פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_3342

פן אשבע וכיחשתי ואמרתי מי ה'
אראל סגל (יום ראשון, 15/01/2006 שעה 10:56)


פן אשבע וכיחשתי ואמרתי מי ה'
מי ה' אשר אשמע בקולו

אראל סגל



שמות ה, 2: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה: 'מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ, לְשַׁלַּח אֶת-יִשְׂרָאֵל? לֹא יָדַעְתִּי אֶת-ה', וְגַם אֶת-יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ!
משלי ל, 8-9: שָׁוְא וּדְבַר-כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי - רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל-תִּתֶּן-לִי; הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי. פֶּן אֶשְׂבַּע, וְכִחַשְׁתִּי - וְאָמַרְתִּי מִי ה'; וּפֶן-אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי; וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי.
דבריו של החכם מבטאים גישה שלילית למדי לעושר: העושר הוא מסוכן ומזיק לאדם בדיוק כמו העוני, העושר עלול לגרום לאדם להתרחק מה'.

עם זאת, במקומות אחרים בתנ''ך, העושר נתפס כביטוי לברכת ה' (ע' למשל, וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים; וַיְבָרְכֵהוּ, ה'. בראשית כו, 12), וגם בימינו העושר נתפס כביטוי לכישרון, חכמה, ובמקרים רבים גם תרומה לחברה (למשל כשמישהו מתעשר לאחר שהמציא המצאה שמשפרת את איכות חייהם של אנשים רבים).

האם אפשר ליישב בין שתי הגישות המנוגדות?

הביטוי ''מי ה'?'' מופיע, בנוסף לפסוק מספר משלי, רק פעם אחת נוספת בתנ''ך - בדברי פרעה, כנימוק לסירובו לשחרר את בני ישראל.

פרעה הוא סמל לשיעבוד, וייתכן שהחכם בספר משלי השתמש בביטוי ''מי ה'?'' כדי לרמוז לבעייתיות שברדיפת העושר – הניסיון להתעשר ע''י שיעבודם של אחרים.

האופנה האחרונה בתחום ההתעשרות אומרת ''אל תעבוד בשביל הכסף – תן לכסף לעבוד בשבילך'' או ''אל תעבוד בשביל אחרים – עשה שאחרים יעבדו בשבילך''. הסיסמאות הללו מופיעות, בגרסאות שונות, באתרי אינטרנט ובספרים רבי-מכר שעוסקים בנושא ההתעשרות. כולם מנסים לשכנע את הגולש / הקורא, שאין טעם שילמד מקצוע יצרני או שיילך לעבוד, ואפילו לא שימציא המצאה מועילה. ''אם תעבוד'', אומרים לו, ''לא יהיה לך זמן לעשות כסף''...; כדי להתעשר הוא צריך לנצל את עבודתם של אחרים (ולשם כך, כמובן, הוא מתבקש לקנות את ה''ערכה להתעשרות מהירה'' שמציעים באתר, במחיר מבצע, רק היום...).

לא אתייחס כאן לשאלה האם אפשר או אי אפשר להתעשר בדרכים אלה; לטענתי יש בעיה עקרונית בעצם הרעיון של ''לגרום לאחרים לעבוד בשבילך''. החלק הראשון של הסיסמה – ''אל תעבוד בשביל אחרים'' – הוא דווקא נכון: כל אדם צריך לשאוף להיות עצמאי, לעבוד בשביל עצמו ולא להיות תלוי באחרים; אבל החלק השני – ''עשה שאחרים יעבדו בשבילך'' – הוא הבעייתי.

בתורה יש מצוות רבות שמגבילות את השיעבוד של אדם אחד לאדם אחר, במיוחד את השיעבוד של העניים לעשירים: אסור להלוות בריבית ומצווה להלוות בלי ריבית; אסור למשכן את הלווה בכוח ומצווה לשמוט את החוב בשנה השביעית; אסור למכור קרקע לצמיתות ומצווה להחזיר את הקרקעות לבעליהן ביובל; אסור להחזיק בעבדים לעולם ומצווה לתת לעבדים תנאים טובים והוגנים שהרבה שכירים בימינו היו שמחים לקבל; ועוד.

העיקרון העומד מאחרי כל המצוות הללו הוא: כִּי-לִי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, עֲבָדִים--עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲנִי, ה' אֱלֹהֵיכֶם. (ויקרא כה, 55). ה' הוציא את בני ישראל מהשיעבוד לפרעה במצרים, כדי שיהיו עבדים שלו בלבד, ולא כדי שישתעבדו לאדם אחר.

מי ששואף להתעשר בכך שהוא ''גורם לאחרים לעבוד בשבילו'', למעשה פוגע במטרה שלשמה הוציא ה' את בני ישראל ממצרים, ולכן הוא דומה לפרעה, שאמר ''מי ה'?''.
הבעיה היא לא בעושר כשלעצמו, אלא בשאיפה להתעשר בלי להתאמץ, ע''י שיעבוד של הזולת. מי שיכול להתגבר על שאיפה זו, ורוצה להיות עשיר כתוצאה מעבודה או מרעיון מקורי שתורם לאנושות - אשריו; אך מי שאינו יכול להתגבר על שאיפה זו, עדיף שיאמץ את בקשתו של החכם בספר משלי (ל, 8), ולא ישאף להתעשר, אלא רק להתפרנס מיגיע כפיו - הַטְרִיפֵנִי, לֶחֶם חֻקִּי.







http://www.faz.co.il/thread?rep=72945
היחס השונה לעושר נובע משני בני אדם שונים
צדק (יום ראשון, 15/01/2006 שעה 14:37)

העושר בספר משלי מדבר על הסכנה באדם שחושב שאת כספו הוא עושה בזכות עצמו,
אדם שחושב שחכמתו הביאה לו את העושר.
מחשבה כזו, בתוספת תחושת הכוח המלווה את העשיר, יוצרת אדם ללא בלמים מוסריים חזקים.
ואדם עשיר יותר כמו רכב כבד, זקוק לבלמים חזקים יותר.

העושר של יצחק בה ממקום אחר, מברכת ה', יצחק יודע שעשרו איננו שלו, הוא מתנה.
ןעשיר כמו יצחק הוא עשיר המודע לכוחו האמיתי, צנוע.

המשפט ''הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים'',
מצביע על ההסתכלות הנכונה על כל מה שיש לאדם.
אדם אינו יכול להתהלל, לא בעשרו, לא בחכמתו, לא בגבורתו, לא ביפיו...........
כי את כל זה הוא קיבל מידי שמים, הוא לא עשה דבר כדי להשיגם.
השימוש שהוא עושה בכל מה שקיבל מידי שמים הוא המבחן האמיתי של האדם,
אם ישתמש היטב בעשרו, בחכמתו, בגבורתו, ואפילו ביפיו,
הרי רק אז יוכל להתהלל ביראת ה',
כי יראת ה' היא הדבר היחיד שעמל עבורו באמת.

http://www.faz.co.il/thread?rep=73102
לא הבנתי
אראל סגל (יום חמישי, 19/01/2006 שעה 23:19)
בתשובה לצדק

לפי פירושך, מדוע החכם מבקש מה' ''עושר אל תתן לי''? הרי מעצם הבקשה ברור שהוא יודע שה' נותן את העושר, ולא חושב שהעושר בא ממנו!

אולי התכוונת שהוא פשוט חושש שלא יוכל לעמוד בניסיון. ולגבי יצחק - ייתכן שגם הוא היה מעדיף שלא להיות עשיר, אלא שה' בחר להעמיד אותו בניסיון כמו שהעמיד את אבותינו בניסיונות רבים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=73103
יש כמה פנים לנושא
צדק (יום שישי, 20/01/2006 שעה 4:02)
בתשובה לאראל סגל

''אל תאמין בעצמך עד יום מותך'':
תמיד כדאי להיזהר ולא לחשוב שאתה חזק מספיק רוחנית
כדי להעמיד את עצמך בנסיונות מיותרים.

יהודי נוהג לבקש מהבורא ''תן לי את מה שטוב בעבורי'':
הבסיס לזה הוא הידיעה שהבורא מכיר אותך טוב יותר
ממה שאתה מכיר את עצמך.
דוגמה מוכרת לכולנו, אנשים שזכו בסכום כסף גדול,
וחייהם השלוים הפכו לגיהינום עלי אדמות.
כל אדם ממוצע חושב שכאשר יתעשר חייו יהפכו לגן עדן.

נושא נוסף שקשור לכסף: שכר ועונש.
עושר הוא ניסיון אבל גם שכר מסוים בעולם הזה.
יש סיפור על רב גדול שמצא אוצר של זהב, ותגובתו היתה:
''במה חטאתי שהקב''ה נתן לי את האוצר הזה''.
מה הבסיס לחששו של הרב?
רשע מקבל את שכרו בעולם הזה, כי גם רשע עושה מצוות ורק העולם הזה חשוב לו.
צדיק סובל בעולם הזה, כי גם צדיק חוטא, הסבל מכפר על חטאיו בעולם הזה,
ומעבירו טהור לעולם הבא כדי שיוכל לקבל שכר מלא.

נושא משני נוסף הקשור לנושא הבקשה מהבורא,
האדם הוא כלי רוחני השונה בעצמתו ובגדלו מאחד לאחד.
וכמו שקשה לאדם לקבל אירועים רעים מכל סוג,
כך קשה לאדם לקבל אירועים טובים שעצמתם חזקה.
אחת ההכנות שעושה האדם בעולם הזה היא העצמת הרוחניות
שלו כדי שיוכל לקלוט את הטוב האמיתי שהבורא יעניק לו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=72950
פרשנות משונה.
ע.צופיה (יום ראשון, 15/01/2006 שעה 19:12)

הפרשנות שלך לאמור באתרי אינטרנט ובספרי הדרכה שונים -''עשה שאחרים יעבדו בשבילך'',היא משונה. הכוונה היא פשוטה,כאשר אתה מעסיק אנשים אתה מרוויח מעבודתם. הדבר הגיוני,כי אחרת מה הטעם להעסיק עובדים. המילה ''שעבוד'' אינה מופיעה בשום מקום באתרים ובספרים הנ''ל זו המצאה שלך לשם בניית תיאוריה משוללת מציאות תוך כדי קשירתה למקורות תנכיים ומסקנה מרומזת כי קיימים ''משעבדים'' כל שהם וצריך רק לנחש מי הם לפי יחסם ל''מקורות'' התנכיים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=72966
פה נכנסת לפעולה ''השפה המכנית''
רום הראל (יום שני, 16/01/2006 שעה 15:13)
בתשובה לע.צופיה

שפה המאפשרת התייחסות לאדם כאל מכונה.
המושג שעולה בי הוא ''ניצול'', שיאה למכונה ולא יאה לאדם. ויש עוד:
משאב, הון אנושי, צורך, הספק [רשימה חלקית].

http://www.faz.co.il/thread?rep=72967
פה נכנסת לפעולה ''השפה המכנית''
ע.צופיה (יום שני, 16/01/2006 שעה 15:33)
בתשובה לרום הראל

אני לא מדבר על סמנטיקה אני מדבר על מציאות סוציאלית.

http://www.faz.co.il/thread?rep=72968
פה נכנסת לפעולה ''השפה המכנית''
רום הראל (יום שני, 16/01/2006 שעה 16:48)
בתשובה לע.צופיה

מושגים [והנחות] יוצרות ''זיהוי אפשרויות'' מתוך המציאות.

http://www.faz.co.il/thread?rep=73099
העסקה?
אראל סגל (יום חמישי, 19/01/2006 שעה 20:30)
בתשובה לע.צופיה

כשמישהו מעסיק עובדים, הוא *משלם* להם כסף; האתרים והספרים שאני מדבר עליהם, מנסים לשכנע את הקוראים שהם יכולים *לקבל* כסף מהאנשים שעובדים בשבילם.

מובן שאף אחד לא ישתמש במילה ''שיעבוד''. הם עוטפים את זה במונחים יפים יותר כמו ''הכנסה פאסיבית'', אבל אין דבר כזה ''הכנסה פאסיבית'', כדי שתהיה הכנסה מישהו צריך לעבוד. אם מישהו מרוויח כסף בלי לעבוד, אז מישהו אחר עובד בלי להרוויח... וזה בדיוק ''שיעבוד''.

http://www.faz.co.il/thread?rep=73100
העסקה?
ע.צופיה (יום חמישי, 19/01/2006 שעה 20:54)
בתשובה לאראל סגל

האם אתה מוכן לפרט את שמות האתרים והספרים שאתה מדבר עליהם?

http://www.faz.co.il/thread?rep=76632
העסקה?
יוסי קדוש (שבת, 22/04/2006 שעה 4:08)
בתשובה לאראל סגל

חברה מגייסת הון ומחלקת מניות. המניות הופכות אותך, המשקיע, לשותף בחברה ולכן גם שותף ברווחים שלה.
כאשר החברה מרויחה, היא מחלקת לך חלק מהרווח כדיוידנד.
דיוידנד זה הוא הכנסה פאסיבית.
אף אחד לא שיעבד אף אחד. העובדים של החברה ממשיכים להרוויח את משכורתם ואתה המשקיע ממשיך לקבל דיוידנדים
וכולם מבסוטים.

הייתי מציע לך ללמוד קצת יותר לעומק נושאים של שוק ההון.
אתה נשמע לי תמים מדי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=72952
ממשה למשה לא היה כמשה
פרקש (יום ראשון, 15/01/2006 שעה 21:13)

וכבר הרמב''ם נגע בעניין זה ואפילו כתב חיבור על דרך האמצע, שביל הזהב ב''הלכות דעות'' http://kodesh.snunit.k12.il/i/1201.htm . אין לעבוד לשם עבודה שמא תהיה היא עבודה זרה, ולא לברוח מעבודה שמא האדם יחדל. האדם צריך להתרחק מקיצוניות וללכת בדרך האמצע. קיצוניות הופכת לאובססיה ואובססיה מבטלתאתדמותו ונפשו של האדם. והוא נותן דוגמאות, למשל, שבין הפחדנות להרפתקנות ישנו אומץ הלב שהוא שיקול דעת לברור את דרך האמצע בין השניים. בין קמצנון לפזרנות ישנה הנדיבות שנותן בשיקול דעת לנצרכים למען מטרה טובה. ובין החמדנות לאדישות ישנו השמח בחלקו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=72965
הטריפני לחם חוקי
רום הראל (יום שני, 16/01/2006 שעה 15:10)

מעניין הקשר בין הפועל טרפ לבין היפוכו של ה''כשר''. ככה שהטריפני אינו רק במובן של טירוף עתידי אלא של הפיכת מעשה כשר לטרף.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.