|
מלחמת הודו פקיסטן | |||||
ארן (יום רביעי, 12/06/2002 שעה 3:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
ארן, לגבי תרחיש מס' 3 אתה אופטימי מדי | |||
|
|||
לדעתי בעימות הנוכחי דווקא ההודים הם הצד הקיצוני בעניין. אין ספק שפעולות הטרור שביצעו מוסלמים פקיסטנים בהודו ראויים לתגובה ולגינוי, אבל מכאן ועד איום לשימוש בנשק יום הדין יש הרבה מדרגות בדרך. כפי שפורסם ע''י האמריקאים שימוש בנשק גרעיני בין המדינות יביא למוות מיידי של 12 מליון איש ולאסון אקולוגי איזורי לשנים רבות. הדבר יחייב סיוע בינ''ל בהיקף אדיר שמן הסתם יפול בעיקר על כתפי ארה''ב. הדבר יביא למשבר כלכלי עמוק ביותר ויחריף את המיתון העולמי הנוכחי לאין ערוך. השווקים הפיננסיים יקרסו ויקח שנים רבות לשקם את הנזקים שיגרמו לכלכלות בעולם. דווקא מהתרחיש הזה שהוא הגרוע ביותר ניתן לראות מס' נקודות חיובית: 1. השמדת יכולתה הגרעינית של המדינה המוסלמית היחידה בתבל שמחזיקה בנשק גרעיני. 2. תוצאות ההרס המפחיד שיגרם להודו ופקיסטן ימנעו שימוש עתידי בנשק גרעיני. 3. האצת הפירוק של מאגרי הנשק הגרעיני בעולם והתחייבות (בין אם בהסכמה או לאו) של כל המדינות החברות באו''ם לחתום על אמנה האוסרת הפצה וייצור נשק גרעיני. | |||
_new_ |
לגבי השמוש בנשק גרעיני- הרעה תיפתח מפקיסטן. | |||
|
|||
להלן תרגם+סיכום של מאמר מאת פיטר לנדסמן, שהופיע בגליון מרץ של ה- Atlantic Monthly: ''במרכזה של כיכר התנועה הגדולה ביותר בכל עיר חשובה בפקיסטן ניצב דגם סלעי של פסגה חסרת שם בהרי הצ'אגי. בהר זה שוכן אתר הניסויים הגרעיניים של פקיסטן. פיתוח ''הפצצה האיסלמית'' ב- 1998, כמשקל נגד ליכולת הגרעינית של הודו, הוא ההשג המהולל ביותר של פקיסטן מאז היווסדה ב- 1947. דגמי ההר, שגובהם כשלוש קומות, מוקפים בערוגות פרחים המטופחות באהבה. לעת ערב, כשנדלקים פנסי הרחוב, נדלקים גם ההרים, וזוהרים בצבע צהוב-מותך מוזר''. בהמשך מספר לנדסמן על שיחות שערך עם גנרל בשם אמאנאללה, אמאן בקיצור, שהיה ראש המודיעין הצבאי במחוז סינד שעל גבול הודו, והינו איש רב קשרים והשפעה עד היום. בפגישתם האחרוננה הבחין לנדסמן בתמונה על הקיר, שבה נראים בנאזיר בוטו, אביה זולפיקאר, והאב המייסד של פקיסטן, מוחמד עלי ג'ינה. ג'ינה מחווה בידו לעבר המישור, ומעליו טס טיל כלשהו. לנדסמן: זו רקטת-חלל שטסה לכיוון הירח? אמאן: לא, זה ראש חץ גרעיני שטס לכיוון הודו. לנדסמן מניח שזו בדיחה, אך מתברר שלא. הוא מעיר על הקלות הרבה מדי בה מדברים בפקיסטן על מלחמה גרעינית עם הודו. אמאן: צריך שזה יקרה. עלינו להשתמש בפצצה. לנדסמן: לשם מה? כפעולת תגמול? אמאן: למה לא? לנדסמן: או כמכה ראשונה? אמאן: למה לא?... עלינו לירות עליהם ולהשמיד כמה ערים- דלהי, בומביי, כלכותה. עליהם לירות בחזרה ולהשמיד את קראצ'י ולאהור. להרוג 100 או 200 מליון בני אדם. שיירו עלינו, ואז הכול ייגמר. הם התנהגו לא בסדר כלפינו... עלינו ללמדם לקח. זה ילמד את כולנו לקח. אין כאן עתיד ועלינו להתחיל מהתחלה. אנשים רבים חושבים כך. הוא ממשיך ומדבר על העוני הרב השורר בכפרים, שם אין חינוך, ואין אפילו מי שתיה. ואומר שלילדי פקיסטן אין עתיד. הוא מדגיש שאנשים רבים חושבים כמוהו ושאילו הוא היה בשלטון, היה פותח במלחמה גרעינית זה מכבר. והוא מסיים: אני מקווה שאראה זאת לפני מותי. מצ''ב קישור למאמר המלא. קישורים: פקיסטן והגרעין - מאמר מתוך ה''אטלנטיק מונת'לי''.: http://www.theatlantic.com/issues/2002/03/landesman.... | |||
_new_ |
מצג ''המטורף שאין לו מה להפסיד'' - הרתעתי בעיקרו | |||
|
|||
הצגה עצמית כבלתי כפוף לשיקולי רציונליות של רווח והפסד, הינה שימוש מושכל הרתעתי של פקיסטן בעובדת שליטתה על נשק גרעיני. זאת במטרה להרתיע את הודו מלתקוף, שכן הודו הינה בעלת עליונות צבאית מכריעה מכל בחינה. | |||
_new_ |
(ללא נושא) | |||
|
|||
להזכירך, להודו יש מדיניות של אי שימוש בנשק גרעיני. פקיסטן היא זו המכריזה כי לא תרתע להיות הראשונה המשתמשת בנשק גרעיני. בברכה, עידו הרטוגזון | |||
_new_ |
טקטיקות של איום גרעיני: קאהן וקיסינג'ר, ואי ודאות | |||
|
|||
לעידו שלום, נקיטה במצג עצמי של ''המטורף חסר הרציונליות'' הינה אחת הטקטיקות האפקטיביות של איום גרעיני שהוצגו בשנות ה- 60 בספריהם של תאורטיקני גרעין כקאהן (שעסק בשאלות של איומים לוקליים, בניגוד לגישה הגורפת של ''נשק יום הדין'', שאינה פתוחה כלל לבחינה רציונאלית) וכן הנרי קיסינג'ר. טקטיקת איום זו בודאי מוכרת היטב לעוסקים בנושא גרעין ובטחון לאומי בהודו. אז מה הרבותא באיום פקיסטני זה, אם משמעותו ה''מגזימנית'' מוכרת היטב? פשוט, איום זה מציב מידה גבוהה של אי וודאות, תוך מניעתה של הסכמה שבשתיקה tacit agreement בין הצדדים לא להפעיל נשק זה. על כן, הדבר מציב דילמה כמעט בלתי נסבלת עבור קובע מדיניות הודי לגבי ההחלטה אם לפתוח במתקפה קונבנציונלית. | |||
_new_ |
''When you want to shoot, shoot, don't talk'' | |||
|
|||
בהקשר לפטפטת הפקיסטנית אודות שאיפת הנקם העזה כשאול, שרק הפצצה גרעינית של דלהי ובומביי תוכל לפצות, ועל כך שאין להם מה להפסיד, ואדרבא, הם רוצים להתחיל הכל מחדש, ניתן בעניין זה לצטט את הפסוק המפורסם מתוך מערבון הספגטי האיטלקי הוותיק, ''הטוב, הרע, והמכוער'': When you come to shoot, shoot, don't talk'' | |||
_new_ |
וגם אם, אף אחד לא מתחיל פה שום דבר מחדש | |||
|
|||
ברוח תחשיביו של קאהן, אודות הבלתי תואם כביכול לחישוב, הרי ששימוש במספר פצצות לא מימניות, עשוי לגרום לאובדנים מוגבלים, של לכל היותר 300 אלף איש מתוך מליארד ומאה מליון תושבי התת יבשת ההודית, ואולי כ -700 אלף פקיסטנים מתוך 110 מליון. שום דבר לא מתחיל פה מחדש. | |||
_new_ |
אבל אני אמרתי משהו אחר | |||
|
|||
אני התייחסתי לטענה שההינדואיסטים הם פה הקיצוניים שמגזימים בעוצמת תגובתם. ובנוגע לטענותייך ההערכות האמריקניות הן שבמלחמה גרעינית עשויים להספות מיידית כ- 12 מיליון איש (וזאת בלי לקחת בחשבון את האבדות שיצטברו לאחר מכן ברעב ומחלות). המשפט שציטטת מסרג'ו ליאונה היה משעשע מאוד במקור הקולנועי שלו אבל אני לא מוצא אותו משעשע כלל וכלל בהתייחס לגורלה של האנושות. העובדה היא שפקיסטן בתור המדינה שזכתה לפצצה המוסלמית הראשונה הייתה גם הראשונה שמיהרה לשבור את הטאבו העולמי לגבי נשק גרעיני. בברכה, עידו הרטוגזון | |||
_new_ |
המשפט של סרג'יו לאונה אינו אמור לשעשע בהקשר זה | |||
|
|||
אלא להצביע על הניגוד בין הצהרות רבות מילים אודות נכונות למהלומה ראשונה מצד פקיסטן, ובין המעשה. ככזה, ניתן לראות תצהירים גורפים אלה (ראה ציטוטי אסתי) אודות רצון נקם תוך אדישות למחיר הדמים, בהקשר של טקטיקת איומים גרעיניים, אך לא כנכונות להטיל בהתקפת פתע גרעינית מתקנים גרעיניים על בומבי ודלהי. נ.ב. מדוע אתה סובר שמדובר כאן בלא פחות מגורל האנושות כולה? | |||
_new_ |
אבל הבחנתך מדוייקת וחשובה: פקיסטן אכן הינה | |||
|
|||
המדינה הגרעינית הראשונה השוברת בתצהיריה הגרעיניים את המסגרת שנהגה עד כה, של הסכם מובלע tacit agreement שלא להשתמש הראשון בנשק גרעיני. איני יודע אם הדבר כרוך דווקא באיסלאם (מנהיגי פקיסטאן הינם בוגרי מכללות בריטיות ואמריקניות) או מפאת הפער לטובת הודו של 1 ל- 10 מבחינת גודל האוכלוסיה, ויתרונה הרב על פקיסטאן בהיקף הצבא וחימושו. | |||
_new_ |
לארן | |||
|
|||
לארן שלום אודה לך באם תוכל להסביר לי את הרקע לסיכסוך בין הודו לפקיסטן - בנושא קשמיר. תודה סוריא | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |