פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
שר אוצר טוב?
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 04/04/2006 שעה 15:00)


שר אוצר טוב?

ד''ר דוד סיון



אחד הנושאים החשובים שבהם יעסוק ראש הממשלה המיועד הוא מינוי שר אוצר. הוא כמובן יצטרך להתחשב בקווי היסוד שינוסחו על דעתן של כל הסיעות שירכיבו את הקואליציה שתתמוך בממשלתו. הוא גם יצטרך להתחשב בכוחן של אותן סיעות לפני שהוא בכלל ממנה שרים. נוסיף עוד שהסיעות הללו באות למשא ומתן הקואליציוני עם מטרות שונות ויעדים אסטרטגיים שונים. לכן יש סיכוי גבוה שהתוצאה לא תהיה המיטבית, מאחר והשיקולים הפוליטיים יגברו על השיקולים המקצועיים.

במסמך הזה אני מתעלם מהשיקולים הפוליטיים ומגדיר מהו תפקידו של שר האוצר, מה צריכים להיות יעדיו האסטרטגיים ואיזה בן אדם הוא צריך להיות. אחר כך ננסה לבחון את התאמתם של מועמדים ריאליים לתפקיד – מועמדים ממפלגות שכנראה ירכיבו את הקואליציה.


הגדרת התפקיד

על שר האוצר להוביל ולנהל את המדיניות הכלכלית של הממשלה. הכלים העיקריים שעומדים לרשותו הם בנית וניהול התקציב הציבורי ומעורבות בנושאים הקשורים בפיתוח כלכלי כמו תיקצוב החוק לעידוד השקעות הון ועוד. הוא גם אחראי על ניסוח היעדים האסטרטגיים של מדיניות הפיתוח הכלכלי כמו גודל ההוצאה וההכנסה הציבורית, גודלו והרכבו של המשק הציבורי, פיתוח תשתיות ועוד.

בגלל שמדובר בהתוויה וביצוע של יעדים ארוכי טווח, הרי שבראש משרד האוצר צריך לעמוד אדם עם חזון; אדם שהוא ''ראש גדול'' המוכן להחזיק בתפקיד לפחות קדנציה שלמה. מאחר והעיסוק בפוליטיקה תלוי בהרבה שיקולים קצרי טווח עדיף ששר האוצר יהיה אדם שהפוליטיקה היא לא פסגת חלומותיו – הוא מקבל את התפקיד כשליחות זמנית.

על שר האוצר להיות מחוייב להובלת מדיניות שמיועדת להניע את תהליכים הבאים:
  1. צימצום ההוצאה הציבורית ביחס להכנסה; צימצום הגירעון,
  2. הקטנת החוב הציבורי – הקטנת שיעור החוב ביחס לתוצר,
  3. שינוי סדר העדיפויות בתקציב כדי להסיט תקציבים ליעדים מוטי צמיחה,
  4. להמשיך או לחדש את תהליך השינויים המבניים ואת תהליך ההפרטה,
  5. הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה לקראת רמתו במדינות המפותחות.
התהליכים הללו מיועדים לסייע בשמירה על יציבות המשק ועל האמון במדיניות הכלכלית כתנאי חשוב ליעדים כמו צמיחה בת-קיימא בתוצר וברמת החיים. אין בין היעדים הללו ניהול מדיניות אנטי מחזורית כי הסיכונים שבה עולים על התועלת האפשרית.

שר האוצר שיתכנן מדיניות כלכלית על העקרונות הללו צריך שיהיה בעל תכונות וכישורים רבים. בין השאר עליו להיות בעל:
  1. הכרה טובה של כלכלת ישראל,
  2. הכרה של המערכת הפוליטית מבלי להיות חלק ממנה,
  3. כשר שיכנוע ויחסי אנוש טובים,
  4. נסיון מוכח בניהול ובניהול מדיניות כלכלית מוכחת.
תכונות וכישורים אלו מהווים תנאים הכרחיים ליכולת של שר האוצר לנהל מדיניות כלכלית שתקדם את חמשת התהליכים, ותשיג את יעדי הצמיחה ברמת החיים.

בסוף 2002 תחילת 2003 היו שני מועמדים טובים, בנימין נתניהו ופרופסור יעקב פרנקל. הראשון פוליטיקאי והשני כלכלן בעל שם עולמי. ברור שלפי ההגדרות שלי פרופסור פרנקל היה יותר מתאים, אבל ראש הממשלה שרון החליט לבחור בנתניהו. יחד עם זאת, ראש הממשלה התחייב לתת גיבוי מלא למהלכיו של נתניהו, ונתן לו מעמד מיוחד שהרחיק אותו במשהו מהתלות במערכת הפוליטית. נוצר הרושם שנתניהו מחוייב לחזון, ומוכן להחזיק בתפקיד קדנציה שלמה שתספיק לו להניע תהליכים משמעותיים.

כל עוד היה נתניהו ממוקד בתפקידו כשר האוצר הוא פעל כהלכה (גם אם לא הסכמתי עם כל מהלכיו) לפי החזון שסימן: פירוק מונופלים והפרטה וצימצום הגירעון התקציבי. צעדיו אלו הבטיחו את האישור הסופי של הערבויות שמימושן הניע תהליך של הורדת הריבית במשק ואת חידוש האמון של המגזר העסקי במדיניות הכלכלית. אבל הצמיחה שהחלה במהלך שנת 2003 נבעה בעיקר מתהליך הצמיחה בכלכלה העולמית שהתחדש ומאישור הערבויות גורמים חיצוניים (שאינם תלויים במדיניות הכלכלית של ישראל). יחד עם זאת ברור שללא הצעדים שנקט נתניהו ההשפעה של תהליכי הצמיחה בעולם, על המשק שלנו, היתה יוצאת יותר קטנה ויותר איטית.
הוא יכול להסתכל לאחור ולסכם תקופה של תרומה חיובית למשק הישראלי. זה קרה כי היו לו חזון ונחישות ליישמו, והחזון הזה תאם התיאוריה של יזמות פרטית וכלכלה חופשית. בניגוד לשרי אוצר אחרים הוא מותיר חותם חיובי על המשק, אלא שאנחנו רק בתחילת הדרך.

המועמדים הסבירים

הסיכוי שהתפקיד הזה יימסר לאדם שאינו מעורב במערכת הפוליטית (פרופסור יעקב פרנקל או ד''ר דוד קליין, למשל) הוא קטן מאד. לכן נוותר על האפשרות העדיפה הזאת ונעסוק רק במועמדים מתוך המערכת הפוליטית שיתכן ויבחרו לתפקיד שר האוצר.

נתחיל מהעובדה המשתמעת מהקטע הקודם שבנימין נתניהו הוא אחד המועמדים הטובים שקיימים במערכת הפוליטית. הוא אפילו מחזיק לא מעט קבלות על כך מהשנים האחרונות. מהקדנציה הקודמת ברור שלנתניהו אצה הדרך לראשות הממשלה. זאת היתה סיבה עיקרית מדוע, באופן מעשי, הוא נטש את תפקידו בקייץ של שנת 2004. לכן לפני שממנים אותו לשר אוצר צריך להוציא ממנו התחייבות בלתי חוזרת לכהן קדנציה שלמה.

המועמד הבא, פרופסור אבישי ברוורמן, הוא בעל נסיון עשיר בכלכלת הפיתוח ברמה הבינלאומית (תפקיד בכיר בבנק העולמי) וברמה המקומית. חוץ מפרסום ספרים ומחקרים בנושאים הקשורים בתחום הוא גם מביא קבלות מההצלחות שלו כנשיא אוניברסיטת בן גוריון. בתקופת כהונתו, כ-‏16 שנים, ראתה האוניברסיטה תנופת פיתוח בלתי רגילה (יקיר באר-שבע). יש האומרים שהוא בעצם הבטיח את עתידה לטווח רחוק כאשר גייס תרומה גדולה של כ-‏100 מיליון דולר שמיועדת לממן תקציבי מחקר (קריית אוניברסיטת בן-גוריון תישא את שמה של משפחת מרקוס).

מהצהרותיו של אבישי ברוורמן במהלך מערכת הבחירות למדנו שהחזון שלו לא שונה בהרבה מהחזון של נתניהו. גם ברוורמן מחוייב למשק שמבוסס על תחרות חופשית ויוזמה פרטית. השוני העיקרי הוא בהבדלים כמותיים ביחס לתקציבי ההעברה וקצב השינויים המבניים שהוא מתכנן. עדות נוספת שההבדלים לא יהיו גדולים יש לנו מראיון שנתן עמיר פרץ למשה פרל ממעריב (פרץ ונתניהו - הילכו השנים יחדיו?). על סמך הראיון הזה אפשר, כמובן, גם לטעון שעמיר פרץ הוא מועמד מתאים להיות שר האוצר.

המועמד הרביעי והאחרון שעולה על דעתי הוא אברהם הירשזון שהיה בכנסת היוצאת יו''ר ועדת הכספים וגם שר התיירות. שר התיירות מצא דרך לעקוף מוקש שהונח בתנאי ההפרטה של אל-על ובמהלך ינואר הודיע שישראייר ''תקבל מעמד של מוביל נקוב בטיסות לניו-יורק'' (אל-על עתרה לבג''צ נגד...). המהלך הזה שבסופו של דבר קיבל את הגיבוי של בג''צ (23.2.2006) פתח למעשה את הצד הישראלי של ענף התעופה האזרחית לתחרות. הפעולה הזאת של אברהם הירשזון מצביעה על מחוייבות של האיש להוביל מהלכים שמוזכרים לעיל כמו שינויים מבניים והפרטה. מצד שני, נדמה שדבק בו יותר מרבב (אברהם הירשזון כמשל). לכן נראה שהירשזון מתאים לתפקיד אלא שלפני מועמדות צריך שינתק את הקשרים הלא ראויים ויובטח שתקופת כהונתו לא תקוצץ בטרם זמנה.


סוף דבר

הגדרת תפקידו של שר האוצר שהובאה כאן, מבוססת על עמדה מקצועית שאפשר למצוא לה מתנגדים בין בעלי המקצוע. מסתבר שאפילו על פי הגדרה ''מחמירה'' זאת אפשר למצוא די והותר מועמדים לתפקיד החשוב. נכון שאני מעדיף שבתפקיד ישרת בעל מקצוע מוכר (כמו פרופסור יעקב פרנקל או ד''ר דוד קליין), אלא שבגלל ''המציאות'' עסקתי רק במועמדים מבין חברי הכנסת הבאה.

בשלב הזה, כאשר עוד לא החל המשא ומתן הקואליציוני באמת יהיה קשה לנחש מי מהם, אם בכלל, גם יזכה במינוי. אני הייתי מדרג את המועמדים שלי כך: אבישי ברוורמן, בנימין נתניהו, עמיר פרץ ואברהם הירשזון.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  פשוט  (יובל רבינוביץ) (2 תגובות בפתיל)
  החזוון של ברוורמן לא שונה מזה של נתניהו?  (רמי נוי) (3 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי