שיטה נפוצה באמצעי התיקשורת להקנות תדמית של אמינות לדיווחים מטעים שמטרתם להונות את הציבור, היא השימוש במחקרים, סקרים ומשאלים למיניהם. מקום מיוחד בתחום הזה יש למחקרים שמבצעיהם, או הבמה בה התפרסמו ממצאיהם, נהנים ממוניטין ויוקרה שבדרך כלל לא רלוונטיים לנושא המחקר. הסיפור המובא כאן איננו נוגע ישירות לסיכסוך הישראלי ערבי, אם כי ל''נפשות הפועלות'' בו יש תפקיד נכבד בתעמולת הכזב המתנהלת בעולם נגד מדינת ישראל. הוא חלק מהמלחמה נגד המלחמה שחוגים ליברליים במערב מנהלים כדי לפגוע במאבק נגד הטרור האיסלמו-פאשיסטי.

סוכנויות החדשות דיווחו היום (12 לדצמבר, 2005) שהמספר הכולל של הקורבנות מבין האזרחים בעיראק מתחילת המלחמה שם במרץ 2003, ועד היום, מוערך בכ-‏30,000 (Bush Says). במיספר דומה נוקב גם אירגון ''הומניטרי'' בשם IRAQ BODY COUNT (מוני הגופות של עיראק?)
שלדבריו מיספר הקורבנות בשנים 2003 עד 2005 נע בין 27,383 ו 30,892. פחות משליש מהקורבנות האלה נגרמו בידי ''צבא הכיבוש''.

זה עדיין מספר גדול שאין כל סיבה להתפאר בו, אבל לא זה הנושא.

לפני קצת יותר משנה, ערב הבחירות לנשיאות בארה''ב, ב-‏29 לאוקטובר 2004, הניו יורק טיימס, והשלוחה האירופית שלו, ההראלד טריביון הבין לאומי (The International Herald Tribune), דיווחו לקוראיהם (Iraqi Deaths):

לפי הערכות, כ 100,000 אזרחים נהרגו בעיראק עקב הפלישה בהנהגת ארה''ב במרץ 2003.

An estimated 100,000 civilians have died in Iraq as a direct or indirect consequence of the March 2003 US led invasion.

אתם שמים לב? בפחות ממחצית התקופה, לפי העיתונים האלה מיספר הקורבנות כבר היה למעלה מפי שלושה מהמספר של היום!

התקופה בה המעשיה הזאת הופיעה (וצוטטה במאות עיתונים מקומיים בכל רחבי ארה''ב הרואים את הניו יורק טיימס כמקור אמין לחדשות) היתה התקופה בה העיתונות הליברלית השקיעה את מירב המאמצים ללכלך את הנשיא בוש וממשלו. בתקופה הזאת, בעיקבות שערורית דן ראתר (Dan Rather), הניו יורק טיימס הצדיק דיווחי חדשות שקריים בסיסמה ''מזוייף אבל מדוייק'' (Fake but Accurate). לכאורה, על מה כל הרעש? עוד שקר ''קטן'' שאינו מעלה או מוריד? מה כל כך נורא אם המספרים ''קצת'' נופחו?

ובכל זאת, אפילו באווירה של Fake but Accurate הפער נראה קצת מוגזם. בדיקה מקרוב מגלה שהדברים אינם פשוטים כפי שהם נראים. מסתבר שהניו יורק טיימס לא שלף את הסיפור סתם ככה מן השרוול. המספר הנקוב ע''י הניו יורק טיימס, 100,000, נלקח מתוצאות של ''מחקר'' שהתפרסם בעיתון רפואי יוקרתי בריטי בשם ''סכין המנתחים'' (The Lancet). למעשה הפרסום של הניו יורק טיימס הקדים את פרסום המחקר ב-Lancet בכמה ימים, כי היתה ''חשיבות'' לכך שהידיעה ''תעשה כותרות'' לפני יום הבחירות. לפרט הזה אין חשיבות בקשר לדיון כאן.

לא כאן המקום להכנס לתאור מלא של כל פרטי המחקר. לצורך הדיון כאן, מה שחשוב הוא משפט המפתח ב''ממצאי'' המחקר:

אנחנו מעריכים שבתקופה שאחרי פרוץ המילחמה היו 98,000 מקרי מוות נוספים(95% CI 8000 -194,000) .

We estimate there were 98,000 extra deaths (95% CI 8000 -194,000) during the post war period.

''Mortality before and after the 2003 invasion of Iraq: cluster sample survey'',The Lancet, Volume 364, Issue 9448, Pages 1857-1864.

מבצעי המחקר, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת ג'והן הופקינס (John Hopkins), לא הסתירו את עמדתם השוללת את המלחמה בעיראק. על מנת להגביר את האמינות של המחקר והמסקנות, החוקרים, ובעיקבותיהם העיתונאי מהניו יורק טיימס שהעתיק את הידיעה, השקיעו מאמץ רב לתאר בפרטי פרטים את שיטות איסוף הנתונים ואת טכניקות המחקר. הם רק שכחו פרט קטן אחד: להסביר בשפה יום יומית פשוטה את משמעות הביטוי (95% CI 8000 -194,000). (אני מוכן להמר שבלהיטותו להשיג פרסום סנסציוני, העיתונאי של הניו יורק טיימס אפילו לא העלה בדעתו שכדאי לשאול את החוקרים מה מסתתר מאחורי הביטוי הזה). למותר לאמר שבכתבות בניו יורק טיימס או בהראלד טריביון, הביטוי הזה בכלל לא מופיע. ה- Lancet הוא עיתון רפואי וזאת לא תהיה הגזמה לאמר שה Lancet הוא העיתון הרפואי בה' הידיעה בעולם. אלא מה, קהל הקוראים שלו ומרבית הכותבים בו הם רופאים, ובמידה מסויימת חוקרים מתחומים אחרים של מדעי החיים. ככלל, ציבור שאיננו מבין גדול ברזי המתימטיקה, וגם סטטיסטיקה איננה בדיוק הצד החזק שלו.

למי שלא למד סטטיסטיקה, משמעות הביטוי (95% CI 8000 -194,000) בשפה פשוטה היא ''מספר הקורבנות נמצא בתחום שבין 8,000 ו- 194,000 עם רמת אמינות (Confidence Level) של 95%''. שלא תהיה אי הבנה: המימצא המרכזי של המחקר הוא שיש וודאות של 95% שמיספר הקורבנות האזרחים נמצא אי שם בתחום שבין 8,000 לבין 194,000. הערך המיספרי הנקוב במאמר, 98,000, הוא בסך הכל החציון של התחום. בידיעה כפי שהופיעה בניו יורק טיימס, עיגלו את זה ל 100,000, כי זה נשמע יותר טוב. (במאמר מוסגר, אם הם היו מגדירים את התחום מ-‏0 עד 500,000, רמת האמינות היתה עולה ל 96% או 97%, והם היו יכולים לנקוב ב 250,000 כמספר הקורבנות המשוער . . .)

מעבר לשאלה איך זבל מדעי כזה (Junk Science) אושר לפרסום ע''י המערכת המדעית של ה Lancet, מה שיותר מעניין זאת השאלה מדוע בכלל עיתון מדעי כמו ה- Lancet מוצא לנכון לפרסם עבודת מחקר בתחום פוליטי-חברתי שבכלל לא קשור לתחום המקצועי שלו.

בשנה שחלפה מאז שה''מחקר'' הזה התפרסם ב- Lancet, למעלה משני שליש מהקורבנות ה''משוערים'' שבו לתחיה. לא שמעתי על מחקר כל שהוא שמנסה להסביר את הנס המדעי הזה. ה- Lancet שומר על שתיקה. הניו יורק טיימס, לפי מיטב המסורת של Fake but Accurate, גם כן מעדיף להתעלם.

---