בימים אלה של מלחמה שנכפתה עלינו אני נדהם לראות כיצד אנשים מסביבי והתקשורת מתייחסים לאבידות שלנו במלחמה.
התקשורת מדווחת מדי יום בפרטי פרטים את כמות הנפגעים מצידנו, באיזה נסיבות נפגעו, ואת שמות ההרוגים.
בימים רגילים זהו דבר מתבקש אבל בעת מלחמה לא בטוח שכך צריך לנהוג.

התוצאה שאני רואה היא כזאת:
אנשים רבים לא ממש מפנימים שאנחנו במלחמה. אולי האופן ההדרגתי של מימדי הקרבות והימנעות מכוונת של הממשלה במשך זמן לקרוא לאירועים ''מלחמה'' גרמה לתופעה מוזרה זאת.
כשאני נכנס להתעדכן באתרים ישראלים אני בד''כ רואה כותרות כמו: ''2 חיילים נהרגו ו-‏5 נפצעו''.
כשאני נכנס לאתר בינלאומי, למשל, BBC אני בד''כ רואה כותרות כמו: ''ישראל תקפה את ביירות. 4 לבנונים נהרגו''.
כיון שאנשי חיזבאללה מקפידים ללבוש בגדים אזרחיים מעניין איך הקורא אמור להבחין? אגב, היחידים בלבנון שמופיעים בתמונות עם מדים מנומרים וקלצ'ניקוב הם חיילי צבא לבנון, שכל תפקידם במלחמה הוא להתבונן בהריסות שגורמים מטוסי חיל האוויר.

מכל הדיווחים האלה על נפגעים אני נשאר מתוסכל.
מספרים לי על נפגעים. לא רק שהמידע הזה עובר פעמים רבות סינון מכוון אלא אין דיווח אמיתי על מה קורה במלחמה.
תארו לעצמכם עיתון כלכלי המדווח כך:
''יצחק תשובה שילם 750 מליון שקל '' (בלי לציין שהוא רכש מניות מחברת הפניקס). כאילו סתם שילם.
כמו כן, היום , למשל,אני קורא באתר של ''גלובס'', שחברת סאביינט שילמה 176 מיליון דולר. הספיק לכם המידע?
או שתספקו את כל התמונה, או שתחכו עד שיהיה לכם מידע.
נמאס משיטת הסקופים בזמן מלחמה.

הבה נזכור כמה דברים:

• אנחנו במלחמה.


• האוייב מולו אנו נלחמים אינו מכיר בזכותנו להתקיים ונתמך ע''י איראן הבונה נשק גרעיני וקוראת במקביל להשמדתנו. מה שלא נשלם היום בשבירת החיזבאללה נשלם פי כמה יותר מאוחר.


• במלחמה תמיד יש הרוגים. לפעמים אני מקבל את הרושם מתגובות אנשים כאילו אנחנו באיזה טיול שאין סיבה לחזור ממנו בארונות, ואם מישהו חוזר בארון אז בטח היה כאן מחדל כלשהו. כאילו בלי ''מחדלים'' אין הרוגים.


• במלחמת השחרור ומלחמת יום הכיפורים היו לנו אלפי הרוגים. בשאר המלחמות (סיני, ששת הימים ושלום הגליל) היו לנו מאות הרוגים. מספר ההרוגים שלנו במלחמה זאת , חיילים ואזרחים, נמדד עד כה בעשרות. נכון לעכשיו - וזאת על פני 4 שבועות של לחימה. רק מלחמת השחרור ארכה יותר מחודש. למרות הכל אנחנו יחסית במצב לא רע.

כמובן, שאין זה אמור לנחם את אלה שאנשים קרובים להם נהרגו. יש לי בן שנלחם בלבנון ואני דואג לו מאד ומקווה שיחזור בריא ושלם - אך אנו צריכים לראות את התמונה הכוללת: מה יקרה אם נילחם לעומת מה יקרה אם לא נילחם.

עד עכשיו, בהתחשב בכל האילוצים, אנו פועלים נכון ברמה האסטרטגית ודי טוב ברמה הטקטית. למרות טעויות טקטיות מסויימות שבוצעו אנו הולכים ומשתפרים.

נעבור את זה.

---