המאמר פורסם גם באתר של המחבר.

בדרך כלל בשיעורי המדע אותם מעביר המורה המדעי - זוכות סוגיות שונות ומגוונות לפתרון מבריק ולהסבר גאוני המושתת על אושיות מדעי הטבע, ואולם, בפעם הזאת חרג ד''ר מדעי מהרגלו הנדוש, והסביר לתלמידיו הצעירים שוחרי הבינה והדעת כדלקמן:

''ברצוני להתמקד בשיעורנו זה על פלאי עולם''.

לשמע הצהרת הפתיחה, מיד עלו בדעתה של רקפת שבעת פלאי עולם, וביניהם הפירמידות, ולשאלתה הסביר המורה המדעי כי הפירמידות הן לא רק שאינן בחזקת פלא כלל ועיקר, אלא יתירה מכך, אי אפשר שמבנה כל כך יציב אשר בסיסו כה רחב וקדקודו כה צר - לא יישמר ביציבותו ואין בכך שום פלא.

''ועוד אוסיף'', הסביר המורה המדעי, ''לו היה מבנה כלשהו מן העבר מתמוטט או קורס, הרי לא היה נותר לנו כיום כל תיעוד שהוא לגביו, ולבטח לא הייתה נותרת ממנו שום הנצחה פיזית. גורלו היה להיעלם מהתודעה; רק המבנים שבדרך זו או אחרת, מסיבה כלשהי, נותרו על כנם - קיימים היום, ולפיכך כלל אין מקום להביע פליאה נוכח המבנים העתיקים שאנו רואים בימינו אלה - וכי ידוע לכם כמה מבנים אחרים כבר אינם?''

''אבל'', הקשתה רקפת, ''אולי הפלא נעוץ בקושי ההקמה של הפירמידות''.

''טעות לחשוב כך'', הפליא המורה המדעי בהסברו, ''כיום כבר יודעים המדענים כי הפירמידות נבנו בהדרגה על ידי סוללות עפר שהוקמו בצורת מישור משופע שראשו משתנה בהתאם לצורכי הבנייה, ובמצב בו אין כל חשיבות לכוח אדם ולחיי אדם, כפי שהיה אז.
מהבחינה ההנדסית מדובר בבנייה פשוטה בתכלית, בלתי מתוחכמת לחלוטין, וכאמור גם במבנה יציב מטבעו שאין כל תמיהה על כי לא נהרס עם חלוף הזמן''.

''אז מה הם כן פלאי עולם?''

''לו הייתם ממשיכים בשאלותיכם חסרות הטעם על פירמידות וכיוצא באלו, הייתי נאלץ לענות כי על הפלאים נדבר בשיעור הבא, אך מה טוב וחכם מצדכם שהתעשתם במועד, ויש עוד די זמן לדון בפלאים האמיתיים.
...והראשון בהם, קרה לי הבוקר, כשהקצתי משנתי רענן לחלוטין – אף כי הלכתי לישון עם כאב ראש קל, ובמשך כל הלילה לא עשיתי דבר ולא בלעתי שום תרופה, קמתי עם שחר בריא ורענן ללא שום זכר למיחושי הראש שפקדו אותי אמש. אמנם חבר-רופא הסביר לי כי מדובר בתהליכים המתרחשים במוח, אשר האדם טרם הצליח לפענחם לא רק בעניין כאב הראש שחלף אלא גם בעניין החשיבה האנושית, הדרושה לכתיבת מאמר זה – אך עדיין מדובר בתופעה ברורה מבחינת קיומה, ועלומה מבחינת סיבתה והסברה. אמנם כל פעילות במוח האדם מתקיימת תוך שינויים כימיים במוח, אולם אין אנו יודעים דבר על הקשר שבין השינויים הכימיים שבגוף האדם בכלל ובמוח בפרט לבין פעילותו של המוח, כמחשב על, כמכשיר עינויים הגורם לכאב - או כתרופת פלא לשיכוך כאבים''.

חגית אימצה את תאי המוח בדרך בלתי ניתנת להסבר, כאמור, והביעה את צפונותיה במלים: ''אז יש לי הצעה, כל מה שלא נהיר לנו – יוגדר כפלא!''

''מצוין'', השיב מיד המורה המדעי והשלים תשובתו ופסיקתו: ''כך יהיה''.

''מורי, נזכרתי'', נעורה רקפת ממחשבה עמוקה איתה נדדה לאי-שם – ''כשאבא ביקר אשתקד בפירמידות, פקד אותו כאב ראש: הפלא ופלא!''.

---