פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_3828

ערכה של תדמית
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 13/09/2006 שעה 23:00)


ערכה של תדמית

ד''ר ישראל בר-ניר



מרבים לדבר עליה, אבל האם יש בה ממש?

נושא מרכזי בו דנים בהרחבה בכל אמצעי התקשורת לרגל יום השנה לפיגוע במגדלי התאומים, הוא איך ארה''ב אבדה את אהדת דעת הציבור ממנה היא נהנתה בעיקבות הפיגוע. זה מזכיר את הדיבורים שהיו בישראל ערב, במהלך ואחרי המלחמה על כך ש''העולם מכיר בצדקתה של ישראל'', ש''דעת הקהל בעולם מבינה את תגובתה של ישראל'', ש''המדינות המובילות מכירות בזכותה של ישראל להגן על עצמה'' ועוד שורה שלמה של התבטאויות ממין זה.

כאן הנושא הפך להיות מרכיב חשוב במערכת הבחירות, כשהדמוקרטים נאחזים בו על מנת ל''הוכיח'' שמדיניות מימשל בוש לא רק נכשלה בהשגת מטרותיה אלא אף הזיקה לארה''ב. הטעון שגורמים כמו המלחמה בעיראק, ההתעללות באסירים בעיראק והעצורים בגוואנטאמו בקובה הם שהביאו לכך שארה''ב הפכה להיות אובייקט שנאה, מועלה בלי הרף ע''י הדמוקרטים. הבעיה היחידה בכל הסיפור הזה הוא שאין בו ממש. האהדה שארה''ב נהנתה ממנה כביכול בעיקבות הפיגוע לא היתה ולא נבראה. זו אגדה חסרת בסיס שנבנתה בתקשורת.

אני מדבר רק על ארצות המערב. על מה שמתרחש בארצות העולם השלישי ובעולם המוסלמי אין צורך להרחיב את הדיבור. זה לא בא לידי ביטוי בפומבי, אבל בקרב חוגים רחבים בקרב הציבור המערבי, במיוחד בקרב האליטות האינטלקטואליות, התגובה המיידית לפיגוע של ה 11 בספטמבר היתה שמחה לאיד, תחושה של ''הם קיבלו את מה שמגיע להם''. מאמר שהתפרסם בדיילי טלגרף הלונדוני ב-‏12 בספטמבר, 2006 (Stop blaming America for terrorism), סוקר את הנושא בהרחבה. לדברי המאמר ''הגל הראשון של רצון טוב החזיק מעמד בקושי עשרים וארבע שעות'' (The initial wave of goodwill hardly outlasted the news cycle). וכן ''תוך ימים ספורים מהפיגוע העיתון היוקרתי – הגרדיאן – כתב על 'האגואיזם לאומי והשחצנות הבוטים שדוחפים את הרגשות האנטי אמריקאיים בעולם' '' (unabashed national egotism and arrogance that drives anti-Americanism among swaths of the world's population). יש במאמר של הדיילי טלגרף מובאות נוספות מעיתונים אחרים, כולן באותה רוח. כל הדברים האלה היו לפני שארה''ב תקפה את מישטר הטאליבן באפגניסטאן ולפני הפלישה לעיראק.

השנאה בעולם המערבי לארה''ב היא תופעה שהיתה הרבה לפני ספטמבר 2001. חוקר צרפתי בשם פיליפ רוג'ה כתב לפני כשנתיים ספר בשם ''האוייב האמריקאי''. ( הגירסא האנגלית של הספר הופיעה בסתיו 2005: The American Enemy: The History of French Anti Americanism, Philippe Roger, University of Chicago Press, 2005). הספר, שתחילתו עוד בתקופה שארה''ב לא היתה קיימת כמדינה עצמאית, הוא חומר קריאה מאלף. אפשר לפתח אלף ואחת תיאוריות והסברים ממה נובעת העויינות הזאת לארה''ב, וכל אחת מהן תתן במקרה הטוב הסבר חלקי ותו לא. יש לשנאה הזאת הרבה מאפיינים משותפים עם השנאה ליהודים שבימינו באה לידי ביטוי בעויינות התהומית למדינת ישראל מצד מדינות, גופים וארגונים שבמקרה הגרוע היו צריכים להיות נייטראליים. זאת ''שנאת המון'' (mass hatred), שנאה בה קיבוץ אנשים שלם הוא ''על הכוונת''. השונא מפתח בראשו תדמית דמונית אותה הוא מייחס לנשוא שנאתו, תדמית שאין כל קשר בינה לבין המציאות. לשנאה כזאת אין שום בסיס רציונלי ולכן לא ניתן להתמודד אתה באמצעים רציונליים מהסוג של ''צריך להבין''. שנאה כזאת אף פעם איננה נעלמת בשל ''צדקה ומעשים טובים'' של נשוא השנאה. אם חלה רגיעה זמנית בשנאה כאשר נשוא השנאה נראה כקורבן של איזה עוול משווע, זו רגיעה עם זמן חיים קצר ביותר.

ה''קרדיט'' שארה''ב זכתה לו בדעת הקהל במערב בעקבות תקיפת מגדלי התאומים, היה בערבון מאוד מוגבל. הוא נעלם תוך זמן קצר. זה גם מה שקרה לקרדיט בו מדינת ישראל היתה אמורה לזכות לפי הגירסא של מסנגרי הבריחה מלבנון במאי 2000. כשהצ'ק הוצג לפרעון התשובה היתה ''מצטערים, אתם ב'אוברדראפט' בשל תגובת יתר''.

כל זה לא אומר שאין צורך להשקיע מאמצים בהסברה ובבניית תדמית חיובית -- גם אם זה לא מועיל הרבה, זה לא יכול להזיק. לבנות על זה? עדיף כמה פצצות גרעיניות שאני מקווה שישנה המוכנות להפעילן, ולא כתגובה בלבד, אם וכאשר יתעורר הצורך.







http://www.faz.co.il/thread?rep=83660
ארה''ב עושה טעויות דומות לאלו שעושה ישראל
צדק (יום חמישי, 14/09/2006 שעה 0:44)

מזניחה את ידידיה ומנסה לרצות את יריביה ואויביה.
היא איננה מנצלת את עוצמתה בדרך הנכונה.
תמיכה רבה ומסיבית בכל התחומים בידידיה ובבעלי בריתה.
ידידים חזקים מורידים מעליה עול, ומהוים דוגמה כי כדאי להיות ידיד של ארה''ב.

ליריבים ואויבים להתנהג בקשיחות ולא לעשות שום מחוות.
כל בקשה תיענה בדרישת תשלום כלשהו. אינטרס תמורת אינטרס. אין טובות, אין מתנות חינם.

כל בעיה שיש בעולם, רעב, רצח המוני, אסון טבע, מיד פונים למושיעים, ארה''ב.
המדינה היחידה בעולם שיכולה להגיע לכל נקודה בעולם במהירות.
ארה''ב צריכה לאמר: ''אתם רוצים את עזרתינו? תשלמו, תתחננו, אנחנו לא צריכים לממן כל מסכן בעולם''
זה ילמד את כל השונאים עד כמה ארה''ב נחוצה עבור
המסכנים שהשונאים הללו כל כך ''דואגים'' להם.

http://www.faz.co.il/thread?rep=83892
הסברה חשובה מאוד
א. פרקש (יום רביעי, 20/09/2006 שעה 0:56)

ישנם ישראלים הנוטים עדיין לטעון שמספיק שלישראל יש מדיניות טובה והכל אז יעבוד כמו שצריך. והסברה לא צריך בכלל, כי המעשה המדיני מסביר את עצמו. וזה לא ככה, וזה מעולם לא היה ככה.

לצד מדיניות, טובה או לא טובה, תלוי בעיני המשתמש, כל מדינה וארגון חייבים לנהל מערכת הסברה /דוברות שתעבוד כל היום ובכל הימים בשנה. מערכת ההסברה היא מורכבת ובנויה מנדבכי אינפורמציה שונים - עובדות בסיסיות, נרטיב היסטורי נכון ומתאים ועד לנתונים אקטואלים. זה חשוב כדי להילחם בטף הידיעות החלקיות או השיקריות המופצות ע''י מערכות ההסברה של האוייב.

ההסברה צריכה להתנהל בכל מרכיבי העברת האינפורמציה לאזרחי העולם - מטלויזיה, רדיו ועיתונים ועד אתרי אינטרנט, SMS ואי מיילים. צריכה להיות הסברה פורמלית של הממשלה וצריכים להיות גופים עצמאיים שיעשו את עיקר עבודת השטח בכל הרמות עבור המדינה. בשוליים אפשר שיהיו מקורות מידע שיפרסמו 'ידיעות שחורות' על גורמי עניין, יריבים, אוייבים, בכל רמות המידע - מידיעות אישיות ועד רכילות פוגעת, ובלבד שגורמי הפצת החומרים הקשיןם והשחורים האלה לא יהיו מקושרים לישראל, אלא ישחקו את עצמם כגורמים עצמאיים ברחבי העולם. ישראל או היהודים בכלל חייבים לעבוד קשה כנגד ארגונים קונפסירטיביים אנטישמשיים המפיצים דיברי כזב כדי להוכיח את טענותיהם. באלה יש ללכת גם בכלים שלהם ולהוכיח דבר ודבר מדברם כחסר שחר.

• וכן, שוב תעמולה. ישראל חייבת להיות יצרנית גדולה של הסברה לבנה (אמיתית וחיובית) לצד מלחמת תעמולה שחורה שתכפיש ותצייר את אוייביה במלוא חריפותם וארסיותם. אחד מצעדי ההסברה העדינים יכול להיות קמפיין נחמד כמו זה בלינק המצורף http://www.news.com.au/adelaidenow/story/0,22606,201... .


http://www.faz.co.il/thread?rep=83912
הקישור לא תקין
דוד סיון (יום רביעי, 20/09/2006 שעה 7:32)
בתשובה לא. פרקש

עם קישור לא תקין, http://www.news.com.au/adelaidenow/story/0,22606,201
..., קשה לראות את הדוגמה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=83993
זאב ז'בוטינסקי, ''במקום נאום ההגנה'', 1911
בועז מושקוביץ (יום חמישי, 21/09/2006 שעה 22:22)

''...גם התמימים טועים, אלו אשר על כל צעד ושעל נעמדים בתנוחה גאה ופותחים בנאום הגנה. נימוקיהם חדגוניים כמו ההאשמות של הצד השני... האספסוף איננו מקשיב אל הנימוקים האלה ואיש מההמון איננו מתחשב בהם... כל הנמקה אובדת כמו מים בחבית נקובה... מקומה יכירנה בבית משפט או בפרלמנט - אך בפרלמנט אמיתי, בו מתקיים עיון רציני בשאלות רציניות. כשאת מקומו של הפרלמנט תופסת עצרת המונים, בה ממטירים מהבמה קריאות ''עליהום'', בה איש איננו שם לב לשיקולי היגיון ואיש איננו מעוניין במסמכים, - אומנות ההגנה מחוסרת כל משמעות... באווירה של התנפלות רבתי, השתוללות, הכאה ללא הבחנה, כל מלות ההצדקה אינן במקומן. הן אולי אף עלולות להזיק. כבר מספר שנים יושבים יהודי רוסיה צפופים על ספסל נאשמים. זו איננה אשמתם. אך מה שכן אשמתם, ללא כל ספק, זה שהם מחזיקים את עצמם במעמד של נאשמים. כל הזמן ובכל כוח גרוננו אנחנו מצטדקים...''


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.