביש (הישרדות פוליטית), נתניהו עסק בסלילת הכביש – בהתוויית מסלול חדש למשק. אם נדאג להישאר על המסלול שהוא התווה, המשק ימשיך להשתנות לטובה (בנימין נתניהו – סיכום תקופה). הוא היה שר אוצר טוב ויכול לעשות זאת שוב, אלא שהקדנציה הקודמת שלו הופסקה מרצונו. השאיפה לחזור לעמדת ראש הממשלה היתה חשובה לו יותר מהצלחת המדיניות הכלכלית שהוא התווה.

עמיר פרץ
הבעיה שלי עם נתניהו היא בעיקר עם גבולות הסבלנות שלו. הרי, כפי שלמדנו, אם ימונה להיות שר האוצר, השאיפה להגיע לראש הפירמידה תפגע ביכולתו לנהל מדיניות כלכלית כראוי. מצד שני, אם ייבחר כראש הממשלה סביר להניח שיתן גיבוי לשר האוצר שלו, אלא שגם אז יישאר מעמדה של המדיניות הכלכלית משני בעיניו. לנו, אזרחי המדינה, עדיף איש כמו נתניהו בעמדת שר האוצר ולא כראש הממשלה.

לגבי פרץ, הבעיה שלנו היא שנסיון העבר יוצר רושם שפרץ נהג בניגוד לעקרונות העמדה שהציג בפני המראיין. אבל, אם בוחנים את עובדות העבר באופן יותר רציני, הרי שאפשר להסביר את התנהלותו מאז מונה נתניהו כשר האוצר ככזאת שמבוססת על עקרונות העמדה שהציג לפני שנתיים בראיון. במהלך השנתיים הללו נאבק פרץ נגד המגמה לפרק את אירגוני העובדים שעדיין קיימים ושמירה על זכויות הפנסיה כחלק מההסתיגות שלו מעקרונות כלכלת השוק. יחד עם זאת, ההתגייסות של פרץ למאבקם של הועדים הגדולים, של ''עשירי'' מעמד הפועלים, נגד פירוק והפרטה של חברת החשמל, היא סימן לכך שעקרונות השוק לא חשובים בעיניו כמו בעיני נתניהו.
אלא שמאז המאבקים הללו בין השניים, השתנתה המציאות. נתניהו נטש את משרד האוצר לטובת ראשות הממשלה – נחישותו לקדם את המדיניות הכלכלית במסלול שהתווה נחלשה מאד. פרץ, לעומת זאת, גייס את תמיכתם של אנשי עסקים כמו בני גאון ואת הפרופסור אבישי ברוורמן, שהיה כלכלן בכיר בבנק העולמי. לכן אני מניח שהיום הוא בעצם יותר מחויב לתחרות ויוזמה חופשית ממה שהיה בעבר.



''במציאות שהתפתחה בארץ-ישראל ואחר כך בישראל המבנה הקואופרטיבי, שחזה הרצל, היווה מנוע עיקרי לצמיחה, להתרחבות ולהתפתחות'' (אַלְטְנֵיילַנְד – שורשים, חזון ומציאות). זהו החזון של מדינת הרווחה, שממשיך להוות משקל משמעותי בהשקפת העולם של רבים ממנהיגי עם ישראל. אבל התברר שמעבר לנקודת זמן מסוימת הפכו ההצלחות (צמיחה מהירה ברמת החיים) לדריכה במקום. במקביל החלה להתגבש ההכרה שמתבקש שינוי מהותי כדי ששיעורי הצמיחה יתקרבו למה שהיו. תהליך השינוי הזה החל לפני שנות דור, קצת לפני שנתניהו ופרץ הצטרפו לשכבת המנהיגים שלנו – נתניהו זכה להתחיל גבוה יותר.

