פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הוא דווקא מאוד נחמד
אלי אשד (יום חמישי, 20/07/2006 שעה 12:53)


הוא דווקא מאוד נחמד

יוסי סוכרי ושאלת האישה המזרחית האינטליגנטית

אלי אשד



המאמר פורסם גם באתר של המחבר.

אתמול הייתי בהרצאה מעניינת מאוד בחנות הספרים הצרפתית ''אלשיך'' של הסופר וההוגה יוסי סוכרי לרגל תירגום ספר הראשון אמיליה ומלח הארץ לצרפתית בהוצאה נחשבת ביותר.

הספר הנ''ל של סוכרי הוא ספר שבו הוא מציג ,לדבריו לראשונה בספרות העברית, אישה אינטילינגטית ממוצא מזרחי ילידת לוב, את סבתו שעברה את השואה על בשרה כתוצאה מהכיבוש הפשיסטי של לוב. עזבה את מחנות הריכוז, הגיעה לארץ וכאן התאכזבה העמוקות מהציונות ''האשכנזית''. סוכרי סיפר שממש לא הייתה לו ברירה אלא לכתוב את הספר ובראש ובראשונה ובגלל ''קשר ההשתקה'' שיש בארץ של ההגמוניה האשכנזית ושל משתפי פעולה מזרחיים מסוגם של סמי מיכאל וא.ב.יהושע שטרחו או להתעלם מהבעיה המזרחית או שהקפידו להציג את האישה המזרחית תמיד כאישה כנועה רגשנית נוטה למיסטיקה ולא רציונאלית. דוגמה היא הספר ויקטוריה של סמי מיכאל על חיי אימו והספרים של נשים כמו דורית רביניאן.

''הייתי חייב להראות שהיו וישנן גם נשים מזרחיות מסוג אחר'', הסביר סוכרי, נשים חזקות רציונאליות אינטליגנטיות וזה דבר שאף אחד עוד לא הראה בספרות העברית. כן, אפילו לא בספרות האשכנזית המדכאת.

לי ניראה שסביר להניח שסמי מיכאל יזדעזע מהטענה שהוא הציג את אימו בצורה משפילה ומדכאת. סביר להניח שהוא ניסה להציג אותה כפי שהכירה, ובסופו של דבר יש טעם בהתקפה של סוכרי עליו אבל מיכאל מייצג דור שלם בעניין הזה ואין לכך לדעתי קשר מיוחד לעדתיות. לא נעים לומר אבל לפני עשר, עשרים שנה זה היה אופנתי ובמקום לכתוב על דיכוי האדם המזרחי וזה בדרך כלל היה הגבר. היום זה אופנתי ורלבנטי לכתוב על דיכוי ושחרור האישה.

הסבתי את תשומת ליבו של סוכרי לכך שהוא בסך הכל הולך במגמה סלולה היטב שהחלה עוד בשנות התשעים עם סופרות אשכנזיות דווקא כמו עירית לינור, גיל הראבן ואחרות שניסו להראות נשים מסוג אחר חזקות ואינטליגנטיות ללא קשר למוצאן (טוב בסדר כמו הכותבות הגיבורת שלהן הן אשכנזיות). אך הוא הזדעזע עמוקות מכל קישור והקשר עם סופרת נחותה כמו לינור. ויש כידוע גם פעילות מזרחיות פמיניסטיות שאחת מהן, הנרייט דהאן כלב, היא אף בלוגרית ברשימות כך שאין לומר שסוכרי בא לסביבה ריקה לחלוטין.
יכול להיות בהחלט שסוכרי יצר נישה חדשה בספרות: סיפור האישה המזרחית החזקה והחכמה. ואני מאמין שעוד רבים ילכו בעקבותיו. זה כבר לא יהיה ''אופנתי'' יותר לתאר את האישה המזרחית כמו שהיא תוארה בספרים של רביניאן למשל.

סוכרי קובע:
הבנתי שכדי שישימו לב אלי אני חייב לכתוב יותר טוב מכל אחד אחר. ואכן הצלחתי. ואפילו מבקרים אשכנזים ותיקים כמו שולמית אלמוג התרשמו ואמרו שאני כותב כמו אשכנזי. מה שרק מראה על הגזענות מוסווית שלהם.
שולמית אלמוג אגב התרשמה כל כך שכתבה ש''ספרו של יוסי סוכרי ראוי שייעשה 'ספר פולחן''', ולי זה לא נראה כמו דברי השמצה וזילזול אשכנזיים.

סוכרי המשיך והתלונן על ההתעלמות המוחלטת מההתנסות וההסטוריה המזרחית בספרי הלימוד ובספרות היפה. אני מניח שגם ד''ר משה גרנות מפקח בכיר במשרד החינוך שטוען שיש התעלמות מקבילה מתפקידה ההיסטורי של העדה הרומנית בהיסטוריה הציונית היה מסכים איתו בחפץ לב. וכך גם סופרים שונים כמו אהרון אפלפלד שמתלונן מאז ומתמיד בדרך לקבלת פרס ישראל שכל חייו הוא זכה רק לבוז לזלזול ולהתעלמות מהממסד הספרותי הציוני בגלל היותו ''יהודי גלותי''. סוכרי המשיך והתלונן על כך שלא כותבים כמעט כלום בספרות היפה על יהדות המזרח. לי נראה שדווקא כותבים לא מעט. יש אפילו סופר אשכנזי חיים הזז שכתב כמה רומנים גדולים על יהדות תימן, שהיו כל כך מוצלחים עד שבהתחלה חשבו שכתב אותם סופר ממוצא תימני. מתי ניתקל בסופר מזרחי שיכתוב על יהדות אשכנז המפוארת? או שמא זה לא פוליטיקלי קורקט לדרוש דבר כזה?

במהלך ההרצאה נשמעו סיפורי דיכוי מזרחי כמו סיפורה של האישה שסיפרה שהיא עבדה בספריית אוניברסיטת תל אביב מזרחית אחת בין מאות אשכנזיות וסיפרה את הסיפור כיצד אחת הספרניות הזדעזעה משמה המזרחי יוצא הדופן ''צרויה''. (האם שומעת צרויה שלו ?) .
נשמע גם דברו של מרצה לפילוסופיה שטען שכל הזהות המזרחית אינה אלה קונסטרוקציה בדיונית ברוח התיאוריות הפוסט מודרניות וכי אנשי הזהות המזרחית יצרו לעצמם גוף בדיוני לגמרי של ''אשכנזים'' שאין בינו ובין המציאות שום קשר.

הייתה גם חמוטל שטענה כי בסופו של דבר יכול להיות שדווקא נציגי המיעוט כמו סוכרי מרגישים שייכות חזקה למשהו בעוד שנציגי הרוב הדומם אין להם את השייכות הזאת ואולי בגלל זה צריך לרחם עליהם.
לזכותו של סוכרי, שבאמת כתב ספר טוב, יש לומר שאחרי שכתב ספר זה לא נשאר להמשיך להתלונן על הדיכוי המזרחי ודיכוי הנשים המזרחיות (שלעניות דעתי דוכאו יותר מכל אחד אחר בידי הגברים המזרחיים ולא דווקא בידי המימסד הציוני האשכנזי). הוא דוקא כתב ספר מסוג אחר לגמרי מקלטור'' והראה שהוא סופר שיש לו מה לומר על הרבה דברים ולא רק על נושאי הדיכוי המזרחי.
הוא סופר שיש לקחת אותו ברצינות ואני חייב לומר שההרצאה שלו תרמה לי הרבה כדי להבין את נקודת
המבט שלו אם כי לא הסכמתי איתה. לעניות דעתי ספרו זכה בתשומת לב רבה שהרבה סופרים אשכנזים היו מייחלים לה. אולי זה מראה שבכל זאת יש כאן פתיחות לזר ולאחר, במיוחד אם הוא רהוט כמו יוסי סוכרי.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי