מועלות כיום מכלול של האשמות נגד הדרג המדיני על כי לא שעה לאזהרות אמ''ן בעניין חימוש החיזבאללה בטילים שהיו עלולים לפגוע במדינת ישראל ובתושביה, כפי שאירע בפועל בעזה מדרום ובלבנון מצפון.
יש להבין כי מדובר בהאשמות שווא.
אין צורך ולא היה שום צורך להיות מומחה צבאי ולהפעיל מודיעין חשאי מתוחכם כדי להגיע למסקנה שארגוני הטרור מתחמשים בטילים: לשם כך די לעלעל בעיתונות היומית [בעברית] ולגלוש באינטרנט. לפוליטיקאי המתעניין, כמובן שמומלץ בנוסף לכך, מדי פעם, גם להסתודד עם גורמי המודיעין הישראלי ואפילו לשחרר לעיתונות הצהרות בדבר הסכנה הממשמשת ובאה, מבלי לחשוף אלא ברמיזה את מקורותיו, אך זאת רק לצורכי תעמולה וצבירת נקודות לעת בחירות. כך הפוליטיקאי יבנה את תדמיתו כביטחוניסט, בעוד לצורך הנושא המהותי – כל זה לא נדרש.
ההתרעה בדבר התחמשות מצריים, סוריה וארגוני הטרור – למי שטרם הבין – היא חוזרת ונשנית עכשיו, בעצם כתיבת שורות אלו, ומדובר בהתחמשות המהווה סכנה ביטחונית לישראל, התחמשות העלולה להיות מכוונת אלינו גם מכיוון של מדינות המצויות עמנו במצב של אי-לוחמה או אף ביחסי ''שלום'', התחמשות שלא מוגבלת לנשק קונבנציונאלי.
ומהי בדיוק תשובת ההנהגה בישראל להתרעה זו?
...אותה תשובה בדיוק כפי שהייתה בתקופת המחדל בת שש השנים, מאז היציאה המבוהלת מלבנון תוך נטישת נשק ואמצעי לחימה בשטח אויב, ועד למלחמת ''בין המצרים'' זה מכבר. אכן, מדובר בתגובה משולבת, הכוללת:
א. הצהרות על כמיהתנו לשלום.
ב. התבטאויות המרמזות ואף מודיעות בפירוש, על נכונות מדינת ישראל לוותר על שטחים [עכשיו רמת הגולן על הפרק – תמיד ייוותר חבל ארץ כלשהו, ותמיד היה].
ג. בניית חומות וגדרות.
ד. ניסיונות בלתי נלאים עד כדי תחנונים לדבר עם מי שאינם חפצים בכך כדי להגיע עימהם להסדר [תזכורת: ברק/ערפאת].
ה. הבטחות שווא חסרות כיסוי להיי-טק בגוש קטיף לאחר שניתן לידי האויב, גשרים פתוחים עם ארגוני חבלה וריצוי הטרוריסטים ע''י שחרור מאות ואולי אלפי פושעי מלחמה כמחווה לרגל... [תמיד תימצא איזו עילה].
ו. היעדר תגובה על ירי שאינו קולע [עם כתיבת שורות אלו, מתקבל מידע על נפילת חמישה טילי קאסם בשדרות – ללא נפגעים, ואין שום סימן לפעולת תגובה, - גרוע מכך: פעולות יזומות שנעשו לפני כן – כדי להרתיע – כשלו, כפי שהדבר מוכח במבחן התוצאה].
ראשית, יש להבין כי ההתרעה בפתח, גלויה וידועה, ובמקום לחטט בעבר ולבדוק מה לא נעשה כשהייתה התרעה כזו – הבה ונעשה את מה שדרוש לעשות עכשיו, בהיות ההתרעה מולנו שוב, וביתר שאת.