בכל מקרה, המעמד הפוליטי של שניהם צמח במקביל לרפורמות שהניעו את תהליך השינוי שהיה מיועד להגביר את התחרות, לפרק מונופולים ולהקטין את מעורבות הממשלה במשק. נתניהו הוא עדין הפוליטיקאי המועדף להיות שר האוצר, מאחר שמטרת תהליך השינוי היא חלק מהשקפת העולם עימה הצטרף להנהגה. אבל היום אני מסוייג יותר ממה שהייתי לפני שנתיים, בגלל שאינו יודע לרסן את האגו שלו.

אי-הודאות בקשר לפרץ היא גבוהה קצת יותר וגם נוגעת לתוכן עמדתו לאן יוביל אם יזכה. אבל לאחר שגלגל השינוי החל להסתובב ולאחר ההאצה שקיבל מנתניהו, קשה להאמין שפרץ יצליח לשמור על כוחו אם יעצור את התהליך. מכאן שגם פרץ, אם יגיע לעמדת השפעה על מהלכי משרד האוצר, ימשיך בתהליך השינוי של הגברת התחרות והקטנת מעורבות הממשלה בחיינו.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


בטח ילכו יחד
אבי שקד (יום חמישי, 08/12/2005 שעה 12:49) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני סוציאליסט , אז למה שביבי ופרץ לא ילכו יחד?
_new_ הוספת תגובה



ביבי או עמיר
ע.צופיה (יום חמישי, 08/12/2005 שעה 15:06) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני צופה ששרון כראש ממשלה יהי זקוק לשניהם(בהנחה שנתניהו יזכה בליכוד).אני גם אסתכן בניחוש שפרץ יפסול את ביבי לאוצר ולהיפך,לכן שר האוצר יבוא ממחנה שרון,כנראה אולמרט.
אתה אינך ''מנתח'' את אולמרט,ולדעתי בצדק.
אולמרט לטעמי חסר ''חוט שידרה''פוליטי ולכן מי שיקבעו את המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל(כפי שקבעו במשך רוב שנות קיום המדינה)הם פקידי האוצר.
האוצר ''הזיק'' לביבי בשאיפתו לראשות הליכוד ולכן לדעתי מההיבט הפוליטי הוא לא יחזור לשם.
אני מהמר על החוץ או הבטחון.
לפרץ יש בעיה,אין לו את ''ההכשרה'' או הנסיון לתפקיד מדיני-בטחוני ולכן הוא יאלץ להסתפק בכבוד,דהיינו מ''מ רה''מ.
אני ממליץ על סטנלי פישר!
_new_ הוספת תגובה



העיתון ''הסוציאליסטי'' מקלס את נתניהו
דוד סיון (יום חמישי, 08/12/2005 שעה 17:24)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נחמיה שטרסלר מחלק המון מחמאות וכאילו שוכח את העובדה שנתניהו רץ אחרי האגו שלו יותר מידי - נטש את העמדה לפני שיכול היה להראות הישגים נוספים (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...).

עכשיו הוא רק יכול לספר שאין לו אחות. תוצאות הנטישה ירדפו אותו לא מעט בעתיד הקרוב.
_new_ הוספת תגובה



הקפיטליסט הנאור סבר פלוצקר
פרקש (יום חמישי, 08/12/2005 שעה 17:54)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

משבח את עמיר פרץ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3167257,00.h...
אבל גם לא כל כך מאמין לו http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3175897,00.h...
_new_ הוספת תגובה



סבר פלוצקר
דוד סיון (יום חמישי, 08/12/2005 שעה 18:44)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פגשתי את האיש, בעל תואר בכלכלה (מאוניברסיטה פולנית), פעם אחת לפני יותר מ-‏20 שנה. אז הוא היה העורך הכלכלי של ''על המשמר'' (ז''ל). אחר כך היה העורך הראשי ובהמשך עבר לידיעות אחרונות. יש לו חושים טובים והוא זוכר לא רע נתונים שראה כך שאם תצלצל אליו בקשר לדברים שהוא כותב יש סיכוי טוב שגם יהיה לו הסבר יותר רחב.

מה שלא כל כך מוצא חן בעיני, ואולי אני טועה, היא העובדה שאחרי כל כך הרבה שנים שאני מכיר אותו, וגם קורא את דבריו לעיתים, אינני יודע בבירור מהי עמדתו לגבי מדיניות כלכלית.
_new_ הוספת תגובה



סבר פלוצקר
פרקש (יום חמישי, 08/12/2005 שעה 18:46)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי זה יתרונו, שהואלא מזוהה פוליטית, לא רק במובן במפלגתי אלא גם במובן הרעיוני?
_new_ הוספת תגובה



סבר פלוצקר
דוד סיון (יום חמישי, 08/12/2005 שעה 19:14)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לדעתי זה חיסרון, כי משתמע מכך שהעמדה שלו לגבי התיאוריה הכלכלית תלויה בשיקולים פוליטיים. מצד
שני הוא פתוח ומוכן לענות לשואלים שהוא לא ממש מכיר.
_new_ הוספת תגובה



סבר פלוצקר
ע.צופיה (יום חמישי, 08/12/2005 שעה 20:03)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סבר פלוצקר הוא עיתונאי(מהטובים יותר) וכעיתונאי הוא תמיד יודע הכי טוב ,בדיעבד!
ככלכלן יתכן שהוא יודע דברים אחרים.
_new_ הוספת תגובה



פרץ דומה לסטאלין
Israeli101 (שבת, 10/12/2005 שעה 8:18)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נדמה לי! או שפרץ דומה ליוסף סטאלין? (חזותית כמובן!!)
_new_ הוספת תגובה



גם רעיונית, בחלק מתורתו
פרקש (יום ראשון, 11/12/2005 שעה 15:46)
בתשובה לIsraeli101
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



העיתון ''הסוציאליסטי'' מקלס את נתניהו
ע.צופיה (יום חמישי, 08/12/2005 שעה 20:10)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מסכים עם דבריו של שטרסלר.
נתניהו עזב כי הוא רצה להתחרות בשרון לתפקיד רה''מ.וזה היה העיתוי המתאים לפי הערכתו הפוליטית.
אם היה נשאר שר אוצר היה מנהל עכשיו כלכלת בחירות.
איני חושב(כקורא קבוע של העיתון)שלהארץ יש קו כלשהו. יש חופש עיתונאי מלא ויש מגוון דעות גם בכלכלה.
שטרסלר לטעמי,פחות פופוליסט מהיתר.
_new_ הוספת תגובה



המדור הכלכלי בהארץ
דוד סיון (יום חמישי, 08/12/2005 שעה 22:57)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מייצג השקפה של תמיכה בכל מה שמקדם חופש כלכלי, יוזמה ופירוק מונופולים. העורך הכלכלי של העיתון, העורכת של המדור ושטרסלר מציגים עמדות דומות מאד לאלו של מילטון פרידמן. גם שאר הכתבים של המדור (שפחות בולטים) קרובים מאד לעמדה הזאת. זה גם נכון שאין מונוליטיות וגם קוראים שם דעות אחרות, מעטות יחסית, כמו אלו של מוטי בסוק שגם הוא יוצא ''על המשמר''.

גם משה פרל ממעריב הוא כלכלן.
_new_ הוספת תגובה



כתבלבים בשרות בעלי ההון
יאיר ש (יום שני, 12/12/2005 שעה 11:48)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



זה מאוד פשוט
חזי (יום חמישי, 08/12/2005 שעה 15:52) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כלכלה נכונה היא כלכלת שוק חופש. נקודה.

שר אוצר טוב, הוא שר אוצר אשר מוכן להתעמת עם מרכזי כוח כלכליים, אשר כל מטרתם לשמור ואף לחזק את הכוח אשר בידיהם.
הצלחתו של נתניהו היתה ברצונו וביכולתו להתעמת עם גורמים אינטרסנטיים, בעלי כוח.
אני לא רואה את פרץ יוצא נגד וועדי עובדים מונופוליסטיים.
_new_ הוספת תגובה



אני מעדיף את ילד השמנת
פרקש (יום חמישי, 08/12/2005 שעה 17:53) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכל העניין הכלכלי לפחות, כי על השמנת ולא ולרדת לתחתיות ולכתת רגלינו אחר פרוסות הלחם. אני חרד מפופוליזם דמגוגי שמגבר על 1000$ שכר מינימום, ולו רק בגלל שהמספר עגול מדי (בדולרים) ולא רציני. על אך שפרץ חזר בו קמעא והתחיל לגבר על התקדמות המדרגות וכיוון ה-‏1000 הוא השאיר טעם רע כפי שצבר בהסתדרות. הוא לא משדר עוצמה, יציבות ומנהיגות.

אתה צודק שהבעיה אצל ביבי היא קפצנות ולחצנות. אבל אין לי ברירה ואין מועמדים אחרים טובים יותר, בינתיים, לעניין הכלכלי.

אבל כנראה שלא העניין הכלכלי הוא שיכריע, אלא דווקא ובמפתיע - שוב העניין הבטחוני-מדיני וסוגיית השטחים. לדעתי ירידתו של פרץ בסקרים מאתמול והיום, עד כמה שאפשר להאמין להם, מבטאת את התחושות בכלל הציבור. גם עניין ניקיון הכפיים יכריע מי יצביע למי.

בעניין המדיני בטחוני יש לשרון מעמד בכיר ויציב ורוב הציבור בוטח בו למרות התחלקותו המוסרית. שוב, הבטחון מאפיל על הכל, באופן טיבעי. לכן שרון חימם את העניין האיראני כדי לרמוז שרק הוא יוכל לעשות מה שישראל צריכה לעשות, והמבין יבין. ביבי, החרה והחזיק אחריו כדי לא לפספס את המומנטום ולהשאיר את שרון לבדו כמתבטא בסוגיה. כי חשוב זיכרון הדברים אצל הבוחר ביום הבחירה. העובדה שפרץ לא התבטא בעניין זה, מראה שהוא עדיין לא הסתגל בלהיות מועמד להנהגה לאומית. הוא חושש מנפילה. הוא חושש שאנשים יצחקו בפניו אם הוא יתבטא בענייני גרעין (שבחלקו הוא מסווג להם כי הוא לא כיהן בתפקידים המכשירים אותו לידיעה מלאה בעניין).
_new_ הוספת תגובה



אז מה?
ע.צופיה (יום חמישי, 08/12/2005 שעה 20:15)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה שם 2 פתקים.
אחד לביבי כשר אוצר ואחד לשרון כראש הממשלה?
ולמה אתה מקפח את עדות המזרח (''הפלנגות'')?מה יש,לא מגיע להם משהו?
_new_ הוספת תגובה



הלוואי והיו לי 2 קולות
פרקש (יום ראשון, 11/12/2005 שעה 15:49)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הייתי מוציא תקליט של ''צמד הפרקשים''.
_new_ הוספת תגובה



-:)
דוד סיון (יום ראשון, 11/12/2005 שעה 17:02)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הלוואי והיו לי 2 קולות
ע.צופיה (יום ראשון, 11/12/2005 שעה 17:32)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פתקים,פרקש,פתקים,לא קולות.
אם היינו צעירים היינו יוצרים את הצמד פרקש וצופיה ושרים:'' ימין ושמאל,רק חול וחול.''
_new_ הוספת תגובה



(-:
פרקש (יום שלישי, 13/12/2005 שעה 12:46)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



שרון ונתניהו - הילכו השניים יחדיו?
רמי נוי (יום ראשון, 11/12/2005 שעה 13:01) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ממש לא אתפלא אם יבטיח שרון לנתניהו את תיק האוצר, ללבנת את צרת החינוך וגם אלה השניים יעברו לקדימה. הולך ומתברר שהליכוד פשוט מחליף שם...
_new_ הוספת תגובה



לא רק שם
דוד סיון (יום ראשון, 11/12/2005 שעה 13:55)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קדימה או ליכוד ב' בלי מרכז. מפלגה מונוליטית.
מפלגה שלמה של איש אחד, שאין לה מרכז שמנסה
לנהל את המדינה, אבל גם עם מעט דמוקרטיה...
_new_ הוספת תגובה



לא רק שם
פרקש (יום ראשון, 11/12/2005 שעה 16:05)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קדימה לליכוד, זה בעצם מה ששרון יותר מרומז. והפעם זה הוא והמפלגה מסביבו, כמו מלך ומשרתיו.

ואם שאלת אותי- אז אני לא איש ליכוד ולא הייתי כזה. בטח הצבעתי להם בעבר פעם או פעמיים. אבל פעם גם לעבודה.
_new_ הוספת תגובה



אז אולי הם היו נביאים.....
דוד סיון (יום ראשון, 11/12/2005 שעה 17:04)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אלו שצעקו ברחובות 'אריק מלך ישראל..... '
_new_ הוספת תגובה



לא נביאים ולא בני נביאים
פרקש (יום שלישי, 13/12/2005 שעה 12:48)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אריק הוא בולדוזר ולא שליחו של האלוהים.

את התוצאות נראה רק עוד כמה חודשים... שנים....

אני פסימי ולאו דווקא בגלל שרון, אלא בגלל מה שנמצא (מי שנמצאים) מולנו, מאחרי הגדר.
_new_ הוספת תגובה



אתה חוזר על המנטרות הפרידמניות שלך
יאיר ש (יום שני, 12/12/2005 שעה 11:46) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאילו כביכול הכלכלה המוניטרית וההפרטה טובות למשק ומגבירות את התחרות, כאשר שוב ושוב אנו רואים כי ההיפך הוא הנכון, כאשר נוצרים קרטלים פרועים וחמסניים.

זוכר איך התפעלת מהפרטת אל על?

דוגמית קטנה מהיום, כיצד משפיע הדבר על הגברת התחרות...

_new_ הוספת תגובה



הזכרון הקצר שלך, יאיר הוא בעוכרך
דוד סיון (יום שני, 12/12/2005 שעה 16:27)
בתשובה ליאיר ש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. במאמר ממאי כבר כתבתי ביקורת על הפרטת אל על: ''..... משמעות ההחלטה היא שעד שתגדל תנועת הנוסעים בנתב''ג בהתאם, מובטחת לחברה ההגנה של הביורוקרטיה מפני תחרות ברוב הקווים..... על הרקע הזה מתברר לנו שלאחים בורוביץ' היתה סיבה מאד משמעותית לוותר על השליטה בארקיע'' (דיון 2842). כנראה שהמכתב של בורוביץ מדבר על התנאי הנוח, ''העז'', שהכניסו למכרז.

2. ולפני יותר משנה כתבתי ''.... אל על שהופרטה כדי שתתנהל ביתר יעילות בזכות התחרות לא כל כך רוצה תחרות. שנית גם נציג המפריטים לא כל כך מעוניין בתחרות. המשמעות היא שהיה כאן נסיון להעביר רווחים של פעילות ציבורית לידים פרטיות'' (דיון 2456).

זו לא התחרות...

אני בעד הפרטה אבל לא הפרטה מוגנת (שמבטיחה רווחים) שהסיכון הוא חלק אינטגרלי שלה.

הקרטלים נוצרים כתוצאה של אי-אכיפת החוק - לא בגלל ההפרטה (הם קיימים גם במשק הציבורי .....).
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי