פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
רצה לטווח הארוך: עינת וילף לכנסת
אלי אשד (יום ראשון, 25/12/2005 שעה 7:42)


רצה לטווח הארוך: עינת וילף לכנסת

אלי אשד



המאמר פורסם גם באתר e-mago.

עינת וילף הרצה לקבלת מועמדות מטעם העבודה לכנסת בולטת בכך שהיא אולי המועמד החדש היחיד כיום שפירסם ספר שלם של חזון פוליטי על עתיד ישראל והעם היהודי כולו (מקימים לוחמים ואנחנו) וכתבה מאז שני ספרים נוספים בנושא שלא פורסמו, אחד מהם עם אימה על מצב החינוך בישראל ומה יש לעשות עימו והשני עם שמעון פרס.

בעברה היא הייתה מנהלת קרן סיכון, ולאחר מכן פעילה פוליטית של מפלגת העבודה לפני שהחלה לעבוד עם שמעון פרס (השלב הבא של שמעון פרס) כיועצת מדינית שלו ובמקביל עסקה במשך זמן רב במיזמי נאנו טכנולוגיה בישראל. כעת עינת וילף פתחה במירוץ לכנסת.

ראיון עם עינת וילף

א.א.: למה לא נהגת כמו בכירים לא מעטים בליכוד ובעבודה והצטרפת אל שמעון פרס ואל אריאל שרון במפלגת ''קדימה?
עינת וילף: משום ש''בקדימה'' אי אפשר להתמודד ולהיבחר. כולם שם ממונים בידי אריאל שרון. בכל מקרה זה לא יהיה נכון להישאר ב''קדימה'' לטווח הארוך מכיוון שלא ברור כלל אם היא תשרוד אחרי ששרון יעלם מהזירה.

א.א.: איך ולמה הגעת לפוליטיקה?
עינת וילף: תמיד התעניינתי בנושא המנהל הציבורי. עוד מגיל צעיר. עד לפני 4 שנים עסקתי בניהול חברות וקרנות הון סיכון. לפני 4 שנים החלטתי לעזוב את העסקים ולפנות לפוליטיקה. זה אגב היה עוד לפני שפגשתי את שמעון פרס. בכלל אני חושבת שזה מאוד חשוב שכמה שיותר אנשים יפנו לעסוק בפוליטיקה. לזלזל ולסלוד זה קל מאוד. אבל אם אתה אדיש לפוליטיקה אתה רק עושה את המלאכה קלה יותר לאויבי הדמוקרטיה ומוודא ש-‏400 משפחות של עשירים ישלטו במדינה הזאת באין מפריע.

א.א.: ואיך פגשת את שמעון פרס?
וילף: הוא נפגש עם אנשים רבים הוא נפגש גם איתי. כנראה הרשמתי אותו מאוד והוא היציע לי תפקיד בצוות שלו. אז אני סירבתי כי רצתי למועמדות לכנסת בפעם הראשונה והגעתי למקום נמוך למדי. אז לאחר הכישלון קיבלתי את הצעתו והפכתי ליועצת המדינית שלו.

א.א.: ומה עשית במסגרת התפקיד הזה?
וילף: זה אומר להכין את הפגישות המרובות של פרס עם אישים מרחבי העולם, ויש כאלה לפחות 20 בשבוע, לתת לו עליהם חומר רקע, לאסוף מידע על הנושאים הספציפיים שעליהם יש לדבר עם נציג של מדינה מסוימת, לתת לו סיכומי פגישות, לנסוע איתו לפגישות בחו''ל. במקביל עסקתי רבות גם במיזמים טכנולוגיים שונים, ובראש ובראשונה בתחום הנאנו טכנולוגיה, תחום שבו עסקתי בגיוס תרומות עבור מיזמים בישראל. פרס מאמין ואני מסכימה איתו בכך שחשוב שישראל תיהפך למעצמה טכנולוגית בתחום הזה. בכלל אני חושבת שחשוב מאוד שישראל תישאר מעצמה טכנולוגית ומדעית בכל תחום שרק אפשר.

א.א.: וחוץ מזה יש לך ניסיון פוליטי ומעשי בתחומים אחרים שהכין אותך להיות חברת כנסת ?
וילף: לאחרונה עסקתי רבות עם פרס בנושאי ההתנתקות מרצועת עזה (הצד האפל של ההתנתקות) וניסיונות לפתור את הבעיות הכלכליות שם.

א.א.: אם תהיי חברת כנסת מה הפרויקטים והיעדים שאת מתכוונת להקדיש להם זמן מיוחד?
וילף: אני מתכוונת להתמקד בשלושה דברים.
נושא ראשון: בשמירת יתרונה ומעמדה המדעי והטכנולוגי של מדינת ישראל שבלעדיה לא תהיה לא כלכלה ולא רווחה ולא עתיד. עסקתי בכך בתפקידים שונים בשנים האחרונות ואמשיך לעסוק בכך גם בכנסת. כאן אני מתכוונת ומתחייבת להשקיע זמן ומאמצים כמיטב יכולתי להעברת תקציבים מוגדלים לנושאי מחקר שונים, לדאוג למלגות מיוחדות שיבטיחו שסטודנטים ישראליים שלומדים בחו''ל יוכלו לחזור לארץ לעסוק במחקר במקום שיישארו בחו''ל כפי שקורה לצערנו יותר מדי. כן אפעל להעמקת שיתוף פעולה המדעי והטכנולוגי של ישראל עם האיחוד האירופאי וארה''ב .

א.א.: את בת של מורה וחיברת עם אימך ספר על מצב מערכת החינוך. מה דעתך על מדיניות ומערכת החינוך שלנו? ומה יש לעשות כדי לשפרה?
וילף: הטענה המרכזית שלי היא שכל וועדות המומחים והפרופסורים והאקדמאים הנכבדים והמומחים המפורסמים, שיושבות במשך חודשים ודנות בלי סוף, מביאות לבסוף לרפורמות בחינוך שלרוב לא מביאות לשום שיפור ולפעמים רק מזיקות עוד יותר, מתעלמות מהדבר העיקרי וזה הפרטים הקטנים. [פרטים] כמו האם השיעור מתחיל בזמן או האם הכיתה נקיה. בכל הועדות האלו עוסקים בדברים הגדולים ובדרך שוכחים את הדברים החשובים שהם המורים והתלמידים.

הרי האנשים שיודעים יותר מכל אחד אחר מה בעצם צריך לעשות אלו לא הפרופסורים המכובדים האלו. אלו הם האנשים שעובדים בשטח, המורים. אבל את דעתם משום מה אף אחד לא טורח לשאול.

א.א.: מה דעתך על דוח ועדת דוברת של משרד החינוך של לימור לבנת שהציע רפורמה דרסטית במערכת?
וילף: פיספוס אחד גדול. למשל, הדו''ח מדבר על לתת תמריצים למורים. אני אומרת זה כמו לבוא לאדם ששברו לו את הרגליים, והוא זקוק בדחיפות לעזרה ראשונה, ולתת לו מיליון דולר כדי שיבצע ריצת מרתון.

מה שכן צריך לעשות זה לתת גיבוי מערכתי בלתי פוסק למורים במדיניות ובעבודה שחורה ונמשכת. לא רק לעשות מידי פעם מבצעים נגד אלימות ולהפסיק. היום יש בעיה אדירה של גיבוי למורים שנאלצים לעבוד בתנאים בלתי אפשריים ונאלצים להתמודד עם בעיות משמעת וסדר שמונעות מהם לעוסק בהוראה. ההורים הם היום עורכי דין של התלמידים ולמורים אין כמעט סמכות וגיבוי לעשות את עבודתם כפי שהם מבינים אותה. דבר ראשון צריך לתקן את זה.

זה עזרה ראשונה. גם אחרי שתעשה את זה יש עוד הרבה דברים. מצבה של מערכת החינוך הוא רע מאוד ואם היא בכלל מתפקדת איך שהוא זה רק בגלל המורים. שרת החינוך והמנכלית שלה לעומת זאת תיפקדו רע מאוד וגרמו נזק עצום למורים ולמערכת.

נשים לפוליטיקה
נושא שני : חשוב לי לדאוג להעמקת הקשר בין ישראל והעם היהודי מזה שנים אני חברה מייסדת באירגון הבינלאומי ''קול דור'' (הפרוטוקולים של צעירי ציון), שפועל ליצירת יוזמות שונות בנושא. כך שגם עבודתי זאת בכנסת תהיה המשך ישיר לדברים שאני כבר עושה כעת.

והנושא השלישי, שבו בניגוד לאחרים לא עסקתי כל כך בעבר, הוא [עיסוק] בהגדלת הייצוג בפוליטיקה הארצית והמקומית של נשים.

א.א.: לדעתך נשים יקבלו בעתיד תפקידים בכירים יותר ויותר בפוליטיקה הישראלית עד שיגיעו גם לדרגים הבכירים ביותר?
וילף: אין ספק שזה הולך לקרות אם באיחור מה לעומת מדינות אחרות. בסופו של דבר תהיה כאן שוב ראש ממשלה אישה. גם בארה''ב המתקדמת עוד לא קרה שמישהי תגיע לדרגות הבכירות אבל גם שם זה יגיע לבסוף. גם שם, זה כבר לא משהו שהוא לחלוטין בלתי מתקבל על הדעת כמו שהוא היה לפני 15-20שנה. אולי כדאי לתת קצת סקירה היסטורית בעניין :

עד שנות התשעים היו רק שלוש פוליטיקאיות שלא היו בנות או נשים של מישהו חשוב, כמו אינדירה גאנדי, שהגיעו לדרגות בכירות. אלה היו פוליטיקאית איסלנדית, מגי תאצ'ר בבריטניה וגולדה מאיר שלנו. אבל בשנות ה-‏90 היו דווקא לא מעט כאלה בסקנדינביה, רבות בקנדה ובאירופה. בכלל לפחות 20 כאלה. ישראל וארה''ב מפגרות בהרבה אחרי אירופה. אבל יש התפתחות מקומית. יותר ויותר נשים נכנסות לתחום הזה בישראל ומצליחות בו, ויש היום יותר תודעה בציבור הנשי כלפי החשיבות של ההשפעה הפוליטית. אבל למרות גידול ברמה המקומית בכניסת הנשים לפוליטיקה ברמה הארצית זה נשאר תקוע, מזה עשרות שנים. זה מצב שחובה לשנותו כי אנחנו צריכים שכמה שיותר אנשים מוכשרים מכל סוג ומין יכנסו לפוליטיקה ושהמערכת לא תישאר בידיים של אליטה צבאית-עסקית מצומצמת.

לדעתי בהחלט יתכן שבעוד עשר-חמש עשרה שנים תקום שוב ישראלית שתוכל להנהיג את המדינה. זה לא יהיה בעשור הנוכחי אבל בסוף זה יקרה.
אני מתכוונת לקדם זאת על ידי חקיקה תמריצים שיעודדו נשים להיות יותר פעילות בפוליטיקה.

א.א.: את מי מבין הפוליטיקאים הנוכחיים את מעריכה במיוחד?
וילף: את ציפי ליבני שהיא היום ממפלגת ''קדימה''. אני מעריכה מאוד את מה שהיא עשתה כשרה וכדי שלא תחשוב שאני אומרת את זה רק מתוך אחוות נשים, אני לא יכולה להגיד את זה בכלל על שרת החינוך וגם לא על המנכלית שלה שהיום היא ב''קדימה''.

אידיאולוגיה
א.א.: איזה ספרים מעניינים קראת בזמן האחרון? את יכולה לפרט? איזה ספרים שקראת בזמן האחרון או בשנה האחרונה השפיעו עלייך באופן מיוחד?
וילף: אולי כדאי לציין כאן שאני חברה בחוג קריאה שבו אנחנו נוהגים להיפגש באופן קבוע ולדון בספרים מעניינים ואני קוראת אובססיבית, אז הספרים שקראתי גם בזמן האחרון הם מרובים. אפשר להזכיר את הביוגרפיה על סטלין מאת אדוארד רדזיבסקי. עדן של יעל הדיה, לקרא את לוליטה בטהרן. ספר שהשאיר עלי רושם חזק מאוד הוא ספר שיצא לאור באנגלית בשם קץ העוני של ג'פרי סאקס שהוא אחד הכלכלנים הבולטים בעולם שטוען שהדור שלנו יכול להביא לקץ העוני האבסולוטי בעולם. הוא מביא תוכנית מדהימה ממש איך אפשר יהיה לעשות זאת תוך דור אחד בלבד. הוא מביא דוגמאות איך בהודו ובסין עשו זאת ואיך אפשר לבער את העוני בכל מדינות העולם .

א.א.: אבל יש חששות שצמיחה כלכלית בלתי פוסקת מאין זאת עלולה להביא איתה הרס אקולוגי ולהתחממות נוספת של כדור הארץ.
וילף: ברור שיהיו לזה משמעויות אקולוגיות אבל אפשר יהיה להתמודד איתן עם הסכמות בינלאומיות שונות. חד משמעית, אפשר להתפתח כלכלית בלי נזקים אקולוגיים.

א.א.: לאחרונה חיברת עם שמעון פרס ספר שאמור היה להיות מעין מדריך רעיוני למפלגת העבודה, את יכולה לתאר את הרעיונות שם?
וילף: האמת היא שאף אחד מראשי תנועת העבודה לא התייחס לנושא האידיאולוגיה והרעיונות לאיפה אנחנו בעצם רוצים ללכת לטווח הארוך ברצינות מאז שנות החמישים לכל המאוחר. כולם היו עסוקים לחלוטין בכאן ובעכשיו. ורק בשנים האחרונות זה חזר קצת עם נתניהו בליכוד ועם עמיר פרץ שהם בהחלט אנשים עם אידיאולוגיה סדורה בנושא הזה. בספר ששמו הזמני היה צדק חברתי בעידן הידע. פרשנו משנה כלכלית חברתית חדשה עבור מפלגת העבודה.

המסר המרכזי שבו היה שמפלגת העבודה היא לא מפלגה סוציאליסטית ומעולם לא הייתה. היא הייתה מפלגה ציונית פרגמטית שהכלכלה שלה נבעה משיקולים של מה טוב למדינת ישראל. כשבשנים הראשונות של המדינה הם הפעילו משק ריכוזי זה לא היה מסיבות אידיאולוגיות, זה היה הכרחי בתנאים של אז לקליטת עליה וכו'. אחרי כמה שנים כשהתנאים השתנו שוב לא היה צורך בזה. השאלה צריכה להיות מה העבודה צריכה לעשות למען העתיד. יום כשאנשים כמו פרץ מדברים על סוציאליזם חושבים במונחים של חלוקה וזה אף פעם לא ייצג את הסוציאליזם של מפלגת העבודה.

אנחנו טוענים שכל מיני רעיונות של צדק חברתי היו רלבנטיים למאות ה-‏19 וה-‏20 אבל הם כבר לא כל כך רלבנטיים יותר עם התנאים השונים מאוד של המאה ה-‏21.
עידן הידע דורש רעיונות חדשים של צדק שקשורים לשינויים שעוברים תהליכי הידע.

א.א.: אז מה אתם מציעים שיש לעשות?
וילף: אנחנו טוענים שכלכלת הידע זה המשאב הגדול של מדינת ישראל. אנחנו חייבים להשתלב לחלוטין בגלובליזציה. המדינות העשירות בעולם מראות שאין סתירה בין עושר ובין שוויון ותדע שמדינות העשירות ביותר בעולם הן כיום מדינות קטנות כמו שוודיה ופינלנד. כל אחת עם פחות מעשרה מיליון תושבים כמו בישראל. אבל אי אפשר היום להיות מדינה עשירה עם רמה סבירה של אמצעים לאזרח בלי להיות משולבת בתהליך הגלובליזציה. ואין שום סיבה שישראל מדינה קטנה אבל יצרנית מאוד עם כל הכישורים והטכנולוגיות שבה, לא תהיה ברמה שלהן. אבל הדרך היחידה היא להיות משולבים לחלוטין בכלכלה הגלובלית. וזה אומר שהעסקים הישראליים חייבים להתמודד בשוק העולמי לא רק הישראלי.

א.א.: הרעיונות של ראש מפלגת העבודה כיום, עמיר פרץ מקובלים עלייך?
וילף: לא. אני דוחה את טענתו שיש לתת כספים למקופחים ומיד. לדעתי זה מסוכן לכלכלה. עלינו לפעול בראש ובראשונה למען הטווח הארוך ולשם כך יש להשקיע בחינוך ובמדע. אלו הם הדברים החשובים ביותר. אנחנו צריכים תפיסה כלכלית רחבה יותר שלא מסתכלת אך ורק על התמיכה החברתית שניתנת על ידי המדינה זאת צריכה להיות תפיסה מאוזנת שמסתכלת קודם כל איך אנחנו יוצרים את המשאבים של מדינת ישראל. ובכלל בישראל יש אופי מאוד יזמי וחשוב מאוד להסיר את המחסומים שניתנים ליזמים. אם תיתן לישראלים את ההזדמנויות להצליח הם יצליחו.
קישורים:

א.א.: זה נשמע לי טענות דומות לאלו של נתניהו.
וילף: נתניהו קיצץ באנשים שאין שום סיכוי שהם יוכלו להשתתף בכוח העבודה כמו גימלאים. ואת זה כמו דברים רבים אחרים הוא לא היה צריך לעשות.

א.א.: אם היית נבחרת לראש הממשלה מה הדבר העיקרי שהיית ניגשת מיד לעשותו?
וילף: אם הייתי ראש הממשלה הדבר הראשון שהייתי עושה היה לקבוע גבולות קבע למדינה.

א.א.: ומה תעשי אם לא תיבחרי אחרי הכל?
וילף: אני אמשיך בפעילות פוליטית סדירה במפלגת העבודה ואולי אנסה שוב בעתיד. חברות בכנסת זה לא חזות הכל. כמו עבודת המורים בבתי הספר, גם הפעילות הפוליטית הסדירה ''השחורה'' זה דבר חשוב ביותר, גם אם זה לא תקשורתי ונוצץ, ומישהו צריך לעשות את זה.



חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  עמימות ונביבות לשמה  (ע.צופיה)
  התבטאות המעידה על חזון מדיני  (ישראל בר-ניר)
  קראתי בשקיקה את תולדות חייה, אני  (רפי אשכנזי) (8 תגובות בפתיל)
  היות ותקנון האתר קובע....  (רום הראל)
  עוד משהו פילולוגי....  (רום הראל) (5 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי