ראש הממשלה מר אהוד אולמרט מפתיע שוב באמירה לא חכמה, בלשון המעטה, הנשלפת לו מן המותן, לאחר שלפני זמן לא רב שגה בהודעתו המוזרה בעיצומה של הלחימה בלבנון, - הודעה על כוונתו לממש את חלום בלהות ההתכנסות.
הוא כמובן חזר בו מדברים אלו אחרי המלחמה.
ומהי המוזרות שבהודעה זו?
דווקא בשעת לחימה, היה ראוי לו, גם אם הוא דוגל בתוכנית ההתכנסות, לשתוק כדי שלא לפגוע במוראל הלוחמים אשר ביתם נועד להריסה לכשיחזרו מהמלחמה... ולאחר שהנזק המוראלי כבר נוצר – מה מועילה התנצלותו המאוחרת בנדון?!
והנה, שוב שליפת-הפתעה מפי ראש הממשלה, המצהיר כי:
ייסוג מהר מהר-דוב אם ...האו''ם יקבע כי הר-דוב הוא שטח לבנוני.
מה בדיוק הטעם באמירה אומללה זו?
מה יחליט האו''ם נוכח הצהרת התקפלות זו?
האמנם צריך ליצור תקדים, לפיו ישראל נסוגה נוכח הבל פה של חורשי רעתה מן האו''ם?!
תן לאו''ם להחליט, בלי דיבורים אשר יטו אותו עוד יותר נגד האינטרסים של מדינת ישראל, וגם אם יחליט האו''ם החלטה המנוגדת ליעדי ישראל, עדיין המתן וראה מה תאמר ארה''ב, מה כלול בדיוק בגוף ההחלטה, כיצד ראוי לפרשה ומה יהא ראוי לעשות בשום שכל לכשיגיע המועד, אם בכלל.
במצב בו צד לסכסוך משחרר מראש הצהרה, שמשמעותה נכונות לויתור על זכויותיו – לא קשה לנחש מה יחליט השופט [האו''ם].
ועוד הגדיל לעשות ראש הממשלה, ואמר, כי יתנה את כיבוד החלטת האו''ם, [שכבר ברור לו מה תהיה], בקיום התחייבות החיזבאללה להחזרת החטופים.
כלומר, והיה והאו''ם יחליט שלישראל ישנה זכות קניינית לפי החוק הבינלאומי על הר-דוב, כטענתה, נופל תנאי החזרת החטופים, כאילו לא הותנה והוחלט לפני כן, או כאילו מה שהותנה והוחלט לפני כן בעל תקפות שנויה במחלוקת...• • •
צר לי, אך איני יכול שלא להציע בזאת לראש ממשלת ישראל, ששוגה וטועה בשליפות של הצהרות מהמותן השכם והערב בין אם הוא מתנצל וחוזר בו אחר כך ובין אם לא, אחת מן השתים:
לבלום את פיו,
או: לקחת קורס בסיסי במשא ומתן עסקי.
יובהר: האמירות של ראש הממשלה הן גרועות ומזיקות מבחינה מהותית, אך הן גם לא חכמות מבחינת ניהול משא ומתן, אף ללא כל קשר לדעותיו הפוליטיות.
יש רק להצטער על כך כי ניהול מדינת ישראל נתון בתקופה זו בידיו של חובבן פוליטי, המרופד בחבר יועצים משכמו ומטה.
הנכונות לנסיגה מהר דב
