פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_3822

הרבה מהומה על . . . לא מאומה? 9/11 - גירסת 2006
ישראל בר-ניר (יום שני, 11/09/2006 שעה 22:39)


הרבה מהומה על . . . לא מאומה?

9/11 - גירסת 2006

ד''ר ישראל בר-ניר



לקראת יום השנה החמישי לתקיפת מגדלי התאומים, רשת הטלוויזיה ABC הכינה סרט בשם ''הדרך ל 9/11'' (The Path to 9/11) המתאר את השתלשלות העניינים שהביאו לארוע שעדיין נמצא על סדר היום בארה''ב. מדובר בסרט באורך של חמש שעות שמוקרן בשני חלקים (חלק ראשון, בן שלוש שעות, הוקרן אתמול, 10 בספטמבר, והחלק השני, בן שעתיים, יוקרן היום, 11 בספטמבר). הסרט שייך לסוג של מה שמכונה כאן Docu Drama, הפקה קולנועית המתבססת על ארועים שהתרחשו בפועל. שילוב של דימיון ומציאות, כשהחלק המציאותי אמור להיות אותנטי והחלק הדימיוני נועד למלא את החללים ול''החליק'' את זרימת העלילה. הסרט מתאר את התקופה החל משנת 1993, בה ארע ניסיון הפיגוע הראשון במגדלים, עד לפיגוע הסופי, בו התמוטטו המגדלים בשנת 2001.

במבט ראשון לא נראה שהקרנת הסרט היתה צריכה לגרום להתרגשות מיוחדת. העיתוי הוא במקום והנושא עדיין ''חם'' ומעסיק את תודעת הציבור. הפיגוע במגדלי התאומים כבר היה הנושא של מספר סרטים. רק במרוצת חצי השנה האחרונה עלו על המסך שני סרטים חדשים. ובכל זאת, הסרט החדש עורר כאן סערה ציבורית במימדים שהם כמעט חסרי תקדים. יש לזה שתי סיבות. האחת היא שהפעם מדובר בסרט שהוא בחלקו דוקומנטרי. הסרט נוגע במספר נושאים קונטרובסליים, שבחלקם הם עדיין פצע פתוח, וישנן לא מעט השגות על מידת האותנטיות לה הוא מתיימר. הסיבה השניה היא מערכת הבחירות המתנהלת כאן במלוא העוצמה. הדמוקרטים רואים, במידה לא מעטה של צדק, את הסרט, ובמיוחד את עיתוי ההקרנה, כמכשיר תעמולה של הרפובליקנים.

הבחירות שעומדות להתקיים בראשית נובמבר הן ''בחירות ביניים'' (mid-term elections) בהן הנשיא איננו עומד לבחירה. ברמה הלאומית כל חברי בית הנבחרים עומדים לבחירה וכן שליש מחברי הסנט. שאר הבחירות הן ברמה של המדינות – מושלים וחברים אחרים של המימשל המקומי, חברי בתי הנבחרים של המדינות השונות וכל מיני תפקידים ציבוריים כמו תובעים, מפקדי משטרה (Sheriffs) חברי מועצות חינוך וכו' וכן שופטים במדינות בהן שופטים אינם ממונים אלא נבחרים. מטבע הדברים בבחירות כאלה מרבית הנושאים קשורים למדיניות פנים ונושאי מדיניות חוץ ובטחון תופסים רק מקום משני. זו גם כמעט מסורת שבבחירות כאלה המיפלגה שנציגה יושב בבית הלבן מאבדת מכוחה. הפעם זה שונה. נושא מרכזי אחד בבחירות, מדיניות ההגירה והיחס למהגרים הבלתי חוקיים, הוא על הגבול. הוא קשור גם למדיניות פנים וגם למדיניות חוץ, וגם לא ניתן לנתק אותו מבעיות הביטחון. הרפובליקנים מרבים ל''נגן'' על הסכנה הפוטנציאלית של חדירת טרוריסטים בחסות ההגירה הבלתי חוקית, והדמוקרטים, בשל גישתם הליברלית לנושא, נמצאים בעמדת נחיתות. נושא שני, חשוב ביותר, הוא המלחמה בעיראק. יש אי שביעות עצומה בציבור כאן מהאופן בו מתנהלת המלחמה והדמוקרטים בונים על זה. הבעיה של הדמוקרטים היא שאי שביעות הרצון הזאת מתייחסת רק לניהול המלחמה ולא לעצם הרעיון של המלחמה, אותה מרבית הציבור רואה כחלק הכרחי של המלחמה בטרור. זה לא עולה בקנה אחד עם העמדה של רוב ההנהגה הדמוקרטית במיוחד זאת של הקיצוניים שבהם. הדמוקרטים מנסים בכל כוחם לנצל את אי שביעות הרצון של הציבור מבלי להראות כמתנגדים לעצם המלחמה. ללכת עם ולהרגיש בלי. מה שפוגע מאוד בדמוקרטים היא העובדה שהם התנגדו (וממשיכים להתנגד) לכל אמצעי החקיקה שהנשיא מבקש להעביר כדי להקל על המלחמה בטרור וכן זה שהם מעמידים בספק את חוקיותן של פעולות שהנשיא כבר נקט בהן. הציבור הרחב, שדווקא תומך בנשיא בנושאים האלה, מתקשה לעשות הבחנה בין הביקורת (המוצדקת) של הדמוקרטים על אופן ניהול המלחמה בעיראק לבין התנגדותם הכוללת למלחמה. העובדה שהמאבק צמוד מוסיפה את ה''פלפל'' לקלחת. הדמוקרטים זקוקים ל 15 חברי בית נבחרים ול 6 סנטורים נוספים כדי שהשליטה בקונגרס תעבור לידיהם (435 חברי בית הנבחרים ו 33 סנטורים עומדים לבחירה). לפי מרבית המשאלים כרגע הדמוקרטים מובילים ויש להם סיכוי טוב שזה יקרה. הפער הוא קטן ומאוד לא יציב, וכל ארוע חולף יכול לשנות אותו. משאלים שנעשו מיד לאחר גילוי נסיון הפיגוע האחרון באנגליה הראו שלו הבחירות היו מתקיימות אז, הדמוקרטים היו מפסידים בגדול.

הקרנת הסרט החדש מתפרשת ע''י הדמוקרטים כניסיון מכוון לפגוע בסיכוייהם לזכות בשליטה בקונגרס, וזה מכמה סיבות. ראשית הסרט מפנה את תשומת הלב של הציבור לנושא המלחמה בטרור והסכנות הנשקפות לארה''ב מהטרור הבינלאומי. זה דבר שהדמוקרטים מנסים כל הזמן למנוע, כי בתחום הזה התדמית שלהם גרועה מאוד (בדומה ל''מחנה השלום'' של השמאל בישראל). התדמית הזאת היתה גורם מכריע בכשלונם של הדמוקרטים בבחירות של 2004 למרות אי שביעות הרצון מהביצועים של מימשל בוש. שנית הסרט מזכיר לכולם שלפיגוע שארע ב''מישמרת'' של בוש, קדמו שמונה שנים של מימשל קלינטון, שמונה שנים של שאננות בהן לא נעשה כלום בנושא למרות שלא היה מחסור במידע (בדומה לשש שנות ''השקט'' בגבול הצפוני של מדינת ישראל שקדמו למלחמה האחרונה). יתרה מזאת, קשה שלא לראות בגישה הנגטיבית של הדמוקרטים למלחמה בטרור במשך חמש השנים האחרונות המשך של מדיניות בת היענה שאיפיינה את תקופת קלינטון.

הקרנת הסרט עוררה גל של תגובות זעם מצד החוגים הליברליים שהשקיעו מאמצים רבים למנוע את ההקרנה, וכאשר זה לא הלך, להמעיט בערכו הדוקומנטרי. המאמצים כללו פניות למפרסמים שיסירו את חסותם מההקרנה, מחאות להנהלת הרשת על התערבות ''לא הוגנת'' במהלך הבחירות, ואפילו איומים לא מוסווים של כמה סנטורים דמוקרטיים ש''הדבר יילקח בחשבון'' כשיהיו דיונים על חידוש רשיון ההפעלה של הרשת. חשוב לשים לב שגל המחאות, הדרישות לאסור על ההקרנה והאיומים בא כולו מהחוגים שבימים כתיקונם רוממות חופש הדיבור היא בראש מעייניהם. לפני כמה חודשים תארתי כאן את דיכוי חופש הדיבור בידי שוחרי חופש הדיבור (החופש לדכא את החופש, 21 במרץ, 2006). אז הדברים התייחסו לעולם האקדמי בו אצולת הפוליטיקה התקינה מנסה לשמור על מעמדה. הפעם הדברים גלשו לתחום התקשורת הציבורית ולפוליטיקה. באנלוגיה ל''עולה לכתה ב' אבל לא בבית ספרנו'', אצל השמאל הליברלי זה ''חופש דיבור – רק אצלנו'' (freedom of speech is for me and not for thee). המקקארתיזם במיטב כיעורו מתגלה כתכונה מובנית של השמאל הליברלי והתקשורת ה''מתקדמת''.

לשם השוואה, בשנת 2004, בעת שהתנהלה מערכת הבחירות לנשיאות, במאי הוליוודי בשם מיכאל מור (Michael Moore) הפיק סרט בשם פארנהייט 9/11 (Fahrenheit 9/11) שתאר את תקיפת מגדלי התאומים כתרוץ בו מימשל בוש השתמש כדי להפוך את ארה''ב למדינת משטרה. הסרט הפך להיות למעשה חלק מתעמולת הבחירות של הדמוקרטים, אבל למרות שהיו לא מעט ביקורות על הסילופים, אף אחד לא העלה בדעתו לבוא בדרישות לאסור את ההקרנה או לאיים על המפיקים. לאלה האחרונים עוד היתה החוצפה להגדיר אותו כסרט דוקומנטרי.

הסרט של רשת ABC איננו מתיימר להיות דוקומנטרי, למרות שהוא מכיל הרבה חומר דוקומנטרי. איכותו איננה מי יודע מה והמפיקים אינם מסתירים שחלק מהסצינות עברו ''שיפוצים''. מעבר לזה שהוא מחזיר את המלחמה בטרור למרכז הבמה הוא ממחיש יפה שלמימשל קלינטון ולדמוקרטים היה חלק לא מבוטל בהזנחה שאיפשרה את הפיגוע. את זה הדמוקרטים לא אוהבים לשמוע.

לסיכום, השמחה רבה. הרפובליקנים ואמצעי התקשורת השמרניים נהנים מכל רגע, למרות שהסרט לא מחמיא במיוחד למימשל בוש. עבורם זו הזדמנות שלא תסולא בפז לחשוף את הצביעות השמאלנית בכל מה שקשור לחופש הדיבור. הם בלי הרף חוזרים על כך שמטרת התיקון הראשון לחוקה (זה שמבטיח את חופש הדיבור, ושהליברלים סוגדים לו) היא יותר מאשר לאפשר הקרנה של סרטים פורנוגרפיים בטלוויזיה.








http://www.faz.co.il/thread?rep=83558
שמח בשכונה
ע.צופיה (יום שלישי, 12/09/2006 שעה 14:56)

ואני חשבתי שרק אצלנו שמח ותוסס,ששמאלנים יש רק פה,שדיכוי חופש הדיבור זה בצד הימני של המפה ושתקשורת מטומטת זו תופעה ישראלית.
כנראה שהאח הגדול ראה כי טוב וסיגל לעצמו כמה מניירות ישראליות.

http://www.faz.co.il/thread?rep=83563
אתה צוחק או מתכוון ברצינות?
דוד סיון (יום שלישי, 12/09/2006 שעה 15:13)
בתשובה לע.צופיה

על נועם חומסקי שמעת?

http://www.faz.co.il/thread?rep=83579
אתה צוחק או מתכוון ברצינות?
ע.צופיה (יום שלישי, 12/09/2006 שעה 20:57)
בתשובה לדוד סיון

נועם? זה ישראלי ,לא?
חומסקי? זה יהודי,לא?
אז צדקתי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=83559
שיהיו בריאים האמריקאים
א. פרקש (יום שלישי, 12/09/2006 שעה 14:59)

כי זה מה שאנחנו צריכים בישראל.

רק חבל שכל החיים האמיתיים באמריקה מתנהלים לפי סרטים ולא להיפך. כבר ראיתי שמנסים בסרט לתפור תיק לקלינטון שבשעה שהוא שיחק עם מוניקה הוא לא קיבל החלטות וככה הוא פספס פעם את בן לאדן שרק חיכה לפצצה של המטוס שתהרוג אותו.

אני מקווה שהאמריקאים באמת לא מושפעים מסירטי קולנוע כשהם צריכים להצביע. אבל לך תדע. זה אמריקה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=83574
בסרט יש באמת קטע קצר
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 12/09/2006 שעה 19:26)
בתשובה לא. פרקש

על מוניקה. אין ספק שהפרשה הפריעה מאוד לניהול תקין בתקופה שהיא היתה ''חמה''. זו היתה טעות ממדרגה ראשונה של בית המשפט העליון כאן שלא קבל את הבקשה לדחית החקירה והמשפט עד תום תקופת הנשיאות. למרות שעל פי החוקה, למעט התפטרות, אין לנשיא מכהן כל דרך להעביר את סמכויותיו למי שהוא אחר (לא קיים כאן המושג של ''נבצרות זמנית'' אם זה לא מטעמי בריאות או משבר כמו חטיפה). הנימוק שלהם היה שתביעה אזרחית איננה מהווה ''מיטרד'' (זה נאמר פה אחד מפי תשעה משפטנים בכירים!) הזכות הזאת (דחית תביעה אזרחית עד לתום השרות) קיימת באופן אוטומטי לכל מי שמשרת בשרות פעיל. על פי החוקה, הנשיא הוא ''המפקד העליון של הכוחות המזויינים'' מה שמגביר עוד יותר את האבסורדיות של גישת בית המשפט העליון (כנראה שברק איננו ''יחיד בדורו'' . . .)

הקטע על מוניקה הוא שולי ועובר כהרף עין. מה שזוכה לכיסוי הרבה יותר רחב בסרט הוא ההחלטה של קלינטון (ומדליין אולברייט) להימנע מכל פעולה נגד העולם המוסלמי (גם פעולות מנע וגם תגובות על פיגועים. זה כלל את הפגיעה בשגרירויות האמריקאיות באפריקה ובמשחתת ''קול'') כדי ''לא לפגוע בסיכויים להשיג הסדר בסכסוך הישראלי ערבי''. ההתבטאות בסרט של מדליין אולברייט על כך ש''צריך להסתכל על התמונה הכוללת'' (One needs to look at the broader picture --- הגירסא האמריקאית של ''מה רואים מכאן לא רואים משם'') היא מה שהוא קלסי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=83576
שאלה
דוד סיון (יום שלישי, 12/09/2006 שעה 19:54)
בתשובה לישראל בר-ניר

כתבת: ''אין ספק שהפרשה הפריעה מאוד לניהול תקין בתקופה שהיא היתה ''חמה''. זו היתה טעות ממדרגה ראשונה של בית המשפט העליון כאן שלא קבל את הבקשה לדחית החקירה והמשפט עד תום תקופת הנשיאות''.

אתה מזכיר שהפרשה הפריעה לניהול תקין. איך זה מסתדר עם האמירה שבית המשפט העליון היה צריך לקבל את הבקשה?

http://www.faz.co.il/thread?rep=83577
איך זה מסתדר?
דוד סיון (יום שלישי, 12/09/2006 שעה 20:32)

הנה קטע ממה ממה שכתב אתמול רן דגוני (כתב גלובס בושינגטון):

''לפי סקר של רשת התקשורת סקריפס האווארד ואוניברסיטת אוהיו, שדגם באחרונה 1010 אמריקנים, חשדו 36% מהנשאלים, שממשל בוש קידם את פיגועי 11/9 או היה מודע לכך שהם עומדים להתרחש ולא עשה דבר כדי למנעם. 16% מהנשאלים מאמינים שהמגדלים התאומים קרסו בעקבות ''פיצוצים מבוקרים'' של חומרי נפץ שהוטמנו בהם לפני הפיגוע. 12% גורסים שטיל שיוט פגע בפנטגון לפני חמש שנים, לא מטוס נוסעים. ובניו-יורק הנאורה, 49.3% מתושבי העיר משוכנעים, כי ממשל בוש ''בחר ביודעין לא לסכל'' את השמדת ה''תאומים'', לפי סקר של זוגבי אינטרנשנל'' (http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?did...).

איך זה מסתדר עם האמירה שלך שהציבור הרחב תומך בנשיא בנושאי המלחמה בטרור?

http://www.faz.co.il/thread?rep=83580
איך זה מסתדר?
א. פרקש (יום שלישי, 12/09/2006 שעה 21:00)
בתשובה לדוד סיון

הסקרים מסתדרים עם זה. אם 36% חושבים שממשל בוש התנהג לא כשורה וגרם במעשה או במחדל לפיגועי 11 בספטמבר הרי שיתכן ש-‏64% חושבים בדיוק הפוך ותומכים בבוש במלחמתו האמיצה באסלאם הקיצוני. מה עוד שיתכן שחלק מ-‏36% בכלל חושבים שבוש עשה את זה וטוב שעשה את זה. אלה אמריקאים בסופו של דבר.

על באמת, ממשל בוש נתמך ע''י רוב רק בעניין מדיניותו כלפי הטרור האסלאמי. בכל העניינים האחרים שנבדקו (כלכלה, תעסוקה, מדיניות חוץ וכו') הוא מתחת ל-‏50%.

בכל מקרה בחודשים האחרונים אני דווקא שומע על רוויזיה וזחילתו של ההגיון לתרבות הויכוח הפוליטי באמריקה. ישנם אנשי הגיון שבדקו את האירועים מכל מקום שהוטלה עליהם שאלה וספק והשיבו לכל שאלה בתשובה הגיונית מדוייקת ומשכנעת. אתה יכול לראות את המגמה הזאת כפי שמשתקפת באתר www.911myths.com. מעבר לכך רק השבוע פירסמה אל-ג'זירה קלטת של בן לאדן עם 19 החוטפים באפגניסטאן לפני האירוע. בקלטת מדברים על הפיגוע ובן לאדן מתגאה בו. ויש שם את החוטפים כפי שמזוהים באתר האינטרנט של ה-CIA וה-FBI. וזה מבטל את כל התיאוריות הקונספירטיביות שהן.

http://www.faz.co.il/thread?rep=83585
איך זה מסתדר?
דוד סיון (יום שלישי, 12/09/2006 שעה 21:34)
בתשובה לא. פרקש

אתה מצהיר בלי להראות מקור או פירוט (''בכל העניינים האחרים... ).
צר לי אבל זה לא הסבר. על מה זה מסתמך?

http://www.faz.co.il/thread?rep=83590
איך זה מסתדר?
א. פרקש (יום שלישי, 12/09/2006 שעה 21:59)
בתשובה לדוד סיון

לגבי ה-‏36% - 64% אני מפרשן את ישראל.

לגבי היתר, זה נתון ידוע שמרבים לדבר בו ב-CNN ו-FOX. פשוט תקשיב ותדע. אבל מעבר לכך אני מבסס את הנחתי על העבודה שעשה צ'רלס פנה מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטוןhttp://wpherald.com/articles/1264/1/Analysis-Bush-st... ועבודות/סקרים דומות כאלה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=83599
תודה. יש לך קישור ישיר לעבודה של פנה?
דוד סיון (יום רביעי, 13/09/2006 שעה 0:46)
בתשובה לא. פרקש


http://www.faz.co.il/thread?rep=83601
איך זה מסתדר?
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 13/09/2006 שעה 2:33)
בתשובה לא. פרקש

24% מהאמריקאים סבורים שחייזרים ביקרו על פני כדור הארץ.
20% מהאמריקאים מאמינים שבני אדם נחטפו על-ידי חייזרים.
3.7 מיליון אמריקאים מאמינים שהם עצמם נחטפו על-ידי חייזרים.
6% מהאמריקאים מאמינים שנאס''א זייפה את נחיתת אפולו על הירח, ושהיא לא התרחשה מעולם. ל-‏5% נוספים אין דעה מוצקה בנושא. בסך הכל מדובר בכ-‏30 מיליון אמריקאים שאינם בטוחים בכך שאפולו נחתה על הירח.
35% מהאמריקאים מאמינים שדינוזאורים ובני אדם התקיימו אלה בצד אלה בו-זמנית. 14% נוספים „אינם בטוחים”.

איך בכל זאת מנהיגה ארה''ב מתוך הבורות הזו את העולם? בערך 10% אינם שותפים לאמונות הבל. מדובר בכ-‏30 מיליון איש. כנראה שזה מספיק. 36% מהאמריקאים אינם טורחים להצביע בבחירות.

http://www.faz.co.il/thread?rep=83685
איך זה מסתדר?
א. פרקש (יום חמישי, 14/09/2006 שעה 10:05)
בתשובה ליובל רבינוביץ

מה בדיוק מתכוון אדוני לומר?

http://www.faz.co.il/thread?rep=83702
איך זה מסתדר?
יובל רבינוביץ (יום חמישי, 14/09/2006 שעה 23:14)
בתשובה לא. פרקש

הציבור האמריקאי אינו משכיל במיוחד, אינו מתעניין במיוחד והוא בעל ידע מועט מאד על החיים. עם זאת – רובו אינו מעורב כלל בוויכוחים על ענייני דיומא. יש שכבה משכילה דקה שעל פיה יישק דבר, והיא כנראה אינה מוצאת ביטוי במשאלים המתפרסמים מעת לעת.

לכן המשאלים כנראה אינם מבטאים מציאות ממשית כלשהי, אלא מהווים סיכום מתימטי של הספינים הציבוריים באותו רגע. אני מאמין שזהו המצב גם במקומות אחרים, אך בארה''ב העניין מודגש במיוחד.

http://www.faz.co.il/thread?rep=83707
איך זה מסתדר?
א. פרקש (יום שישי, 15/09/2006 שעה 0:31)
בתשובה ליובל רבינוביץ

אני חולק עליך. הציבור האמריקאי משכיל בערך כמו יתר החברות המערביות לפחות. אבל השכלה אינה מדד עיקרי לבדיקת מעורבות הציבור בפוליטיקה, ובודאי לא בפוליטיקה הפנימית. לכן לפילוח הסקרים האלה ישנה משמעות ישירה לגבי מצבו של השלטון ותמיכת העם האמריקאי למשל במלחמה בעיראק או בסיוע לישראל. בסוף אחת לכמה שנים הרבה אזרחים ''לא משכילים'' הולכים לקלפיות ובוחרים חברי קונגרס ונשיא. והסקרים האלה מבטאים את הכיוון של תוצאות הבחירות.

מה שחשוב בסוף זה מה חושב האמריקאי הממוצע על הסכסוך במזרח התיכון למשל, ולא למה וכיצד הוא הגיע למחשבה הזאת. כי מה שהוא חושב משפיע על בחירתו במהיגי הציבור שלו.

לנו חשוב גם למה וכיצד, כדי לתכנן ולבנון מערך הסברה אפקטיבי וקבוע באמריקה (ובאירופה) כדי להרחיב את הקבוצות התומכות בישראל. אבל לצערי ממשלות ישראל חשבו וחושבת שהסברה הוא לא דבר חשוב.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.