מה קרה לעולם המוסלמי?

המאמר פורסם גם באתר של המחבר.

לאחרונה פורסם בעברית ספרו של המזרחן המפורסם ביותר בעולם ברנארד לואיס משבר האיסלאם: ממלחמה מקודשת לטרור רצחני. זהו ספר שמנסה להסביר מה בעצם קורה בעולם המוסלמי שמסביבנו ולמה זה מהווה סכנה לעולם כולו.

בזמן שבעולם המוסלמי כולו השתוללו הפגנות ענק כנגד קריקטוריסטים שהעזו להתייחס שלא בכבוד לנביא מוחמד, הפגנות שכעת נראה שהן פרי הסתה מלמעלה שמראות אולי יותר מכל תופעה קודמת כי אנחנו בעיצומו של מאבק תרבויות, יצא לאור בימים אלו בעברית ספר חדש של המזרחן המפורסם ביותר בעולם ברנרד לואיס, משבר האיסלאם: ממלחמה מקודשת לטרור רצחני. זהו ספר שאולי נותן כלים טובים יותר להבין את התופעה שאיש מלבד לואיס לא העלה אותה על דעתו רק לפני עשר שנים, של איסלאם קיצוני הולך ומתחזק שיציב אתגר אמיתי למערב, כאשר אופטימיסטים כמו פרנסיס פוקויאמה, דיברו על ''קץ ההיסטוריה'' והשתלטות בדרכי שלום של התרבות המערבית הקפיטליסטית על כלל העולם.


ברנרד לואיסברנרד לואיס הוא, כאמור, אולי המזרחן המפורסם והנחשב ביותר בעולם. הוא התפרסם במחקריו על תולדות האימפריה התורכית שמהם התפשט על תולדות המזרח התיכון בתקופה המוסלמית כולה עד עצם ימינו אלה. הוא גם האיש שדיבר ראשון, הרבה לפני כל אחד אחר, על ''מאבק התרבויות'' (ולא סמואל הנטינגטון כפי שנהוג לחשוב, שרק פיתח ופירסם את המושג ברבים). הוא הוגדר בידי המגזין ''טיים'' כאחד ממאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם (ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר, לעומת זאת, לא נכנס לרשימה הזאת). הוא מבקר לעיתים מזומנות במרכזי ממשל כמו הבית הלבן ומייעץ שם לנשיאים כיצד עליהם לפעול בענייני המזרח התיכון. הוא יעץ גם למנהיגים ישראליים כמו אריאל שרון.

מאחר שהוא אולי המומחה המפורסם ביותר לעברו של המזרח התיכון המוסלמי, הוא נבחר לכתוב ספרון בשנות התשעים על עתיד המזרח התיכון. מסקנתו היתה שבפני המזרח התיכון עומדות כיום שתי אופציות: בקצה האחד שיתוף פעולה והתקדמות לקראת חופש, שלום, השכלה ושגשוג. אם העמים השונים באזור באמת ימקדו את כישרונותיהם ומשאביהם, קבע, הם עשויים להחזיר את מזרח התיכון למה שהיה בעבר הרחוק: מרכז חשוב של התרבות האנושית. אבל אם לא, צפוי להם ולילדיהם עתיד עגום. מעגל קסמים של עוני ושל בורות, אימה ואלימות, רודנות ואנרכיה, שנאה ורחמים עצמיים, שיובילו אולי בסופה של הדרך להשתלטות של מעצמת על זרה כמו סין או רוסיה המתחדשת. כיום, למרבה הצער, דומה שהכף נוטה קצת יותר לתחזית השניה.

---

אדוארד סעיד נגד לואיס

אבל מכיוון שהוא אדם מפורסם ומשפיע כל כך בתחומו (שהיום הוא חשוב מאי פעם), הפך לואיס גם לנשוא מתקפות מרות וארסיות של חוקרים מוסלמים שונים, שהאשימו אותו בחוסר אובייקטיביות ואף זלזול מסווה באיסלאם, מפני שהוא יהודי אוהד הציונות. האשימו אותו בכך שהוא לא ''פוליטיקלי קורקט'' בתחומים רבים שבהם העז לדבר בביקורתיות על התרבות הערבית.

בין השאר הוא הואשם בכך שהוא בילה רק זמן קצר יחסית במזרח התיכון, שאותו הוא הפך לתחום מחקר שלו, כך שאינו יכול להבינו באמת, וכי בכל מקרה הזמן הקצר שהוא כן בילה שם היה בדרך כלל בשני מקומות: בתורכיה ובישראל. לואיס אישר זאת וציין שהסיבה לכך היא פשוטה מאוד: המדינות הערביות במזרח התיכון תבעו מכל מבקשי אשרות כניסה לציין את דתם וסירבו דרך קבע לאשר את כניסתם של מי שהכריזו על עצמם שהם יהודים, כמו לואיס. התוצאה היא שזה צמצם עבור מזרחנים יהודיים כמוהו את המקומות במזרח התיכון שאליהם יכול היה להגיע לשלושה בלבד: לתורכיה, לאיראן (עד סוף שנות השבעים) ולישראל. לואיס ייחס לכך את הפריחה הגדולה שידעו לימודי פרס ותורכיה במערב אירופה ובארה''ב באמצע המאה העשרים.

בין כל המתקיפים בלט במיוחד חוקר הספרות הפלסטינאי המפורסם אדוארד סעיד, שהאשים את לואיס בספרו המפורסם אוריינטליזם, שהוא מורה הדרך של המחקר המזרחני המערבי המתנשא על עולם האיסלאם ומשפיל אותו במסווה של אובייקטיביות. ספרו זה של סעיד, שזכה לפירסום ולהשפעה עצומים היה, יותר מכל דבר אחר, כתב אשמה ארסי נגד לואיס והאסכולה שלו במזרחנות. סעיד האשים את לואיס ב''דמגוגיה'' וב''בורות פשוטה'' לגבי עולם המזרח והאיסלאם וטען שהוא גזען המפעיל ''אימפריאליזם אינטלקטואלי''. בביקורת שכתב סעיד על ספרו של לואיס מה השתבש? בירחון הרפר, הוא אפיין את לואיס כ''טרחן החוזר על עצמו, וכמי שמציג מראית של תחכום האנגלי''. ספרו של לואיס, הכריז סעיד, הוא ''שטות מוחלטת - אסון אינטלקטואלי ומוסרי - שיירים דהויים של אקדמאי נפוח''. לא שפה שמקובלת בעולם האקדמאי בדרך כלל, אבל נראה שלואיס מסוגל לעורר רגשות איבה עזים אצל יריביו.

לואיס הגיב ביובש על התקפותיו הארסיות של סעיד. הוא ציין שסעיד מגלה חוסר ידע מדאיג על עבודתם של המזרחנים שאת עבודתם תקף, שוגה בפרטים בסיסיים ביותר. ''נראה שלגבי מר סעיד, מחקר ומדע הם מצרכים הקיימים בכמויות מוגבלות'', כתב (במאמרו ''שאלת המזרחנות '' בקובץ המאמרים עלי היסטוריה ):

המערב לקח בכוח חלק לא הוגן מכל אלה וגם מאוצרות אחרים והותיר את המזרח לא רק מדולדל אלא גם לא מלומד ולא מדעי . בנוסף לכך שהוא ממציא תורה שלא נודעה עד עתה על אודות הידע , הרי שמר סעיד מפגין כלפי השגי המחקר הערבי המודרני בוז גרוע יותר מכל מה שהוא מיחס למזרחנים הדמוניים ...יחסו של סעיד אל המזרח הערבי והאחר כפי שהוא בא לידי ביטוי בספרו הוא שלילי הרבה יותר מזה של הסופרים האימפריאליסטיים המתנשאים ביותר שאותם הוא מגנה...
מגרעות ספרו של מר סעיד מתבהרות עוד יותר עקב אי יכולתו של המחבר להתייחס בצורה עניינית להערות ביקורתיות ותגובותיו להערות כאלה מורכבות מאיומי סרק ועלבונות מהולים לעיתים בעירפול.

השאלה החשובה ביותר בכל הנושא, ציין לואיס, היא עצם ערכם המקצועי ותוקפם המדעי של ממצאי המזרחנים, אבל דווקא בזה משום מה נזהר סעיד שלא לדון כמעט כלל (אולי בגלל שאינו מוכשר לכך?) וכתוצאה מכך ביקורתו היא חסרת שחר.

אך למרות שספרו של סעיד הופרך כמעט לחלוטין בידי לואיס ובחוגי המזרחנים המקצועניים הרי הוא זכה לקבלת פנים אוהדת בחוגי השמאל הפוסט-מודרניסטי האמריקני. סעיד וטיעוניו כנגד לואיס והמזרחנים בכלל זכו להשפעה רבה בעולם האקדמיה וספרו של סעיד הפך שם למורה דרך דומיננטי.

לואיס הואשם גם מכיוון שונה. האשימו אותו שהוא מכחיש את השואה הארמנית שבוצעה בידי התורכים, מאחר שהועסק בידי התורכים ונודע כמעריץ של תרבותם. לדברי לואיס, בארמנים נעשו מעשי טבח נוראים, אבל ג'נוסייד – במובן של החלטה מוקדמת ומתוכננת מראש של הממשלה העותמנית בדומה לזאת של תוכנית ההשמדה של הממשלה הנאצית כנגד היהודים – לא היה. כי מה שקרה לארמנים היה:

תוצאה של התקוממות ארמנית מסיווית וחמושה נגד הטורקים, שהחלה עוד לפני פרוץ המלחמה ונמשכה בקנה מידה נרחב. ארמנים במספרים גדולים, לרבות חיילים, ערקו, חצו את הגבול והצטרפו לכוחות הרוסיים שפלשו לטורקיה. מורדים ארמנים תפסו את העיר ואן והחזיקו בה זמן מה מתוך כוונה למוסרה לידי הפולשים. היתה מלחמת גרילה בכל אנטוליה... הטורקים כמובן נקטו בשיטות אכזריות מאוד כדי להדוף אותה. יש הוכחה ברורה לכך שממשלת טורקיה החליטה לגרש את האוכלוסייה הארמנית מהאזורים הרגישים, שהיו למעשה כל אנטוליה... אין הוכחה שהייתה החלטה על טבח. להיפך, יש הוכחות ניכרות לכך שהיה ניסיון, לא מוצלח ביותר, למונעו. אמנם התרחשו מעשי טבח מחרידים, שמספריהם לא ברורים, אבל סביר שהגיעו למיליון נפש.

אבל בשורה התחתונה מעשי הטבח הללו בוצעו בידי חיילים לא סדירים ובידי כפריים מקומיים, שהגיבו על מה שנעשה להם בידי הארמנים ולא היו דווקא תוצר של החלטה ממשלתית.

לכותב שורות אלו אין מושג אם טענות אלו של לואיס הן מדוייקות או לא. בכל אופן, דעות לא פופולאריות אלו גרמו לזעם רב, והיו חוגים שונים בעולם האקדמיה שבעיניהם לואיס הפך למוקצה בשל כך. אולם בשנים האחרונות שוב עלתה קרנו של לואיס בעקבות המשבר בין המערב והמזרח המוסלמי שנראה כמאשר את רבות מטענותיו. עם זאת זה לא מצמצם את ההתקפות על לואיס.

להתקפות כאלה זכו גם שני ספריו האחרונים שיצאו לאחרונה בעברית ומסיבות מובנות, מאחר שספרים אלו נוגעים למעשה בשורש המשבר: המזרח התיכון שמאיים כעת על העולם כולו במלחמת תרבויות. משבר האיסלאם... הוא המשך ישיר לספרו הקודם מה השתבש: ההתנגשות בין האיסלאם והמודרניות במזרח התיכון, שעוסק בתאור היסטורי פרטני של התדרדרות העולם המוסלמי לעומת המערב במאות השנים האחרונות. מה השתבש... נכתב לפני ההתקפה של הטרוריסטים המוסלמיים על מגדלי התאומים (אם כי הוא יצא לאחר ההתקפה) ובזמן שנכתב נראה כעוד ספר היסטורי לא אקטואלי, שמעניין רק חוקרים בהיסטוריה.

---

מה השתבש עם האיסלאם?

ספרו החדש אם כי הוא המשך ישיר כבר נכתב בצילה של התקפה על מגדלי התאומים ב-‏11 בספטמבר וכבר שייך לעולם אחר; עולם שמרגיש את עצמו כמצוי במאבק בין תרבויות ולמרות שגם הוא עוסק בניתוח היסטורי הוא נראה כאקטואלי ועכשווי עד כמה שיכול ספר מחקרי על המזרח התיכון להיות.

קישורים:

משבר האיסלאם באתר כינרת משבר האיסלאם באתר טקסט מדריך למשבר האיסלאם ביקורת מאת ריצ'רד קירק ביקורת מאת קנת פולאק ביקורת מאת לואיס סוילקן עוד ביקורת ביקורת קצרה אדוארד סעיד ארכי אוייב אקדמאי של לואיס סעיד נגד לואיס הסכנה הווהאבית ברנרד לואיס בויקיפדיה האיש השקט המעצב את העולם שורשי הזעם המוסלמי מאת לואיס העוינות האיסלאמית נגד המערב שמעון שמיר על מצב העולם הערבי מלחמת העולם הרביעית מכחיש השואה הארמנית השואה הארמנית צבי בראל על משבר האיסלאם משבר האיסלאם בבוקנט האיסלאם בהיסטוריה צמיחתה של תורכיה המודרנית היהודים בעולם האיסלאם

בספר זה עוסק לואיס בפירוט בסיבות לעליית האיסלאם הקיצוני מבית מדרשו של בן לאדן והחמאס בשטחים; מתופעה שולית בעלת עניין רק לתושבי המדינות שסבלו ממנה (כמו ישראל), לתופעה גלובאלית המאיימת גם על מדינות שרק עד לאחרונה נראו כבטוחות ממנה באופן יחסי, כמו ארה''ב ומדינות אירופה. לואיס מראה שלתופעת הטרור האיסלאמי הרצחני יש מעט מאוד תקדימים באיסלאם הנורמטיבי והיא למעשה נוגדת אותו. לתופעות כמו המתאבדים היום יש תקדים רק בכת שולים קיצונית של האיסלאם בעבר הרחוק ''החשישיים'', כת פנאטים שיעית שאנשיה היו נוטלים סמים ויוצאים לבצע מעשי רציחות התאבדות בשליחות מנהיגם ''הזקן מן ההר'' שחי בלבנון, באזור שבו שולט היום החיזבאללה, שיצר את התופעה הזאת בהווה ומן הסתם קיבל את ההשראה מהחשישייים. בכת שוליים זאת ובתופעת המתאבדים שלה התמקד אחד מספריו הקודמים והמרתקים ביותר (החשישים) של לואיס, שבזמן פירסומו המקורי נראה כעוסק בתופעה אזוטרית לחלוטין שיש בה עניין רק להיסטוריונים מסוגו של לואיס, אך שנעשה רלבנטי ועכשיו, שנים לאחר שהתפרסם לראשונה, כאשר החלה תופעת המתאבדים המודרנית באיסלאם.

לואיס קובע שכעת יש חשש אמיתי שהאידיאולוגיה של קבוצות השוליים תיהפך לאידיאולוגית מרכז באיסלאם לאסונו של העולם ולאסונם של המוסלמים. לואיס מתאר את הסיבות למצב שבו קבוצות שוליים של האיסלאם הקיצוני הופכות לדומיננטיות יותר ויותר בעולם המוסלמי (אם כי עדיין לא הגיעו למצב של דומיננטיות מוחלטת), מנתח ומציג את סיבות שנאתם התהומית למערב ובראשו ארה''ב. הוא מזהיר מסכנה שהם ישתלטו על העולם המוסלמי לחלוטין. דמוקרטיזציה לדעתו היא אומנם התשובה היחידה לעולם המוסלמי, אך עליה להגיע באיטיות ובצעדים קטנים, אחרת היא מהווה סכנה. ''אם ...הטרור ינחל הצלחה'', מסיים לואיס את ספרו, ''יהיו בני האיסלאם קורבנותיו הראשונים והעקריים. אך הם לא ייותרו היחידים לסבול, רבים אחרים יחוו זאת על בשרם''.

עם זאת נראה שלואיס הוא פסימי לגבי ההשלכות על התנגשות זאת בין אירופה והמוסלמים. הוא העריך בהזדמנות אחרת שההתנגשות בין האיסלאם והמערב תוכרע עוד לפני סוף המאה הנוכחית, עת אירופה עצמה – אם לא תשתנה המגמה הדמוגרפית – תהיה מוסלמית.

זהו ספר קצר אך ממצה היטב ואם זאת הוא משאיר את הקורא רק עם חצי תאוותו בידו. לואיס מסביר איך המזרח התיכון התדרדר למצבו כיום, כאשר העולם המוסלמי, שפעם הוביל את העולם בתרבות ובמדע, מפגר היום לא רק אחרי המערב אלא גם אחרי המזרח הרחוק ואין שום סיכוי שידביק את הפער בעתיד הנראה לעין. אבל הוא לא מסביר את השאלה החשובה מכל: מדוע החברות המוסלמיות שפעם הובילו את העולם במדע ובתרבות נשארות בפיגורן ואינן מסוגלות היום להשתוות לדרום מזרח אסיה, למשל, ומשום כך הן פונות לדרך הטרור הרצחני?

יתכן מאוד שאין לו (או לאף אחד) תשובה לשאלה זאת.

---

ספרי ברנרד לואיס בעברית:

הערבים בהיסטוריה, תרגום יונתן רטוש, כתבים תשט''ו. מהדורה שניה, תרגום מרדכי ברקאי, הוצאת דביר 1995. המזרח התיכון והמערב, תרגום אליקים רובינשטיין, הוצאת מערכות, 1970. הפלסטינים ואש''ף: גישה היסטורית, מרכז ההסברה, שירות הפירסומים, 1975. צמיחתה של תורכיה המודרנית, תרגמו משה זינגר ורבקה גוטליב, י''ל מאגנס, 1977. האיסלאם בהיסטוריה: רעיונות אנשים ומאורעות במזרח התיכון, תרגום שלמה גונן, זמורה ביתן, 1984. עלי היסטוריה: קובץ מחקרים, יד יצחק בן צבי, 1988. הספר כולל את מאמר הפתיחה המרשים (שהיה במקורו ספר נפרד באנגלית) ''ההסטוריה – זכרון, שחזור – המצאה'', על הדרך שבה השתמשו לאומנים מודרניים במזרח ובמערב בעבר ההיסטורי האמיתי והבדיוני למטרות יצירת לאום מודרני. שמיים ואנטישמיים:מחקר על סכסוך ועל דעות קדומות, תרגום שפרה חרל''פ, דביר, 1989. היהודים בעולם האיסלאם, תירגמה מרים שקד, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 1996. המזרח התיכון: 2000 שנות היסטוריה מעליית הנצרות ועד ימינו, תרגום עתליה זילבר, הוצאת עם עובד, תשנ''ח. המזרח התיכון, תרגום דניאלה שחם, הוצאת עם עובד, סדרת עתידות, 1999. החשישים: כת קיצונית באיסלאם, תרגם משה אילן, י''ל מאגנס, 2000. מה השתבש :ההתנגשות בין האיסלאם והמודרניות במזרח התיכון, תרגם מנשה ארבל, כינרת זמורה ביתן דביר, 2004. משבר האיסלאם :ממלחמה מקודשת לטרור רצחני, תרגום מנשה ארבל, כינרת זמורה ביתן, 2006.

---